לאמהות שבינינו - בית החלמה או בבית?

  • הוסף לסימניות
  • #21
מצטרפת למיג ועדן
אמנם לא הייתי אף פעם בבית החלמה, למרות ההמלצות הרבות אבל לטעמי אין כמו בבית. (קודם הלכתי לאמא לשלשה ימים)
הנושא טרי אצלי, כי אני פחות משבועיים אחרי לידה התלבטתי ולבסוף החלטתי להשאר ואני לא מתחרטת. (אולי בהמשך??...)

מה שחשוב לי בעיקר אחרי לידה זה לישון טוב, ומה לעשות במקום זר זה לא אותו דבר, קשה להירדם במיטה לא שלך, מנסיוני באישפוז בבית החולים. בבית אני משתדלת לישון בכל רגע אפשרי וכך משלימה שעות שינה.
ועם קצת עזרה מבחוץ של נקיון, בייביסיטר וכו' הכל מתפקד כמעט כרגיל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
כנראה תלוי אצל כל אחת ואחת
אצלי לא הולך השהות עם התינוק והמנוחה שלי ביחד
מאוד נהניתי בבית החלמה ולעתיד באמת כדאי להיות בחדר לבד
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נושא אישי מאד...
אני מעדיפה בית. למרות שיש רעש ובלגן.
מתוך 6 לידות הייתי פעמיים באם וילד.
וזאת בלית ברירה.
האופציה השניה היתה להיות אצל ההורים -היה מצוין אך לא שרדתי יותר מיומיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
זה באמת עניין של העדפה אישית, כנראה. מנסיוני האישי- לא הייתי אף פעם בבית החלמה. העדפתי להיות אצל אימי, עם היחס האישי, הילדים שלי שאיתי והעזרה בטיפולם. היום, כשכבר ה"מטפלות" פרחו מן הקן (נשארה רק אחת לפליטה...) אני חושבת שאין מנוס מללכת לבית החלמה.
אני אוהבת מאוד את הסדר שלי בבית שלי, מבית החולים תמיד ברחתי מהר ככל יכלתי- אבל איך אפשר לחזור יומיים אחרי לידה, מותשת, להתחיל לטפל בתינוק, בכביסות, באמבטיות,בכלים המלוכלכים ועוד ועוד?
אני לא אהיה מסוגלת להשאיר את הבלגן כמו שהוא וללכת לישון, זה יוציא אותי מהכלים ואת כל הבית גם כן. חוץ מזה-נכון שהגדולים הולכים ללימודים בבוקר, אבל הם יחזרו בצהרים ויחפשו אמא רעננה ונחמדה ולא אחת עם עין מנומנמת שבקושי תפתח אותה לכיוונם... בלי לדבר על הקטנים שמתעוררים בלילה (מלבד התינוק) וגם אם בעלי ייטפל בהם- הרי שאני אשמע אתם...
ככה, אם אלך לבית החלמה הם ידעו שזה זמני, עוד כמה ימים אמא חוזרת, הם יאלצו להסתדר איכשהו (בלי שאני אראה... יותר טוב) וכשיבואו לבקר בעז"ה אתכונן אליהם ואהיה אמא חמודה ולא אסופת עייפות עצבנית.
עוד נושא שחשוב לי- אחרי הלידה הקודמת שלי(חמישה ימים אחרי הלידה) הרגשתי מאוד לא טוב ונאלצתי לנסוע לבית החולים בדחיפות (ב"ה הכל הסתדר, למתעניינות.) אם הייתי נמצאת לבד בבית הייתי הרבה יותר חסרת אונים ולכן חשוב שיהיה צוות רפואי ברקע, או לפחות מבוגרים אחראיים זמינים. (אני ,כאמור, הייתי אצל אימי.)
שיהיה בשעה טובה ובמזל טוב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אומנם אני אחרי לידה ראשונה
אבל, הייתי בבית חולים 10 ימים (ניתוח לידה בחודש שמיני)
וכשהשתחררתי, הלכתי להורים, הייתי חייבת עזרה ולבית החלמה לא הייתי הולכת גם ככה בבית חולים זה כבר היה בלתי נסבל!!למרות שהצוות היה מקסים ונתן הרגשה מעולה.
ואחרי ניתוחאי אפשר לזוז, אז הייתי שם חודש +
אנחנו גרים אותה עיר כך שלא צריך לשנות הרבה דברים.

אבל נכון כל אחת וההרגשה שלה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
כתבתי למישהי לא מזמן כתבה על נושא ההתאוששות לאחר הלידה - מומלץ!
(החלק המקצועי לא משלי)
 

קבצים מצורפים

  • כתבה עלון נו0שא.pdf
    KB 33 · צפיות: 58
  • הוסף לסימניות
  • #27
כ-2 כתבו כאן על המיטה האישית שלך, וכמה שבבית החולים אי אפשר לישון...
מה ההשוואה?!
בבית חולים זה נורא ואיום, הרעש, הריח האופיני, המזון, המיטות המתגלגלות,
הבדיקות, אור בלילה, שלא לדבר על גניחות ואנחות.. (:
הכל... רפואי כזה,
בית החלמה זה כמו בית מלון!
מי שמתקשה לישון גם בבית מלון, זה שיקול....
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
ואגב,
אין לי אחוזים בשום מקום -
םשוט ממש לאחרונה נתקלתי ב-2 -
אחת שאמא שלה הצטערה שהיא באה אליה,
ואחת שהצטערה שהלכה לאמא שלה...
אז לכן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י pr;490019:
ואגב,
אין לי אחוזים בשום מקום -
םשוט ממש לאחרונה נתקלתי ב-2 -
אחת שאמא שלה הצטערה שהיא באה אליה,
ואחת שהצטערה שהלכה לאמא שלה...
אז לכן!
מאמא אחת שהצטערה שביתה באה אליה אי אפשר להסיק מסקנות.
אולי לבנות שלי לא כל-כך נח אצלי: צפוף, הגדולים רחוקים מהגנים שלהם, אין בנות גדולות שתעזורנה בשמרטפיה.
אבל בשבילי זה תענוג אמיתי - וכך אני שומעת גם מחברותי.
שירבו שמחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
וכעת תורי:
בית החלמה ללידה ראשונה, מומלץ ביותר. ואסביר: לא יכולתי בשעתו לשהות אצל אימא, וזו הייתה האופציה. אמנם הייתי מדוכדכת מעצם העובדה שהייתי מנותקת מכל משפחתי האישית. (קרי, בעלי...) אבל השהות שם פשוט הצילה לי את ההנקה. היה קשה לי מאוד בהתחלה, מאוד. אבל עצם העובדה שזו הייתה המשימה היחידה שלי שם כאימא, עזרה לי להתמקד בזה ולהצליח.
בלידות הבאות, גם קיבלתי פינוק אם, ובאחת מן הלידות בית החלמה היה פתרון מעולה בעת חתונת אח- ביביסיטר מקצועי לעולל בן השבוע.
וכשהייתי בבית: ראשית יש לנו כאן ארגון נפלא שדואג לארוחות ולנקיון, ועוד. ובמשך חודש השתמשנו רק בחד פעמי. כשסיכמנו את העלות היא לא הגיעה ל- 200 ש"ח! נו, לא שווה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אין כמו בית החלמה
ובמיוחד טלסטון , האווירה הרגוע , האוכל, ....
מנסיון טרי...:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
בקיצור יוצא שכ80% מבינינו , במיוחד אלו שטעמו, טוענות שאין טוב להחלמה מבית החלמה. 20% בעד הבית/ האמא.
כך שפשוט תנסי זאת את, ותראי לאיזה כיוון את מצטרפת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
יש לי הרגשה קלושה שמי שלא היתה בבית החלמה ממליצה לא ללכת בלי לדעת מה זה בית החלמה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אוקי, אז אני גם אתן את דעתי....
אני אחרי 3 לידות כשב2 הראשונות שהיתי אצל אימי והיה לי הכי כיף בעולם. (אוכל של אמא מה יותר טוב מזה...) ובלידה השלישית שהיא הייתה קשה מכולן, ממש סבלתי אחרי הלידה, וכולם (אחיות, גיסות, בעל..) שיכנעו אותי ללכת לבית החלמה ואני לא רציתי, א. אני מאוד (אבל מאוד) מפונקת באוכל, למשל בביה"ח אני לא נוגעת באוכל ואמא שלי כל יום הייתה מביאה לי אוכל וב. מאוד קשה לי לחשוב על כך שהילדים התגלגלו להם איפשהו ואם הם יהיו מאורגנים טוב ומסודרים וכו'
ואז אחותי הציעה שהיא תיקח את הילדים ותדאג להם, (ואני מאוד סומכת עליה) ושכנעו אותי שבטלזסטון בטוח יהיה לי מה לאכול, כי יש שם אוכל מגוון ובשפע, ואני בטוח ימצא מה לאכול, אז אני ככה איכשהו השתכנעתי (גם היה לי ספסוד מהקופ"ח) אז אמרתי יאלה אני ילך.
ומה אני יגיד לכם, באמת יש שם שפע של אוכל, אבל אחת מפונקת כמוני לא ממש הסתדרה שם, וסבלתי מכאבים כך שבקושי יכולתי לנוח, והשכנה לחדר כל היום פיטפטה בטלפון, כך שיצא שאני בל"נ לא הולכת לבית החלמה שוב, עדיף לי להיות בבית שלי או אצל אימי, לראות מקרוב איך הילדים מסתדרים, אני נחה יותר בשעות הבוקר ואחה"צ קצת יותר עם הילדים והעיקר להיות יותר רגועה.
אבל שוב, כל אחת וההרגשה שלה, אני שקשה לי מאוד באוכל מעדיפה את הסביבה הקרובה והמוכרת על בית החלמה..
בכולופן, מה שלא תחליטי, תשבי טוב עם עצמך ותחשבי למה את מסוגלת ורק אז תחליטי.
שיהיה רק בשמחות ובשעה טובה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י כוכב103;490127:
יש לי הרגשה קלושה שמי שלא היתה בבית החלמה ממליצה לא ללכת בלי לדעת מה זה בית החלמה...

יש נשים מהדור הקודם שאומרות ששווה ללדת היום רק בשביל בית החלמה (וטיטולים במקום חיתולים) אבל כמובן שכל אחת ומה שטוב לה.

כמובן שהייתי ונושעתי!

בשמחות אצל כולם בלב שמח!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בלידה אחת הייתי בבית החלמה ומסקנתי לעצמי אם את לא לבד בחדר זה לא שווה. א"א לנוח כשמשהו לידך [את לא יודעת על מי תפלי] מסתכלת עליך מרעישה וכו' בבית בבוקר את לבד! לפחות שהיו עושים וילון! [אולי יש כאלה שבאות כדי לפטפט]
אני לא הולכת בגלל הילדים מי מטפל בבן השנתיים? מספיק כמה ימים שהייתי בבית חולים.

אולי אם יש ילדים גדולים שעוזרים להרגיע את הקטנים אפשר ללכת.
צריך להחליט שלא עושים כלום בבית וזה לא ככ קל.
מה שאמרו קודם אחרי חודשיים אז צריך איזשהו איורור נכון לדעתי. ובעינין האוכל דוקא כן נחמד שמשהו מכין ולא את בבית החלמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
זה אכן תלוי בהמון גורמים
ובאופי של היולדת
בסגנון של המשפחה שמסביב
וביכולת ההישרדות של הבעל והילדים
בקיצור, אי אפשר להקיש מאחת לאחת

אם תרצי לשמוע את דעתי
תחשבי טוב טוב מה הכי טוב לך
למנוחה שלך ולאופי שלך
אח"כ תבדקי מה אפשר להפיל על הבעל, הילדים והמשפחה
ורק אז תחליטי איפה תרגישי הכי טוב ונינוחה

וכמו שאמרו פה לעניין מצבי דיכדוך וכו'
זה מגיע אחרי כל הטררם של הלידה
כשכבר כולן שכחו מבתי החלמה וחוזרים לשיגרה
אז, לא יזיק קצת לצאת לטייל, לקנות משהו טוב לעצמך או לפרגן לעצמך חופשה קטנה
זה לא חייב להיות חופשה מרוכזת
לפעמים מספיק לצאת עם הבעל ליום שלם מחוץ לעיר
או להרשם לקורס חביב פעם בשבוע
השינוי, היציאה והיצירה עוזרים הרבה למילוי המאגרים הפנימיים שכ"כ חשובים לנו כנשים
הם חשובים לנו לא רק בשביל עצמנו אלא בשביל המשפחה והילדים
וחשוב לזכור את זה כשאנחנו לא מפרגנות לעצמנו משהו
כי זה חוסם את היכולת לתת ולהעניק הלאה

הצלחות בכל החלטה שלא תהיה
והרבה מזל טוב
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה