כללי לאמהות שבינינו: מתי אתן עובדות על המחשב?

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י sunshine;445709:
השאלה לא צריכה להיות הפוכה. בגלל שאני רוצה להיות אמא כמה שיותר אני שואלת מתי נשאר זמן לעבוד.
לפעמים אני מרגישה שאני רוצה לעזוב את העבודה ולהיות רק אמא, כמו האמהות של פעם...

זה אומר שאת מסננת לקוחות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אצלי למשל הבנים סופסופ בחיידר, אז יש לי זמן לעבוד, וסידורים זה רק בבוקר, כי אין לי אפשרות לבייביסיטר, וגם לא להגרר איתם באוטובוסים (איו אוטו)=
אז סדר עדיפויות-
לפעמים אני הולכת לישון והבית כמו שהוא, ואין לי כוח אפילו לנשום...
לפעמים הכל מתוקתק, כי הצלחתי לנהל את היום באופן מוצלח במיוחד...
אני חושבת שבאמת אנחנו צריכות לעשות "הפסקה" כשהילדים ערים, כמו שמהמשרד חוזרים הביתה וזהו....
הערב אצלי מתחיל ב19:00 בערך, אבל מה... כשמתעוררים ב6:30, 19 זה כמו 21.... אבל עם ניהול שבועי נכון, אפשר אולי לנסות לפנות יום אחד לסידורים, כדי לעשות אותם בבוקר, ולא על חשבון הילדים, ובאותו ערב, באמת לעבוד עוד שעה או שעתיים כדי להשלים את הפער של הזמן לסידורים...

ולא לשכוח לקחת זמן לעצמך....
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
תחשבי שהיית יוצאת לעבוד בחוץ 6-8 שעות, כך תסדרי את הזמן.. צריך משמעת עצמית, אצלי בבוקר, זה עבודה - אין טלפונים שלא קשורים לעבודה.. וגם לא סידורים..אלא אם כן יש פחות עומס עבודה. אם היית עובדת במשרד 6-8 שעות, לא היית יוצאת לשום מקום, היית מוצאת לזה זמן אחר..
הכל תלוי בך.. עסק עצמאי, זה משמעת עצמית!! יש בזה הרבה +++
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
יש לך 6-8 שעות בבוקר???
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
ההתלבטות בין ילדים ועבודה, משותפת לכל הנשים שנטלו על גבן את קללת האדם הראשון בתוספת לקללת חוה. כל אם, בהתאם למצב המשפחתי, צריכה לעשות חשבון של סדרי עדיפויות. והנקיפות מצפון? חלק בלתי נפרד מהאימהות..
עיצה יעילה לזמני לחץ, שרשימת המשימות מלאת פרטי פרטים, רובצת על הראש המעונן ממילא: להתפלל על ברכה בזמן. ההצלחה מובטחת, בדוק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
פתחתי עכשיו את האשכול, קראתי ונהניתי מהנושא הלא שיגרתי בפורום הזה,
אבל תמהתי, איך האמהות הספיקו לענות אם היום כ"כ עמוס?
(כנראה שפרוג הוא האתר הכי נצפה אצלכן בבית...)
אבל אצלי רק עכשיו 10:00( בלילה) היום מתחיל,
עד עכשיו הייתי אמא ורק!!!! אמא בתפקיד מלא (בל"ע גדוד גדול מאוד ב"ה)
אני משתפת את בני הבית בעסק שלי, הילדים יודעים מתי אני אמא ומתי אני "בעבודה"
בבוקר אחרי שהן יוצאים לבתי הספר ולגנים (זה אוטוטו מתחיל בשעטו"מ) אז אני חוטפת איזה שעת השלמת שינה...
כשהילדים ערים אין מחשב!!!!!! רק אמא!!!
זה מתחיל מה-טלפון (!) יש לי מזכירה טלפונית ואף אחד לא מרים טלפונים!
יש הודעה של קבלת קהל מ8:30 עד 11:30 בלילה. אם מישהו משאיר הודעה- מצויין, ואם אני שומעת ברמקול שזה מישהו שלא בקשר לעבודה, משפחה וכו',אני מיד מרימה.
מאז בעצם התחיל הסדר בבית!
אנשים למדו להתקשר ולבא רק בשעות הערב או בבוקר כשהילדים בלימודים. ורוב העבודה-בלילה...
נקיון וסדר-לכבוד שבת, כביסות בין לבין (וב"ה בלי עזרה מבחוץ)
יש לי מסר לאמהות המסורות, כמו שצפיתן בקליפ, אין תחליף לאמא...
ועצוב לראות איך נראים ילדים שלא הרגישו אמא בשעות הערנות שלהם...
אם תקפידו על כך, תראו רק ברכה אושר, והרבה נחת...
בהצלחה לכולן-נשות החיל!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
פוטושופרית, ממש אמא מהסיפורים...
אצלי העבודה בצגעי עומס כן גולשת לשעות צהריים-אחר הצהריים...הילדים למדו להעסיק את עצמם יפה בדרך כלל.
הם בבית מ-1 ואינני שולחת למעון או צהרון.
אני משתדלת להטות אליהם אוזן קשבת תמיד גם באמצע עבודה. משתדלת להיות בעניינים תמיד, בענייני גן, כיתה, חברים וכו.
פעם בשבוע אצא איתם אחה"צ, לעיתים פעמיים ולפעמים לבד, רק עם ילד או שניים.
מי אמר שקל להיות אם עובדת? מה חשבתם, שהתינוק לא קם המון בלילה?
אני מפרגנת לעצמי לקום מאוחר ולא לנוח צהריים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נטשתי את המערכה של עבודה מהבית עם הרבה נקיפות מצפון.
ובכל אופן מסתפקת בתלוש של הבוקר.
וברוך ה' לא חסר לי שקל!!!
כל שקל נוסף שנכנס היה יוצא מצינור אחר. (תאמינו יש לי הוכחות ברורות)
רק להאמין ולדעת מהו הגבול הנכון בין השתלדות לבין...
אני יודעת שזה ניסיון קשה לעשות עוד כמה לירות אבל לי היו נקיפות מצפון חזקות ולא שיקרתי את עצמי עם סברות של בייבי סיטר והתעסקות הילדים עם עצמם וכו'
אני יכולה להגיד לכן מנסיון דבר אחד-
הילדים שלי קיבלו במתנה- אמא רגועה, שלווה, אכפתית יותר.
ונראה לי שבדור של היום כבר רואים את הילדים של נשים עובדות (והן יגידו שלא חסר להם דבר)
הם אפילו חושבות שהם ריפדו אותם בכל הטוב, אבל כל הטוב לילדים זה לא רק כסף....
כדאי לפתוח את העיניים לפני שהם יעזבו את הקו----
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
עונה כאמא לשני ילדים מתוקים, ומפרנסת עיקרית בבית:

אני מתייחסת לעבודתי כמעצבת עצמאית, כעבודה לכל דבר.
לכן, הילדים בצהרון (בדיוק כפי שהיו אם הייתי שכירה).
אני לא עושה שום סידורים, טלפונים שאינם קשורים לעסק, נקיונות ובישולים בשעות שאמורות להיות שעות העבודה.
בערב לאחר שהילדים הולכים לישון, לעיתים עושה השלמות.


הילדים מגיעים הביתה ב-4 ומקבלים אמא שפנויה אליהם ב-100%.
אני לא מרגישה ש"חסרה להם אמא".
להפך, אני מברכת על כל רגע שאינני שכירה ולא צריכה לסיים את יום העבודה שלי ב-18:00 בערב ורק אז להתחיל לנסוע מרחק של 3/4 לפחות הביתה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אני בעד ילדים בבית ב-1 על פני צהרונים למיניהם, גם אם שעה הם מעסיקים את עצמם. (לא שאי פעם הצלחתי כאן לבצע את זה.. :) {את ההתעסקות העצמית})
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
כל אלו שמדברות על שעות הערב כשעות עבודה - חכו שהילדים שלכם יתחילו לגדול וילכו לישון ב-10, 11 וכן הלאה. וילדים גדולים דורשים את תשומת לב האמא הרבה יותר מאשר הקטנים, בפרט בשעות הערב כשהקטנים כבר ישנים.
בשל כך אני משתדלת להספיק כמה שיותר בשעות הבוקר ורק בזמני לחץ גוררת עבודות על פי שעות אחרות ביממה. הילדים שלי שונאים את פינת העבודה שלי, אבל אין מה לעשות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י pr;446312:
אני בעד ילדים בבית ב-1 על פני צהרונים למיניהם, גם אם שעה הם מעסיקים את עצמם. (לא שאי פעם הצלחתי כאן לבצע את זה.. :) {את ההתעסקות העצמית})

כשלמדתי גננות בסמינר (והודעתי מראש שזה בשביל הילדים שלי ולא בגלל שאני הולכת לעבוד בזה באמת) הלכתי לעשות "צפייה" בגנים עם צהרון.
לראות 4-5 ילדות מתוך גן שלם שצריכות לעזוב את הגן כשכל חברותיהן נשארות לפעילות מהנה ופחות מחייבת מפעילות הבוקר - היה ממש עצוב.
אז הבנתי שלא תמיד מה שנראה לאמא כטוב לילדה (שתהיה יותר בבית, ארוחת צהרים עם המשפחה וכו') באמת טוב גם לילדה. אצלינו הילדות מאוד אוהבות ומתפתחות מהפעילות בצהרון. בעבר היו מביאים לצהרון פעילות של "חיות וחיוכים" ולילדות שלא היו רשומות יצאו העיניים יום למחרת כשכל הילדות סיפרו על האפרוחים/האיגואנה או הגדי שהגיעו לגן יום קודם. ארוחת הצהרים בצהרון נחמדה מאוד אבל אצלינו בין כה אוכלים ארוחה עיקרית כל המשפחה בסביבות 6 בערב אז כך שזה לא מטריד אותי במיוחד.

יכול להיות שאחרי שיש אחים גדולים יש לקטנים יותר מה לעשות בבית אבל שהילדה שלי תגיע לבד הביתה לכל הצהרים, מה היא תעשה? אי אפשר ללכת איתה לגינה - חם מידי. לשחק לבד? היא אוהבת חברה וגם כך יש לה מספיק שעות לשחק אחה"צ. אז לי עדיף הצהרון חוץ מזה כמו שכתבו כל אם עובדת זקוקה לצהרון וגם אני - כי אחרי הכל גם אני אם עובדת!

ולא, אין לי יסורי מצפון :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אני לא רואה כל בעייה בצהרון.
אצלנו ביישוב, הצהרון מוסדר, מתקיים במתחם הגנים, עם גננת וסייעת, תוכנית עשירה ומושקעת - לא משהו "חאפרי" בבית של מישהי. הילד שלי מאוד נהנה שם, ומצטער בחופשות כשאין צהרון.

אני חושבת שהרבה יותר טוב לילד שכשאמא איתו, היא לגמרי איתו, ולא עסוקה במיליון דברים אחרים ונותנת לו תחושה שהוא האחרון בסדר העדיפויות.

ולזאת שציינה שכשהילדים יגדלו לא יהיה אפשר לעבוד בערב - זה נכון מאוד, אבל למה להקדים את המאוחר, כשהם בסה"כ בני 4 ו-2? :) בינתיים אני מבססת את העסק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י eden7115;446512:
כשלמדתי גננות בסמינר (והודעתי מראש שזה בשביל הילדים שלי ולא בגלל שאני הולכת לעבוד בזה באמת) הלכתי לעשות "צפייה" בגנים עם צהרון.
לראות 4-5 ילדות מתוך גן שלם שצריכות לעזוב את הגן כשכל חברותיהן נשארות לפעילות מהנה ופחות מחייבת מפעילות הבוקר - היה ממש עצוב.
אז הבנתי שלא תמיד מה שנראה לאמא כטוב לילדה (שתהיה יותר בבית, ארוחת צהרים עם המשפחה וכו') באמת טוב גם לילדה. אצלינו הילדות מאוד אוהבות ומתפתחות מהפעילות בצהרון. בעבר היו מביאים לצהרון פעילות של "חיות וחיוכים" ולילדות שלא היו רשומות יצאו העיניים יום למחרת כשכל הילדות סיפרו על האפרוחים/האיגואנה או הגדי שהגיעו לגן יום קודם. ארוחת הצהרים בצהרון נחמדה מאוד אבל אצלינו בין כה אוכלים ארוחה עיקרית כל המשפחה בסביבות 6 בערב אז כך שזה לא מטריד אותי במיוחד.

יכול להיות שאחרי שיש אחים גדולים יש לקטנים יותר מה לעשות בבית אבל שהילדה שלי תגיע לבד הביתה לכל הצהרים, מה היא תעשה? אי אפשר ללכת איתה לגינה - חם מידי. לשחק לבד? היא אוהבת חברה וגם כך יש לה מספיק שעות לשחק אחה"צ. אז לי עדיף הצהרון חוץ מזה כמו שכתבו כל אם עובדת זקוקה לצהרון וגם אני - כי אחרי הכל גם אני אם עובדת!

ולא, אין לי יסורי מצפון :)

קשה לי להסכים איתך.
לי עצוב מאד מאד, הרבה יותר, שרק 4-5 ילדות חוזרות הביתה, כבמתכונת הטובה והישנה (והנורמלית!) לאכול ארוחה שאמא הכינה, לצאת מהמסגרת אל הבית המשפחתי, הקטן, לספר לאמא את החוויות,
תאמיני לי - כל ה'פיתוח' הזה לא תורם לילדה יותר ממה שתורמת לה שעה רגועה בבית,
להפך - שמעתי מהרבה אמהות שמתעצבנות על כל הפעילויות האלו - תנו לילד לנוח!!
יום שלם הוא היה עמוס גירויים, רב עם זה, התחבר עם זה, ציר שר ורקד, ננזף והוחמא, אכל והתלכלך...
די, עכשיו קצת רוגע!
לא! יצירה, הפעלה, ג'ימבורי.... הכל כדי שאת תהיי מרוצה.
נכון שילדים הם עם גמיש אחרי הכל, אם היו עושים לנו כזו תוכנית לא בטוח שהיינו מוותרים כל כך בקלות על השיבה הביתה, אבל הם עם יותר סתגלן, אז מתרגלים....
ומה עושים עם הילדים? מה עושים למען ה'?
מתרגלים להיות איתם קצת יותר מ-3 שעות, מפתחים יצירתיות ומשחקים (שלא חייבים לעלות כסף), מזמינים שכנה, חברה, וב"ה בבתים שלנו בד"כ יש באיזשהו שלב אחים ואחיות, אז בכלל השמחה גדולה...
ולא שזה קל לאמא, ממש ממש לא, על בשרי עכשיו אני עם ילד חמוד בבית מבוקר עד בוקר עד בכלל,
אבל אם נראה לך שלגברת במעון שעבודת מ-7 ב-20 ש"ח לשעה אחראית על כמות ילדים בצרכים שונים שאינם שלה - את טועה.

תוכנית אחרי הגן, בי"ס, זה נחמד כחד פעמי, לא כצורת חיים.

והאין ברירה?
ידובר שוב ושוב ושוב,
אבל לפחות, לפחות! לא לחשוב שזה האידיאלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לי היה עסק עצמאי מאוד עמוס בתחום, אבל לומר את האמת, זה היה בלתי נסבל, העסק תפס לי את מרבית היום, ולא היה לי זמן לנשום... אני אומנם אימא צעירה ויש לי רק ילד אחד, אבל הוא היה מתבכיין הרבה, ורצה את התשומת לב שבהחלט מגיעה לו!
היום היה מתנהל בד"כ בעצבים כי גם כל הבית היה מבולגן וגם לא היה לי זמן איכות מספיק עם הבעל והילד.. בסופו של דבר החלטתי בלב קשה לסגור את העסק, אבל כיום אני כ"כ שמחה!! עם הניסיון שצברתי מצאתי עבודה ב"ה ומהבית אני עובדת מידי פעם רק לאחר שהילד ישן בבקרים או בלילה.
אני חושבת שאם משהי פתחה עסק עצמאי היא חייבת אבל ממש חייבת לעשות לעצמה גבולות וזמנים סדירים לכל דבר, גם אם צריך לדחות עבודה, אחרת... ראיתם מה לי לפחות קרה:eek:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה