לאן הולכת הריבית, ניתוח מעניין

  • הוסף לסימניות
  • #1

לאן הולכת הריבית? זו לא הכלכלה זו האנתרופולוגיה​

האם הריבית היום גבוהה היסטורית? (לא), על ההבדל בין דור ה-X לדור ה-Y, שגורם לצעירים לעשות טעויות קשות - ועכשיו לשלם עליהן בריבית דריבית, ומה באמת צפוי לקרות לריבית בשנה הקרובה?
יואב כהן | 18/05/2023 06:57

עליות הריבית החדות והמהירות יצרו בלבול רב בקרב משקי הבית כאשר כולם מנסים להסתגל למצב החדש ובעיקר מנסים להבין מה צפוי.
אחת ההנחות הרווחות בשוק (כפי שניתן ללמוד מעקום התשואות) וגם אצל משקי הבית היא שהריבית לא תישאר ברמה זו לאורך זמן אלא תחל לרדת בחזרה תוך תקופה קצרה ובא לציון גואל.
האם הנחה זו נכונה? קודם כל ידוע למי ניתנה הנבואה, ובכל זאת, אחרי שאמרנו זאת ננסה לגשת לשאלה זו מנקודת מבט קצת שונה.

נתחיל קודם כל בשאלה האם הריבית היום היא אכן גבוהה במונחים אבסולוטיים.
ובכן, עד שנת 2008 ריבית אפס לא נתפסה כלל ההגיונית, ודאי לא בתוספת הרחבה כמותית (QE1, QE2 ,QE3 -זוכרים?). בריבית אפס, ודאי בתוחלת חיים שעולה - הגופים הפנסיוניים נמצאים בגירעון אקטוארי שהולך ומצטבר, הסיבה היחידה שבגללה נגידי העולם הרשו לעצמם להוריד את הריבית לאפס היתה החרדה מהמצב הכלכלי כאן ועכשיו, התחושה בעולם היתה שאם לא נציל את המערכת הבנקאית היום אז ממילא לא יהיה מי שישלם את הפנסיות מחר.

כעת אחרי שהצילו את העולם (ולפי נתוני האינפלציה העולמיים האחרונים- כנראה בהצלחה יתרה) נגידי העולם מתפנים לחזור למחויבות הראשית שלהם - שמירה על יציבות המחירים.
אם כך די ברור שמבחינת נגידי העולם עידן ריבית האפס היה ונגמר, נשק זה יישלף שוב רק במשבר הבא שירעיד את אמות סיפי הכלכלה העולמית.
ומה מבחינת הציבור?
ובכן, אם תשאלו את ילידיו המוקדמים של הדור המכונה דור ה-x ובעיקר את הוריו, הם יספרו לכם על תקופות שבהן ריבית דו ספרתית הייתה דבר שבשגרה. תקופה שבה לחיסכון היה משמעות והלוואה (חוץ ממשכנתא) הייתה מילה גסה. הדורות האלו יודעים שריבית אפס היא העיוות וכעת אנחנו סה״כ חוזרים לשגרה. הדור הנ''ל גם סיים כבר את המשכנתא, או לקראת סופה, נמצא בעבודה יציבה הילדים כבר גדלו ההכנסות והוצאות יציבות יחסית .

דור זה גם חווה את משבר הסאב-פריים בצורה קשה ואף אלימה, ראה אין הפנסיה והגמל שלו מצטמקים בעשרות אחוזים תוך שבועות בודדים וזוכר את חוסר האונים שמתלווה לחוסר הוודאות , בו בזמן שהוא צופה בדור ה-Y הפרטי שלו מסיים תיכון/צבא/אוניברסיטה.

ו...הגענו לדור ה-Y. דור זה כבר גדל - או יותר נכון בגר - לתוך מציאות של ריבית אפסית. בסופרים זורקים עליו הלוואות לחופשה, רכבים נוצצים ממתינים להם בסוכנויות הרכב, רק תיקחו בתשלום חודשי של x עם גרייס לחמש שנים, נדבר אז... נמחזר/נחליף/נשדרג.

קרן השתלמות לא מושכים אלא לוקחים הלוואה על חשבונה - בעצם את ההלוואה לוקחים לפני שהיא נזילה.
ודירה? מי מתחיל משלושה חדרים? מינימום ארבעה עדיף חמישה. אז את המשכנתא נאריך ל-30 שנה, והמשכורת שלי בטוח תעלה, אם לא , נחליף מקום עבודה.
ועכשיו, שינו לו את הכללים, ההלוואות הקיימות עולות ומעיקות, המשכנתא מנופחת ורק בתחילת דרכה, שוק העבודה פתאום פחות מלטף, תנאי החיתום להלוואות הוקשחו, ובבטן מתנחלת תחושה לא מוכרת - חוסר וודאות.
לדור זה - בני 25-45 - שאלת הריבית בשנים הבאות הרת גורל, וכאן אנו חוזרים לשאלה מתחילת המאמר: לאן הריבית הולכת?
כלכלה היא שוק של ציפיות, הבוגרים בינינו זוכרים את נאומיו המיוזעים של ברננקי בקונגרס בימי הסאב-פריים הלא עליזים, הוא ניסה בכל מאודו לשכנע את הצרכן האמריקאי "לשחרר", הבטיח שהריבית תהיה נמוכה זמן ממושך, "הליקופטר בן" אף הבטיח לזרוק על הציבור כסף ממטוסים אם יצטרך. כלום לא זז בכלכלה הריאלית עד שהציבור השתכנע, וזה לקח כמה שנים טובות. בשנתיים האחרונות הציבור השתכנע מדי.
אז מה עכשיו? עד שהשוק והצרכנים לא יאמינו לנגידים וימשיכו לצרוך, הריבית לא תרד ואף תמשיך לעלות.
לכן, מי שכאסטרטגיה מתנהל מתוך הנחה שהריבית תרד עוד שנה ושעליו רק לעבור את השנה הנ''ל (אולי עם עוד הלוואה) עלול למצוא עצמו עוד שנה במצב הרבה פחות נח. מי שממחזר משכנתא לכל מיני עוגנים שמשתנים כל שנתיים או חמש שנים כי יועצי המשכנתאות אמרו לו שאין מצב שהריבית תישאר ברמה הנוכחית עוד שנתיים - שיחשוב שוב. ולכל הפחות שיבדוק מה יקרה איתו אם בעדכון העוגן הבא הריבית כן תהיה ברמה הנוכחית , או גבוהה יותר. או הרבה יותר.
מתי יגיע השינוי? כשיגיע הכאב, כשבמעלית השכן שלכם יספר לכם שהחזיר את הרכב לליסינג בגלל עלות המימון, כשהמלונות וסוכנויות הנסיעות ידווחו על מלונות חצי ריקים לחופשות פסח/אוגוסט, כשתחפושת לילדים לפורים במחירים של 200 שקל יישארו על המדף, כששליחי וולט יפסיקו לשרוק מסביבכם. שמעתם על אחד מאלו לאחרונה? נכון, עדיין לא ? זה לוקח זמן לחנך דור שלם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
  • הוסף לסימניות
  • #5
מה שיפה הוא שהגופים הללו שכולם מלאים אינטרסים וכתובים בכתבות מנוגדות
פתאום באים ומאשימים את הצרכן הבודד והופכים את הציבור לטיפש
חסר אחריות

הרי אותם גופים והבנקים הם אלו ששנים רבות גם בארץ וגם בעולם התנהלו ככה
נתנו אשראי על ימין ושמאל והכסף היה זול

מדוע הציבור הוא הטיפש ולא אותם מערכות שנמצאות מלמעלה??

אתמההה
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
זה כמו כדור שלג שברגע שהוא מתחיל להתגלגל לא משנה הכיוון זה ימשיך להתגלגל לטוב או לרע
יש הרבה אנשים שמתפרנסים מבזבוז הכסף שלנו
כמה אנשים מתפרנסים מהנופשים שכולם נוסעים כמה חברות ליסינג מתפרנסות מהרכבים שכולם שוכרים כמה יבואנים מתפרנסים מהסחורה שהם מיבאים ומסעדות מלונות וכו... כמה עובדים פשוטים החברות האלה מעסיקות ומפרנסות
אז אולי אנחנו האנשים הקטנים נפסיק לצרוך כדי להאט את הקצב אבל הרכבת תמשיך ליסוע ולכן יהיו אנשים שיפלו בדרך והרבה מאוד אנשים לא בטוח בכלל שזה הפיתרון זה לשמור על העוגה רק מצד אחד כשהצד השני הולך ונאכל עד שבסוף ...
וקשה לחנך דור שיתרגל לשפע שיתחיל לחיות בצמצום
אישית לא רואה את זה קורה כמו שמאז עלית הריבית לא ראינו את המדד יורד ואנחנו כבר שנתיים בסרט הזה אם זה היה תאוריה נכונה היה צריך לראות איזשהי האטה ולא עליה כמו שהיה עכשיו
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הכל טוב ויפה
אבל משהו במשוואה של - העלאת מחירים = פריים מטורף (אולי לא ביחס לפעם, אבל ביחס למי שנטל משכנתא בשנים האחרונות!!) = מצוקה כלכלית, טיפשי ביותר.
אין פתרונות אחרים??
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
סתם שאלה בהבנה,
אם בעצם בנקים המסחריים מקבלים את הכסף בריבית הממוצעת של בנק ישראל,
איך הם בעצם יכולים להציע מסלולים שהם ריבית אותו דבר ומטה מכך לפעמים?
ממה הם מרוויחים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
סתם שאלה בהבנה,
אם בעצם בנקים המסחריים מקבלים את הכסף בריבית הממוצעת של בנק ישראל,
איך הם בעצם יכולים להציע מסלולים שהם ריבית אותו דבר ומטה מכך לפעמים?
ממה הם מרוויחים?
אתה מכיר מסלול שהוא נמוך מריבית בנק ישראל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מתי יגיע השינוי? כשיגיע הכאב, כשבמעלית השכן שלכם יספר לכם שהחזיר את הרכב לליסינג בגלל עלות המימון, כשהמלונות וסוכנויות הנסיעות ידווחו על מלונות חצי ריקים לחופשות פסח/אוגוסט, כשתחפושת לילדים לפורים במחירים של 200 שקל יישארו על המדף, כששליחי וולט יפסיקו לשרוק מסביבכם. שמעתם על אחד מאלו לאחרונה? נכון, עדיין לא ? זה לוקח זמן לחנך דור שלם.
למעשה האופציה האפקטיבית ביותר היא להעלות ריבית בצורה דרסטית והלוואי שהיו מעלים מלכתחילה נגיד לאיזה 4%,
אבל לא עושים את זה מחשש מובן מאוד של תגובות בשוק (בעצם כזה דרסטי אסור לעשות בשופ"א), ומי ששם לב תמיד בנק ישראל בודק לכמה יהיה אפשר לעלות את הריבית בלי לזעזע את אמות הסיפים.
לצורך העניין אפשר להביא לדוגמה את המס של הסיגריות שהעלו בצורה דרסטית (שלא לומר דרקונית) בכדי שהמס יהיה אפקטיבי כמה שיותר.
(כמובן שהדוגמה לא רלוונטית לענייננו כי זה דבר שאפשר לעשות אותו על סיגריות וממש לא על כל דבר).
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אתה מכיר מסלול שהוא נמוך מריבית בנק ישראל?
בהחלט,
יש לפעמים שהבנקים מציעים מסלולים נמוכים או אותו דבר כמו הריבית הממוצעת במשק...

שאלה נוספת-אם בעצם הבנק רק מרוויח מהמרווח ובעצם אין לו רווח מעליית הריבית כי כך הוא גם משלם לבנק ישראל,
מדוע כל הזמן יוצא כותרות על כך שהבנקים מרוויחים מעליות הריבית וששוקלים למסות אותם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
בהחלט,
יש לפעמים שהבנקים מציעים מסלולים נמוכים או אותו דבר כמו הריבית הממוצעת במשק...

שאלה נוספת-אם בעצם הבנק רק מרוויח מהמרווח ובעצם אין לו רווח מעליית הריבית כי כך הוא גם משלם לבנק ישראל,
מדוע כל הזמן יוצא כותרות על כך שהבנקים מרוויחים מעליות הריבית וששוקלים למסות אותם?
אם אני מבינה נכון, הבנקים הגדולים מחזיקים בהון עצמי משלהם ולא משלמים לבנק ישראל
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום רב.
לקחתי לפני כחצי שנה הלוואה של בערך 100.000 (מאה אלף) מחברת מקס
לקחתי את זה ב3 הלוואות נפרדות ממקס.
כאשר כל הלוואה הייתה 9 אחוז . פריים - 6 אחוז +3 אחוז.
כעת לפני 3 ימים ביום שני - התקשרו אליי מבנק לאומי שיש לי חשבון אצלם עם הכנסת משכורת
ושאלו האם אפשר להציע לי הלוואה, עניתי שכן .
שאלו האם יש לי הלוואה במקום אחר? כן. כמה ריבית ? 9.
ומציעים לי הלוואה של בדיוק 100 אלף, בריבית של 8 אחוז.
ועוד מציעים לי שבחודש הבא הריבית בבנק לאומי תרד בעצם לפריים + 2.75 כך שזה בעצם הנחה של 1.25 אחוז, והרי אני זכאיכלקוח להנחה זו.
וגם את דמי פרעון מוקדם של מקס של 60 שקלים על כל הלוואה הם גם יחזירו.
ורק ביקשו צילום מסך ששם רואים את הריבית אצל מקס (הדריכו אותי בדיוק היכן ללחוץ בכל מקום)
ואכן שלחתי ואכן קיבלתי את ההלוואה.
שלב הבא, התקשרתי למקס כדי לפרוע את ההלוואה.
חזרו אלי , ושאלו האם זה בגלל תנאי ההלוואה, עניתי שכן.
שאלו אם נציע לך 8 אחוז האם זה יעזור, עניתי שלא.
טוב בסדר, תמתין רגע, ואז שואלים אותי אם תיהיה הנחה נוספת של 0.25 אחוז האם אני כן ישאיר את ההלוואה? עניתי שגם לא. (כי בעצם זה מה שאני אמור לקבל בסיכומו של דבר בבנק לאומי)
אז אמר שאין לו יותר מה להציע לי כרגע ותוך 3 ימים הם יגבו את כל דמי ההלוואה שלקחתי פרעון מוקדם.

אכן מקס גבו את כל ההלווואה.

כעת השאלה האם אכן זה היה נכון?
האם כררגע שהבנק בארה"ב הוריד את הריבית ב0.25 וככל הנראה בנק ישראל יוריד גם את הריבית, ואז בעצם בנק לאומי לא מתחייב להוריד שוב את הריבית בעצמו בעוד 0.25 ואז אם כן הריבית שלי תשתווה להצעה של 8 אחוז של מקס, ואפילו אני אולי רק יפסיד את ההנחה הנוספת שהציעו לי במקס של עוד 0.25 אחוז?
אתמול הודיע נגיד בנק ישראל שהריבית נשארת על מתכונתה, ולא הוריד אותה כפי שציפו רבים מענף הנדל"ן במשק יחד עם רבבות אלפי ישראל הנאנקים מידי חודש לשלם את המשכנתא שנמדדת על פי הוראת הוד מעלת הנגיד.

ההחלטה הזו גררה אחריה גל גדול של תגובות, שניסו להבין האם הנגיד בחר לחכות תקופה ארוכה עד להורדת המחירים, או שזה אסטרטגיה בנויה מראש, יועצי המשכנתאות שיגרו הסברים ארוכים לנמענים שלהם ברשימות הדיוור, העיתונים התמלאו בכותרות והחיים נמשכו כסדרם.

אבל בשקט בשקט, במשרדי בנק לאומי מן הסתם פוטר אתמול קופרייטר נועז שלקח הימור גדול מידי על חשבון הבנק, כן זה מינורי עבורם, הם שמרויחים סכומי עתק מידי שנה יוכלו להתמודד עם ההוצאה הלא צפויה הזו גם בלי התרומות שלכם, אבל עדיין זו היתה הוצאה אחת גדולה מידי, המבצע האחרון של בנק לאומי הכריז על הורדת הריבית ללקוחות הבנק, מעבר למחיר שהגדיר הנגיד, הגימיק שנשען על התקוה שהנגיד יוריד מחירים בסבב הקרוב, נתן לבנק את התדמית הזולה בלי להיות זול באמת.

החגיגה הזו התנהלה כשהבנק סביר להניח גורר אליו לקוחות אלא שאתמול התברר שהתוכניות השתבשו והבנק יאלץ לשלם מכספו את עלויות הגימיק הפרסומי שהוא יצא אליו ולספוג את ההנחה הזו על חשבונו.
0 תגובות
מקס מגבירה את הלחץ על הבנקים: מציעה ריבית של 3% בשנה לכסף שיופקד בחשבון דמוי עו"ש

חברת כרטיסי האשראי משיקה חשבון חוץ-בנקאי שיעניק ללקוחותיה ריבית אוטומטית על יתרה של עד 500 אלף שקל • שגית דותן, מנכ"לית מקס: "נציע ללקוחות להפסיק לתת לכסף להישחק בעו"ש ולקבל ריבית על כל הסכום, ללא תנאי מינימום" • חלק מהבנקים הודיעו לאחרונה על הענקת ריבית של 2%-3% בתנאים מסוימים

1000005482.jpg

בימים אלה, כאשר המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מקדם את רפורמת הבנקים הרזים, שעוד תצריך שינויי חקיקה מורכבים בכנסת, יש גופים שמקדימים להגביר את הלחץ על הפיקדונות בבנקים. חברת כרטיסי האשראי מקס, שבבעלות כלל ביטוח ובניהולה של שגית דותן, פיתחה חשבון דמוי-עו"ש בשם "צובר ושב", שבו כספים שיפקידו הלקוחות יזכו לריבית שנתית של 3%, והם לא יהיו "נעולים" לשם כך בניגוד לפיקדונות של הבנקים. שם כדי לקבל ריבית גבוהה, ביחס לריבית האפסית של חשבון העו"ש, יש צורך להתחייב לסגירת הכסף לתקופה קצובה בזמן.

מקס תאפשר ללקוחות שלה, החל מחודש נובמבר הקרוב, לפתוח את חשבון ה"צובר ושב", חשבון חוץ -בנקאי אשר יפוקח על-ידי בנק ישראל. בחשבון הזה יוכל הלקוח לנהל יתרה נושאת ריבית, כאשר במקס מכוונים את המוצר כתחרות ישירה ומוצר משלים לניהול חשבון העובר ושב בבנק.

חשוב לציין כי זה יהיה חשבון מוגבל שאינו דומה לחשבון העו"ש המסורתי, כלומר ניתן יהיה לצבור בו סכום כסף שיקבל ריבית, ובעיקר לשלם ממנו את חשבון כרטיס האשראי החודש, או אם רוצים לבצע רכישה גדולה אחרת. הכסף יצבור ריבית בכל רגע נתון ויהיה נזיל וזמין למשיכה.

הציבור מפסיד הרבה כסף

התחרות על הפיקדונות בבנקים הולכת ומתגברת. כיום המוצר הפופולרי ביותר הן קרנות הנאמנות הכספיות, שמנוהלות על-ידי בתי ההשקעות צברו נכסים מנוהלים בהיקף של 180 מיליארד שקל. אלה מכשירי השקעה סולידיים יחסית, שהם נזילים וניתנים למשיכה בהוראה מדי יום (הקרנות הכספיות נסחרות במהלך ימי המסחר בבורסה כמו קרנות נאמנות אחרות), אך הקרנות אינן יכולות להתחייב על ריבית שנתית כמו שעושה מקס. בפועל הן תלויות בריבית בנק ישראל, משום שהן מפקידות את עיקר הכספים בחשבונות בבנקים.

בשנה האחרונה העניקו הקרנות הכספיות תשואה של מעל ל-4% למי שהפקיד אצלהן את כספו. גם בניכוי דמי הניהול של אותן קרנות שהם נמוכים למדי, מדובר במוצר אטרקטיבי יותר החשבון החדש של מקס. כמו כן, בנק ישראל מנפיק גם מק"מ, מלווה קצר מועד, לתקופה של עד שנה. זו אגרת חוב בניכיון שמעניקה ריבית שקרובה יחסית לריבית בנק ישראל, גם היא כיום מעל ל-4% בשנה. אך בניגוד למקס הכסף במק"מ יכול להיות מופקד עד לשנה, וסדרות חדשות יציעו בעתיד ריבית שגם היא נגזרת מריבית בנק ישראל ולכן עלולה לפחות.

במקס מזכירים כי על-פי נתוני בנק ישראל, סך הכסף שהציבור מחזיק בחשבונות העובר ושב עומד על למעלה מ-225 מיליארד שקל שאינם נושאים ריבית, וסך הכסף שהציבור מחזיק בפיקדונות בבנקים עומד על כ-406 מיליארד שקל. שיעורי הריבית על הכספים ששוכבים בחשבונות העו"ש בבנקים, כלומר על יתרת זכות, נעים בין 0% ל-0.4% בשנה - סכום אפסי שנשחק ריאלית בשל האינפלציה.

במקס הוסיפו כי לאחרונה הבנקים החלו להציע ריבית על היתרה בעו"ש, אבל היא מוצעת עד לגובה סכום מסוים בלבד לרוב בין 10,000 ל-20,000 שקל. במקרה של מקס, יוכלו הלקוחות להזרים לחשבון צובר ושב עד חצי מיליון שקל.

האותיות הקטנות

היתרה בחשבון הצובר ושב של מקס תצבור ריבית שנתית קבועה בשיעור אטרקטיבי של 3%. הריבית אינה צמודה לפריים או למדד ואחידה לכל הלקוחות, ללא קשר לגובה הסכום שיופקד בחשבון. אך למקס "שמורה הזכות לשנות את הריבית, בין היתר, בהתאם לשינויים במשק". מה זה אומר? הרי בעוד כחודש הנגיד ירון עשוי להחליט להפחית את גובה הריבית במשק (4.5%). ככל הנראה שהפחתה אפשרית תוריד אותה ל-4.25%, כפי שסבורים כחלק גדול מהכלכלנים.

במקס אומרים כי הריבית שהם מציעים "לא צמודה לריבית בנק ישראל", לכן מדובר בריבית של 3% בשנה עד להודעה חדשה. אך ההערה נועדה לאפשר להם גמישות במידה ויהיה שינוי חריג בסביבה המאקרו-כלכלית.

תנאים נוספים שחשוב לדעת הם שהריבית תצטבר מדי יום והלקוחות יוכלו לעקוב אחריה ואחר היתרה שלהם באתר ובאפליקציה. בנוסף, החשבון יהיה נזיל וזמין למשיכה, כך שהלקוחות יכולים לבצע מספר לא מוגבל של הפקדות או משיכות באמצעות הכרטיס, והכול ללא עמלות או דמי ניהול. כמו כן, כאשר לקוחות יבקשו למשוך את הכסף, הם יוכלו לבחור בין זיכוי לחשבון הבנק - מהלך שעשוי לקחת עד שני ימי עסקים ממועד בקשת המשיכה, או לבצע זיכוי מהיר יותר לכרטיס האשראי עצמו.

עוד לא בנק קטן

האפשרות של מקס להעניק ריבית על חשבון חוץ-בנקאי נובעת מחקיקה שנכנסה לתוקף לפני כשנה, המסדירה את
עולם התשלומים החוץ-בנקאיים. האפשרות להעניק ריבית נכללה בחקיקה על אף ההתנגדות של בנק ישראל.

למעשה, חברת כרטיסי אשראי כבר נותנת הלוואות ומאפשרת מעין חשבון עו"ש, כך שפעולתה לכאורה מדמה פעילות קלאסית של בנק. עם זאת, יש הבדל משמעותי. נכון להיום, חברת האשראי לא תוכל להשתמש בכספים שיפקידו הלקוחות כדי לתת את ההלוואות. האפשרות להשתמש בחשבון העו"ש כדי לתת הלוואות, שהיא פעילות בנקאית קלאסית, מאפשרת להוזיל את הריבית שגובים הבנקים על הלוואות.

בדו"ח שפורסם לאחרונה של הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית הוצג מתווה לפיו גופים כמו חברות כרטיסי אשראי יוכלו לקבל רישיון בנק קטן. עם זאת, המהלך דורש תיקון חקיקה שטרם קודם.

גלובס, ודה מרקר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה