דרוש מידע לא יכולה שלא להגיב למחדל התחבורה בדרך חזור מהלוויה

מצב
הנושא נעול.
הבעיה, שהרבה מידע פייק עבר מפה לאוזן.
לי אמרו מפה לאוזן שהאוטובוסים בצומת אם המושבות.
נכון לכן מי שיש לו מידע אמין מנסיון/קשרים וכו' שיעדכן
זה קורה ממילא מפה לאוזן. הגיע הזמן למסד את זה בקו מידע און ליין על תחבורה
הגישור עם המשטרה יקח שנים אם בכלל
 
הבעיה לא הייתה בזמינות של האוטובוסים אלא כשל בהעברת מידע לציבור.
הרי ברור שלא ניתן להחזיר הביתה כזו כמות של אנשים בשעה, שעתיים.
מה שגרם לבלבול ולבלאגן היתה העובדה שאנשים לא ידעו לאיפה הם צריכים ללכת, איפה האוטובוסים, שיש תגבור ברכבות וכו'
ובאמת קחו בחשבון שבשביל הלויה הזו גוש דן הושבת ,אנשים לא הלכו לעבודה בתי ספר חילוניים חלקם למדו בזום וכו'
אי אפשר להתעלם מזה ורק להתלונן, בהחלט היתה פה מחשבה על הציבור החרדי ונוחות ההגעה ללויה.
וכמו שאמרו פה רבים לא ניתן להחזיר הביתה במשך שעתיים ציבור שהגיע במשך 12 שעות, לא חוכמה כל הזמן להתלונן.
 
מעניין
את התלונות משמיעים כמה עשרות מתוך מאות האלפים שהגיעו בשלום ליעדם
זה!
מכל מי שמסביבי (בשכונה, במשפחה) כולם כבר היו בבית עד 5-6!!!! מדובר על אזור י-ם והסביבה.
החכמה היא גם להסתכל על הצד המוצלח שהיה ולא רק להתלונן על מה שלא היה.
באופן אישי, ממה שראיתי מסביבי, מי שלא החליט למשוך את הזמן ויצא מיד (אפי' מיד אחרי שעשה את הלווי למיטה ולא חיכה לקבורה ממש, הרי מה הענין, ג"כ הוא לא באמת היה בביה"ח?) הגיע מוקדם ובצורה נוחה לבית, באוטובוס!!! שחיכה להם בגהה, מילא ויצא.
כל אלו שנשארו עוד להסתובב בעיר, ויצאו לכיוו הבית החל מ4-5, נתקעו שעות כי כמו שכתבו, א"א לשנע 200-300 אלף איש בכמות אוטובוסים מצומצמת בזמן קצר.

אז בואו נפסיק כל היום להתלונן, בעצם, סליחה, בואו נתלונן אבל בכבוד ובשפיות, ולא נצרח ונצווח בכאוס ובלי שליטה שנובעים לרוב מרגשי נחיתות שלנו כציבור חרדי שכל מי שלא כזה שואף ורוצה לראות ברעתנו....
והבר הכי מתבקש לעשות, זה גם להודות על מה שהיה טוב! כן. להודות על הדרך הלוך שהיתה נוחה בלי שום עיכובים, על כל אלו שכן הצליחו להגיע בזריזות לבית. כששהכל מתבצע בצורה הזו, יש למי לדבר.
ברכה והצלחה ושיהיו רק בשורות טובות!
 
מכל מי שמסביבי (בשכונה, במשפחה)
יש לך מישהו ממודיעין עילית?
אין ספק שהנסיעה חזור מבני ברק למודיעין עילית היתה מחדל.
כל הטפה להכרת הטוב מיותרת לגמרי כל זמן שלא הלכתם קילומטרים לכיוון שהשוטרים אמרו לכם וגיליתם שהלכתם לשווא.
תושבי ירושלים והסביבה מוזמנים לפתוח אשכול הכרת הטוב לתחבורה הציבורית בחזור מהלוויה.
 
זה!
מכל מי שמסביבי (בשכונה, במשפחה) כולם כבר היו בבית עד 5-6!!!! מדובר על אזור י-ם והסביבה.
החכמה היא גם להסתכל על הצד המוצלח שהיה ולא רק להתלונן על מה שלא היה.
באופן אישי, ממה שראיתי מסביבי, מי שלא החליט למשוך את הזמן ויצא מיד (אפי' מיד אחרי שעשה את הלווי למיטה ולא חיכה לקבורה ממש, הרי מה הענין, ג"כ הוא לא באמת היה בביה"ח?) הגיע מוקדם ובצורה נוחה לבית, באוטובוס!!! שחיכה להם בגהה, מילא ויצא.
כל אלו שנשארו עוד להסתובב בעיר, ויצאו לכיוו הבית החל מ4-5, נתקעו שעות כי כמו שכתבו, א"א לשנע 200-300 אלף איש בכמות אוטובוסים מצומצמת בזמן קצר.

אז בואו נפסיק כל היום להתלונן, בעצם, סליחה, בואו נתלונן אבל בכבוד ובשפיות, ולא נצרח ונצווח בכאוס ובלי שליטה שנובעים לרוב מרגשי נחיתות שלנו כציבור חרדי שכל מי שלא כזה שואף ורוצה לראות ברעתנו....
והבר הכי מתבקש לעשות, זה גם להודות על מה שהיה טוב! כן. להודות על הדרך הלוך שהיתה נוחה בלי שום עיכובים, על כל אלו שכן הצליחו להגיע בזריזות לבית. כששהכל מתבצע בצורה הזו, יש למי לדבר.
ברכה והצלחה ושיהיו רק בשורות טובות!
לא דברו על ירושלים, אלא על מודיעין עילית. לא חכמה להודות מי שהלך לו חלק וטוב. אף אחד לא בא לחלק ציונים לאירוע באופן כללי, ולדעתי אכן מגיע הרבה תודה לגופים שארגנו אירוע בסדר גודל כזה, שזה באמת קשה, דורש המון, ולא מובן מאליו!

אבל באופן מקומי, כנראה בהקשר למודיעין עילית היה מחדל למי שלא נסע מייד מייד (אף אחד לא חייב לנסוע מייד! וזה גם לא היה עוזר, כי מס' האוטובוסים בו זמנית מוגבל). אנשים הוטעו, נתקעו, צעדו קילומטרים לשווא וחיכו שעות בקור ברעב ועם ילדים - בלי לדעת מה וכמה . למה אסור להם לספר, לדבר ולברר מה קרה כאן??
 
נערך לאחרונה ב:
לכן אמרתי עדיף כמה שפחות להיות תלויים בצרכים שמסופקים דווקא לנו
ולהסתמך על דברים שכל הציבור צורך ולכם יש יותר סיכוי לתפקוד שלהם
 
לכן אמרתי עדיף כמה שפחות להיות תלויים בצרכים שמסופקים דווקא לנו
ולהסתמך על דברים שכל הציבור צורך ולכם יש יותר סיכוי לתפקוד שלהם
התגבור המרשים של הרכבות שלשום בלילה ואתמול היה דווקא לנו...
 
נכון שכולנו התפללנו שהכל יעבור בשלום, וברוך ד' ללא פגיעות בנפש, זה לא מובן מאליו.

אבל הצער ועגמת הנפש של הרבה משפחות שעמדו בקור וזה עוד אחרי שעות שעות של עמידה בלויה
עדיין לא מצדיק את המחדל של חברת קוים....

גם אלה שנסעו מיד צעדו כשעה ברגל עם ילדים קטנים,
חיכו עוד הרבה זמן כי המשטרה חסמה את האוטובוס (לא ברורה לי הסיבה) והגיעו הביתה ב-5
היו גם את אלה שבסיעתא דשמיא נתקלו באוטובוס שלא הלך לפי הכללים והגיעו בקלות הביתה ב4:30, כנראה יחידים...

היו את אלה שלא רצו ללכת שעה ברגל ולהרמס תחת גלגלי האוטובוס כדי לנסות להדחף יחד עם כמה ילדיו...
נשארו לחכות בבית כנסת או משפחה ויצאו לדרך אחרי שחברת קוים אמרה "שהמסלול חזר לרגיל אבל חסרים נהגים!"
חיכו בתחנה עד בוש...
אנשים סיפרו שבתחנה הראשונה היתה הדרך היחידה לצאת את העיר
כי האטובוס התמלא ויצא בדרך עוקפת, אבל גם אז היה צריך להדחף כדי להכנס לאוטובוס כלשהוא...

בסופו של דבר הרבה אנשים שלמו הרבה כסף להסעה פרטית כדי לא ללון עוד לילה בב"ב...

ומי שחושב שהכל הלך תקין,
שישאל את הבחורות שהצטרפו להסעה וחיכו מעל 5 שעות בתחנה בקור!!!
וכך עוד מאות (ואולי אלפי אנשים) ממודיעין עילית שחיכו עדיין באזור השעה 11 בלילה בתחנות בב"ב!
גם לירושלים בשעה זו חיכו הרבה אנשים!

כמובן שביתד היה כתוב שהתחבורה בחזור מהלויה גם לערים החרדיות היתה לשביעות רצון הנוסעים.... :cautious:
 
כנראה כל הרשיות היו עסוקות באטרף שלא נמחץ אחד את השני בהלוויה ו"שכחו" לטפל בחזור מההלוויה...
 
אין ספק שהנסיעה חזור מבני ברק למודיעין עילית היתה מחדל.
מחדל שהתחיל בשעות יותר מאוחרות ולא בצמידות לסיום האירוע. כן. יש לי מישהו שיצא לכיוון הבית מיד אחרי שהמיטה עברה בחזו"א, והגיע ב4.30 לבית.
למה אסור להם לספר, לדבר ולברר מה קרה כאן??
---
בואו נתלונן אבל בכבוד ובשפיות, ולא נצרח ונצווח בכאוס ובלי שליטה שנובעים לרוב מרגשי נחיתות שלנו כציבור חרדי שכל מי שלא כזה שואף ורוצה לראות ברעתנו....
והבר הכי מתבקש לעשות, זה גם להודות על מה שהיה טוב! כן. להודות על הדרך הלוך שהיתה נוחה בלי שום עיכובים, על כל אלו שכן הצליחו להגיע בזריזות לבית. כששהכל מתבצע בצורה הזו, יש למי לדבר.
באמת ובתמים שליבי עם כל אחד ואחת שנתקעו שעות בדרכים והגיעו באמצע הלילה למיטה נוחה וחמה. אבל יש תחושה שהמקום פה לא נועד למציאת פתרונות נורמטיביים ובוגרים אלא הוצאת עצבים על המשטרה/משרה"ת/וכו' בלי להבחין ולנפות את המילים...

אדרבה, אמרתם שהמחדל היה בעיקר למ"ע? בבקשה- תפנו לגורמים הרלוונטיים. אבל זה לא נכון וצודק לעשות כותרת ש'התחבורה קרסה בחזור מהלוויה' כי לא כך הם פני הדברים...
 
מחדל שהתחיל בשעות יותר מאוחרות ולא בצמידות לסיום האירוע. כן. יש לי מישהו שיצא לכיוון הבית מיד אחרי שהמיטה עברה בחזו"א, והגיע ב4.30 לבית.
אהה. הבנתי. אז כל אלו שלא יצאו מייד אחרי שהמיטה עברה בחזו"א, בעיה שלהם בלבד, נכון? יותר מאוחר כבר אין להם זכות לדרוש תחבורה ציבורית הוגנת.
(יש לך הסבר למה זה קרה רק בקווים למודיעין עילית? למה אלו שרצו לחזור לירושלים לדוגמא יכלו לעשות את זה גם לא בצמידות לסיום האירוע?)
 
התגבור המרשים של הרכבות שלשום בלילה ואתמול היה דווקא לנו...
רכבת זה משהו יותר ממוסד מאוטובוס: יוצאת בשעה שנקבעה ברב המקרים
לנהג אין יכולת להפגין ולהתעמת עם הנוסעים-לא נוסע וכו',
הקיבולת-מעולה
התגבור נעשה בשבילנו אבל עצם הרכבת זה דבר שפחות יכולים לעשות איתו שטיקים...
 
ביציאות ממירון, יש איזורים מסודרים, וככה כל אחד יודע לאיפה להגיע
א.במירון לא כולם חוזרים בבת אחת
ב.כנראה לא הייתם במירון בלג בעומר האחרון,מה שהלך אתמול אחרי הלוויה דבש ונופת צופים לעומת הקילומטרים שהלכנו ברגל במירון...
יישובים שלמים חצינו,אוטובוסים עומדים לאורך הדרך ולא פותחים דלתות
ואנשים עייפים עם תינוקות על הידיים משוועים להרגע מהטראומה שעברו...
 
א.במירון לא כולם חוזרים בבת אחת
ב.כנראה לא הייתם במירון בלג בעומר האחרון,מה שהלך אתמול אחרי הלוויה דבש ונופת צופים לעומת הקילומטרים שהלכנו ברגל במירון...
יישובים שלמים חצינו,אוטובוסים עומדים לאורך הדרך ולא פותחים דלתות
ואנשים עייפים עם תינוקות על הידיים משוועים להרגע מהטראומה שעברו...
עצוב לשמוע על מה שעברתם.
מירון של כל השנים, היה ברור לכל אחד היכן האוטובוס שלו אמור לעצור, אכן היו תקלות שלא היגיעו מספיק אוטובוסים וכו'.
מירון של השנה האחרונה, מיותר להזכיר, מדוע זה לא דוגמא לכלום.
 
מי שאמור לקחת אחריות יקבל מסר ולא יחזור על זה שוב!
מה עם אחריות אישית? כי הטענות האלו חוזרות על עצמם שוב ושוב כל פעם שיש ארוע יוצא דפן.
מה עם הבנה שכשאתה יוצא ללויה שמשתתפים בה מליון איש תקח בחשבון שזה הולך לקחת איזה יום שלם ותערך בהתאם?
ההנחה הזו שאם אתה גר במדינה מתוקנת היא תדאג לכל הצרכים שלך במלואם בדיוק לפי הצרכים שלך (אני אחזיק טלפון ללא טכנולוגיות אבל שמישהו ילחש לי באזן מיקום מדויק של האוטובוס שלי) בלי קשר לתנאים המשתנים היא לא הגיונית. והיא גורמת לכל המתלוננים פה עגמת נפש. הרבה עגמת נפש.
למה? כי הכל ענין של ציפיות....
מהרגע שהתכוננו באופן אישי למסע הלויה עשינו חושבים מי מהילדים מתאים למסע שמתחיל בבקר מוקדם ולא ידוע מתי מסתיים? מי כשיר להליכה קילומטרים על גהה? (זה לויה ראשונה שהייתם בבני ברק?)
אחרי ההכנות האלה וההבנה שמדובר בארוע בסדר גדול שמשקיעים זמן ומאמצים פיזיים להשתתף בו הכל הרבה יותר קל.
בסופו של דבר כשבעלי והבנים הגיעו ב5 אמנם עיפים מהליכה למורשה ומשהיה מחוץ לבית יום שלם. אבל ברוך ה' בריאים. וזכו להשתתף במסע הלויה. אז מבחינתיו הארוע הסתיים בהצלחה. ויש אנשים שמבחינה פיזית עברו אותו ארוע כמו אצלינו. אבל אצלם הם חוו את זה ככשלון חרוץ. חבל.
 
אהה. הבנתי. אז כל אלו שלא יצאו מייד אחרי שהמיטה עברה בחזו"א, בעיה שלהם בלבד, נכון? יותר מאוחר כבר אין להם זכות לדרוש תחבורה ציבורית הוגנת.
(יש לך הסבר למה זה קרה רק בקווים למודיעין עילית? למה אלו שרצו לחזור לירושלים לדוגמא יכלו לעשות את זה גם לא בצמידות לסיום האירוע?)
ח"ו!!! לא כך האשמתי. רק במחשבה הגיונית, כשיש כמות אוטובוסים (כן. ידוע הענין שלא תגברו עוד אוטובוסים בחזור) מצומצמת אז ברור שמי שיוצא ראשון מרוויח. בלי להאשים אף אחד מנוסעי התח"צ.
ולגבי מ"ע, נשגב מבינתי מדוע רק שם היה כאוס ובלאגן, כבר ציינתי, שמכל האשכול זה נשמע שזה אכן בעיקר בעיה לאזור שם, ולכן התלונות הם שלהם!!! אז לא להכליל את כל מערך ההיסעים לשאר אזורי הארץ כ'קריסה'. אפשר לומר 'קריסת התח"צ למ"ע'.
 
אהה. הבנתי. אז כל אלו שלא יצאו מייד אחרי שהמיטה עברה בחזו"א, בעיה שלהם בלבד, נכון? יותר מאוחר כבר אין להם זכות לדרוש תחבורה ציבורית הוגנת.
(יש לך הסבר למה זה קרה רק בקווים למודיעין עילית? למה אלו שרצו לחזור לירושלים לדוגמא יכלו לעשות את זה גם לא בצמידות לסיום האירוע?)
אכן אלה שיצאו מיד אחרי המיטה וראו את עשרות אלפי האנשים שמחכים
והבינו שחוץ מלעמוד שעות כדי לא להרמס על מנת לעמוד לאוטובוס
אין להם מה לעשות שם...
ועשו אחורה פנה לבני ברק... כדי לחכות לשעות יותר רגועות ולעלות כמו אנשים ולא כמו בהמות...

ושוב כמו שכתבתי גם אלה שיצאו מיד צעדו כשעה ברגל!
 
מה עם אחריות אישית? כי הטענות האלו חוזרות על עצמם שוב ושוב כל פעם שיש ארוע יוצא דפן.
מה עם הבנה שכשאתה יוצא ללויה שמשתתפים בה מליון איש תקח בחשבון שזה הולך לקחת איזה יום שלם ותערך בהתאם?
ההנחה הזו שאם אתה גר במדינה מתוקנת היא תדאג לכל הצרכים שלך במלואם בדיוק לפי הצרכים שלך (אני אחזיק טלפון ללא טכנולוגיות אבל שמישהו ילחש לי באזן מיקום מדויק של האוטובוס שלי) בלי קשר לתנאים המשתנים היא לא הגיונית. והיא גורמת לכל המתלוננים פה עגמת נפש. הרבה עגמת נפש.
למה? כי הכל ענין של ציפיות....
מהרגע שהתכוננו באופן אישי למסע הלויה עשינו חושבים מי מהילדים מתאים למסע שמתחיל בבקר מוקדם ולא ידוע מתי מסתיים? מי כשיר להליכה קילומטרים על גהה? (זה לויה ראשונה שהייתם בבני ברק?)
אחרי ההכנות האלה וההבנה שמדובר בארוע בסדר גדול שמשקיעים זמן ומאמצים פיזיים להשתתף בו הכל הרבה יותר קל.
בסופו של דבר כשבעלי והבנים הגיעו ב5 אמנם עיפים מהליכה למורשה ומשהיה מחוץ לבית יום שלם. אבל ברוך ה' בריאים. וזכו להשתתף במסע הלויה. אז מבחינתיו הארוע הסתיים בהצלחה. ויש אנשים שמבחינה פיזית עברו אותו ארוע כמו אצלינו. אבל אצלם הם חוו את זה ככשלון חרוץ. חבל.
אחריות אישית לקחו!
מי שנשאר כמה שעות עם הילדים בב"ב כדי לחזור בצורה רגועה יותר
לא היה לו מענה!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה