דרוש מידע לא יכולה שלא להגיב למחדל התחבורה בדרך חזור מהלוויה

מצב
הנושא נעול.
אתה כנראה לא גר בבני ברק
נכון הרחובות כבר כמעט ללא אנשים
אבל אנשי ההגברה עוד אספו ציוד
חברת המחסומים עדיין בשטח וכו
עשיתי את הדרך בתוך העיר ברגל ולא מצאתי זכר למה שאתם מתארים.
הפלא הגדול הוא שחלק מהקווים 'הצליחו' לחזור לפעילות כבר בעשר וחצי בלילה, בעוד שקווים אחרים על אותו מסלול התחילו את הפעילות רק לקראת 12. קווים נוספים יצאו לסירוגין, מה שמחזק עוד יותר את התמיהה.
 
אתה כנראה לא גר בבני ברק
נכון הרחובות כבר כמעט ללא אנשים
אבל אנשי ההגברה עוד אספו ציוד
חברת המחסומים עדיין בשטח וכו
לא גרה בעיר. נכון. אבל השקפתי ממקום מאד מאד מרכזי בעיר. מקום שכמעט לא היתה גישה לבניין הרבה לפני שהלווי התחילה. (רמז: איפשהו על ציר חזו"א)
לא יודעת, הסיפור שאתם עושים מפירוק המסכים היה מינורי, אם בכלל. עובדה שבסוף כן נכנסו אוטובוסים, רק בטפטוף מחפיר
ומהעמדה שלנו, שתצפתה על האוטובוסים הנכנסים לתחנות (לא היה לנו עניין לרדת לחינם. העדפנו לבדוק את השטח מהבית) :
אלעד היתה מתוגברת יופי. מודי"ע זוועה, אשדוד - ממש התחשבו, 402 עליבות.
מעניין שלא דברו פה על הקווים לצפון. ממש כאב הלב לראות אוטובוסים לצפת ולעפולה שלא עוצרים ולא מתוגברים, ואנשים נאלצים להמתין שעות לאוטובוס הבא
 
במודיעין עילית\ יש ביום שישי אוטובוסים לכל חלקי הארץ שיוצאים רק בשישי, כמו צפת עפולה וכו' והיציאה מהמסוף.

יש אוטובוס למסוף מכל חלקי העיר (כמה קווים לא אחד) וזה ללא תשלום.
זה רק ליוצאים.
לכל עשרות האוטובוסים שמגיעים מחוץ לעיר ומורידים במסוף - אין שאטלים.

ז"א שאחרי נסיעה בדר"כ ארוכה .(האוטובוסים שמגיעים למסוף זה לא בני ברק וירושלים....)
צריך לנסות להכנס לאחד הקווים הפנימיים
שלא מתוגברים בכלל.
משפחות עם עגלות ומזוודות...

זה נסרבל מאד
ומאריך את הנסיעה בזמן משמעותי .
 
תוכן התלונה האחרונה שהגשתי למשרד התחבורה על מקרה עצוב וקשה!

שלום וברכה.
אני פונה אליכם מתוך זעזוע , מקרה שקרה לפני 50 ד' . איך שהגעתי הבית אני יושב וכותב לכם את זה עם דמעות, וגם הוכחות.
עליתי בתחנה בנתיבות המשפט , תיקפתי את הכרטיס וישבתי.
בתחנה אח"כ הנהג עצר, והתעכב , הסתכלתי לראות למה, וראיתי בחור נכה עם כיסא גלגלים חשמלי ועם שקיות של תרופות שמבקש שהנהג יתקרב למדרכה.
הנהג מיד התקרב, אך ברגע שאנחנו באים לפתוח את הרמפה של האוטובוס , אנחנו לא מצליחים, כמה וכמה פעמים וכמה וכמה אנשים חזקים לא מצליחים.
הרמפה פשוט מקולקלת מפוצצת בלכלוך ואבק!!
לאחר עיכוב של למעלה מרבע שעה שכל התנועה נעצרה, הצלחנו אני ועוד כמה אנשים טובים להרים את הנכה, למרות המשקל הרב שלו ושל הכיסא החשמלי שלו, בידיים לתוך האוטובוס ורק בחלק
הקדמי , לא במקום המיועד לנכים. ותפסתי אותו בידי שלא יעוף
התלונה הזאת חייבת להיות בטיפול!
דחוף!
חברת קווים במודיעין עילית מזלזלת בכל הנוסעים.

ועוד דבר התחנות לא נגישות לנכים ויש הרבה נכים.
אני מצפה ממכם שהתלונה תטופל ע"י הגורמים הבכירים, בדחיפות.
מצ"ב הטופס להגשת תביעות קטנות. כמו שכתבו- הרב גולדנטל הדגיש לאחר אישור מרב.
אני הגשתי היום פניה אצל מבקר המדינה על משרד התחבורה.
תמשיכו גם אתם להגיש תלונות כל פעם במשרד התחבורה. וכן- כאשר מדברים עם קווים לבק שיפתחו תלונה אצלם, ולהתעקש שיחזרו אליכם לעדכן מה יצא (חוזרים מחסוי)
 

קבצים מצורפים

  • כתב תביעה בית משפט לתביעות קטנות.pdf
    KB 256.5 · צפיות: 57
לא מצליחה להבין למה יש כאן כל-כך הרבה חוסר אמון לאנשים שמספרים שתלאות החזרה שלהם הביתה היו יותר מהרגיל והמקובל; למה מסבירים להם שוב ושוב ש'ככה זה' כאילו מדובר בקהל לא חכם ולא בוגר שציפה משום מה שהתחבורה תהיה כמו כל יום; למה שיחות המוסר וכל השאר.
למה כזה חוסר כבוד וחוסר אמון?
והלא כבר מתחילת האשכול היה ברור שמדובר בעיקר על תושבי מודיעין עילית - אלה שלא יצאו מייד עם סיום המסע לבית החיים. לפי מה שהם מספרים ומסבירים שוב ושוב ושוב, היה כאן מחדל - שהיה שונה לגמרי משאר המקומות.

למה יש כאן אנשים שמספרים שגם להם היה 'תלאות' ונותנים מוסר שכך זה צריך להיות, ואז מתברר שהגיעו ב 5, 6 הביתה?
אבל לא על זה מדובר! תקראו מה אנשים כתבו!
או שמתברר שהם נסעו ברכב פרטי, אבל ראו מרחוק שהיו אוטובוסים. נו, ואז? מה זה אומר על אלה שלא היו על האוטובוסים האלה?

האם נאבדה יכולת ההקשבה? האם מסוגלים פחות ופחות לשים רגע את עצמו בצד ולהיכנס לנעליים של השני? האם אין טיפת אמון בשני? במה שהוא מספר? במה שהוא חווה?
אם היה בא תושב מודיעין עילית ומשתף בקושי שלו, ושואל, למי אפשר לשלוח תלונה כי כך וכך קרה,
מה ניתן לעשות כדי שלא יקרה שוב,
היה כל כך קשה
מבטיחה, שלושת רבעי מהתגובות הנגדיות לא היו כאן
מכיוון, ופתחתם אשכול שכולו: "מחדל!!! קריסה!!! לא אכפת להם כי אנחנו חרדים!!!! אם אין אני לי מי לי!!!!"
זה מקומם בפרט נוכח המאמץ האדיר שעשה משרד התחבורה בכל מישור אפשרי. רכבות, אוטובוסים, שאטלים ועוד.

ועוד משהו? אם זו התנהלות של כל יום, וכל שבת אנשים צריכים ללכת ברגל מחוץ לעיר כדי לעלות על אוטובוס- זה משהו אחד.
איחור וקושי בשינוע בארוע חד פעמי וחריג בכל קנה מידה- זה משהו אחר ושונה לחלוטין.
 
ואף אחד לא דיבר כאן על כל ההפחדות שהיו שלא להגיע עם רכב....

ומה שיצא זה שאלו התמימים שהתפתו והאמינו לזה, הגיעו שעות רבות לפני ההלוייה, חיכו שעות רבות והלכו קילומטרים רבים.... חזרו לביתם עייפים ומרוטים..

אבל אלו שלא מקשיבים למה שאומרים שלהם.. החוצפנים... העליזים.... הם אלו שהגיעו עם רכב עד פאתי בני ברק ב12 בצהרים, חנו בנושאלנטיות, יצאו לאחר הקבורה, נסעו בכבישים ריקים להנאתם... והיו בבית חצי שעה-שעה לאחר מכן...
 
ומה שיצא זה שאלו התמימים שהתפתו והאמינו לזה, הגיעו שעות רבות לפני ההלוייה, חיכו שעות רבות והלכו קילומטרים רבים.... חזרו לביתם עייפים ומרוטים..

אני דווקא חושבת שבדיוק ביגלל זה לא נוצר עומס ביום......
וטוב שאנשים עשות כך.....כי אחרת היה מצב של איבוד שליטה לחלוטין!!!!
כל המטרה של המישטרה בהפחדה הזאת כי רצו למנוע מאנשים לבוא ובאמת המון אנשים לא הגיעו ביגלל זה!!!!
 
אם היה בא תושב מודיעין עילית ומשתף בקושי שלו, ושואל, למי אפשר לשלוח תלונה כי כך וכך קרה,
מה ניתן לעשות כדי שלא יקרה שוב,
היה כל כך קשה
מבטיחה, שלושת רבעי מהתגובות הנגדיות לא היו כאן
מכיוון, ופתחתם אשכול שכולו: "מחדל!!! קריסה!!! לא אכפת להם כי אנחנו חרדים!!!! אם אין אני לי מי לי!!!!"
זה מקומם בפרט נוכח המאמץ האדיר שעשה משרד התחבורה בכל מישור אפשרי. רכבות, אוטובוסים, שאטלים ועוד.

ועוד משהו? אם זו התנהלות של כל יום, וכל שבת אנשים צריכים ללכת ברגל מחוץ לעיר כדי לעלות על אוטובוס- זה משהו אחד.
איחור וקושי בשינוע בארוע חד פעמי וחריג בכל קנה מידה- זה משהו אחר ושונה לחלוטין.
אולי תעשו קורס לציבור איך להשתתף ולהרגיש את צערו של השני, מאה אחוז שיש לכם הרבה מה ללמד.
 
אולי תעשו קורס לציבור איך להשתתף ולהרגיש את צערו של השני, מאה אחוז שיש לכם הרבה מה ללמד.
וגם קורס לציבור איך לספר על משהו רע שקרה לך...

אחוז גבוה מהתגובות כאן עסוקות בללמד את האנשים כאן- 'איך תתלונן נכון'... או 'בהתלוננך - עשה ולא תעשה'..
 
נערך לאחרונה ב:
מכיוון, ופתחתם אשכול שכולו: "מחדל!!! קריסה!!! לא אכפת להם כי אנחנו חרדים!!!! אם אין אני לי מי לי!!!!"
זה מקומם בפרט נוכח המאמץ האדיר שעשה משרד התחבורה בכל מישור אפשרי. רכבות, אוטובוסים, שאטלים ועוד.
אולי משרד התחבורה עשה מאמץ אדיר, אבל לא בכל מישור אפשרי. כי מודיעין עילית התפספסה, ובגדול.
מה שקרה עם התחבורה למודיעין עילית היה מחדל!!! וקריסה!!! (אם תרצו אפשר גם יותר מ-3 סימני קריאה). כך שלנפגעי התח"צ ממודיעין עילית יש מלוא הזכות להביע את התסכול וזה ראוי להתייחסות של יותר מאשכול זועם אחד.
מקומם אפשר לומר על תגובות מחנכות ומטיפות כעין אלו:

מעניין. את התלונות משמיעים כמה עשרות מתוך מאות האלפים שהגיעו בשלום ליעדם

אני לא מבינה לא צריך להתלונן אלא תמיד לראות את החיובי בכל דבר

החכמה היא גם להסתכל על הצד המוצלח שהיה ולא רק להתלונן על מה שלא היה.
אז בואו נפסיק כל היום להתלונן, בעצם, סליחה, בואו נתלונן אבל בכבוד ובשפיות, ולא נצרח ונצווח בכאוס ובלי שליטה

אז כן. מה שקרה אתמול היה נראה לי סביר לחלוטין. ואולי אני מסתפקת במועט. אבל כולם חזרו בשלום הביתה? תודה לה' ותודה לכל העוסקים במלאכה.
 
כל כך נכון
גם אני הגעתי עד פתח תקווה כשכל שוטר/ת טוענים שממש עוד קצת יהיה האוטובוס שלי....
ולא היה
רוב האוטובוסים היו לאשדוד ולירושלים. לדוגמה- קריית יערים ארגנה אוטובוסים של המועצה בעצמה...

למרבה האירוניה, במוקד של משרד התחבורה הפקידים והפקידות טענו שיש שילוט מסודר במקום!!!
שלט אחד לא היה... וגם השוטרים לא ידעו. חוץ מלדחוף אנשים לתוך הצד הפנימי של הכביש, ולהרעיש עם האופנועים- לא ראיתי פעולה משמעותית שלהם בזמן הפיזור בכביש גהה...
לדוגמא- עלינו קבוצה לאוטובוס של חברת קווים, שסיים את המסלול והסכים להחזיר אותנו לקוקה קולה, עלתה שוטרת והודיעה לנהג (בן מיעוטים, שהיה בדרך לביתו בלוד)
ש"בהוראת משטרת ישראל" הוא ייקח קבוצה של בחורות למודיעין עילית.... והוא לקח!
 
לדוגמא- עלינו קבוצה לאוטובוס של חברת קווים, שסיים את המסלול והסכים להחזיר אותנו לקוקה קולה, עלתה שוטרת והודיעה לנהג
ש"בהוראת משטרת ישראל" הוא ייקח קבוצה של בחורות למודיעין עילית.... והוא לקח!
טוב לשמוע שיש עוד מישהו במשטרה עם שכל ישר.
 
האיש שלקח אותי טרמפ חנה בסוף בן זכאי
עשר דקות הליכה מלדרמן.
נסע על כבישים ריקים (בהדרכת הווייז)
גם בהלוך וגם בחזור היה לגמרי מצויין
 
אם היה בא תושב מודיעין עילית ומשתף בקושי שלו, ושואל, למי אפשר לשלוח תלונה כי כך וכך קרה,
מה ניתן לעשות כדי שלא יקרה שוב,
היה כל כך קשה
מבטיחה, שלושת רבעי מהתגובות הנגדיות לא היו כאן
מכיוון, ופתחתם אשכול שכולו: "מחדל!!! קריסה!!! לא אכפת להם כי אנחנו חרדים!!!! אם אין אני לי מי לי!!!!"
זה מקומם בפרט נוכח המאמץ האדיר שעשה משרד התחבורה בכל מישור אפשרי. רכבות, אוטובוסים, שאטלים ועוד.

ועוד משהו? אם זו התנהלות של כל יום, וכל שבת אנשים צריכים ללכת ברגל מחוץ לעיר כדי לעלות על אוטובוס- זה משהו אחד.
איחור וקושי בשינוע בארוע חד פעמי וחריג בכל קנה מידה- זה משהו אחר ושונה לחלוטין.
אני קורא עד פעם את ההודעה של פותח/ת האשכול, אני מחפש את המילים מחדל!!! קריסה!!! ולא מוצא.
אני כן קורא הודעה כואבת שמתארת את מה שהתרחש בבהירות ובכאב.
הסימני קריאה נמצאים בראש הקורא/ת.
והזילזול בכאב אנשי מודיעין עילית היה ראוי לכל שלושת סימני הקריאה.
 
אם זו התנהלות של כל יום, וכל שבת אנשים צריכים ללכת ברגל מחוץ לעיר כדי לעלות על אוטובוס- זה משהו אחד.
אני לא יכולה לעשות לך את זה - לשלוח אותך לקרוא שוב את האשכול הארוך ארוך הזה...
אבל לא. זו לגמרי לא היתה תמצית התלונה - 'אנשים היו צריכים ללכת ברגל מחוץ לעיר כדי לעלות לאוטובוס'.
ואם אחרי כל מה שספרו וכתבו תושבים ממודיעין עילית על מה שעבר עליהם ומה היה המצב בשטח לגביהם, לגמד את סבלם למשפט כל-כך לא ממצה, זה המשך המגמה...

כאחת מהצד, שכל המשפחה שלה מכמה ערים הסתדרו ב''ה בצורה סבירה למדי, כן אכפת לי מאוד על מה שאנשים אחרים עברו. ואני חושבת (ומרגישה) שכשאדם מספר על סבל שעבר, הדבר הראשון והמתבקש זה להיות אתו, לפחות לזמן מה. ולפחות לקרוא את מה שכתב או סיפר - בשלמות.
לגמד (את הסבל ו/או את הבן אדם), להתעלם מהפרטים שספרו, להוכיח, להראות צדדים אחרים, או לתת לו שיעור באמונה - לא כך עונים את המעיקות...

ואף שאני חושבת שהגופים הרלוונטיים עשו המון עבורינו ומגיעה להם הרבה תודה, זו לא תשובה למי שחווה מחדל שגרם לו סבל רב!
 
נערך לאחרונה ב:
אני חושבת לתבוע אותם בסכום של הוצאת רישיון.
ביום ראשון גם כמה שעות לאחר ההלוויה, לא היו אוטובוסים פנימיים (גם מוניות בשעה 5 וחצי! כשהכבישים היו ריקים)
בשעות הערב לא היו קווים פנימיים כשהקל קו (כך קוראים לשילוט שמבשר על זמן ההמתנה לכל קו?) מורה על קו ... יגיע בעוד 22 דקות.
מחכה, מתאפס ושוב, קו .... יגיע בעוד 22 דקות.
בסוף נאלצתי לקחת מונית - לפחות בשעות הלילה כבר היו מוניות.
גם היום,
2 אוטובוסים לא יצאו - אוטובוסים של דן.
פשוט מוגבלות להיות תלויים באוטובוסים כאלה
 
דרך הגב תמיד קווים ממודיעין עילית בעיתיים בכל הנוגע לזמנים של יציאה של אוטובוס
או שמביאים אוטובוסים קבלנים ומחכה במסוף עד שכולם ישלמו
(מעניין אם זה חוקי לעקב את הנוסעים הרבה זמן במסוף
אם יש מי שיודע עם זה חוקי לעכב אשמח לדעת)
 
(מעניין אם זה חוקי לעקב את הנוסעים הרבה זמן במסוף
אם יש מי שיודע עם זה חוקי לעכב אשמח לדעת)
ביררנו במשרד התחבורה לגבי קו 402 שעוצר בשורש לתשלום באוטובוסים של התגבור, ענו לנו שכן.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה