לא להיבהל- לצורך סיפור

[cello]

דחוף ביותר!!
מה הנוסח המדויק שמברך אדם כאשר הוא מת על קידוש ה'?

 

[~נעמי~]

הנוסח הקצר: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!

מה באמת יש נוסח? ואיך הוא יחפש בסידור בדיוק???

 

[yitzy]

ברכה אחרונה...

 

[cello]

הנוסח הקצר: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!

מה באמת יש נוסח? ואיך הוא יחפש בסידור בדיוק???

יש משהו כמו
'ברוך אתה... אשר קידשנו.. וציונו על קידוש שמו'
או 'על קידוש ה'
או 'על קדושת שמו'
או משהו כזה.

 

[yitzy]

http://www.kipa.co.il/ask/show/59905-מוות-על-קידוש-ה´

 

[cello]

http://www.kipa.co.il/ask/show/59905-מוות-על-קידוש-ה´

אני חסומה...

 

[איצה מאייר]

מתוך הלינק מובא שלא צריך לברך.

 

[22]

וידוי

 

[דניאל נ]

שהכל ..
ברוך אתה .. שהכל יהיה בסדר ...

 

[גרף]

ברכת מקדשי השם
על ברכת מקדשי השם מוסר לנו ר' יוסף יוזלמן איש רוסהיים (1478-1554) כעל דבר ידוע ומקובל. הוא אומר, שאחר שמקדש השם גומר את הוידוי המיוחד למקדשי השם, שנתחבר על ידי הרב ר' אשר מפרנקפורט (אולי ר' אשר בעל "ספרות המתנות", שמת בשנת 1721?), אומר "באחריתו בשמחת ר' עקיבא וחבריו", את ברכת מקדשי השם:
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לאהוב את השם הנכבד והנורא ההיה והוה ועתיד להיות, בכל לבבנו בכל נפשנו ולקדש שמו ברבים, ברוך אתה ה' מקדש שמך ברבים. שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". "ועם זה בהיות שהדיבור בפומיה ימסור נפשו על קדושת שמו יתברך ותצרור נפשו בצרור החיים, אמן סלה".
ידועים מקרים הרבה של ברכת ברכה זו על ידי מקדשי השם בטרם עלותם לגרדום.

ברכה זו נזכרת גם אצל הריקנטי (ר' מנחם בן בנימין ריקנטי. בסוף המאה הי"ג ותחילת המאה הי"ד), אצל השל"ה (ר' ישעיה הלוי הורוויץ 1558-1628) ואחרים. הם אומרים ש"המקדשים את השם חייבים לברך על קידוש השם הנכבד והנורא, כיון דהוא מצוות עשה מדאורייתא, דכתיב: ונקדשתי בתוך בני ישראל".

ברכה למקדשי השם נמצאת גם בעיר גיבורים וגם ב"זולת" "אין כמוך באלמים" לשבת ראשונה אחרי פסח לר' יצחק ברבי שלום (חי במאה ה-21. היה אביו זקנו של ר' יצחק בעל "אור זרוע"), במילים: "טבוח ילדים הכינו, ברכת הזבח כונו, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" וכו', מרמז הפייטן על הברכה שמקדשי השם אמרו בזמן קדושת השם.

עוד במאה השמונה עשרה קרו המקרים דלקמן: בעלילת הדם בפוזנה (פולין), בערב ראש השנה שנת תצ"ו (1736)
"נתפס הרב הגדול הדרשן הקדוש והטהור מוהר"ר אריה לייב זצ"ל - - - הוליכו אותו לבית המשפט והיתה צעקה גדולה ויללה ברחובות. היה [ברה] מהפך פניו נגד היהודים ואמר ברוח נכון: מה תצעקו, הלא היום באשמורת הבוקר (בסליחות לערב ראש השנה) התפללתם והזכרתם בלב נשבר את הצדיקים הקדושים עשרה הרוגי מלכות. ועתה מתיירא אנכי אולי בעת יציאת נפשי לא יהיו אצלי עשרה אנשים מישראל לקדש שם שמים. על כן אעשה זאת לעת עתה ואודיע בזה, כי הנני מוכן ומזומן לקדש שם שמים, והיה מברך בקול הברכה: מקדש שמו ברבים" (ר' שלמה לנדסברג: תואר פני שלמה, מב-מד).
בימי ר' אלכסנדר זיסקינד (מת 1794) מעיר הורודנה (פולין), בעל מחבר ספר "יסוד ושורש העבודה" נידון יהודי בעלילת שוא. יום הגרדום נקבע ליום גנוסיא שלהם, שחל ביום טוב שני של גלויות. יהודי העיר חששו לפרעות ולא יצאו מבתיהם. אולם ר' אלכסנדר זיסקינד שם נפשו בכפו ויצא למקום ההריגה, עודד את הקדוש ברגעיו האחרונים וענה "אמן" על ברכת הקדוש "המקדש שמו ברבים" (לפי מחניים, חנוכה תש"ך 80).

רבים מקדושי השואה, שהושמדו על ידי הגרמנים וגרוריהם, ברכו ברכה זו לפני שהומתו. לא רק גברים אמרו ברכה זו, אלא גם נשים. דר. מ. דבורז'צקי מספר על מעין תנועה מיוחדת של נשים שקמה בגיטו וילנה לשם שמירת השבת ושמירת ערכי היהדות. בראשה התבלטה הדמות של בחורה בת עשרים "פייגל דעם רב'ס". היא היתה בתו של הרב בייגל מטראכימבורד שבוואלין (נספתה במחנה הריכוז שטוטהוף ב- 1944 ממחלת טיפוס הבהרות). דר. מ. דבורז'צקי מביא רשימה של עסקניות ידועות בווילנה שהשתייכו לחוג שלה ועזרו לה בתפקיד הנ"ל.
"רוב המשתייכות לחוג היו מתכנסות ברחוב ההקדש 9 והיו מתפללות בצוותא ואומרות תהילים. את התפילות ואמירת התהילים ניהלה פייגלע דעם רב'ס. בשבתות היו נשי חוג זה לומדות פרשת השבוע עם רש"י ומפרשים אחרים, פרקי אבות, דיני שולחן ערוך וספרי מוסר. במשך הזמן גדל החוג ועבר לרחוב האשכנזים 13". פייגעלע היתה משמיעה דרשות על ענייני מוסר. לפעמים היתה מזמינה גם גברים ידועי שם כמרצים.
הסופר יוסף פוקסמן מוסר, שבידיו היו כמה כתבי יד של פייגעלע ועליהם היתה הסכמה מאת ר' יעקב זעלווין (לוצקער). שני כתבי יד של פייגלע נמצאים כעת במכון ההיסטורי היהודי בפולין. כתב יד אחד ממנה נמסר על ידי פוקסמן אחר המלחמה לרב היחידי בווילנה.

יוסף פוקסמן מספר:
"רבות מבחורותיה של פייגעלע היו נושאות אתן סידורים קטנים ועל הצד הפנימי של המעטפה היה כתוב: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לקדש שמו ושם ישראל ברבים" (סיני, אייר תש"ך, קיח-קיט).
החוקר י. זנה מפירנצי פירסם ב"תרביץ" (ירושלים, תרצ"א שנה ב, 368) כתב יד של "דברי הימים של האפיפיור פאוולו הרביעי", בלווית מבוא והערות. ב"דברי הימים" האלה מסופר על העלאתם על המוקד של עשרים וארבעה אנוסים בעיר אנקונה שבאיטליה, בשנת 1556, ועל ר' שלמה יחייא, אחד האנוסים האלה, שבעלותו לגרדום ברך את ברכת "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על קידוש השם".

לזה מעיר החוקר הנ"ל: "הפרט הזה אינו בשום מקום אחר, ובכלל לא מצאתי בתולדות המרטירולוגיה שלנו זכר לברכה על קידוש השם".

דעת

 

[פילפל]

מסופר בדרך הלצה על בריסקער אשר ערבי הגיח למולו עם סכין שלופה, התחיל לברך בקול גדול ונורא "אשר קדשנו..." וכשהגיע למילים "על קידוש ה'" שאג בכזו התלהבות שהערבי נבהל והחל לברוח, רדף אחריו הבריסקער וצעק: "נו... נו... ברכה לבטלה! ברכה לבטלה!"