דרוש מידע לא משתחררת מזה

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכון לא משנה עם מי לדבר על זה העיקר לשחרר את זה..
לא כ"כ נכון...
לפעמים תגובות של אנשים יכולים להעמיק את הבעיה!
בד"כ כשהולכים לאדם מקצועי (במקרה הזה תעדיפי משהי שמתמחה בטראומות וחרדות)
הוא יודע איך להגיב ואיך לטפל בנושא.
@ציפור כחולה
לא משתחררת מזה לכמה זמן התכוונת? ממתי המקרה? זה גם משמעותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לא כ"כ נכון...
לפעמים תגובות של אנשים יכולים להעמיק את הבעיה!
בד"כ כשהולכים לאדם מקצועי (במקרה הזה תעדיפי משהי שמתמחה בטראומות וחרדות)
הוא יודע איך להגיב ואיך לטפל בנושא.
@ציפור כחולה
לא משתחררת מזה לכמה זמן התכוונת? ממתי המקרה? זה גם משמעותי.
לפני שבוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
זה מידי מהר להחליט שנשארה לך טראומה.
הייתי ממליצה לך לנוח ולחכות עוד שבוע.
כן היה הרבה עשן, אולי בגלל זה. תודה לא חשבתי על זה.
עשן לא נשאר בגוף במשך שבוע וגורם להרגשת עילפון... כך לפחות לדעתי הקטנה.
בנתיים תשאלי רופא... ותתני לזמן לעשות את שלו.
אבל אם את עדיין מרגישה שזה משפיע עליך הייתי ממש מיעצת לך לפנות לעזרה... לא כדאי להזניח לפעמים זה יכול להתפתח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
כדאי להבדק אצל הרופא ולבדוק שזה לא משהו פיזי.
לפני בערך שנה היה לי התקף אסתמה מאוד קשה. היו לי הרבה התקפים בעבר אבל במקרה הזה הייתי חסומה לגמרי ולא הצלחתי להשתמש במשאף כי לא יכלתי להכניס אוויר בכלל. הייתי בפאניקה נוראית כי לא הצלחתי לנשום. ב"ה טיפלו בי ואחרי זמן לא קצר חזרתי לעצמי מבחינה פיזית אבל נפשית לא הצלחתי להשתחרר מהאירוע הזה. כל פעם שחשבתי עליו התחלתי לבכות. גם כשהיה לי ביקורת במפראת ריאות והייתי צריכה לספר להם בדיוק מה קרה לא הצלחתי להוציא את המילים מהפה בלי לבכות. בסוף הלכתי למטפלת רגשית שעזרה לי לצאת מהטראומה והיום אני יכולה לדבר על זה ולחשוב על זה ברוגע.
אם את רואה שזה ממשיך, אני ממליצה לך לפנות לטיפול רגשי. זה באמת עוזר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #27
כמטפלת בטראומה- מה שאת מתארת מאד נורמטיבי ובריא, לענ"ד איו צורך ללכת כרגע לשום טיםול, תני לגוף ולנםש להתאושש. את עברת חוויה לא פשוטה ויש לה השלכות ואם לא היו, זה היה מעורר דאגה, אם תראי שבעוד תקופת זמן טת מתקשה לחזור לעצמך, אז תשקלי עזרה מקצועית, בתחום הזמן שאת בו כרגע ההתנהגות וההשפעה נורמטיביים ואפילו בריאים .
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
זה מידי מהר להחליט שנשארה לך טראומה.
הייתי ממליצה לך לנוח ולחכות עוד שבוע.

עשן לא נשאר בגוף במשך שבוע וגורם להרגשת עילפון... כך לפחות לדעתי הקטנה.
בנתיים תשאלי רופא... ותתני לזמן לעשות את שלו.
אבל אם את עדיין מרגישה שזה משפיע עליך הייתי ממש מיעצת לך לפנות לעזרה... לא כדאי להזניח לפעמים זה יכול להתפתח.
שאיפת עשן כן גורמת לנזקים לטווח ארוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
לדעתי כדאי ללכת לר.משפחה
א. כדי להבדק ולקבל חוות דעת רפואית.
ב.אולי כדי לקחת כדור הרגעה באופן זמני. זו לא בושה ולפעמים זו חובה!
אולי כדאי לשבת עם מישהו קרוב ולשחזר את המקרה עד לפרטים הקטנים כדי לראות מה באמת מפריע, ומה קרה שם וכו'.
זה סוג של חשיפה ,אולי זו התרופה.דיבור על מה שהיה זה חלק מהפתרון ונותן סדר בראש.
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נראה לי זה תלוי
אם את רווקה או נשואה
כי נשואה יכולה לשפוך את הלב לבעלה
הוא מכיל שומע ועוזר בעצם זה שהוא מקשיב
רווקה זה כבר יותר קשה
חברות וכאלה לא ממלאות את זה ולא עושות זה טוב מספיק
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
גם לי קרה מקרה דומה....
ורק אחרי טיפול (ממש לא ארוך וממוקד בטראומה הזו) זה עזר לי ממש!!
אני נוסעת יום יום בתחבורה בין עירונית ופשוט הייתי מריחה אש כל הזמן.. באמת מריחה! (אבל זה היה פנימי)
הייתי ממליצה לך מאוד זה ישחרר אותך ולא כדאי להמשיך לסבול, גם אני חשבתי שזה יעבור.
קופצת על האשכול...בדגש על טראומה...
אשמח להמלצה אצל מי טיפלת? איזה סוג טיפול?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
בד"כ במקרים כאלו מדובר על משהו רגשי ולא פיזי (טראאווממה... לא צריך לפחד מהמילה הזאת, וגם יש בעיה היום שלכל דבר קטן שמפריעה לחיים קוראים לה טראוממממה...)

בכל מקרה טוב ללכת לרופא ולבדוק שהכל תקין, ואם זה ממשיך צריך לקבל קצת ייעוץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
וואי, קרה לי גם.
רק במקרה אחר, הייתי באירוע של חשד לפיגוע בתחבורה ציבורית.
היה לי תסמינים כמו שלך, וגם סוג של חולשה, חוסר נשימה ולחץ, הרבה לחץ...
אני נעזרתי במישהי מקצועית, לא יעוץ רציני, זה היה מכוון, דרך הבית.
סיפרתי לה מה קרה, היא הקשיבה והכילה, נתנה כמה עצות טובות וב"ה הכל מאחוריי :)

יש גם את אלמנט הזמן, שהוא ידוע כמרפא המון!
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
בתור אחת שלמדה טיפול בNLP, אני ממש ממליצה לעבור טיפול (בקטנה, זה ממש ממוקד והאירוע גם ממש ברור), יש לך את כל הנתונים הכי טובים כדי ללכת לטפל בזה, לדעתי ממש שווה ובעזרת השם יעזור לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אני חושבת שמשהו גופני נדפק ולא רגשי.
יש קשר בין גוף לנפש.

לפני כמה שבועות היה לי יום מתוח מאוד, אחרי שהכל עבר בשלום ב"ה התחלתי להרגיש חולשה, אבל משהו שאף פעם לא הרגשתי בחיים. + כאב חזק בחזה - לא קשרתי שזה קשור למתח.
הלכתי עם בעלי למוקד - ממש פחדתי מהכאבים בחזה
בקיצור הרופא חקר אותי בדיוק מה ואיך אני מרגישה - לא ידעתי אפילו בדיוק מה להסביר לו, הרגשה מוזרה, דפיקות בלב לחצים בחזה... בקיצער,
ואז הוא שאל אותי - היה לך איזה מתח או טראומה בימים האחרונים? כי כל התיאורים שלך זה אחד על אחד לטראומה או לחץ.
הוא נתן לי מרשם לכדור הרגעה וזהו :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
בזמן האינטיפאדה צפיתי בתיעוד של פיגוע ואחרי זה התחלתי לסבול מהתקפי חרדה (הייתי מתעוררת באמצע השינה בפיתאומיות ועם דופק מהיר - וזה אחרי ששעות לא הצלחתי להרדם)
לקחתי כמה ימים כדור הרגעה (אסיוול) וב"ה עבר לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בזמן האינטיפאדה צפיתי בתיעוד של פיגוע ואחרי זה התחלתי לסבול מהתקפי חרדה (הייתי מתעוררת באמצע השינה בפיתאומיות ועם דופק מהיר - וזה אחרי ששעות לא הצלחתי להרדם)
לקחתי כמה ימים כדור הרגעה (אסיוול) וב"ה עבר לגמרי.
כל התיעודים שמפיצים פשוט גורם אסון לאנשים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
תשמעו סיפור לא יודע אם קשור אבל יתכן וכן.
לפני כחמש עשרה שנה בזמן מלחמת לבנון השניה.
הייתי אמור לחזור לישיבה וכל הזמן נדחו תדירות האוטובוסים בגלל האזעקות והנפילות..
הייתי לפני האירוסין. היה מלחיץ ברמות על. למרות ששידרתי רגוע ושליו, הייתי שומע כל הזמן ומתעדכן "ומרגיע" כביכול את ההורים והאחים בו בזמן שהייתי מה זה בלחץ :rolleyes: כך זה עד היום בתקופות של אזעקות וזמנים מתוחים כאלה.
אחר תקופה נסענו "לנפוש" בב"ב,
לא אשכח זה היה ביום שישי,
פתאום נשמעה צפירה המבשרת את בואה של המלכה.. ואני לא מצאתי את נפשי מרוב פחד וחלחלה.. מה?? גם לכאן זה הגיע??? עד שקלטתי...
ומאז ועד היום כמעט- כבר לא - אין באזורינו צפירות אלא מנגינות ברגע שמתחילה איזו צפירה מד הלחץ מטפס ועולה.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
כמטפלת בטראומה- מה שאת מתארת מאד נורמטיבי ובריא, לענ"ד איו צורך ללכת כרגע לשום טיםול, תני לגוף ולנםש להתאושש. את עברת חוויה לא פשוטה ויש לה השלכות ואם לא היו, זה היה מעורר דאגה, אם תראי שבעוד תקופת זמן טת מתקשה לחזור לעצמך, אז תשקלי עזרה מקצועית, בתחום הזמן שאת בו כרגע ההתנהגות וההשפעה נורמטיביים ואפילו בריאים .
התאוששתי, מרגישה מצוין, תודה לכולם:)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה