דרוש מידע לא נמאס כבר? חוסרים בסופרים בערבי חגים

מצב
הנושא נעול.
הסכסוף שלהם עם אסם מוצדק לחלוטין ועיין שיש עוד רשתות שהלכו בעקבותם בנושא הזה
מוצדק או לא, תכל'ס אין מטרנה כבר חודשיים
את התינוק שלי ממש לא מעניין הסיכסוך עם אוסם
ומי שצריך מטרנה יקנה את זה בסופר אחר, כך שזה ממש טיפשי
 
מלאות בטח
כי אם בטעות העברת משהו פעמיים או שאת רוצה לבטל פריט
או אם העברת אשראי ולא עבר ואת רוצה להעביר אשראי אחר
לא סומכים עליך
אלא צריך לחכות למומחה שיעשה זאת
ולוקח לו זמן לעבור בין כולם לכן מלא
זה דבר שעוד לא הבנתי.
ועדיף ממש את השקילה המעצבנת אושר עד...
אם המשקל לא הסתדר יש לך שעה של בדיקה חוזרת 3 פעמים עד שישחררו אותך לדרכך...
 
הפרות והירקות ביש באמת על הפנים
אבל שאר המחירים שלהם באמת זולים, יותר מכל מקום אחר
מניסיון קניה ביש תמיד יוצאת לנו יותר זולה מאשר אושר עד,
השקילה של העגלות באושר עד ממש מעצבנת, אם המשקל לא מסתדר הם ישגעו אותך כמו שצריך....
והסופר ההוא ברחוב השומר יקרררר, התור שם סיוווט והקופאים עוד יותר....
חח בעלי טוען ביש יוצא לו יותר זול כי יש חשק לברוח...
 
לי מעניין
אם גם בשערי רווחה
קורה ככה שחסר הרבה דברים
 
במקום לריב על המחירים של אשר עד ויש חסד תעשו בירור כאן
תעברו על רשימת הקניות שלכם ותראו הפתעות
תקפידו על אזור מגורים נכון כי הרשתות משחקות בין הסניפים
זה לא מדויק כי זה לא כולל את המוצרים של יש חסד עצמם
כמו למשל
חמישית שוקולד ב-11.9
מיץ ענבים 100% טבעי 1 ליטר 11.9
ועוד..
 
בסניפים של "יש בשכונה" הבנתי שהמצב יותר טוב [בעיקר בגלל שהמחירים שם יותר יקרים], זה באמת נכון?
 
יום חמישי יא' בתשרי מגיע לסניף הראשי של יש חסד בבני ברק (בעזרא/שלמה המלך)
עוד לפני שנכנסתי כבר אני רואה תור של אנשים
אני שואל אותם למה מחכים
הם אומרים לי שמישהו יצא עם עגלה כי אין עגלות
(לא נותנים להכניס עגלות פרטיות)
אני מחכה יפה עד שסוף סוף זכיתי בעגלה [שלא מסתובבת, הלך הגלגל]
נכנס לחנות מוציא את רשימת הקניות
ומתחיל לעבור עליה
טיטולים אין.
שקדי מרק, יש רק של "יש".
לפתניות אין.
פיתות אין.
חלב (עוד פחות משבוע עובר לו התאריך)
שמן אין
וזה רק דוגמא!
הרבה מדפים רקים
קשה לעבור עם עגלות כי בכל פינה יש משטחים, (כי אין מי שיסדר) כך נראה מהמודעות שתלוים בכל מקום שמחפשים שם סדרנים,
מה אני יגיד לכם בלגאן אחד גדול ובזבוז זמן יקר של ערב חג
טוב מה עושים צריך להשלים את הקניה
יורד בשלמה המלך לרחוב כהנמן, לחנות אחרת שלא הכתוב את שמה שלא יגידו שזה פרסומת
מה אני יגיד לכם
שפע של עגלות,
מקום מסודר,
מדפים מלאים,
מבחר גדול מכל מוצר (כולל השקדי מרק;)),
כיף לקנות ולהסתובב
אז למה ב"יש חסד" הכל נראה כך
אנחנו אחלה לקוחות שלהם אז למה הזלזול הזה בנו
יש למי לפנות?, מה לעשות עם זה?
או שהתרגלנו וככה נמשיך ואין מה לעשות!!!
אני לא מצליח להבין.....
בצד השני של ר'ח שלמה המלך יש עוד סניף של יש חסד ונראה לי שיש שם מוצרים שבסניף השני אין......
 
בסניף של גבעת שאול בירושלים לא חסר מוצרים [כמעט]
וגם מאד מסודר
נראה לי שזה בגלל המנהל המקומי שממש מאורגן
[אני חושב שלקחו אותו לשם אחרי שראו שהצליח בניהול הסניף במודיעין עילית]
 
בשישי האחרון הייתי ביש חסד באחד הסניפים
כשיצאתי, הרגשתי אחרי התעמלות במכון כושר, העגלה שגם ככה הייתה חצי שבורה (היחידה שהייתה פנויה) היתה צריכה לעשות פעלולים בינות למשטחים והארגזים שעומדים ככה באמצע החנות
פשוט חרפה!
 
אגב
מודיעין עילית זה הזיה
אותו סופר יחיד מהקמת העיר ועד עתה
מה שכן השתנה זה שיש פי עשר אנשים שקונים שם
עגום ועלוב
רק לחשוב שהדרך בסופר עוברת בכביש בית שמאי ה"חדש"................
כביש בית שמאי החדש
 
מה אתם אומרים על יש חסד של אלעד?
גם שם יש טענות על מחסור מוצרים בחודשים האחרונים.
 
יום חמישי יא' בתשרי מגיע לסניף הראשי של יש חסד בבני ברק (בעזרא/שלמה המלך)
עוד לפני שנכנסתי כבר אני רואה תור של אנשים
אני שואל אותם למה מחכים
הם אומרים לי שמישהו יצא עם עגלה כי אין עגלות
(לא נותנים להכניס עגלות פרטיות)
אני מחכה יפה עד שסוף סוף זכיתי בעגלה [שלא מסתובבת, הלך הגלגל]
נכנס לחנות מוציא את רשימת הקניות
ומתחיל לעבור עליה
טיטולים אין.
שקדי מרק, יש רק של "יש".
לפתניות אין.
פיתות אין.
חלב (עוד פחות משבוע עובר לו התאריך)
שמן אין
וזה רק דוגמא!
הרבה מדפים רקים
קשה לעבור עם עגלות כי בכל פינה יש משטחים, (כי אין מי שיסדר) כך נראה מהמודעות שתלוים בכל מקום שמחפשים שם סדרנים,
מה אני יגיד לכם בלגאן אחד גדול ובזבוז זמן יקר של ערב חג
טוב מה עושים צריך להשלים את הקניה
יורד בשלמה המלך לרחוב כהנמן, לחנות אחרת שלא הכתוב את שמה שלא יגידו שזה פרסומת
מה אני יגיד לכם
שפע של עגלות,
מקום מסודר,
מדפים מלאים,
מבחר גדול מכל מוצר (כולל השקדי מרק;)),
כיף לקנות ולהסתובב
אז למה ב"יש חסד" הכל נראה כך
אנחנו אחלה לקוחות שלהם אז למה הזלזול הזה בנו
יש למי לפנות?, מה לעשות עם זה?
או שהתרגלנו וככה נמשיך ואין מה לעשות!!!
כמה אירוני שמה של החנות לעומת המציאות :)
 
בסניף של גבעת שאול בירושלים לא חסר מוצרים [כמעט]
וגם מאד מסודר
נראה לי שזה בגלל המנהל המקומי שממש מאורגן
[אני חושב שלקחו אותו לשם אחרי שראו שהצליח בניהול הסניף במודיעין עילית]
באמת? תמיד כשאני קונה חסר דברים
פעם שמן, פעם לבן, פעם קמח וכו'
ובכלל המדפים ריקים
והגדילו לעשות שבטיטולים בכל מידה יש חברה אחת גג 2 (בד''כ)
נגיד מידה 3 אפשר לקנות רק פמפרס ויש
מידה 4 יש רק של חב' טיטולים ויש

בקיצור אנחנו מוצאים את עצמנו עושים השלמות כל הזמן, סיוט!!
 
כנראה לא ביקרת באושר עד
כנראה שאת לא ביקרת באושר עד . . . אושר עד באמת יותר גדול, ויותר נקי ומסודר. מעבר לזה - אין הרבה הבדל.
גם אני פעם העדפתי ללכת לאושר עד מפני ששם יכולתי למצוא (כמעט) הכל במקום אחד ולסיים את הקניה
בפעם אחת במקום להסתובב בכל העיר להשלמות, אבל לאחרונה -
גם שם המצב על הפנים. בפרט בערבי חגים ותקופות עמוסות, הציבור מסתער בהמוניו ומרוקן מדפים
משל שבע שנים של חג ורעב בו זמנית משמשות ובאות.
שלא לדבר על כך שאופנת החרמות כבר מזמן נכנסה לאושר עד ויש המון מוצרים ממותגים פופולריים
שלא נמצאים על המדפים. (מה לעשות? ככה זה כשרשתות השיווק דואגות לכיס של האזרח הקטן ונלחמות בשבילנו.)
ובערבי חגים לנסות להיכנס לשם? מעשה הגובל להתאבדות.
כמו להכנס עכשיו לשועפט או לקחת טרמפ בטויוטה קורולה לבנה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

תופעת החרדי המכוער

טביאל עיר יפה, כעיקרון. כיכרות, צמחים, ובעיקר יופי פנימי.
המוני יהודים יראי שמיים, משפחות ובתים של תורה, מוסדות לימוד מכל הסוגים, רובם ככולם במבני קבע ראויים לשמם.

בתי כנסת גדולים ונהדרים, מחופים באבן ומצויידים במדרגות שיש וארונות קודש מגולפים, והמוני מנייני תפילה בכל שעות היממה, כולל גם פינת קפה לשירות הציבור.

אה! אשרינו!




אלא שיש קוץ מעצבן באליה:

תופעת הטביאליסט המכוער. כפראפראזה על "הישראלי המכוער" הידוע בכל העולם.
הטביאליסט המכוער. אינו התושב הקלאסי של העיר, אך לעיתים נדמה כי יש רבים ממנו.


קווים לדמותו.
הט"מ יחתום על הוראת קבע ענקית לקהילה שלו, כדי שהיא תוכל לבנות בית כנסת אדיר ויפהפה יותר מבית הכנסת ממול, אך לא יטרח לומר שלום חם ונעים לזר כי ייקלע בטעות לארמון הקהילתי שלו.
שירגיש לא נעים, עדיף. כך לא יתנחל פה. פה מתפללים ורצויים רק אנ"ש.

הט"מ לא יתרה בילדיו שאסור להם לגרור עד הבית עגלת מכולת, כיוון שהיא, מה לעשות, רכוש הסופרמרקט. התוצאה? ניתן לראות לא מעט עגלות מכולת מונחות בכניסה לבנייני מגורים, ממתינים לעובד הסופרמרקט שאולי יקח אותם ואולי לא.

הט"מ לא יאמר שלום לשכנים החדשים המתגוררים ביחידת הדיור על הגג. הוא יסתכל עליהם – ומבטו יעבור דרכם. בייחוד אם הם לא לבושים בדיוק בדיוק כמו הצורה והצבע שלו עצמו.

הט"מ ילביש את משפחתו בבגדים הכי עדכניים ויקרים שיש בנמצא, כך שיראו כאילו נגזרו מתוך פרסומת משובבת נפש של קידי קיש. אז מה אם אין קשר בין ההכנסות המזעריות שלו ובין הצורך הכפייתי לנקר את עיני השכנים-גיסים-חברים.

הט"מ מקפיד להחזיק בבעלותו ולנהוג ברכב יקר. רצוי חשמלי ועדיף עם שכבת לקס + ווקס + פוליש נוצצת ומרשימה. הוא אוהב במיוחד, משום מה, רכב גבוה עם גריל ענק מקדימה, המשרה את יראת הכבוד הרצויה.

מה הקשר בין אברך צעיר, פעמים רבות מלמד בחיידר או בעל תפקיד זוטר בחנות טמבור, או סתם איש אחזקה במוסד – ולרכב מנהלים כזה? אין לדעת.


הט"מ יקפיד לזעום אם עובר אורח יתפוס לו את החניה הפרטית המחושמלת שלו, אך לעולם לא יעשה מאמץ מיוחד להחנות רכבו בצורה מסודרת במקום שבו יש להתחשב בנוספים. בייחוד הוא לא יטרח לחנות באופן שמאפשר לאם עם עגלה לעבור בנחת בלי להסתכן בחייה ולרדת לכביש.

ואגב הסעיף הקודם; נדמה כי יש לט"מ הנאה מיוחדת לחנות כמו פריץ הכפר, ולחסום את מרבית המדרכה - העיקר שהוא עצמו לא ייאלץ ללכת יותר מעשרים שניות מפתח רכבו עד פתח השטיבלאך או מחוז חפצו...

אך כל אלו עניינים זניחים. זכותו של כל אדם לרכוש כל כלי תחבורה שעולה על דעתו, כל זמן שהדבר מסב לו הנאה ונחת.



מה שהופך את הנהג הטביאליסט המצוי למכוער, היא התנהגותו בכביש.

הט"מ ינהג בעירו ברוכת הילדים במהירות גבוהה. למה חמישים. אולי שישים, אולי שבעים או תשעים. הוא לא דואג, הרכב החשמלי המוגזם שלו יודע לעצור ממש בנגיעה על דוושת הגז. מה זה משנה אם פה ושם הוא כמעט דורס עוברי אורח?

הט"מ מפגין זלזול מוחלט בשאר הנהגים בעיר שלו.

כאשר נהג של רכב חונה מתחיל לצאת מהחניה, הטביאליסט המכוער יקפיד להגביר מהירות ולעקוף אותו, כדי שחס וחלילה לא ייאלץ להתעכב בנסיעתו לשטיבלך בעוד חצי דקה. מה אכפת לו שהרכב המסכן ייתקע בחניה עוד 5 דקות בגלל ט"מ נוספים.



הט"מ חסר סבלנות באופן קומי כמעט. כאשר לפניו נוהג אוטובוס עירוני, הב"מ לעולם ינסה לעקוף אותו. הוא לא יתן לאוטובוס את "מנת החסד" ויסכים להמתין 10 שניות. לא. הוא מייד ינסה לעקוף – וכמעט יתנגש ברכב הבא ממולו הנוסע במהירות, כזכור, מעל החמישים המותרים בחוק...



הטביאליסט המכוער לא ירחם על ילדה קטנה שרק רוצה לחצות במעבר חציה. הצחקתם אותו! הוא עסוק בשיחה נרגשת מלאת פוליטיקה באמצעות אוזנית הבלוטות' התלויה על אוזנו, אותה קנה במכירה הסמוכה לשטיבלאך. הוא יתן גז עוד לפני שהיא תספיק להציב את כף רגלה הקטנה והמפוחדת על מעבר החציה. שתפחד, מה זה משנה. היא לא הילדה שלו.


יש בעיר טביאל נהגים רבים זהירים, מכבדים את הזולת, חונים בצורה מסודרת, מאפשרים לרכב לצאת מהנחיה, ועוצרים לבטח מול הולכי רגל המבקשים לחצות את הכביש. ברור שיש כאלו. אבל הם לא מורגשים. בכלל.

אין בעיר אווירה של "מענטש". של:
את רוצה לחצות את הכביש? תחצי, בשמחה, אחכה לך בנחת.
אין לי חניה מתחת השטבילאך? אז מה אם יש תו נכה שחבר השיג לי. בגלל זה אחנה כמו פסיכי ואצער את כל העוברים ושבים? לא. אחנה במרחק 4 דקות הליכה בצורה מסודרת.
אני מטעין את הרכב החשמלי שלי מידי לילה? אציב שלט מסודר ונעים, ולא שלט אזהרה צהוב מאיים נבחני.
אני ממילא נוסע החוצה מהעיר? אתקרב לתחנות אוטובוס בדרכי, אציע לאברים הסעה לכניסה לעיר.
אני מתקרב למחסום? אמתין בסוף התור, לא אעקוף את כולו ואגרום צער וכעס לכל 10 הרכבים שלפניי.

כשאתה פוגש את הט"מ אחד על אחד, אתה מגלה בתשעים ותשע מהמקרים אברך עדין נפש, ירא שמיים, תורני, ממש אדם נהדר. מותק אפילו.

מישהו שלעולם לא יגזול מרעהו שקל, יקפיד להשיב כל אבידה, יעשר ממונו ויתרום לקהילתו סכומים נכבדים.

מה גורם לו להיות ב"מ? מהו הסוד?

ובכן -

אני לא יודע.

(אתם יודעים איזה חילול ה' מחריד קורה בכל פעם שאורח זר מגיע לטביאל? הוא יוצא מדעתו! לא חבל עליו? לא חבל עלינו? למה אנחנו לא מחנכים את עצמנו? קודם כל אתהמבוגרים? לתת כבוד זה לזה, לכבד, להאיר פנים, להיות מענטש?
שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה