דרוש מידע לא נמאס כבר? חוסרים בסופרים בערבי חגים

מצב
הנושא נעול.
מה אתם אומרים על יש חסד של אלעד?
גם שם יש טענות על מחסור מוצרים בחודשים האחרונים.

על הפנים

בכלל כל נושא הקניות באלעד הוא נוראי, חנות ירקות בכלל לא קיימת בכל הרדיוס, מוצאת את עצמי סוחבת ירקות מבני ברק, או מתפשרת על סחורה בסיסית באלעד. (ירקות מעבר לבסיסיים בכלל לא קיימים)
 
חוץ מנושא החסרים ביש חסד (שזה לא רק בערבי חגים) באמת חסר המון מוצרים!!!
ברור שהמחיר שם הכי זול חד משמעית מכל המקומות.
(מי שרוצה להתפנק בסופרים חילוניים - בבקשה, רק שישים לב למחיר. זה נראה חצי שקל יותר או שתי שקל יותר אבל בחשבון סופי זה משמעותי מאד. חוץ מהתסכול לגלות שקנית חסה של היתר מכירה או שוקולד עילית בהכשר הרבנות)
לאושר עד יש את ה"בעל הבית השתגע" מידי פעם עם דלי עוגיות בשתי שקל ועוף בתשע תשעים אבל בסך הכללי הם יקרים יותר.
חוץ מזה אושר עד לדעתי מיועד רק למשפחות גדולות.
הכל שם בגדול. חבילה של חמש מאות מזלגות שחורות.... 20 חטיפי אוסם ב... מיונז - רק חבילה ענקית וכו'...

עדיין אחרי הכל ממליצה על יש חסד!!

לגבי העגלות - מה אתם רוצים שהם יעשו?
אם הם קונים עגלות כדי לשמש את כל תושבי העיר לסחוב דפנות מהחנות לסוכה שלהם?
איזה חוצפה וגזל של אנשים!
כל ערב צריכים סדרנים של יש להחזיר את העגלות מכל רחבי העיר! בושה וחרפה!!!
 
על הפנים

בכלל כל נושא הקניות באלעד הוא נוראי, חנות ירקות בכלל לא קיימת בכל הרדיוס, מוצאת את עצמי סוחבת ירקות מבני ברק, או מתפשרת על סחורה בסיסית באלעד. (ירקות מעבר לבסיסיים בכלל לא קיימים)
מה עם שוק אלעד?
אף פעם לא ניסיתי אותם, יש מה לנסות?
 
ת'אמת אמא שלי היתארגנה חודש מראש תחשבו על זה!
הם הסתכסכו עם אוסם ככה הבנתי ממוכר שם
זה אומר שתגידו בי בי למוצרי בסיס אכן כן!
 
לגבי העגלות - מה אתם רוצים שהם יעשו?
אם הם קונים עגלות כדי לשמש את כל תושבי העיר לסחוב דפנות מהחנות לסוכה שלהם?
איזה חוצפה וגזל של אנשים!
כל ערב צריכים סדרנים של יש להחזיר את העגלות מכל רחבי העיר! בושה וחרפה!!!
זה לא עוזר מה שמקישים ת.ז. כשלוקחים את העגלה?
אם זה לא עוזר כדאי שיעשו פתרון אחר למניעת לקיחת עגלות
באמת תופעה כואבת מאוד אבל חשוב לזכור שרוב רובו של הציבור החרדי שומר על קלה כבחמורה ולא מוציא עגלות,
המיעוט שמוציא - מוציא שם רע על כל הציבור החרדי.
 
חוץ מנושא החסרים ביש חסד (שזה לא רק בערבי חגים) באמת חסר המון מוצרים!!!
ברור שהמחיר שם הכי זול חד משמעית מכל המקומות.
נכון.
ולכן כולם כל כך מתרגזים
כי אחרי שהתרגלו למחירים המוזלים שבאו כתוצאה מתחרות לא הוגנת(יש משהי שטענה לעיל שהם מנעו מרשתות אחרות להיכנס לשוק)
פתאום ביום בהיר הם משנים מדיניות ומורידים את רוב המוצרים ומשווקים את המוצר שלהם
בטענה שהללו יתייקרו
מתוך הבנה ברורה שהם לא פועלים לטובת הלקוח אלא לטובתם האישית(שהרי ברור שרוב רובם של הלקוחות
יתעצבנו קצת וימשיכו לקנות שם כרגיל )

ואם הם כל כך דואגים ללקוחות אז הם יכלו לשווק את המוצרים של החברות הנ"ל בכמות קטנה ולשווק גם את המוצר שלהם
אבל ברגע שזה נהיה כל כך גורף
זה מראה בדיוק לאן הרשת מכוונת

ואם באמת היו רשתות גדולות ברמה של יש חסד שמתחרות מולה
אז הכל באמת היה טוב

אבל היא היחידה
 
זה השם של החנות חסד לאלפים...
רק מצחיק אותי השם הבומבסטי ....
נשמע כמו איזה חלוקה לאלפי ישראל...
ובכלל מה זה השם הזה יש "חסד"- איזה חסד הם עושים איתי? אני משלמת על כל דבר שאני לוקחת!
 
עשיתי השוואות תקופה ארוכה בין יש חסד בבני ברק לאושר עד
אושר עד יותר זול בפאר גדול!!!!
והחווית קניה באושר עד היא וואוו
 
כל מי שכתב שיש חסד מזלזלים בציבור החרדי, אני רק מזכיר ש'ישיר למהדרין' ז"ל
היה יותר זול מאשר חילוני שהזמין בשופרסל, ובעקבות תחקיר בערוץ 12 שיש אפליה במחירים של חילונים לטובת החרדים, סגרו את ישיר למהדרין, כך שלא תמיד החרדים בצד הנחות....
 
הייתי אתמול ב"אין", כלומר ב"יש"
לא היה 'קמח לבן', 'חלב', 'כוסות קרטון'
היכן?

ביש חסד רמת שלמה היה בשפע מכל מה שכתבת
אבל היה חסר דברים אחרים כמו אבקת כביסה, חד פעמי, תבניות.
 
היכן?

ביש חסד רמת שלמה היה בשפע מכל מה שכתבת
אבל היה חסר דברים אחרים כמו אבקת כביסה, חד פעמי, תבניות.
למה זה באמת משנה איפה?
אתה חושד אותו בשקר?

ובכלל כל האשכול מלאא בתלונות על מחסור גדול במוצרים
אחד רשם אתמול ששלח את הבן שלו לקנות 10 מוצרים וחזר בלי כלום

חסר המון מוצרים ביש חסד
כל פעם חסר מוצרים אחרים
ולכן זה ממש לא הנקודה

הנקודה היא לא מה חסר
הנקודה היא שחסר וחסר הרבה
ואנחנו בתור לקוחות לא אמורים לסבול בגלל שלמנהל פתאום נהיה
חשק לשווק את המותג הפרטי שלו
(ומי שחשוב שהמחסור התחיל בתקופת החגים
כנראה לא קונה ביש בתקופה האחרונה)
 
זה ברור שהחיסרון הגדול של הרשתות (בכל התחומים האכל הספרים הבגדים וכו') שהם יש להם את השיקולים שלהם וכך ישנם מוצרים שלא יכניסו עקב שיקול של מחיר יותר זול אצל משווק אחר או שיש להם את מותג הבית,
כך גם באיכות הירקות והפירות שלא מתקרב למה שיש בשוק או אצל הירקן שבוחר לבד את הירקות בשוק הסיטונאי.
 
אתה חושד אותו בשקר?
לא, אפשר להירגע
הוא רק התעניין
אתמול דיברתי עם אחד הסדרנים האחראים באותו סניף "אין", והוא אמר לי שהם פשוט לא משתלטים על הכמויות, אנשים מרוקנים מדפים כאילו זה היה טישו... ובאמת יש שם הרבה אנשים
בכל זאת, ברור שזה לא הוגן מצד הרשת, שיתגברו בעוד ועוד עובדים
אגב, הוא סיפר שעד ארבע לפנות בוקר הם נשארו היום למלא מדפים!!
 
בכל זאת, ברור שזה לא הוגן מצד הרשת, שיתגברו בעוד ועוד עובדים
וזה בדיוק הבעיה
שזה לא דבר חדש בשביל הרשת העומסים לפני החגים, (למרות שזה לא רק לפני החגים)
ובכ"ז ממשיכים לזלזל ולא דואגים לנו הלקוחות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

תופעת החרדי המכוער

טביאל עיר יפה, כעיקרון. כיכרות, צמחים, ובעיקר יופי פנימי.
המוני יהודים יראי שמיים, משפחות ובתים של תורה, מוסדות לימוד מכל הסוגים, רובם ככולם במבני קבע ראויים לשמם.

בתי כנסת גדולים ונהדרים, מחופים באבן ומצויידים במדרגות שיש וארונות קודש מגולפים, והמוני מנייני תפילה בכל שעות היממה, כולל גם פינת קפה לשירות הציבור.

אה! אשרינו!




אלא שיש קוץ מעצבן באליה:

תופעת הטביאליסט המכוער. כפראפראזה על "הישראלי המכוער" הידוע בכל העולם.
הטביאליסט המכוער. אינו התושב הקלאסי של העיר, אך לעיתים נדמה כי יש רבים ממנו.


קווים לדמותו.
הט"מ יחתום על הוראת קבע ענקית לקהילה שלו, כדי שהיא תוכל לבנות בית כנסת אדיר ויפהפה יותר מבית הכנסת ממול, אך לא יטרח לומר שלום חם ונעים לזר כי ייקלע בטעות לארמון הקהילתי שלו.
שירגיש לא נעים, עדיף. כך לא יתנחל פה. פה מתפללים ורצויים רק אנ"ש.

הט"מ לא יתרה בילדיו שאסור להם לגרור עד הבית עגלת מכולת, כיוון שהיא, מה לעשות, רכוש הסופרמרקט. התוצאה? ניתן לראות לא מעט עגלות מכולת מונחות בכניסה לבנייני מגורים, ממתינים לעובד הסופרמרקט שאולי יקח אותם ואולי לא.

הט"מ לא יאמר שלום לשכנים החדשים המתגוררים ביחידת הדיור על הגג. הוא יסתכל עליהם – ומבטו יעבור דרכם. בייחוד אם הם לא לבושים בדיוק בדיוק כמו הצורה והצבע שלו עצמו.

הט"מ ילביש את משפחתו בבגדים הכי עדכניים ויקרים שיש בנמצא, כך שיראו כאילו נגזרו מתוך פרסומת משובבת נפש של קידי קיש. אז מה אם אין קשר בין ההכנסות המזעריות שלו ובין הצורך הכפייתי לנקר את עיני השכנים-גיסים-חברים.

הט"מ מקפיד להחזיק בבעלותו ולנהוג ברכב יקר. רצוי חשמלי ועדיף עם שכבת לקס + ווקס + פוליש נוצצת ומרשימה. הוא אוהב במיוחד, משום מה, רכב גבוה עם גריל ענק מקדימה, המשרה את יראת הכבוד הרצויה.

מה הקשר בין אברך צעיר, פעמים רבות מלמד בחיידר או בעל תפקיד זוטר בחנות טמבור, או סתם איש אחזקה במוסד – ולרכב מנהלים כזה? אין לדעת.


הט"מ יקפיד לזעום אם עובר אורח יתפוס לו את החניה הפרטית המחושמלת שלו, אך לעולם לא יעשה מאמץ מיוחד להחנות רכבו בצורה מסודרת במקום שבו יש להתחשב בנוספים. בייחוד הוא לא יטרח לחנות באופן שמאפשר לאם עם עגלה לעבור בנחת בלי להסתכן בחייה ולרדת לכביש.

ואגב הסעיף הקודם; נדמה כי יש לט"מ הנאה מיוחדת לחנות כמו פריץ הכפר, ולחסום את מרבית המדרכה - העיקר שהוא עצמו לא ייאלץ ללכת יותר מעשרים שניות מפתח רכבו עד פתח השטיבלאך או מחוז חפצו...

אך כל אלו עניינים זניחים. זכותו של כל אדם לרכוש כל כלי תחבורה שעולה על דעתו, כל זמן שהדבר מסב לו הנאה ונחת.



מה שהופך את הנהג הטביאליסט המצוי למכוער, היא התנהגותו בכביש.

הט"מ ינהג בעירו ברוכת הילדים במהירות גבוהה. למה חמישים. אולי שישים, אולי שבעים או תשעים. הוא לא דואג, הרכב החשמלי המוגזם שלו יודע לעצור ממש בנגיעה על דוושת הגז. מה זה משנה אם פה ושם הוא כמעט דורס עוברי אורח?

הט"מ מפגין זלזול מוחלט בשאר הנהגים בעיר שלו.

כאשר נהג של רכב חונה מתחיל לצאת מהחניה, הטביאליסט המכוער יקפיד להגביר מהירות ולעקוף אותו, כדי שחס וחלילה לא ייאלץ להתעכב בנסיעתו לשטיבלך בעוד חצי דקה. מה אכפת לו שהרכב המסכן ייתקע בחניה עוד 5 דקות בגלל ט"מ נוספים.



הט"מ חסר סבלנות באופן קומי כמעט. כאשר לפניו נוהג אוטובוס עירוני, הב"מ לעולם ינסה לעקוף אותו. הוא לא יתן לאוטובוס את "מנת החסד" ויסכים להמתין 10 שניות. לא. הוא מייד ינסה לעקוף – וכמעט יתנגש ברכב הבא ממולו הנוסע במהירות, כזכור, מעל החמישים המותרים בחוק...



הטביאליסט המכוער לא ירחם על ילדה קטנה שרק רוצה לחצות במעבר חציה. הצחקתם אותו! הוא עסוק בשיחה נרגשת מלאת פוליטיקה באמצעות אוזנית הבלוטות' התלויה על אוזנו, אותה קנה במכירה הסמוכה לשטיבלאך. הוא יתן גז עוד לפני שהיא תספיק להציב את כף רגלה הקטנה והמפוחדת על מעבר החציה. שתפחד, מה זה משנה. היא לא הילדה שלו.


יש בעיר טביאל נהגים רבים זהירים, מכבדים את הזולת, חונים בצורה מסודרת, מאפשרים לרכב לצאת מהנחיה, ועוצרים לבטח מול הולכי רגל המבקשים לחצות את הכביש. ברור שיש כאלו. אבל הם לא מורגשים. בכלל.

אין בעיר אווירה של "מענטש". של:
את רוצה לחצות את הכביש? תחצי, בשמחה, אחכה לך בנחת.
אין לי חניה מתחת השטבילאך? אז מה אם יש תו נכה שחבר השיג לי. בגלל זה אחנה כמו פסיכי ואצער את כל העוברים ושבים? לא. אחנה במרחק 4 דקות הליכה בצורה מסודרת.
אני מטעין את הרכב החשמלי שלי מידי לילה? אציב שלט מסודר ונעים, ולא שלט אזהרה צהוב מאיים נבחני.
אני ממילא נוסע החוצה מהעיר? אתקרב לתחנות אוטובוס בדרכי, אציע לאברים הסעה לכניסה לעיר.
אני מתקרב למחסום? אמתין בסוף התור, לא אעקוף את כולו ואגרום צער וכעס לכל 10 הרכבים שלפניי.

כשאתה פוגש את הט"מ אחד על אחד, אתה מגלה בתשעים ותשע מהמקרים אברך עדין נפש, ירא שמיים, תורני, ממש אדם נהדר. מותק אפילו.

מישהו שלעולם לא יגזול מרעהו שקל, יקפיד להשיב כל אבידה, יעשר ממונו ויתרום לקהילתו סכומים נכבדים.

מה גורם לו להיות ב"מ? מהו הסוד?

ובכן -

אני לא יודע.

(אתם יודעים איזה חילול ה' מחריד קורה בכל פעם שאורח זר מגיע לטביאל? הוא יוצא מדעתו! לא חבל עליו? לא חבל עלינו? למה אנחנו לא מחנכים את עצמנו? קודם כל אתהמבוגרים? לתת כבוד זה לזה, לכבד, להאיר פנים, להיות מענטש?
שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה