שיר לבבות וכוכבים.

[אני לא כלום]

כוכב זוהר,

עלי רקיע.

שולח ניצוץ,

באפילה מפציע.



שולחת יד,

אותו לקטוף.

דם בגופי,

מדמם בלי סוף.



הוא דוקר,

הכוכב,

משוננים

קצותיו



הכוכב,

לתקווה סמל,

הפך לי,

לאבל.



בלילות,

האיר עולמי.

היום

מכשיל דרכי.





בליבי שבר,

נוצץ למרחוק.

מאותת על עבר

שייחלתי למחוק.



הם מנצנצים,

השברים.

כמה גדלתי,

מספרים.



שלחתי ידי

אותם להרגיש.

אך זרועי

מדממת, חיש.



לב סדוק,

אדום מדם.

ואני,

קולי נדם...





שברי ליבי

כמו כוכב.

נוצצים בחשיכה.

מקסם שווא.



ומקרוב,

הם דוקרים.

לב שבור,

וכוכבים נופלים.