הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
קטע שנכתב בהשראת "ילדה נוף" של רותי קפלר (לא יודעת איך לתייג...)
הפיל אולי גדול, אבל הלב קטן.
והחרסינה אולי שבירה, אבל לב- אין לה.
ולפיל יש. לב קטן, רועד, פועם בקצב, מתחבט בין הצלעות ומבקש לצאת.
אבל הפיל- לא מרשה, הן עור פיל יש לו.
אבל ללב אין, ללב יש עור עדין, מתוח, כמעט ומתפקע מרוב בהלה, מרוב חוסר נעימות וחוסר אונים.
אבל רק החרסינה מקבלת ליטוף. רק היא נאספת ביד רחומה.
ומה עם שברי ליבו של הפיל? הם נותרים לרגליו, שותתים דם ודמע, זולגים כאב.
והרי את החרסינה אפשר להחליף, את הלב לא. הוא אוסף אליו משקעים, אוצר את הדמעות.
מסכן הפיל, מסכנים עוד יותר האנשים שאוספים חרסינה שבירה, ולא מטפלים בפיל שבתוכם, בלב השבור.
כי בסוף החרסינה תאבד, תתמוסס. ואתה תישאר עם הפיל, עם הכאב. עם החסר.
ואם תשכיל לרפא עצמך,
לנחם-
תזכה באהבת נצח- אהבת עצמך, אהבת הלב.
הפיל אולי גדול, אבל הלב קטן.
והחרסינה אולי שבירה, אבל לב- אין לה.
ולפיל יש. לב קטן, רועד, פועם בקצב, מתחבט בין הצלעות ומבקש לצאת.
אבל הפיל- לא מרשה, הן עור פיל יש לו.
אבל ללב אין, ללב יש עור עדין, מתוח, כמעט ומתפקע מרוב בהלה, מרוב חוסר נעימות וחוסר אונים.
אבל רק החרסינה מקבלת ליטוף. רק היא נאספת ביד רחומה.
ומה עם שברי ליבו של הפיל? הם נותרים לרגליו, שותתים דם ודמע, זולגים כאב.
והרי את החרסינה אפשר להחליף, את הלב לא. הוא אוסף אליו משקעים, אוצר את הדמעות.
מסכן הפיל, מסכנים עוד יותר האנשים שאוספים חרסינה שבירה, ולא מטפלים בפיל שבתוכם, בלב השבור.
כי בסוף החרסינה תאבד, תתמוסס. ואתה תישאר עם הפיל, עם הכאב. עם החסר.
ואם תשכיל לרפא עצמך,
לנחם-
תזכה באהבת נצח- אהבת עצמך, אהבת הלב.
נערך לאחרונה ב:
