התייעצות לגור ליד הילדים או לממש את החלום- מה עדיף?

[תמי פ]

לא לעבור
לא לעבור

ההורים שלי גרים לבד אין אף אחד שגר בעיר שלהם כולם בעיר אחרת,
וכבר כמה פעמים שמעתי אמירה שחבל שלא השאירו לפחות מישהו אחד לידם...

ולבוא לידינו הם לא רוצים, קשה לשנות הרגלי חיים בכזה גיל

 

[stars]

בלת"ק כמעט.
שימו לב!! חלום של הרבה שנים הוא בדרך כלל גדול מהמציאות, ולכן הדרך הטובה ביותר לממש חלום היא להמשיך לחלום... יען כי כשמתעוררים ממנו הוא מתנפץ

בדרך כלל אנשים בני שישים כבר הספיקו לשבוע מרורים מחלומות שפס עידנם אחרי חודש...
אפשר להניח שאם יש להם חלום, הוא חלום יציב ואיתן.

 

[קריה נאמנה]

לא לעבור
לא לעבור

ההורים שלי גרים לבד אין אף אחד שגר בעיר שלהם כולם בעיר אחרת,
וכבר כמה פעמים שמעתי אמירה שחבל שלא השאירו לפחות מישהו אחד לידם...

ולבוא לידינו הם לא רוצים, קשה לשנות הרגלי חיים בכזה גיל

קשה אבל שווה.
אם תסתכלי סביבך, תראי שזו ממש מגמה. המון הורים יוצאים לפנסיה ומגיעים לגור במודיעין עילית ליד הילדים.
את יכולה לתשאל הורים כאלו, או לקשר אותם עם ההורים שלך, או אם הם כבר מכירים, לתת להם דוגמאות.
נראה לי שרובם ככולם מברכים על השינוי.

 

[תמי פ]

קשה אבל שווה.
אם תסתכלי סביבך, תראי שזו ממש מגמה. המון הורים יוצאים לפנסיה ומגיעים לגור במודיעין עילית ליד הילדים.
את יכולה לתשאל הורים כאלו, או לקשר אותם עם ההורים שלך, או אם הם כבר מכירים, לתת להם דוגמאות.
נראה לי שרובם ככולם מברכים על השינוי.

את לא צריכה לשכנע אותי, אנחנו משוכנעים בזה ב100 אחוז.
תאמיני לי שניסו כבר את כל השכנועים

 

[efrat1]

את לא צריכה לשכנע אותי, אנחנו משוכנעים בזה ב100 אחוז.
תאמיני לי שניסו כבר את כל השכנועים

אל תשכנעי.
אני נגד שכנועים באופן כללי.
מספיק לי התוצאות של ההחלטות שלי. לא צריכה החלטות של אחרים.
אם הם לא יהנו, את צריכה להרגיש נקיפות מצפון?

 

[ארבע]

אל תשכנעי.
אני נגד שכנועים באופן כללי.
מספיק לי התוצאות של ההחלטות שלי. לא צריכה החלטות של אחרים.
אם הם לא יהנו, את צריכה להרגיש נקיפות מצפון?

קראתי פעם משפט יפה: לעולם אל תשכנע אדם לשוט באונייה. אם הוא יטבע, יאשימו אותך.

 

[hila]

בלת"ק יש לי רעיון שאולי כתבו קודם לא קראתי
שישכירו בירושלים דירה לחודש חודשיים אולי זה יספיק להם ויהיה להם קשה וירצו לחזור ואולי לא אבל לפני שמוכרים דירה ועושים שינויים משמעותיים כדאי פשוט לנסות

 

[דריבלית]

ההורים שלי שיחיו גרים באחת מערי הדרום. אנחנו- הילדים שהתחתנו גרים חלק באותו עיר וחלק בערים סמוכות.
מרחק ממש קצר של נסיעה.
יש להם חלום כבר הרבה שנים לעבור לירושלים. הרבה פעמים כשהיינו בירושלים בנופש או בהזדמנויות אחרות, הם תמיד הסתובבו וחיפשו,
אבל כאמור היססו לעשות את הצעד הזה שהיה כרוך גם במעבר למוסדות אחרים (של הילדים), היפרדות מהחברים ומהסביבה המוכרת, עזיבת מקום עבודה וכו'.

אבל עכשיו כשכבר הדירה שגרים בה ממש התיישנה, ורוב הילדים נישאו, הם חושבים על מעבר דירה ורוצים לממש את החלום ולעבור לגור בירושלים.

אבל, הבעיה היא שכל הילדים גרים כרגע לידם, ולאף אחד אין כרגע אפשרות לקנות דירה בירושלים (וגם לא בהמשך...)
מה עדיף לוותר על חלום ולגור ליד הילדים (מדובר באנשים לא צעירים, גילאי ה-60) או לעבור לירושלים ולחיות רחוק מכולם?

מה אומרים??

עריכה: כמובן שאני מתייעצת על דעתם ואחרי קבלת הסכמה שלהם. קשה להם מאוד להחליט.

לגור ליד הילדים
ובמקום שכמה שיותר גרים

ההורים שלי עברו מירושלים לבני ברק לגור ליד הילדים
לפני חצי שנה בדיוק שהתחילה הקורונה
מה אני אומר לכם

זה ברכה! גם להם גם לנו
מבחינתי קראתי לזה חלום
ב"ה כיף!

והם היו גרים שם לבד בלי זוגות שם באזור
ויש להם עסק שם והם דווקא נהנו והם עצמאים ועושים קניות והכל לבד
אבל כולם היינו רחוקים
שעובדים קשה לנסוע פתאום אחהצ לקפיצה להורים
אפשר אולי שבתות או בחופשות
אבל שבתות שנותנים קפיצה להגיד שבת שלום
או ביום יום שהם רואים את הנכדים
זה ברכה שלא תתואר
לא חשבתי מעולם שזה ככ צודק וחכם

גם הנכדים הקטנים עוזרים להם - במיוחד עכשיו שלא יצאו לקניות וכו'
עושים להם קניות מביאים להם מאכלים ויצירות שהם עושים
וכו וכו'

שנזכה בעז"ה שנהנה מהם כמה שיותר!

אה ואגב

הם קנו כאן דירה ושנתיים הסתובבו ובאו לכאן אחת לחודש בערך
ריהטו את הדירה לאט לאט
ולא ידעו מה להחליט ואמא שלי די חששה..האמת..
צריך למצוא ביכנס חברים חדשים וכו'
להכיר את האזור
וברגע שהם עברו סופית היה להם יותר קל ומזמין

 

[On control]

אפשר להבין אותם, אין כמו ירושלים!
בנוגע למעבר, מכירה כמה שעזבו את חו"ל ועשו עליה לירושלים מיד אחרי הפנסיה, ועכשיו מרגישים קרובים לילדים שנישאו מזמן וגרים בערים שונות בארץ.
הכל עניין יחסי...
ולדעתי הורים צריכים קצת ספייס לבנות את עצמם מחדש כשכולם עזבו את הבית.
וזה לא כ"כ קשה להתחיל הכל במקום חדש, יש בית מדרש, שיעורים לנשים ששם אפשר להכיר ולהתחיל להתאקלם בשכונה.
הכל תלוי איך הילדים לוקחים את זה, אם תיקחו זאת בצורה טראגית, זה אסון.
אם תעודדו ותתמכו גם בשלב שיחליטו לחזור,הכל יהיה בסדר!
תסמכו על בורא עולם שידאג להם.
ואל תתערבו ברצונות שלהם.

 

[קריה נאמנה]

אל תשכנעי.
אני נגד שכנועים באופן כללי.
מספיק לי התוצאות של ההחלטות שלי. לא צריכה החלטות של אחרים.
אם הם לא יהנו, את צריכה להרגיש נקיפות מצפון?

אם מדובר בלשכנע למשהו דרסטי ובלתי הפיך, את צודקת.
אם מדובר במציאת יחידה יפה מאווררת ומאובזרת בקומה נמוכה (חתיכת עבודה!!!) ושכנוע ההורים לבוא לחודש חודשיים או לתקופת החגים ל"טעימה" לא נראה לי שזה כ"כ נורא.

 

[פ.נ]

השאלה עם ההורים רוצים או שהילדים רוצים.....
לפעמים זה מגיע על חשבון ההורים.........

 

[שתים]

לדעתי לא לעבור במיוחד לא בשביל להתרחק מהילדים.
מכירה זוג שעברו לגור קרוב לילדים, הבעל עזב את העבודה ופשוט נכנס לדכאון מכל המעבר החד הזה.
מאוד לא פשוט לעבור בגיל מבוגר, אין כמו החברה והרחובות והשכנים המוכרים.
תחשבו מה זה ללכת ברחוב ולא להכיר אף אחד אחרי שחיו במקום אחד 40 שנה והכירו הכל.

מה שכן הנ"ל היה בגיל 75, אולי בגיל 60 זה עדיין בסדר.

 

[קריה נאמנה]

לדעתי לא לעבור במיוחד לא בשביל להתרחק מהילדים.
מכירה זוג שעברו לגור קרוב לילדים, הבעל עזב את העבודה ופשוט נכנס לדכאון מכל המעבר החד הזה.
מאוד לא פשוט לעבור בגיל מבוגר, אין כמו החברה והרחובות והשכנים המוכרים.
תחשבו מה זה ללכת ברחוב ולא להכיר אף אחד אחרי שחיו במקום אחד 40 שנה והכירו הכל.

מה שכן הנ"ל היה בגיל 75, אולי בגיל 60 זה עדיין בסדר.

בגיל 60 (ואפילו אחרי הפנסיה) זה בהחלט יכול להיות בסדר, אבל באמת עדיף ללכת על שכירות, ואפילו קצרת מועד, לניסיון.