כללי להגיד הלל בפורים?! עד כאן.

  • הוסף לסימניות
  • #1
תיזהרו לא להשתכר לפני הזמן...
לקוח יקר ונפלא, שפתח בוטיק מדהים ומשתלם ליין בכל הרמות ולכל הארנקים...
פורים שמח!
 

קבצים מצורפים

  • יין המשומר.jpg
    יין המשומר.jpg
    KB 342.5 · צפיות: 39
  • יינן.jpg
    יינן.jpg
    KB 393.4 · צפיות: 43
  • הוסף לסימניות
  • #2
יפהפה

נכתב ע"י פוזי;2468589:
תיזהרו לא להשתכר לפני הזמן...
לקוח יקר ונפלא, שפתח בוטיק מדהים ומשתלם ליין בכל הרמות ולכל הארנקים...
פורים שמח!

מדהים
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בעזהי"ת

יפה. קצת הרבה מלל, לא? אבל לא מבין בזה. זה לא המקצוע שלי.
לעומת זאת, אם כבר מנקדים אז כך: יֵשׁ אוֹמְרִים הַלֵּל בְּפוּרִים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מקסים.

בקטנה-
לענ"ד את המילה "פתחנו" לכתוב ביישור ימיני כמו כל הטקסט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
השתלטתם על המתחם, אה? :)
מודעה מקסימה וקופי משובח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י פעמון ורימון;2468692:
חוץ מהשם של העסק- ממש יפה.

דווקא בגלל השם אני רוצה ללכת לקנות שם...:D
(מה לא בסדר בו? הוא פונה לקהל חרדי, למה "פיופ" יותר טוב?:))
המודעה חמודה, אבל שתיים שלוש הערות: אולי עדיף לוותר על הגראדיאנט במילים, ולנסות צבע סולידי עם איזה חיספוס או אפקט אחר שמשדר יותר "גבריות" ו"ג'נטלמניות" (נקרא לזה, בד"כ גברים שותים יין). וגם כדי שיתאים לתחריט של החביות שעל גביו (שגם אותו הייתי מצמצם ומוריד רקע ומשאיר רק חביות, או איזה רקע קטן מסביב שיראה כאילו גזרו את זה בקצת רישול מאיזה ספר קדמון)
דבר שני, לגבי הדיבור המתחיל ברש"י, זה לא דומה לא לפסוק, ולא לגמרא, ואפילו לא לטור ובית יוסף.
צריך שהטקסט הגדול יהיה בוילנא או משהו בסגנון (הייתי ממליץ על אותיות המקורות של פונטביט, יש שם דברים יפים, לא חייבים להידבק לוילנא) והטקסט שהוא כאילו רש"י, שיהיה לו מילה מתחילה, ולא כמו הערת שולים, כלומר "הלל: מי ששותה יין וכו'." או משהו בסגנון, כי עכשיו זה לא נראה אמין. כמו כן הניקוד בחלק מהאותיות לא יושב טוב, ואולי בכלל עדיף לוותר עליו, שיהיה בדיוק כמו גמרא, כי הלשון במודעה לא נראית כמו פסוק.

המלצה: יעויין בבקבוקים ובפרסומים של יקב ברדיטשוב בצפת \ יקבי אור הגנוז בחלק מהבקבוקים, שמה הם כתבו בסגנון קצת דומה, קחו משם נקודות למחשבה

ישנן עוד הארות קטנות לגבי הקופי, לא כאן המקום.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום לכולם, הרבה מאוד זמן לא כתבתי כאן כלום, לא הגיעה אלי השראה. הייתי יותר מרוכזת בלקרוא סיפורים ולהגיב. עכשיו אני שמה כאן משהו שכתבתי מזמן לביקורת. חשבתי שזה מתאים לתקופה של לפני פסח. אז הנה זה לפניכם, אשמח מאוד לביקורת.

אסנת מנהלת זמן

אסנת מביטה בסיפוק אל עבר 9 הנשים המביטות בה בציפיה.

"הכנתי לכן תיקיה עם לוח שנה. הלוח הזה ישרת אותנו משבועיים לפני פורים ועד לפסח. בלוח הזה נכתוב את כל המשימות עד לפסח. עלינו להתחיל ראשית כל להתכונן לפורים. יש תחפושות, משלוחי מנות, סעודת פורים. את הכל צריך לסיים עד יומיים לפני פורים.

אחרי פורים צריך להתארגן לפסח. אתן תרשומנה לכן על הלוח המחיק את המשימות ופעם הבאה נעבור על המשימות שלכן וננסה להתאים אותן למציאות."

ציפי מביטה על הלוח. "תגידי, את רוצה להגיד לי שיש לנו רק 7 שבועות עד לפסח???"

החרדה תופסת את כולן, קולות נשמעים, ויכוחים, היסטריה.

"בדיוק בגלל זה אנחנו כאן", אסנת מחייכת. "כולנו נתארגן השנה לפסח כמו שצריך, אין לכן מה לדאוג."

אריה מגיע אחרי שעה. "נו, איך היה?" אסנת נכנסת לרכב, נאנחת בסיפוק. "בכל פעם שאני מעבירה את הסדנא הזאת אני חשה איזו שליחות יש לי, וכמה חשוב לארגן את הזמן. אני שומעת מכולן איך הזמן טס להן, איך הן לא מצליחות להתארגן, ותמיד תמיד התירוץ הוא שהיה להן עומס בעבודה, וקשה עם הילדים, והבעל." אריה מחייך. מי כמוהו מכיר את אשת החיל שלו. הבית תמיד מתוקתק, ערב שבת תמיד רגוע. "זה לא עניין של אופי?" הוא שואל. "תראה, בוודאי שכן, אבל בסופו של דבר הכל זה חשיבה ותכנון זמן. גם האדם הרגוע והמסודר ביותר עלול למצוא את עצמו בלחץ זמן אם הוא לא חשב ותכנן את הזמן שלו מראש."

"אמא!" חזקי מתרפק על אמו. "אמא, תראי מה הרבה בחיידר הביא לי!" הוא שולף דף מהתיק ומראה לאמו. אסנת מרפרפת על השורות, עיניה גדלות בהפתעה.

"אריה, ראית את זה? המלמד בחיידר רוצה שנגיע אליו לשיחה, קרה משהו?"

אריה לוקח את הפתק. "טוב, אני אטפל בזה, אל תדאגי, אני הולך לעשות כמה טלפונים".

אסנת מעיפה מבט ללוח השנה. מחר בתשע בבוקר, סדנת ניהול זמן בסמינר חיפה, עליה להגיע בזמן. זה אומר לקום בחמש, לקחת את הרכבת של שש, להגיע בשמונה ועשרים לתחנת מרכז השמונה, משם כבר תגיע מונית לקחת אותה. זה הסיכום שלה עם הסמינר. לא פשוט להגיע לחיפה מירושלים, צריך להתארגן בחכמה.

"אסנת, יש לך טלפון!" אריה מגיע אליה עם הטלפון ביד, "היא אומרת ששכחת משהו בשיעור".

"הלו"

"אסנת, תקשיבי, נראה לי היתה לך טעות, הלוח הוא של שנה שעברה".

"מי מדברת?"

"זו אני, ציפי, תראי, בכלל אין כאן אדר א' וב', רק אדר, ופסח בכלל יוצא כאן ביום רביעי ולא ביום שני כמו השנה.."

"איך זה יכול להיות?? אני לא מבינה מה קרה כאן", עיניה מביטות לכל עבר, מחפשות משענת, חיוורון מציף את פניה. היא מתיישבת.

"בסדר, אל תקחי קשה, סך הכל טעית בשנה, קורה. רק רציתי להגיד לך להביא את הלוחות הנכונים למפגש הבא."

"אסנת, הרבה מהחיידר רוצה את שנינו דחוף מחר, אבל יש לך סמינר, לא?" אריה מגיח מחדר השינה. "הוא לא רצה להגיד לי מה קרה, אבל אמר שחשוב שנגיע ביחד".

חשבון מהיר מגלה לה שאם לא תגיע מחר לסמינר, לא תוכל לבקר את חברתה משכבר הימים בחיפה, מה שאומר שהיא גם לא תוכל לקחת ממנה בחזרה את הספר שהשאילה לה, והיא צריכה את הספר ממש דחוף כדי לצלם ממנו כמה מאמרים, ואז לא יהיה לה חומר מוכן למפגש הבא, מה שתכננה זמן רב כל כך, ובכלל צריך להכין לוחות שנה חדשים ו...

"אסנת, אז מה להגיד לו?" אריה עם הטלפון ביד, מבט דחוף בעיניו.

"מממה? אבל, אבל, אני צריכה לעשות צילומים מהספר, וגם הלוחות..."

"לוחות הברית"? זיק קונדסי בעיניו של אריה. "נראה לי שהם נמצאים אי שם ברומא, בותיקן".

זו פעם ראשונה שאסנת חשה חוסר אונים. באזניה היא שומעת מגדל קלפים מתמוטט, או שמא אלו קולותיהם של שברי לוחות נשברים?

"מה עושים כאשר כל הסדר והארגון משתבש?" היא תולה עיניים מצפות באריה.

"אולי צריך לקבל לפעמים את הסדר והארגון של השם. ופשוט להיכנע. לא הכל בידיים שלנו."

אסנת מביטה בתשע הנשים המביטות בה בציפיה. "הפעם", היא אומרת, "הפעם אני רוצה לדבר על ניהול זמן נכון ביחד עם הפרטנר שלנו", היא מחייכת.

"הפרטנר?" כך ציפי, "את מתכוונת לבעלים שלנו?"

"לא, לא הבעל, למרות שבוודאי נכון לתכנן יחד איתו. אבל אני מתכוונת לאבא שלנו בשמיים. לזכור שהזמן הוא שלו וממנו, ושהוא נותן לנו את הרשות והיכולת והכוח להתנהל בזמן."

היא מחלקת את הלוחות החדשים.

"ועכשיו, נתחיל לתכנן את הזמן שלנו עד פסח. ונזכור, שלא אנחנו עושות ולא אנחנו נכשלות. זה הכל רק הוא".
בס"ד
מי ישלח משלוח מנות לאמא ?

את עסוקה, עמוסה ?תשושה ?
(מלתקן או לחפש תחפושות, או סתם כך בלי סיבה מיוחדת:)
בעיצומם של ימי ההכנות והשמחה
המטבח נראה כמו מחסן של עלית---
הבית מלא בצלופן מרשרש,
ואת?
עסוקה בלחשב למי מגיע משלוח "מכובד" (ההורים והשוויגר),
למי "חמוד" (השכנה מהבנין הסמוך)
ולמי "העיקר לצאת ידי חובה" (ממלאת מקום בגן פעם בחודשיים :).
עברת על כל הרשימה שלך?
שמת לב שחסרה שם מישהי מיוחדת במינה?
מישהי שבלעדיה אין סעודה, אין תחפושות, ובעיקר - אין בית?
נכון, אני מדברת עלייך.
מי ישלח משלוח מנות לאמא?

מי יניח לך על השולחן (שניקית כבר חמש פעמים היום) חבילה יפה עם מילים חמות?
מי יגיד לך-"וואו, את פשוט מלכה!
איך תיקתקת את הניקיונות, והבישולים,
והתחפושת של הכהן הגדול שחסר לה בדיוק החושן ב-12 בלילה?"
אז חוץ מלבדוק אם האוזן-המן במילוי פרג או שוקולד,
מצ"ב מתכון מקטיפה לאוזני המן פריכים במיוחד -
אזני המן .jpg

הגיע הזמן שתתני לעצמך משלוח מנות !
תעצרי לרגע הכל, תסתכלי במראה ,ותתני לעצמך "משלוח מנות" של מילים
מתוקות,חריפות ושנונות כמו שרק את יודעת ועם כל העוצמה !
  • מחיאת כפיים סוערת- על זה שלא איבדת את השפיות כשהילד החליט להתחפש ל"תיבת נח" יומיים לפני פורים.
  • מילה טובה-תזכירי לעצמך שאת המנוע של הבית, את לא "רק" מכינה אוכל, את רוקחת זיכרונות, הריח של המטבח שלך הוא האחדות וההווי של המשפחה.
  • טפיחה על השכם- על כל הפעמים שאמרת הכל בשמחה כשבפנים רק רצית לישון עד פסח (של שנה הבאה).
  • הכיני לעצמך משלוח מנות חם ומפנק- קני לך משהו מיוחד שאת אוהבת עטפי אותו באריזה(אמיתית, כן) וכתבי לך מילים טובות שהיית רוצה לשמוע ולהשמיע לעצמך...
  • הכיני לך כוס קפה (חמה!)- קחי שוקולד איכותי (זה שאת מחביאה למעלה מאחורי הקמח מצה), ותגידי לעצמך בקול:
    "אשרי שזכיתי! אני מדהימה, אני מסורה, (וושתי לא היתה שורדת יומיים בניהול המטבח שלך:)))))
  • הכיני לבעלך רשימה מה לקנות עבורך, ממש מפורט בדיוק כמו שאת אוהבת :)) בקשי שיוסיף ברכה חמה ויכין לך משלוח מפנק !

הערכה עצמית היא לא מותרות, היא חובת הישרדות!
אמא שמוחאת לעצמה כפיים היא אמא שיש לה כוח למחוא כפיים לילדים שלה.
אמא שמעריכה את עצמה- הילדים שלה מעריכים אותה ואת עצמם !
אל תחכי שמישהו יביא לך את ה"יישר כוח",
תני אותו כאן ועכשיו לעצמך -כי מגיע לך !

חודש אדר הוא חודש של "ונהפוך הוא",
בואי נהפוך את המבט - במקום להסתכל רק על מה שעוד לא הספקנו,
שעוד לא עשינו שלא אמרו לך שלא קנו לך -
תסתכלי על המפעל האדיר שהקמת בין כותלי הבית שלך
ועל כל רגע ורגע של חיות ואור ושמחה וצחוק שם- שלהם - שלך הוא הכל זה את ! ובזכותך !

פורים שמח, מבדח ומלא בהערצה והערכה עצמית (מוצדקת וביושר!!)
ולא נשכח -
תפילות חמות שיתקבלו הלוואי, פורים- כיפורים שנזכה לנצל בס"ד!
בכל רגע, בכל בקשה פשוטה גם תוך כדי ה'מלא עשייה' שיש ביום הזה, תודה לד' בשמחה
כל הפושט יד נותנים לו - לוואי אמן

בהערצה !

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה