עזרה להוסיף שיר?

  • הוסף לסימניות
  • #5
אולי תשתפי למה הפחד?
לדעתי - אם יש בך רצון להוציא את השיר לאור, פשוט תוציאי.
גם אם לא יתייחסו (שזה ללא ספק לא נחמד)- עצם הכתיבה והשליחה שלו לחלל העולם נותנת משהו, כך לעניות דעתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אולי תשתפי למה הפחד?
לדעתי - אם יש בך רצון להוציא את השיר לאור, פשוט תוציאי.
גם אם לא יתייחסו (שזה ללא ספק לא נחמד)- עצם הכתיבה והשליחה שלו לחלל העולם נותנת משהו, כך לעניות דעתי.
אני כותבת את הלב שלי
השירים שלי הם מהמקומות הכי עמוקים בנפש
וכשאני מפרסמת בפומבי זה דורש המון.
קודם כל הבנה שאנשים זרים לי יעשו מה שבא להם במילים שלי
הן כבר מתעופפות בחלל כאילו היו בועות סבון
כמובן מתוך בחירה שלי.
אחרי שהם כבר לא רק בי
אם לא יהיה מי שיאותת לי שקרא,
זה יתן להן משמעות אחרת, אולי הן כבר לא שוות.
אולי לא הרגשתי דברים שהם בסדר
ואם לא כתבתי טוב - אני רוצה לדעת, בשביל זה אני פה.
מבינה אותי?
זה מפחיד לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
וואו, התחושה כל כך מוכרת, ואולי זו העבודה של כל אומן, לדעת את שווי האומנות שלו גם בלי הפידבק מהסביבה, למרות שזה ממש קשה.
אבל אפילו הצייר ואן גוך קיבל את ההכרה שלו רק אחרי מותו... לפעמים מבינים משמעות רק בפרספקטיבה של זמן, אז אל תיבהלי אם אין פידבק מידי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני חושבת שפשוט כדאי לא להיבהל מהביקורת, לדעת שאת טובה גם ככה.
גם תמיד הפידבק מעודד, גם אם לא כולם אוהבים.
סתם חבל שאף אחד לא ייהנה מן התוצרת המשובחת שלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
וואו, מאד מבינה ומזדהה עם ההרגשה והחשש.
מצטרפת לדברי הקודמים לי - אחת העבודות הקשות של אמן (ובפרט אמן מילים) היא השרשת הידיעה בליבו ששוויין של יצירותיו הוא בלתי תלוי.
כמובן שפידבק חיובי מאד מאד תורם וחשוב, מכמה וכמה בחינות., ויחד עם זה - אם הוא לא מגיע, זה לא מוריד מערכה של היצירה ומערכו של היוצר מאומה.
חושבת שהימנעות אולי רק תזין ותעצים את החשש, אבל כמובן שבסוף זו החלטה שלך, שדורשת כנראה כוחות נפש. אנחנו נשמח אם תחליטי לשתף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מביאה פה צד שלא הרבה חושבים עליו ושמתי לב שצץ הרבה בקהילת כתיבה ובשאר הקהילות שהן אומנות.
האומנויות האמיתיות רוב הפעמים נשארות בצללים וזה נהדר בשבילם כי יכול להיות שאור הזרקורים היה מייתר או ממעיט מהערך שלהם.
לא רואה בעיה בלא לפרסם את השיר שלך אם הוא שלך ברמה כ"כ עמוקה ורגשית.
את יכולה לפרסם שירים וסיפורים ויצירות אחרות שלא קרובות לליבך וזה בסדר.
אין חובה להוציא הכל החוצה גם היצירות שנשארות בחושך ובמגירה הן יצירות , גם אם הם לא זכו לביקורת הציבורית.

אומן צריך גם לדעת מתי לא לכתוב.
בהצלחה וברוכה הבאה
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
תודה שטרחתם לחשוב ולענות.
עוד שאלה -
בכלל
איך כולכם מעזים לשתף יצירות שלכם בפני קהל זר?
לא קשה לכם עם זה?
אומן צריך גם לדעת מתי לא לכתוב.
בהצלחה וברוכה הבאה
חולקת.
אומן צריך לדעת מתי לא לשתף ולשמור לעצמו.
אין כזה דבר לא לכתוב כשצריך לכתוב.
טעיתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מביאה פה צד שלא הרבה חושבים עליו ושמתי לב שצץ הרבה בקהילת כתיבה ובשאר הקהילות שהן אומנות.
האומנויות האמיתיות רוב הפעמים נשארות בצללים וזה נהדר בשבילם כי יכול להיות שאור הזרקורים היה מייתר או ממעיט מהערך שלהם.
לא רואה בעיה בלא לפרסם את השיר שלך אם הוא שלך ברמה כ"כ עמוקה ורגשית.
את יכולה לפרסם שירים וסיפורים ויצירות אחרות שלא קרובות לליבך וזה בסדר.
אין חובה להוציא הכל החוצה גם היצירות שנשארות בחושך ובמגירה הן יצירות , גם אם הם לא זכו לביקורת הציבורית.
נכון לחלוטין.
היה לא מזמן בנושא הזה קטע מצויין ומעורר מחשבה או שתיים מאת @הווה פשוט:
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
איך כולכם מעזים לשתף יצירות שלכם בפני קהל זר?
לא קשה לכם עם זה?
אני לא יודעת איך זה לאחרים, אבל בשבילי זאת באמת עבודה, כל קטע שאני משתפת זו בחירה. ולפעמים לוקח לי זמן עד שאני מעיזה, אבל זה חשוב לי, אז אני בהחלט מתאמצת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בכלל
איך כולכם מעזים לשתף יצירות שלכם בפני קהל זר?
לא קשה לכם עם זה?
תלוי אם את בוחרת בקריירה כזו ואז את חייבת אומץ כדי לקבל פידבק ולראות כמה את רלוונטית לקהל.

אומן צריך לדעת מתי לא לשתף ולשמור לעצמו.
אין כזה דבר לא לכתוב כשצריך לכתוב.
טעיתי?
לא קרה לך שכתבת וזרקת? מחקת או רץ לך שיר בראש ולא הורדת אותו לנייר?
קרה לי המון פעמים, בעיקר שיר או קטע שרץ לי בראש והחלטתי שעדיף שישאר שם וייגנז בתאי המח מאשר שיהיה על הנייר ויאבד את המומנט של הכח שנתן לי באותו רגע או של הפריקה או וואטאבר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

היי, כולם!

אני באמת מתרגש להצטרף לקהילת הכתיבה המדהימה כאן! (צליל מזמין מחיאות כפיים) (מחיאות כפיים).
ובכן, החלטתי שהפוסט הראשון שלי כאן יהיה השיר הראשון שכתבתי.
חשוב לי להדגיש הערה חשובה - השיר כאן אינו השיר המקורי, הוא ערוך וחלקים ממנו הוסרו למען התאמה. זה בעיקר הערה לעצמי אז אין צורך להגיב על כך.
בכל אופן, הוא בוסרי למדי, וזה אמור להיות כך, אחרי הכל - שיר ראשון, אבל הוא עמוק ומגיע ממקום כל כך אמיתי (ועצוב), שאין סיכוי שאני לא מפרסם אותו.
הייתי ממשיך בהקדמות אבל נראה לי כבר אין לכם כוח.

---

השיר הראשון שלי

יושב אני
מול אינסוף נקי
של אורות נוצצים

האור מבליח מרחוק
מלא, יציב, אי אפשר למחוק
יושב בחושך, יושב באור

"אני אוהב את האור, לראות את הדרכים
אני אוהב את החושך, הוא מראה לי כוכבים"

יושב על סלע בדד
שוכב, מביט אל השמיים
אני לבד

אין מישהו איתי באותו הרגע
אין חבר, תקווה או מרגוע
יושב מול העיר, כותב שיר

מביט אל האורות
מכניס אותם לליבי
אני נשבע לעצמי

כשאשוב יום אחד
לאותו המקום, לאותה התצפית
לא אהיה לבד

איני יודע מה מתחיל
איני יודע איך אסיים
השראה שפרצה יש מאין
חייבה אותי לשיר ראשון

אך זאת אדע
את זאת - לא אשכח
לא יהיה זה שירי האחרון

אני כתבתי שיר זה
אין זה מובן מאליו בדור כזה
אשוב, לא לבד אשוב
כל השאר איננו חשוב


---

השיר הזה אכן נכתב במקום מדהים ומעורר השראה ביער מסוים שצופה על עיר מסוימת.
בלילה אפשר לראות את כל האורות המגיעים מהעיר המרוחקת ומכאן האווירה של השיר.
אף על פי שהשיר הזה ערוך, עדיין העדפתי להשאיר אותו עד כמה שאפשר בצורתו המקורית.
לכך, הצעות לשינויים בטקסט לא יתקבלו כלל בשיר הספציפי הזה, אשמח לשמוע על כך בשירים הבאים אם אפרסם אותם.
ביקורות על סגנון, רגש, אומנות, חריזה, חיוביות ובונות - יתקבלו באושר רב.
השיר הזה הוא שיר עצוב.
לצערי, הסוף הטוב שלו עדיין לא הגיע, לכשיגיע כנראה אכתוב על כך שיר נוסף.
השיר הזה הוא שיר אמיתי.
אם אתם מרגישים קצת עצובים אחרי זה - זה לגמרי בסדר.
השיר הזה אינו משקף את המצב של כותב השיר. השיר (המקורי) נכתב במצב תודעה מסוים שבו הדברים היו אמת מוחלטת, דברים השתנו מאז.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה