שיתוף - לביקורת להחזיר את אבא הביתה

  • הוסף לסימניות
  • #1
קטע יפהיפה ומיוחד במינו,
מחזק ואקטואלי לתקופה זו
שחברה שלי כתבה
היא אינה חברה כאן בפורום
אך רואה תגובות
ותשמח מאוד מאוד למשוב
שווה קריאה, מומלץ!


בס"ד
​
תקופה ארוכה עברה מאז אותו יום נוראי, בו באו חיילים בעלי מדים כהים ומבט שטני, ולקחו לנו את אבא.
תקופה ארוכה עברה מאז, אבל אנחנו לא הפסקנו לחכות שהוא יחזור.
הרי בכסף, אפשר להשיג הכל. אם נשיג סכום גדול מספיק, נוכל לעוור את עיני החיילים המרושעים,
ולהוציא את אבא מכבלי בית הסוהר.
ימים ארוכים אגרנו את הכסף, מטבע אחר מטבע. ידענו זמנים קשים מאוד, אך גם בימי כאב ומחסור גדול, לא פסקנו מלשמור כל אגורה בשביל אבא. וזה מה ששמר עלינו שלא נתייאש. התקווה הזאת. האמונה שיום יבוא ונראה את אבא. יום יבוא והוא יחזור.

אך אז, בא המשבר הגדול.
לא ביום אחד הוא קרה. לאט לאט , יום אחר יום, מבלי ששמנו לב.
בוקר אחד הייתי ממש חייבת לקנות משהו. במקום פרוטה שלמה לאבא, שמרתי לו חצי.
שבוע אחר כך קנינו כולם ארוחת ערב רק קצת יותר טעימה. אחרי תקופה, אחי הקטן ממש התחנן לממתק,
ומה יכולנו לומר לו? הרי זה רק מטבע אחד ...
עברו ימים, שבועות, חודשים. הרבה מטבעות הגיעו אל החנווני במקום אל קופת העץ הקטנה.
החלום על אבא התפוגג. שכחנו אותו. שכחנו מאבא שלנו.

עד היום. אנו ישנים על מיטה נוחה בחדר ממוזג ונעים. ואילו אבא, יושב לו ברחוב. בחושך ובקור.
הוא רוצה לחזור. הוא מתגעגע אלינו. מאוד.
בואו נצא לשדה, נאסוף כל אבן טובה, ונחזיר את אבא שלנו הביתה.​
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
נדמה לי שכתוב שאין להעלות קטעים בשם אנשים שאינם חברים בפורום
...או משהו מעין זה
הינה:
ה. לא ניתן לפרסם שיתופים או הודעות בשם משתמשים אחרים שאינם חברים בפורום.
אם חשוב לניק לקבל ביקורת מאת חברי הקהילה, ניתן לבקש מאחד המנהלים להעלות את הקטע.
(העתק הדבק)
איזה חנוני זה לצטט חוקים מהחוקה:geek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נדמה לי שכתוב שאין להעלות קטעים בשם אנשים שאינם חברים בפורום
...או משהו מעין זה
לא ניתן לפרסם שיתופים או הודעות בשם משתמשים אחרים שאינם חברים בפורום - אין לה משתמש

במקרה שאתם מעוניינים לשתף חומר שלדעתכם יביא תועלת לחברים אך לא נכתב על ידכם – אנא ציינו זאת בבירור בתחילת ההודעה, עם קרדיט מלא לכותב. במידה והכותב מסר זאת לכם לפרסום ללא קרדיט, ציינו זאת.

תודה בכל אופן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לא ניתן לפרסם שיתופים או הודעות בשם משתמשים אחרים שאינם חברים בפורום - אין לה משתמש

במקרה שאתם מעוניינים לשתף חומר שלדעתכם יביא תועלת לחברים אך לא נכתב על ידכם – אנא ציינו זאת בבירור בתחילת ההודעה, עם קרדיט מלא לכותב. במידה והכותב מסר זאת לכם לפרסום ללא קרדיט, ציינו זאת.

תודה בכל אופן.
אז הכול טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לא ניתן לפרסם שיתופים או הודעות בשם משתמשים אחרים שאינם חברים בפורום - אין לה משתמש

במקרה שאתם מעוניינים לשתף חומר שלדעתכם יביא תועלת לחברים אך לא נכתב על ידכם – אנא ציינו זאת בבירור בתחילת ההודעה, עם קרדיט מלא לכותב. במידה והכותב מסר זאת לכם לפרסום ללא קרדיט, ציינו זאת.

תודה בכל אופן.
מעניין איך יש שני כללים שסותרים אחד את השני...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

גלגל_מזלות_וינשוף_קסום.gif

ברוכים הבאים לאשכול הרשמי של "חויה בקליק" - הבית של המשחקים האינטראקטיביים, הקליקרים וההפעלות הכי חכמות שיש.

לרגל השקת האשכול ועונת המבצעים (Black Friday שקורה עכשיו וחנוכה שמגיע מיד אחריו), בנינו עבורכם את "גלגל המזל".אנחנו לא נגלה לכם איזו הנחה תקבלו. אתם תצטרכו לגלות בעצמכם...

אז איך זה עובד?​

בנינו אלגוריתם מיוחד שמחלק קופונים בצורה אקראית לגמרי.
בתוך המאגר מסתתרים:
מגוון סוגי קופונים לשירותים שלנו מהנחות בסיס ועד משחקים ללא עלות!

רוצים לסובב את הגלגל ולבדוק את המזל?​

  1. הגיבו כאן באשכול: "אני רוצה לסובב את הגלגל"
  2. נשלח לכם בהודעה פרטית קישור קסם חד-פעמי.
  3. לחצו על הקישור- ותגלו מיד במה זכיתם.
  4. כל כרטיס זוכה!

קצת עלינו (למי שלא מכיר):​

אנחנו ב"חויה בקליק" הופכים כל אירוע – מיום הולדת משפחתי ועד כנס של 2000 איש – לאירוע סוחף, תחרותי ומגבש.

מה תמצאו אצלינו:

  • מערכות טריויה להפעלה עצמית: אתם בונים את המשחק, מקרינים על מסך, והקהל משחק מהניידים שלו בזמן אמת-גם בטלפונים כשרים!. (פתרון מושלם וזול למשפחות, ימי הולדת וכיתות).

  • השכרת קליקרים (שלטים) פיזיים: הדבר האמיתי! ערכות של שלטים אלחוטיים למשחק ללא צורך אינטרנט וטלפונים בכלל. (הפתרון האידיאלי למוסדות, סמינרים, תלמודי תורה ומשפחות).

  • הפקות תוכן מלאות: אנחנו בונים לכם את השאלות, את העיצוב ואת החוויה מא' ועד ת' לארגונים ומוסדות
  • תוכנית בת מצוה יחודית חוויה סוחפת, מגבשת ומלאת עניין שכולם שותפים בה! לאירוע בת מצוה שלא ישכחו! טריילר לצפיה

  • ספיישל חנוכה: תוכניות מוכנות, מעוצבות ומתוכנתות למסיבות חנוכה - רק לחבר למסך ולהתחיל לשחק.

  • מסע את תוך עצמי וכמובן התוכנית החדשה שלנו סינק מסע מרתק לגילוי עצמי עם תוצאיה אישית ויחודית לכל משתתף
    מסע שאף משפחה לא מפספסת! טריילר לצפיה

שירות ותמיכה​

האשכול הזה נועד לכיף, להתייעצות על סוגי הפעלות ולחלוקת ההטבות.כדי שנוכל לתת שירות מהיר ומדויק ללקוחות קיימים (ובמיוחד בלחץ של חנוכה):שאלות טכניות, עזרה בתפעול או תמיכה בזמן אמת – נא לא לכתוב באשכול זה! (אנחנו עלולים לפספס אתכם כאן).פנו אלינו אך ורק בערוצי התמיכה הרשמיים לקבלת מענה מיידי:

📞 בטלפון לתמיכה ושירות: 03-773-7970
🌐 לאתר שלנו ולהתרשמות: -https://clicker.co.il/
📧 מייל: K037737970 @ GMAIL.COM

אז... מי הראשון שיש לו אומץ לסובב את הגלגל?
התגובות פתוחות, הקופונים במערכת מחכים... צאו לדרך! 👇

אשכולות דומים

"אבא בטלפון!" צעקה גיטי. "תני לי לדבר איתו!” אמרה מלכי “אבל את דיברת איתו אתמול, אני עוד לא דיברתי...” אמר מוישי. דוד שתק. בסוף הטלפון יגיע לכולם. עבר כבר שבוע מאז תחילת בין הזמנים, מאז שחזר מהישיבה, ואבא לא הגיע הביתה. אתמול אמא אמרה שאבא אמר לה שהוא לא יודע אם הוא יצליח להגיע לליל הסדר...

******************

הם היו שם, הבנים, ביחד עם אבא, בבית הכנסת, בשמחת תורה תשפ”ד, כשבשעה שמונה פילחה אזעקה עולה ויורדת את האוויר. הוא הסתכל על אבא, והפרצוף שלו אמר הכל. אבא יצא מבית הכנסת, רץ לבית, ולא נכנס לממ”ד. אחרי עוד אזעקה או שתיים במהלך התפילה, הם הבינו את מה שאבא הבין כבר בתחילת התפילה, שעומדים להקפיץ אותו לצבא. אז הם החליטו ללכת לבית, לעזור לאמא. אבא הוקפץ.

******************

לשבת זכור תשפ”ו, המשפחה כולה נסעה לשבת משפחתית. ואז, הגיעו האזעקות. ומאז ועד מוצ”ש, כל השבת כולם חששו מהרגע שידעו שיקרה, משיחת הטלפון שתקפיץ את אבא. ביום ראשון דוד נסע לישיבה, ומאז הוא לא ראה את אבא. רק כמה שיחות טלפון בודדות וקצרות...

*****************

הוא נשען אחורה, נזכר ברגע ההוא, כמה חודשים אחרי תחילת המלחמה, כשמוטי הקטן אמר לו בתמימות “פעם אבא היה אברך והיה חוזר כל יום הביתה. אבל עכשיו הוא בצבא”. הצביטה הזו בלב, על הילד שזהו, מבחינתו הרגיל שאבא בצבא...

והוא נזכר בשבע ברכות של אלישבע, שכל לילה אבא אמור היה לחזור לצבא לאיזה מבצע סודי, וכל פעם תכננו את הסעודה כאילו אבא לא נמצא, ובסוף זה נדחה ביום.

והוא נזכר בשבתות הרבות, שהוא, כבכור, עשה את הקידוש ובצע על הלחם.

אבל...

ליל הסדר?!

אז המשפחה זכתה לכמה חודשי הפוגה, בין סוכות לפורים, שאבא היה ברצף בבית.

אבל בעצם... בעצם, כבר שנתיים וחצי אבא לא בבית.

ובינתיים, זו התקופה הכי ארוכה שברצף, אבא לא מצליח לחזור הביתה בכלל. כבר חודש.



------------------------------------------------------------------------------------------

הסיפור אמיתי. פרטים ושמות שונו.
בס"ד


זה קרה לפני המון זמן, כשהייתה ילדה קטנה.
לפעמים בלילה, כשהייתה שוכבת במיטה, עיניה עצומות, היו אוזניה עטויות מחממי אוזניים, מנסות נואשות לחסום את הרעש.

וזה היה נואל, ונואש, ומגוחך, אבל היא המשיכה לעשות זאת. קיוותה שאת שאר העבודה יעשו התריסים המוגפים והחלון הסגור.
זה עבד חלקית, עזר בקושי לחציו האחד של היום.

בחצי השני, הכוכבים היו נסוגים לאחור והירח היה מרכין ראשו בפני השמש. אור. לקום, ללכת, לצאת אל הרחוב.
גם החודש הזה היה אור, לכולם, ושמחה, ורק לה היה בפנים חשוך. אולי מרוב אורות שהתנפצו לה מול העיניים כל היום, סינוורו.

"את ערה", אבא שלה נכנס לחדרה באותו הלילה, הדליק את מנורת הלילה הקטנה, התיישב בקצה מיטתה. היא רק הנהנה. "שמעתי סיפור על אדם שלמרות שהוא היה גדול ובוגר הוא ממש פחד מעכבישים. כל פעם שהוא היה רואה עכבישים, גם אם זה ליד אנשים אחרים- הוא היה בורח". אביה אמר לפתע, כמו משום מקום, בלי שום סיבה או קשר.

"מסכן", היא היטיבה את מחממי האוזניים ולמרות שהייתה קטנה הבינה עד כמה זה טיפשי מצידה לחבוש את אלו כשגם שהם עליה- היא עדיין שומעת את אבא שלה. אז מה זה אמור לחסום בדיוק? "מה הוא עשה?"

"הוא התייעץ עם חבר שלו. חבר שלו אמר לו שהוא יכול לעזור אבל שזה יהיה קצת מפחיד. האיש כמובן הסכים, לא היה אכפת לו לפחד קצת בשביל לא לפחד יותר מעכבישים לעולם".

"אז מה החבר שלו עשה?"

"הוציא צנצנת והניח אותה על השולחן, בצנצנת היה עכביש".

היא כיווצה את פניה, תמהה, אורה הרך של מנורת הלילה ריצד עליהן, חושף את שחשבה. "זה מוזר".

"כך גם האיש שלנו חשב. אבל חבר שלו לא נתן לו לברוח. מאז, כל יום הוא הביא את הצנצנת עם העכביש ועם כל יום קירב אותה עוד יותר ועוד יותר אל חבר שלו. בהתחלה האיש רצה לברוח ולצעוק אבל לאט לאט הוא פחות פחד, עד שיום אחד הוא אפילו החזיק את הצנצנת בעצמו".

היא שתקה, משכה בכתפיה. אבא שלה התקרב לעברה, הוריד בעדינות את מחממי האוזניים. "קוראים לזה חשיפה הדרגתית. כל פעם מתקדמים עוד צעד לעבר הפחד שלנו ומראים לו שהוא לא מפחיד. מה את אומרת?"

"שאני בכלל לא פחדנית!" היא בלעה את רוקה, משכה באפה.

"מותר לפחד", אבא לא הכחיש, "וזה מוצדק לפחד מהרעשים האלו שבאים בפתאומיות ומבהילים מאוד- אני רק רוצה אולי לנסות לעזור לך, שהשנה כן תצליחי לצאת החוצה מהבית". הוא התרומם מהמיטה, יצא מן החדר וחזר לאחר כמה שניות. "תראי", הגיש לה אקדח מפלסטיק. "רוצה שננסה?"

"ממש לא!" היא קפצה, נסערת, המומה. יצאה מהחדר, התיישבה על הספה בסלון, בוכה.

אבא הגיע מהר, התיישב לצידה. "אני חושב שזה יוכל לעזור לך".

"אין לי עניין לירות ברובה פיקות המטופש הזה!" היא התייפחה, "ובכלל, הוא לא דומה לעכביש".

אבא ניגש על עבר השולחן בסלון, שלף שוקולד מאחד ממשלוחי המנות, הגיש לה. "אז מה תעשי מחר?"

"לא אלך, כמו כל שנה. אני לא יכולה ללכת לבית הכנסת עם ידיים על האוזניים ועיניים עצומות, ובכלל האקדח פיקות הזה בכלל לא דומה לדברים שהילדים האלה עושים, ה'בומים' שלהם הרבה יותר חזקים".

"אז מה תעשי?" אבא שאל בשנית, נאנח.

"אחכה שיגיע פסח", היא בלעה את רוקה, ניגבה את עיניה. "כמו כל שנה".

...
מעין המשך -בלתי ישיר- לעור של פיל , אשמח מאוד מאוד לתגובות והערות!

המורה תמיד אומרת שאסור להגיד סודות ברבים. היא גם אומרת שאבא ואמא הכי חכמים וצריך לשמוע בקולם.

זה קצת מבלבל אותי כי עכשיו אבא ואמא אומרים להם סודות ברבים.

בכלל, זה כבר ממש לא כיף שכל היום רק יש להם עניינים חשובים ובכלל אין להם זמן להיות אבא ואמא שלי כמו פעם.

במיוחד מאז שדוד התחיל ללכת כל יום לעבודה. אמא אמרה לאבא שהיא שבורה מזה. בכלל היא לא שבורה. אין לה גבס. אולי אלו מילים שרק גדולים מבינים מה הכוונה, או שדוד שובר דברים בעבודה ובגלל זה הם כל כך עצובים.

בערב, כשדוד חזר ואבא ואמא עשו הצגה שהם שמחים ובכלל לא בוכים, שאלתי אותו מה הוא שבר ולמה אמא כל כך עצובה מזה, כשאני שוברת אמא רק אומרת לי להיזהר ומלמדת אותי איך להשתמש בחפצים בעדינות. דוד חייך חיוך של אנשים שרוצים לא לחייך ואמר לי: "חמודית, אני לא שובר כלום. אני בונה לי חיים ועצמאות". הוא כל היום אומר שטויות. אי אפשר לבנות חיים. כנראה הוא בונה בעבודה דברים שאבא ואמא לא אוהבים, ולכן הם עצובים מזה.

אחר כך הוא נכנס לחדר שלו ואבא ואמא נכנסו לחדר שלהם ורק אני לא רציתי להיכנס לחדר שלי. אז סתם נשארתי ולא עשיתי כלום. אבל שמעתי את אבא ואמא לוחשים דברים. הם נראה לי לא רוצים בכלל שדוד יעבוד. מענין למה, גם אמא עובדת וזה דווקא לא מפריע להם!

אחר כך אבא אמר לדוד משהו ואז—נהיה פה בלגן שאני בכלל לא אוהבת!! דוד צעק, ואבא נלחץ ואמר לו כל מיני דברים, ואז דוד טרק חזק חזק את הדלת ואמא אמרה לו דברים גם. למה הוא צועק? אולי אבא ואמא אמרו לו משהו רע? אולי נגיד הם סיפרו לו שהמתנה שהם קנו לו לאפיקומן נשברה? ובכלל, רואים שדוד לא היה אצל המורה חנה. היא מלמדת כל היום על כיבוד הורים והוא בכלל לא יודע לכבד הורים, הוא רק מדבר לא יפה וזה מאוד לא נעים לי לשמוע כאלו דברים וצעקות!

בסוף אבא ואמא חזרו עוד פעם לחדר שלהם וכבר לא היה כזה בלגן מפחיד בבית.

מאוד שיעמם לי אז הלכתי לחדר ובניתי בית לבובות ממגנטים ומגדל גבוה שיהיה להן ליד, אם הן לא ירצו להיות בבית שלהן או שפתאום יהיה אצלן בלגן והן יפחדו.

רציתי לקרוא לאמא שתראה את מה שבניתי- אבל פחדתי שהיא תבכה ותהיה עצובה ממה שבניתי כמו מהדברים שדוד בונה.

אז פירקתי מהר את הבית ואת המגדל וחשבתי לעצמי שחבל שלנו אין מגדל לברוח אליו כשעצוב ומפחיד.


הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה