הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הבונקר#
03:17
הוא עמד שם מהוסס "למה באת לכאן בכלל ?" הוא שומע קול מתוכו רוטן
"רצית להילחם! החלטת לא לוותר!" מזכיר לו קול אחר
ואז במבט חתום הוא פותח את הדלת, בליבו יודע שהכול הולך להשתנות.
עשן סמיך של סיגריות חוסמות לו את הראיה, הריח שמעורב עם אדי אלכוהול כמעט מחניק ממנו שיעול.
באת בסוף הא ?! מחכים לך! הדובר גבר צעיר וחסון, לבוש חולצה מרושלת ואף אדום שכמו משלים את מראהו האימתני, מושיט לו את היד ללחיצה אדירה שכמעט שוברת לו כמה עצמות, לא סתם כינו אותו "הבריון".
הדלת נטרקת אחריו בנקישה קלה, כמו צוחקת על הנאיביות שבו.
"למה היית צריך את זה? רצית להרגיש גיבור גדול?" שוב הקולות סוערים בתוכו "אולי יש עוד אפשרות לסגת? חוץ מ"הבריון" איש לא ראה אותך!" הוא לא מרפה.
הוא כמעט בא להסתובב וללכת, אבל הקול השני לא משחרר "לא להיכנע! לא לתת להם כזאת מתנה! את הכול הם כבר לקחו! לפחות שבך לא ישלטו!!"
הוא מחליט להמשיך.
הם חוצים את החדר בזריזות, דלת חסונה בעלת קוד מספרים ניצבת מולם.
"הבריון" ניגש ומיקש עליה קצרות.
9-5-4-1-6 חרך צר של אור נפתח.
ואז הוא שמוע אותו.
ניגון אדיר שממיס את כל כולו.
"אמר אביי. אמר אביי. אמר אביי. אמר אביי"
המבט בעיינים נלדק, משהו בתוכו ניצת, ורגליו כקלות מרוחות, את מפתן הדלת ביעף חוצות.
והניגון נמשך ונמשך, וכל רצונו רק שלא יפסק לעולם.
"הוו גרישה כמה חייכנו לך!!" הוא שומע את קולו של הרב.
גרישה מסתכל סביבו בלהט, רואה את הרב, רואה את כולם, ועל פניהם אותו המבט,
המבט שלו!
03:17
הוא עמד שם מהוסס "למה באת לכאן בכלל ?" הוא שומע קול מתוכו רוטן
"רצית להילחם! החלטת לא לוותר!" מזכיר לו קול אחר
ואז במבט חתום הוא פותח את הדלת, בליבו יודע שהכול הולך להשתנות.
עשן סמיך של סיגריות חוסמות לו את הראיה, הריח שמעורב עם אדי אלכוהול כמעט מחניק ממנו שיעול.
באת בסוף הא ?! מחכים לך! הדובר גבר צעיר וחסון, לבוש חולצה מרושלת ואף אדום שכמו משלים את מראהו האימתני, מושיט לו את היד ללחיצה אדירה שכמעט שוברת לו כמה עצמות, לא סתם כינו אותו "הבריון".
הדלת נטרקת אחריו בנקישה קלה, כמו צוחקת על הנאיביות שבו.
"למה היית צריך את זה? רצית להרגיש גיבור גדול?" שוב הקולות סוערים בתוכו "אולי יש עוד אפשרות לסגת? חוץ מ"הבריון" איש לא ראה אותך!" הוא לא מרפה.
הוא כמעט בא להסתובב וללכת, אבל הקול השני לא משחרר "לא להיכנע! לא לתת להם כזאת מתנה! את הכול הם כבר לקחו! לפחות שבך לא ישלטו!!"
הוא מחליט להמשיך.
הם חוצים את החדר בזריזות, דלת חסונה בעלת קוד מספרים ניצבת מולם.
"הבריון" ניגש ומיקש עליה קצרות.
9-5-4-1-6 חרך צר של אור נפתח.
ואז הוא שמוע אותו.
ניגון אדיר שממיס את כל כולו.
"אמר אביי. אמר אביי. אמר אביי. אמר אביי"
המבט בעיינים נלדק, משהו בתוכו ניצת, ורגליו כקלות מרוחות, את מפתן הדלת ביעף חוצות.
והניגון נמשך ונמשך, וכל רצונו רק שלא יפסק לעולם.
"הוו גרישה כמה חייכנו לך!!" הוא שומע את קולו של הרב.
גרישה מסתכל סביבו בלהט, רואה את הרב, רואה את כולם, ועל פניהם אותו המבט,
המבט שלו!
"כי הם חיינו ואורך ימינו",
מכונת ה-ק.ג.ב. וה-נ.ק.וו.ד. לא תשבור את רוחינו,
את הגוף והכסף בחוזקה היא רומסת,
אבל הנשמה לא-לוקות כוספת.
מכונת ה-ק.ג.ב. וה-נ.ק.וו.ד. לא תשבור את רוחינו,
את הגוף והכסף בחוזקה היא רומסת,
אבל הנשמה לא-לוקות כוספת.
Reactions: טובבבבבבב, ביזנייעס, אוראל סולטן ועוד 7 משתמשים10 //