דיון להשתמש במלחמה הנוכחית\בחיילים הנלחמים - בסיפור. הוגן?!

[Ayala10]

אני לא מסוגלת ולא רוצה לקרוא סיפורים מומצאים על השואה.

את הספר "מצולע", קראת?
או שזה גם ספר מומצא..
כי מצד אחד כן יש בו היסטוריה ומצד שני הוא לא אמיתי

ואם זה יהיה בלי קשר לחטופים, אלא המצאה של איזו פעולה שהיתה בעזה, למשל?!

לדעתי, אפשר לכתוב.
אם את כותבת על פעולה רנדונלית, או על פעילות מסויימת (לדוגמא: "מבצע ארנון", שבו החזירו ארבעה חטופים[אאל"ט]) ולא מוסיפה פרטים או כותבת בצורה שתשתמע לכיוון מסויים, והכיוון בסיפור זאת לא המלחמה/ הפעולה/ ועוד אלא הקטעים האלו נכתבים לצורך משהו אחר, והמלחמה היא לא הרעיון המרכזי.
אז שוב לדעתי, אפשר.

לגבי לקחת מקרה אמיתי שקרה במהלך המלחמה, שוב בעזה נניח, עם כל הפרטים המאומתים, כולל תחקיר טוב ורציני - אבל אני ממציאה איזו דמות נוספת, של חייל או מפקד, ועליו מספרת סיפור, איך הוא חווה את המצב, מה הוא חושב, וכו' - יותר הגיוני או פחות?

מורכב קצת.
כי בסופו של דבר, מאחורי כל תיאור יכול להיות אדם שהרגיש וחווה מה שכתבת באותה סיטואציה וזה בעצם "יהרוס" קצת...
הסיכוי שלוחם שהיה שם יקרא את זה יותר קרוב ל- 0.009% מאשר ל- 1% ומעלה...
אבל עדיין, לא תמיד זה מתאים.


ושוב, צריך להסתכל על המכלול בעוד כמה שנים.

 

[מוריופ]

אולי עדיף להשתמש בתקופה כרקע ולא כעיקר בעלילה. העלילה העיקרית תהיה משימה צדדית כלשהי. כלומר לא לשלוח את הגיבור לחלץ חטופים, אלא, לדוגמא, למשימה חשאית בתימן בדיוק אחרי הפצצת הנמל או משו...
(כמו שכשכותבים על רופא קורונה לא חייבים להביא דווקא את זה שנלחם ראש בראש בנגיף או המציא את החיסון)
ככה משתמשים ברקע ריאלי, אבל לא נוגעים בכוח בנושאים הנפיצים

 

[מ. ש]

אם אני רוצה לכתוב סיפור, שהרקע של הדמויות הוא המלחמה הנוכחית, או איזה אירוע שקרה בזמן המלחמה - לא אמיתי, אלא מומצא.
האם זה נראה לכם בסדר? או לא הוגן וראוי כלפי הלוחמים וכלפי מה שבאמת קרה?
אשמח לשמוע כמה שיותר חוות דעת ונימוקים תודה!

השאלה אם תכתבי על זה כמו שאברהם אוחיון כותב על השואה או שתכבדי את המעמד והכאב של כל עם ישראל.
אני ממש רוצה לקרוא ספר נניח של איל גלבוע במלחמת חרבות ברזל.
או כל ספר אחר, אבל בלי תיאורים קשים מדי.

מאוד אהבתי לקרוא ספר כלשהוא של חוי רוזנברג (נראה לי) ולגלות שם את שלושת החטופים תוך כדי הספר, זה יפה ואמיתי.