דרוש מידע להתערב לילד בהחלטות, בסדר יום, עד איזה גיל?

[מריומה~]

עד איזה גיל אתם מגיבים לילד לגבי החלטות שלו?
למשל -נערה קבעה עם חברה ללמוד אחרי צהרים או לצאת איתה.
זו תהיה החלטה עובדתית או שתביעו דעתכם ותתערבו לגבי הנוחות שלכם, בניתם עליה לעשות משהו ביחד אותו אחר צהרים, עזרה שלה?
או נימה רוחנית של דבר?
באיזה גיל תפסיקו להתערב או שאין כזה גיל כי בתור הורה יש איזה אחריות וזכות לדאוג לרווחתו וחינוכו.
אני מצדדת בהתערבות ברמה של שיתוף פעולה ומעורבות ולא רק לתת למשפחה להתמודד למול עובדות קימות.
אבל עדיין בטוחה על טווח הגילאים מה מתאים ...
ועד כמה ובכלל הנקודה שציינתי לעיל אם יש מקום לאמר דעתינו ולצפות שישמעו...
בנות עשרה ++ למשל
בנים למול בנות זה שונה?

 

[החכמה צודקת]

בגדול, עד הפנסיה
אם הם טיפוסים מאוד עצמאיים אפשר לשחרר קצת לפני...........

 

[מריומה~]

בגדול, עד הפנסיה
אם הם טיפוסים מאוד עצמאיים אפשר לשחרר קצת לפני...........

כמה הרבה לפני?
וגם ראית ילד שאוהב שמחליטים לו?

 

[:)Rachel]

ילד לא אוהב שמחליטים לו
אבל כן אוהב שדואגים לו
אם כל פעם נותנים לו לעשות מה שהוא רוצה ולחזור באיזה שעות שהוא רוצה
הוא יקבל תחושה שלא ככ איכפת ממנו
מצד שני אם מדי יתערבו ויבררו כל הזמן היכן הוא נמצא ומה הוא עושה הוא ירגיש שמתערבים לו בחיים
צריך במימנות לבחור את שביל האמצע ולהתפלל שהילד ירגיש שהכל נעשה מאהבה

 

[מרים גגגגג]

צריך לקבוע כללים שהם קו אדום
כמו לא לחזור אחרי 12 בלילה, להודיע לפני שיוצאים ולאן
וכל השאר להתגמש

 

[sari11]

בניתם עליה לעשות משהו ביחד אותו אחר צהרים, עזרה שלה?

בכזה גיל אני רואה את זה, בדרך כלל, כהתחשבות הדדית.

אני מצידי אשתדל כמה שפחות למנוע ממנה חוויות עם חברות,
אבל אם אני ממש צריכה אותה-
היא מצידה אמורה להתחשב, ולא להתעלם מהצורך של אמא שלה.

(רק שבגיל הזה, ובהתאם לאופי- יש כאלה שממש קשה להן לראות עוד מישהו ומשהו חוץ מאת החוויה המסעירה שעומדת להתרחש...)

 

[צילומנציה]

להביע את דעתי- עד החתונה בטח, משתדלת שלא אח"כ אלא אם כן שואלים אותי
לכפות את דעתי זה כבר תלוי גיל וגם תלוי חומרה
בנות בד"כ שומעות לדעתי גם בגיל ה20+
הבנים- הם עם יותר עקשן, אבל כשאני מתעקשת חזק הם בסדר
אבל אתעקש חזק רק על עקרונות

 

[ר.ב.ב.ש]

ברגע שיש כללים ברורים לבית, רוב השאלות לא עולות לדיון
וכאשר הם עולות אומרים להם - אתם יודעים שאצלנו כך וכך עושים.

כאשר הילדים בוגרים יותר, נניח מגיל 16-17, אני לוקח מידי פעם לשיחות נפש, ומסביר בגדול את העקרונות שלנו, וכאשר הם מבינים את זה באמת הכל קל יותר.

וההתערבות היא עד החתונה, בכל זאת הם גרים אצלי בבית

 

[nori]

אני חושבת שהמילה להתערב היא הבעיה.
ילד מתבגר בונה את סדר יומו/ שעותיו הפנויות בעצמו. עם התאמה ותאום עם בני הבית האחרים.
כמו שאני לא מתערבת לבעלי בסדר היום שלו אבל עדין זה נבנה בהתאם לצרכי ולצרכי הבית. ואם יש צורך לבצע שינוי. משנים. ואם השינוי לא מסתדר אז מבינים שלפעמים קורים גם דברים פחות נוחים. (פעם אחת האמא מבינה שהילדה לא תעזור לה בהשכבה היום כי יש ערב חברותי, פעם אחרת הבת תדחה את הלימוד למבחן אצל החברה כי אמא צריכה אותה בשעה המוקדמת)
בקיצור תאום כן, גמישות כן. אבל המילה התערבות לא מתאימה.