שיתוף - לביקורת לומר. לא להסביר. Say, Don't Explain

  • הוסף לסימניות
  • #1
ב"ה

השיח שלנו הוא האמירה שלנו.

המשפט הפשוט לכאורה הזה הוא כלל בסיסי, אבל אנחנו לא מספיק מודעים לכך שאנחנו יכולים ליצור אמירה באמצעות שיח.

ומדוע?

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהיכן נובע השיח שלנו, האם הוא נובע מתוך כך שאנחנו דנים בנושא בעקבות הסיטואציה או שאנחנו יוצרים את השיח מתוך בחירה שלנו, מתוך כך שאנחנו מעוניינים לומר משהו, מתוך כך שאנחנו רוצים שהאמירה שלנו תשפיע.

כאשר אנחנו בוחרים לומר את מה שחשוב לנו אנחנו בוחרים לנהל את מה שקורה, ואילו כאשר אנחנו מתייחסים למה שקורה לפי ההתייחסות של העולם אנחנו הופכים להיות שפוטים של העולם.

לעולם, ובפרט לארצות הברית ישנו כוח חזק של השפעה עלינו ואנחנו אכן לא יכולים להתעלם ממנו, אבל השאלה היא איך אנחנו מחליטים, איך אנחנו משדרים כוח, לאן אנחנו מובילים.

כאשר ארצות הברית נלחמה בטרור היה ברור לה שהיא הולכת למצוא את בן לאדן, ייקח כמה זמן שייקח, וטובי הכוחות נדרשו למשימה.

כאשר אנחנו נכתיב את המשימות שלנו במלחמה מול הטרור, אנחנו נודיע לעולם שהמשימה העליונה הולכת להתבצע ואנחנו נממש אותה.

פירוק החמאס הינו משימה רחבה מאוד, ויש לפרט למה אנחנו מתכוונים, הסיבה לכך היא שפרשנות רחבה נותנת מקום להתחמקות כאשר המשימות לא בוצעו.

השיח על עצירת הלחימה, או על הגליית הבכירים, או השיח בנוגע לשאלה עד כמה ארצות הברית תיתן לנו טווח פעולה, הינו שיח מחליש.

אף אחד לא יכול לומר לנו: "אתם לא יכולים לומר שראשי החמאס דינם כדין בו לאדן".

ואנחנו צריכים להגיד, המטרות שלנו צריכות להיות האמירות שלנו, אמירה חזקה נותנת כוח לפעולה, אמירה חזקה נותנת לגיטימציה לפעולה, אמירה חזקה היא אמירה שאומרת, ישראל יכולה וצריכה לקבל החלטות בעצמה.

זאת אמירה הפוכה מהשיח של : "כמה לגיטימציה יש לנו", או: "עד מתי תישאר הלגיטימציה".

אנחנו לא צריכים להתעסק בנתינת לגיטימציה לעצמנו, אנחנו לא צריכים לעסוק בהסברים, אנחנו צריכים לומר משפטים שיזכרו בתודעה של העולם, אנחנו צריכים לייצר אותם.

המשפטים שלנו צריכים נוכחות של אלוקים.

בעזרת האלוקים אנחנו ננצח את הרוע.

בעזרת האלוקים אנחנו ניצור מציאות חדשה.

בעזרת האלוקים ישראל תתקיים.

אנחנו שליחים של אלוקים כדי למוטט את הרוע.

משפטים כאלו, יש בהם ענווה מצד אחד ותקיפות מהצד השני.

כדאי שאנחנו נשמע אותם, וכדאי שהם ישמעו בעולם.

שמעתם? בעזרת ה' אנחנו ננצח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יש קצת הבדל בין האמריקאים לביננו.
השנאה נגדנו היא לא הגיונית ולא בגלל שאנחנו נלחמים במחבלים.
היא קצת יותר עמוקה מזה.
אם הטבח של שמחת תורה היה קורה בכל מדינה אחרת, היא הייתה משיבה אש ולא היה פוצה פה ומצפצף.
אבל אנחנו יהודים.
אז זייפנו זהב/ השתמשנו בדם של נוצרים למצות/ רדינו באיכרים/ הרעלנו את הבארות/ גנבנו חלות קדושות/ המצאנו את המצפון/ המצאנו את הקומוניזם.
וסליחה אם שכחתי משהו מכל מעללנו הרעים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
יש קצת הבדל בין האמריקאים לביננו.
מסכימה.
ועכשיו במצב הנתון השאלה היא עד כמה אנחנו מוכנים להיות שפוטים של אמריקה,
והשאלה הנוספת היא האם אנחנו מכתיבים את סדר היום.
בפועל אנחנו כל הזמן בודקים גבולות,
והטענה שלי היא שבתוך המציאות המורכבת שלנו אנחנו צריכים ליצור דפוס התנהגות מנהיגותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כל מילה נכונה.
נראה לי שכאן הראש של אנשים מאד מסודר בקטע הזה
הבעיה היא בצד השני. בתל-אביב והגרורות.
צריך לעשות מהפכה צבאית במדינה הזאת
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
גם אני מדברת על מהפיכה,
מהפכה בסגנון דיבור.
דיבור של אמונה.
אם מנהיגי ארצות הברית יכולים לומר בעזרת ה' ולצטט פסוקים,
אז ראוי לנו להשתמש בכוח שלנו!
כוח של דיבור אמת שמשפיע בעולם.
כשאנחנו נדע אז גם העולם ידע.
אנחנו צריכים קודם לכל לדעת בעצמנו - לומר בעצמנו.
ובתוך התהליך של הבירור התהליך של אמירה חזקה משלנו,
הוא תהליך משמעותי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת השיבה שופטינו
אנחנו גדלים לתוך חברה בקורתית.

מדוע שיפוטיות וביקורתיות חשובות?
בגלל ששיפוטיות עוזרת לחנך לדרך טובה, עוזרת להבדיל את האדם ולהרחיק מהתנהגות של אנשים פגומים מוסרית או אמונית.
אבל ביקורת היא גם רעל, המבקר הופך לאדם שלילי, מתוסכל, שלא חי את עצמו באמת.
כשהתחלתי לרצות לצאת לחיים טובים יותר, הבנתי שאני מאוד מאוד ביקורתית, בעיקר כלפי עצמי.
והתחלתי לשחרר את הביקורת העצמית.
הביקורתיות שלי כלפי עצמי היתה ברמה גבוהה, לא נתתי לעצמי מנוחה.
כל היום השבט הזה רדף אחרי: מחשבות שלי זלזול, מצוקה, רדיפה עצמית.
ואז החלטתי לשחרר.
זה בסדר לטעות, אם טעיתי - אשתדל לתקן כדי להרגיש טוב.
גם כלפי הזולת הפחתתי ביקורת.
כל כך הפחתתי - עד שכיום המציאות שקופה בעיני.
אני לא שופטת אנשים , מתוך הבנה שכולנו לא תמיד בסדר כי בלתי אפשרי להיות בסדר בכל תחום תמיד, אלא שופטת התנהלויות לא נכונות או חשיבה לא נכונה - כי הבעיה אינה אצל בני אדם שהם אנושיים ולפעמים מבולבלים, אלא הבעיה היא בהתנהלויות לא נכונות!
והתנהלויות נחשבות לא נכונות כשהן פוגעניות כלפי העולם וגם כלפי הפרט וכן אם יש בהן תוצאות לא טובות, אבל האמת שהתוצאות הטובות יותר או פחות זה יותר בידי שמים.
מה יוצא לנו אם נלמד לשפוט התנהלויות ולא בני אדם?
אני חושבת שכשנחליף את השיח הפנימי ונשפוט התנהגויות - יהיה לנו קל יותר להתחבר לאמת.
כי באמת בני האדם טובים בדרך כלל.
רובנו עושים דברים, טובים או רעים, מתוך אנושיות, חינוך מסוים, או רצון טוב.
מעטים או לא קיימים האנשים שהם רעים.
אם נלך אפילו ללמוד את שליט קוריאה הצפונית, גם הוא מתנהל אין שהוא בגלל ש: הוא פוחד, לימדו אותו שהוא מלך בלעדי.
גם אזרחיו מתנהלים ככה בגלל פחד ובגלל חינוך קשוח.
אני חושבת שברגע שנפסיק לבקר את עצמנו ואת הסביבה, יהיה לנו קל יותר להשתנות, כי נראה את העולם בבהירות.
נסתכל על התוצאה, ולא נהנה מתחושת העליונות שיש בלשפוט אדם אחר.
על זה נאמר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.
אנחנו לא יכולים לדון, כן יכולים להבין, לקחת מוסר, ולהשתדל להיות טובים יותר גם לסביבה ובעיקר כלפי עצמנו.
אני חושבת שעיקר העברות וההתמכרויות הן בגלל ביקורת עצמית שגורמת לאדם לחוש רע ולחפש לברוח, וחוזר חלילה.
ברגע שנלמד שאנחנו בני אדם, רוצים טוב, שיש לנו סגולה ויחודיות, וכן אנחנו לא אשמים אלא סך הכל צודקים כי חלק מהמסע שלנו זה גם לחוות טעויות, נוכל לחוש חזקים יותר מנטלית ולהתקדם ממקום עוצמתי יותר, בעזרת ה' יתברך.

ביקורת כלפי התנהלות או התנהגות ולא כלפי בני אדם תעזור לנו גם לצאת מהרגלים לא נכונים כי לאדם קל יותר לשפוט את ההרגל ולא את עצמו, וכך קל יותר להשתנות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה