שיתוף - לביקורת לו לבדו

  • הוסף לסימניות
  • #1
קטע קצת מוזר...
אשמח לחוות דעתכם הכנה.



לילה. שקט. הוא מושך את השמיכה מעל הראש, ולוחש.

"בבקשה, תן לי לחיות! לא בשבילי, בשבילם!
מה הם יגידו כשהם ישמעו שאני מת? איך הם יגיבו? נראלי שזה קצת יגרום להם לאבד בך אמון... לא? ואני כל כך אוהב אותם, את כולם. אפילו את יוני מהבית כנסת, שאף פעם לא אומר לי בוקר טוב בחזרה. אני בטוח שאם הוא ישמע שאני מת, גם הוא יזדעזע. אולי אפילו יבכה. אני יודע שהוא רגיש, הוא רק לא נראה כזה.. בבקשה, בשבילם!"
הוא נאנח.

שקט.

"יודע מה, כשחושבים על זה, גם בשבילה. איזו מסכנה היא תהיה, תשאר לבד עם כל הצאן הרועש. היא עדינה. וטובה. ויהיה לה כל כך קשה בלעדי. גם ככה אמא שלה רחוקה ממנה, ולא קל לה. ומי יעזור לה בבקרים עם הילדים? נכון שגם ככה שרי עוזרת כרגע יותר ממני, אבל אני בטוח שהבוקר טוב שלי יחסר לה. בבקשה. בשבילה."
הוא נאנק.

שקט.

הוא שתק. לא יודע כבר מה לומר.
ואז נשבר. מוריד את השמיכה באחת.

"די, די! אני לא יכול כבר, עזוב אותם, עזוב אותה, די! רק בשבילי! בבקשה! אני שלך, נכון? אני אוהב אותך, אני עושה מה שאתה אומר, אז למה??? אני הרי כל כך משתדל, כל כך מנסה, רק בשבילך! לא יהיה חסר לך הברכות השחר שלי? מה, כל מה שאני עושה בשבילך זה כלום??? אני הרי יודע שלא. אני יודע. ומנסה לחזק בתוכי את הידיעה הזו כל יום- מי כמוך רואה את זה. אז בשבילי, בשביל שרולי הקטן שלך, שמתאמץ תמיד, למרות שקשה לו, ובסך הכל רוצה באמת לעשות ולהוסיף טוב ואור בעולם שלך,
בבקשה. תן לי לחיות! "

והוא נתן.

לא בשבילם, ולא בשבילה. לא בגלל מה יגידו, ואפילו לא בשביל יוני.

אלא לו לבדו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מאד יפה!!!

בגלל שביקשת חוות דעת כנה, להלן מה שעלה בי כשקראתי:
אהבתי מאד את הקטע. אכן מוזר קצת, אבל בקטע טוב. מוזר כי בדרך כלל אדם לא מנהל משא ומתן לפני מיתתו, אבל בקטע טוב כי השיחה מרתקת ומלאה בתוכן.
רק המשפטים האחרונים היו לי לא ברורים. זתומרת הבנתי את זה שהוא קיבל את חייו בזכות מעשיו שלו ולא בגלל אף אחד מסביב, אבל הכתיבה המעולה נקטעה לי פתאום והרגשתי עם לשון בחוץ.
אולי אפשר לערוך או לשכתב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לא התכוונתי לקרוא עד הסוף, אבל זה שאב אותי... ואני חייבת לומר, ש.. ז ה ריגש אותי - מאוד!!!!
והביא אותי להרבה מסקנות... (כמובן חוץ מהמסקנה שאת כותבת מהמם;)).
בקיצור, קטע חזק!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תודה רבה!!
ממש מחמם לב...

@סבתא חביבה אשמח להבין קצת יותר על מה את את מדברת. אם תוכלי לדייק אני אשמח כי חוששתני שלא הבנתי כל כך...
ותודה רבה על הכנות!... מעריכה מאוד!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

קטע שהייתי צריכה לכתוב עם המילים 'צי'זטבולה היא'.
אשמח מאוד לתגובות.




צ'יזטבולה היא, באיזשהו מובן, כל הפחדים שלי.

לכן אני מעדיפה לקרוא לה צ'יזבטולה, שיכול אותיות קטן שהופך אותה לקצת יותר ידידותית בשבילי, מין צ'יזבט עם סוף חמוד. לֶ'ה.



כן, היא בכוונה היא.

לא הם, לא הוא, היא.

היא מותק. באמת, מה יש לומר.

אבל אולי,

מותק מדי?...



מסתתרת לה באצטלה עדינה, מתוקה,

לֶ'ה, כבר אמרנו, לא?



אז...

בואי, מותק.

לא לא לא.

אני צריכה אותך מציאותית יותר.

והאמת, גם מפחידה יותר.

כי את, נכלוליתל'ה,

מייצגת את כל פחדיי.

לא הסוג של- אני פוחדת מהחושך.

(כן רותיל'ה, גם אחותך הגדולה לפעמים פוחדת מהחושך.

מותר לה.

היא לא כזו גדולה כמו שנדמה לשתיכן...)



אלא הסוג של-

אני פוחדת מהאור.

שלי.

אני פוחדת להיות מוצפת בנחשולי אהבה אדירים,

שעד כה אמנם ידעתי על קיומם,

אבל להרגיש...

להרגיש זה כבר סיפור אחר.



מפחיד הרבה יותר.



אני פוחדת לעשות לי טוב מדי.

וכמנגנון הגנה כלשהו,

(אני לא אוהבת את המילים הרס עצמי, פייגי!)

כל פעם שאני צועדת קדימה,

אני חייבת גם לוודא שהדרך שמאחוריי לא נמחקת.

שהיא עדיין שם.

עדיין עם אותם קוצים.

עדיין עם אותו חושך סמיך,

כמעט ניתן להרגשה.



עדיין צ'יזבטולה.





והרצון הטבעי שלי זה לכתוב סוף אופטימי,

לריקוד הזה, שלי ושל צ'יזבטולה.

אבל אני לא.



כי אני לא מתכננת ללכת מפה, בשום צורה.

יש לי עוד הרבה מדי מה לעשות.

(אהמ. שומע, חמוד...

אתה מאחר.)



והריקוד הזה,

הלעיתים עדין עד בלתי מורגש,

ולעתים סוחף ומסחרר עד כדי נפילה חזקה,

הוא ריקוד חיים.



שכרגע אני נדרשת לרקוד.

וככל הנראה בעוד תקופה,

תבוא בת דודה של צ'יזבטולה,

ונרקוד יחד ריקוד מסוג שונה.

אולי בכלל נכתוב,

או ננגן,

או סתם נדבר.



עד אז,

זה אני וצ'יזבטולה,

רוקדות לנו בגשם.

כל אחת מחייכת מסיבתה שלה,

פוערת פה אל השמיים,

מנסה ללקוט טיפות של גשם.



עוצמת עיניים,

ונותנת למים,

לשטוף.
שיתוף - לביקורת ציפי והאופנים....
מעשה באופנים

לציפי עוד שניה יש יומולדת, היא מתרגשת, היא רוצה מתנה ליומולדת, בקשה מאבא. אבא. תקנה לי בבקשה אופניים!!!! אני רוצה!! א ו פ נ י ם. אבא מקשיב. אבא רשם. שמח. ציפי לא יודעת אבל הוא כבר הכין לה אופניים מזמן.... אבל ציפי,היא ילדה קטנה בינתיים, לא למדה עדיין לרכוב על אופניים, הוא ישמור לה את זה, כשתהיה בנויה עוד יותר. חזקה עוד יותר. תדע לרכוב עליהם... קודם שתדע ללכת לבד ורק אז אופניים. אז הוא לוחש לה את זה ושומר לה אותם, וציפי, לא קבלה אופניים בינתיים. אבל ציפי לא שומעת... ציפי רוצה אופנים.ועכשיו!!! אז היא מבקשת שוב. אבא, מתי נקנה לי אופנים? אני רןצה א ו פ נ י ם . ממש עוד מעט יש לה יומולדת. חשוב לה עד היומולדת לקבל אופנים. להרבה חברות שלי יש אופניים, אבא, אתה יודע? רק לי אין! אני גם רוצה! אני לא חווה את עצמי בצורה חיובית בלעדיהם, אתה יודע? אני פיזית מדכאת בי כוחות... אבא הקשיב. אבא שומע. הוא תמיד שומע את ציפי. והוא שמח. כי הרי יש לה אופניים. הוא הכין לה,הוא כבר קנה! בול למידה שלה. לא גדולים מידי. ולא קטנים מידי. אופניים שיתאימו בדיוק למידות של ציפי! זה אצלו. הוא רק מחכה שהיא תגדל טיפה, מה לא ברור? רק טיפה! אם היא תתנהג יפה, ותקשיב בקולו, גם כשמשהו לא מריח לה כל כך טוב, ומתחשק לה נורא לדחוף את דעותיה האישיות והתאוריות המוזרות שלה, והיא תרכין את הראש, אז הוא יקנה לה. אבל רק שתרגע. ועכשיו תרגע. כי הוא יודע מה הוא עושה!!! אז הוא לוחש לה, ציפי, מי אוהב אותך הכי בעולם? אבא שלך! מי יודע הכי טוב מכולם מה טוב לך? אבא! אז תנשמי, את תקבלי אופניים , אבל לא עכשיו.. .אבל ציפי לא שומעת. היא מתעלמת, אולי. אין לה אופניים, נקודה. היא לא רואה אופניים אז הוא לא אוהב אותה. הוא שכח אותה!! הוא פיזית שכח אותה!!!! ציפי רוצה אופניים ועכשיו! אז למה אבא לא קונה לה??? היא בוכה יותר חזק. אני רוצה אופניים. ובכלל לא אכפת לי כלום! וגם לא מה שטוב! אבא אתה מתעלם ממני??? ואבא רואה אותה. הוא מסתכל. והוא שמח, שוב. כי היא רוצה אופניים ויש לו אפניים מיוחדות בשבילה. איזה כיף שהיא רוצה אותם. אבל הוא גם בוכה. כי ציפי בוכה. והיא עצובה. והיא לא מבינה שהוא כבר הכין לה. מה לא ברור, ציפי!!! אז הוא בוכה איתה. חזק הוא בוכה. כי גם היא בוכה חזק. הרי מי שיודע להיות שמח מאוד, הוא לפעמים עצוב מאוד. הכל חזק אצל ציפי. עוד יום עובר. ואותו דבר... ציםי מסיקה מסקנה שאבא לא אוהב אותה. מה כבר ביקשתי, אופניים לדהור עליהם? היא עצובה. חבל. חבל שציפי לא מבינה, שהאופניים מתחבאות ממש לידה, אבל היא לא תקבל אותם שנייה לפני שהוא ירגיש שהיא מוכנה לרכוב עליהם. כי אבא אוהב אותך ציפי. הכי בעולם.
ואבא חזק. ואבא גיבור. שום דבר לא שובר אותו. איזה כיף שאבא אף פעם לא נאנח.... ככה הוא לא נשבר מהדמעות שלה. וממשיך לעשות אתה מה שהכי טוב ל ה .
וחבל. שלפעמים אנחנו כמו ציפי.... בוכים. או בורחים. ולא סומכים עליו מספיק...

אז.... דבר ראשון אשמח לביקורת
ודבר שני אשמח לדעת אם הייתי ברורה
.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה