לטובת המעושנים... (מעשנים פסיביים)

[חברים]

שמעתי פעם שוודקה מנקה האם זה נכון?

 

[אבי100]

נראה דמיון, אבל אמתי.
כמה מצער שעלינו לסבול מכך.
אולי יש לכם עצה כיצד להעיר למעשנים שמכניסים לנו ולילדינו בכוח את העשן לריאות?
הבו עצה הלום!

להעיר לאנשים זה אחד הדברים הכי שנואים ולא יפים

 

[יענקי R]

להעיר לאנשים זה אחד הדברים הכי שנואים ולא יפים

להסריח את הרחוב ולהכניס עשן רעיל לגופם של אחרים - זה הרבה יותר שנוי והרבה יותר לא יפה!
זה ברור!

 

[יענקי R]

לכל המתעקשים לעשן, הייתי רוצה לשתף אתכם במכתב שכתב אחד מידידיי - בעניין זה.
פתוח לביקורות ולתגובות.
הנה הוא לפניכם:

"אגרת למחמיר"

ראיתי בני עליה, והם מרובים. אנשים של צורה, תלמידי חכמים.
בני תורה, יושבי על מדין, ואף אבות בתי דין.
אשר הם נוהגים סילסול בעצמם לנהג בכל מיני חומרות, טובות יותר וטובות פחות, ושאר מנהגים יקרים...
ואען ואומר אלהם: הנה, אין ספק שחומרא כשלעצמה - אם היא לשם שמים - טובה היא, אך בל נשכח שקיימים סביבנו אנשים נוספים בעולם.
בחג הפסח העבר עלינו לטובה, ראיתי אתכם, 'המחמירים', לרגע חשבתי לקנא בכם. אהה, איזה 'צדיקים' אתם, חומרות על גבי חומרות החמרתם על עצמכם. להרחיק מעליכם כל 'בדל' חצץ - חפצתם, לעשות רצון קונכם - בקשתם.
קיטניות - חס ושלום! שרויה - מאן דכר שמיה!
וכמובן: סיגריות בלי הכשר לפסח - בל ימצ(א)ץ!....
ראיתי שדפדפתם בעיון רב במודעות העתונים, משאלה אחת בלבכם: אולי משם תצמח ישועת המונים?
עד שמצאתם את שאהבה נפשכם - 'רק אצלנו - סיגריות כשרות לפסח למהדרין מן המהדרין, לכל שיטות המחמירים, בתוספת טעמים לקיום מצוות עונג ימים טובים', ושאר מרעין בישין....
מיד עשיתם 'הזמנה' גדולה, ולביתכם הובאה מכולה שלמה, במיני סיגרים מלאה ועמוסה, לקיום מצות החג בשלמות מרשימה. וכמובן, ללא כל 'בדל' של חמץ - אין צריך לאמרה!
אשריכם!
אשריכם שזכיתם להחמיר על עצמכם, לצאת ידי חובת כל המצוות והחומרות, רצון בראכם קיימתם (?), ומבין אדם למקום - ידי חובתכם יצאתם!
הרי 'שאלתם' את הקב"ה - והוא כמובן הסכים אתכם: הרי אין כאן חמץ - מותרים לכם!!!
אבל.
תרשו לי הקטן לשאול אתכם: האם את הסובבים שלכם - שאלתם????? (אלף סימני שאלה לא יספיקו)
כשאתה צועד ברחובות העיר ועלה להנאתך (?) עשן סיגריות משובח (?), האם חשבת פעם על האדם שעבר הרגע לידך וסתם את האף בידו, מנסה להתחמק, ללא הצלחה, מהריח היוצא מכיונך?
האם פעם חשבת 'להחמיר' ולבדוק: אולי מסתובבים לידי חולי אסטמה (ל"ע ול"ע), שבכל ענן שאני מפיח מפי אני מסכן אותם?....
אולי פעם רצית 'להחמיר' ולא לצער ילדים קטנים, וגם תינוקות, ולא לכלכך להם את הריאות - בעל כרחם?!
אני בטוח שהתשובה לכך היא: לא! אחד גדול.
אותי אף פעם לא שאלת: 'האם מפריע לך עשן הסגריות שלי'? 'האם אתה מרשהלי לעשן לידך'? וכדומה.
כי ידעת - אם היית שואל אותי, היית מקבל סירוב מוחלט!
הרי מותר לי להחליט איזה אוויר לשאוף לתוכי, מסכים? א"כ באיזה רשות אתה מעשן לידי?!
אבל לא שאלת, ועשנת בלי רשות
אולי בכלל לא חשבת לשאול. הרי 'למה לא'?
בטח 'למה לא', הרי אתה חושב רק על עצמך!
סליחה על הבוטות.
אבל מנקרת בי הקושיה ולא נותנת לי מנוחה:
הרי אתה 'צדיק' ו'מחמיר', הלא כן?! אז בא תהיה צדיק 'עד הסוף', כמו שאומרים, ותחמיר לא רק 'בבין אדם למקום', אלא בעיקר 'בבין אדם לחבירו'.
בעיקר?!
כן.
האם ידעת את מאמר חז"ל (תנד"א רבה כח, הובא בשמירת הלשון שער התבונה פ"ה): וְכֵן אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי אֲהוּבַי! כְּלוּם חָסַרְתִּי דָּבָר שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִכֶּם? וּמָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם? אֶלָּא - שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה וְתִהְיוּ מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה וְתִהְיוּ יְרֵאִים זֶה מִזֶּה, וְלֹא יִמָּצֵא בָּכֶם עֲבֵרָה וְגֶזֶל וְדָבָר מְכֹעָר...
זה מה שה' רוצה.
את החומרות תשאיר בצד. אם קיימת את העיקר - מותר לך להחמיר. אך אם בין אדם לחבירו חסר לך - הקב"ה לא חפץ בחומרותיך!!!

ובזה אני פונה בשם כל הסובלים, הן משום הריח, הם משום הבריאות, ומכל סיבה שהיא:
אם אתה אוהב להחמיר כלפי שמיא ואתה מדקדק גדול במצות שבין אדם למקום - אשריך וטוב לך, אך אל תשכח שהקב"ה רוצה שתתחשב בבריות שהוא ברא בעולם ולא תצער אותם.
אם רצונך ללכלך את ריאות, והריח הנורא כבר לא מפריע לך - (אני בכל אופן) לא אמנע אותך מלעשן. זו זכותך (אם אפשר לקרא לזה 'זכות').
אבל במטותא ממך - תעשה זאת בביתך שלך ובבית הכסא! כן. אין לך רשות להזיק לאחרים! וכמובן לא לבני משפחתך!
אנא, תשאיר את העולם נקי ואל תזהם אותו!
ואסיים, בברכה ובתקווה, שנזכה כולנו להחמיר ולקיים את העיקר - בין אדם לחברו ולעשות נחת רוח לבוראנו. אמן.

 

[סטודיו מיתר]

לכל המתעקשים לעשן, הייתי רוצה לשתף אתכם במכתב שכתב אחד מידידיי - בעניין זה.
פתוח לביקורות ולתגובות.
הנה הוא לפניכם:

"אגרת למחמיר"

ראיתי בני עליה, והם מרובים. אנשים של צורה, תלמידי חכמים.
בני תורה, יושבי על מדין, ואף אבות בתי דין.
אשר הם נוהגים סילסול בעצמם לנהג בכל מיני חומרות, טובות יותר וטובות פחות, ושאר מנהגים יקרים...
ואען ואומר אלהם: הנה, אין ספק שחומרא כשלעצמה - אם היא לשם שמים - טובה היא, אך בל נשכח שקיימים סביבנו אנשים נוספים בעולם.
בחג הפסח העבר עלינו לטובה, ראיתי אתכם, 'המחמירים', לרגע חשבתי לקנא בכם. אהה, איזה 'צדיקים' אתם, חומרות על גבי חומרות החמרתם על עצמכם. להרחיק מעליכם כל 'בדל' חצץ - חפצתם, לעשות רצון קונכם - בקשתם.
קיטניות - חס ושלום! שרויה - מאן דכר שמיה!
וכמובן: סיגריות בלי הכשר לפסח - בל ימצ(א)ץ!....
ראיתי שדפדפתם בעיון רב במודעות העתונים, משאלה אחת בלבכם: אולי משם תצמח ישועת המונים?
עד שמצאתם את שאהבה נפשכם - 'רק אצלנו - סיגריות כשרות לפסח למהדרין מן המהדרין, לכל שיטות המחמירים, בתוספת טעמים לקיום מצוות עונג ימים טובים', ושאר מרעין בישין....
מיד עשיתם 'הזמנה' גדולה, ולביתכם הובאה מכולה שלמה, במיני סיגרים מלאה ועמוסה, לקיום מצות החג בשלמות מרשימה. וכמובן, ללא כל 'בדל' של חמץ - אין צריך לאמרה!
אשריכם!
אשריכם שזכיתם להחמיר על עצמכם, לצאת ידי חובת כל המצוות והחומרות, רצון בראכם קיימתם (?), ומבין אדם למקום - ידי חובתכם יצאתם!
הרי 'שאלתם' את הקב"ה - והוא כמובן הסכים אתכם: הרי אין כאן חמץ - מותרים לכם!!!
אבל.
תרשו לי הקטן לשאול אתכם: האם את הסובבים שלכם - שאלתם????? (אלף סימני שאלה לא יספיקו)
כשאתה צועד ברחובות העיר ועלה להנאתך (?) עשן סיגריות משובח (?), האם חשבת פעם על האדם שעבר הרגע לידך וסתם את האף בידו, מנסה להתחמק, ללא הצלחה, מהריח היוצא מכיונך?
האם פעם חשבת 'להחמיר' ולבדוק: אולי מסתובבים לידי חולי אסטמה (ל"ע ול"ע), שבכל ענן שאני מפיח מפי אני מסכן אותם?....
אולי פעם רצית 'להחמיר' ולא לצער ילדים קטנים, וגם תינוקות, ולא לכלכך להם את הריאות - בעל כרחם?!
אני בטוח שהתשובה לכך היא: לא! אחד גדול.
אותי אף פעם לא שאלת: 'האם מפריע לך עשן הסגריות שלי'? 'האם אתה מרשהלי לעשן לידך'? וכדומה.
כי ידעת - אם היית שואל אותי, היית מקבל סירוב מוחלט!
הרי מותר לי להחליט איזה אוויר לשאוף לתוכי, מסכים? א"כ באיזה רשות אתה מעשן לידי?!
אבל לא שאלת, ועשנת בלי רשות
אולי בכלל לא חשבת לשאול. הרי 'למה לא'?
בטח 'למה לא', הרי אתה חושב רק על עצמך!
סליחה על הבוטות.
אבל מנקרת בי הקושיה ולא נותנת לי מנוחה:
הרי אתה 'צדיק' ו'מחמיר', הלא כן?! אז בא תהיה צדיק 'עד הסוף', כמו שאומרים, ותחמיר לא רק 'בבין אדם למקום', אלא בעיקר 'בבין אדם לחבירו'.
בעיקר?!
כן.
האם ידעת את מאמר חז"ל (תנד"א רבה כח, הובא בשמירת הלשון שער התבונה פ"ה): וְכֵן אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי אֲהוּבַי! כְּלוּם חָסַרְתִּי דָּבָר שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִכֶּם? וּמָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם? אֶלָּא - שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה וְתִהְיוּ מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה וְתִהְיוּ יְרֵאִים זֶה מִזֶּה, וְלֹא יִמָּצֵא בָּכֶם עֲבֵרָה וְגֶזֶל וְדָבָר מְכֹעָר...
זה מה שה' רוצה.
את החומרות תשאיר בצד. אם קיימת את העיקר - מותר לך להחמיר. אך אם בין אדם לחבירו חסר לך - הקב"ה לא חפץ בחומרותיך!!!

ובזה אני פונה בשם כל הסובלים, הן משום הריח, הם משום הבריאות, ומכל סיבה שהיא:
אם אתה אוהב להחמיר כלפי שמיא ואתה מדקדק גדול במצות שבין אדם למקום - אשריך וטוב לך, אך אל תשכח שהקב"ה רוצה שתתחשב בבריות שהוא ברא בעולם ולא תצער אותם.
אם רצונך ללכלך את ריאות, והריח הנורא כבר לא מפריע לך - (אני בכל אופן) לא אמנע אותך מלעשן. זו זכותך (אם אפשר לקרא לזה 'זכות').
אבל במטותא ממך - תעשה זאת בביתך שלך ובבית הכסא! כן. אין לך רשות להזיק לאחרים! וכמובן לא לבני משפחתך!
אנא, תשאיר את העולם נקי ואל תזהם אותו!
ואסיים, בברכה ובתקווה, שנזכה כולנו להחמיר ולקיים את העיקר - בין אדם לחברו ולעשות נחת רוח לבוראנו. אמן.

טור פרימיטי, עמוס בדמגוגיה, בהתנשאות, בקצת רשעות ובהרבה הרבה טפשות,
אבל לפחות היה כיף לקרא את זה עם סיגריה,
תודה,
(כתבתי זאת אחרי שהבנתי שלא אתם כתבתם את הטור, ומאחר שביקשתם ביקורת,)

 

[יענקי R]

אבל לפחות היה כיף לקרא את זה עם סיגריה,

אם התנשאות - אז זה.
למה להתחמק מהאמת???

 

[vhsvchch]

טור פרימיטי, עמוס בדמגוגיה, בהתנשאות, בקצת רשעות ובהרבה הרבה טפשות,
אבל לפחות היה כיף לקרא את זה עם סיגריה,
תודה,
(כתבתי זאת אחרי שהבנתי שלא אתם כתבתם את הטור, ומאחר שביקשתם ביקורת,)

אכן ישנם כאלו שעשן סיגריה גורם להם סבל רב.

 

[הסכת ושמע]

לכל המתעקשים לעשן, הייתי רוצה לשתף אתכם במכתב שכתב אחד מידידיי - בעניין זה.
פתוח לביקורות ולתגובות.
הנה הוא לפניכם:

"אגרת למחמיר"

ראיתי בני עליה, והם מרובים. אנשים של צורה, תלמידי חכמים.
בני תורה, יושבי על מדין, ואף אבות בתי דין.
אשר הם נוהגים סילסול בעצמם לנהג בכל מיני חומרות, טובות יותר וטובות פחות, ושאר מנהגים יקרים...
ואען ואומר אלהם: הנה, אין ספק שחומרא כשלעצמה - אם היא לשם שמים - טובה היא, אך בל נשכח שקיימים סביבנו אנשים נוספים בעולם.
בחג הפסח העבר עלינו לטובה, ראיתי אתכם, 'המחמירים', לרגע חשבתי לקנא בכם. אהה, איזה 'צדיקים' אתם, חומרות על גבי חומרות החמרתם על עצמכם. להרחיק מעליכם כל 'בדל' חצץ - חפצתם, לעשות רצון קונכם - בקשתם.
קיטניות - חס ושלום! שרויה - מאן דכר שמיה!
וכמובן: סיגריות בלי הכשר לפסח - בל ימצ(א)ץ!....
ראיתי שדפדפתם בעיון רב במודעות העתונים, משאלה אחת בלבכם: אולי משם תצמח ישועת המונים?
עד שמצאתם את שאהבה נפשכם - 'רק אצלנו - סיגריות כשרות לפסח למהדרין מן המהדרין, לכל שיטות המחמירים, בתוספת טעמים לקיום מצוות עונג ימים טובים', ושאר מרעין בישין....
מיד עשיתם 'הזמנה' גדולה, ולביתכם הובאה מכולה שלמה, במיני סיגרים מלאה ועמוסה, לקיום מצות החג בשלמות מרשימה. וכמובן, ללא כל 'בדל' של חמץ - אין צריך לאמרה!
אשריכם!
אשריכם שזכיתם להחמיר על עצמכם, לצאת ידי חובת כל המצוות והחומרות, רצון בראכם קיימתם (?), ומבין אדם למקום - ידי חובתכם יצאתם!
הרי 'שאלתם' את הקב"ה - והוא כמובן הסכים אתכם: הרי אין כאן חמץ - מותרים לכם!!!
אבל.
תרשו לי הקטן לשאול אתכם: האם את הסובבים שלכם - שאלתם????? (אלף סימני שאלה לא יספיקו)
כשאתה צועד ברחובות העיר ועלה להנאתך (?) עשן סיגריות משובח (?), האם חשבת פעם על האדם שעבר הרגע לידך וסתם את האף בידו, מנסה להתחמק, ללא הצלחה, מהריח היוצא מכיונך?
האם פעם חשבת 'להחמיר' ולבדוק: אולי מסתובבים לידי חולי אסטמה (ל"ע ול"ע), שבכל ענן שאני מפיח מפי אני מסכן אותם?....
אולי פעם רצית 'להחמיר' ולא לצער ילדים קטנים, וגם תינוקות, ולא לכלכך להם את הריאות - בעל כרחם?!
אני בטוח שהתשובה לכך היא: לא! אחד גדול.
אותי אף פעם לא שאלת: 'האם מפריע לך עשן הסגריות שלי'? 'האם אתה מרשהלי לעשן לידך'? וכדומה.
כי ידעת - אם היית שואל אותי, היית מקבל סירוב מוחלט!
הרי מותר לי להחליט איזה אוויר לשאוף לתוכי, מסכים? א"כ באיזה רשות אתה מעשן לידי?!
אבל לא שאלת, ועשנת בלי רשות
אולי בכלל לא חשבת לשאול. הרי 'למה לא'?
בטח 'למה לא', הרי אתה חושב רק על עצמך!
סליחה על הבוטות.
אבל מנקרת בי הקושיה ולא נותנת לי מנוחה:
הרי אתה 'צדיק' ו'מחמיר', הלא כן?! אז בא תהיה צדיק 'עד הסוף', כמו שאומרים, ותחמיר לא רק 'בבין אדם למקום', אלא בעיקר 'בבין אדם לחבירו'.
בעיקר?!
כן.
האם ידעת את מאמר חז"ל (תנד"א רבה כח, הובא בשמירת הלשון שער התבונה פ"ה): וְכֵן אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי אֲהוּבַי! כְּלוּם חָסַרְתִּי דָּבָר שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִכֶּם? וּמָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם? אֶלָּא - שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה וְתִהְיוּ מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה וְתִהְיוּ יְרֵאִים זֶה מִזֶּה, וְלֹא יִמָּצֵא בָּכֶם עֲבֵרָה וְגֶזֶל וְדָבָר מְכֹעָר...
זה מה שה' רוצה.
את החומרות תשאיר בצד. אם קיימת את העיקר - מותר לך להחמיר. אך אם בין אדם לחבירו חסר לך - הקב"ה לא חפץ בחומרותיך!!!

ובזה אני פונה בשם כל הסובלים, הן משום הריח, הם משום הבריאות, ומכל סיבה שהיא:
אם אתה אוהב להחמיר כלפי שמיא ואתה מדקדק גדול במצות שבין אדם למקום - אשריך וטוב לך, אך אל תשכח שהקב"ה רוצה שתתחשב בבריות שהוא ברא בעולם ולא תצער אותם.
אם רצונך ללכלך את ריאות, והריח הנורא כבר לא מפריע לך - (אני בכל אופן) לא אמנע אותך מלעשן. זו זכותך (אם אפשר לקרא לזה 'זכות').
אבל במטותא ממך - תעשה זאת בביתך שלך ובבית הכסא! כן. אין לך רשות להזיק לאחרים! וכמובן לא לבני משפחתך!
אנא, תשאיר את העולם נקי ואל תזהם אותו!
ואסיים, בברכה ובתקווה, שנזכה כולנו להחמיר ולקיים את העיקר - בין אדם לחברו ולעשות נחת רוח לבוראנו. אמן.

@אהוב @קליגרף B
רק צריך להוסיף לזה גם לא לנסוע באוטובוס (כי זה מזהם את האויר)
לא להשתמש בחשמל (כי חברת החשמל מזהמת את האויר בשעת היצור של החשמל)
אלא להשתמש בסוסים ועגלות, לבשל בבית בגז, ולהשתמש בתאורה לאור הנר בלבד (שמן פרפין בלבד!!!)
בהצלחה

 

[יענקי R]

כי זה מזהם את האויר

תסכים איתי שיש הבדל בין זה לסיגריות; יש דברים שכולם צריכים להם ומראש 'נכנעים' להם. מה שאין כן בסיגריות, כמו שכבר כתבתי - מי שירצה לעשן - בשמחה, אבל....
אני חושב שהדברים פשוטים וברורים.

 

[עימודעילית]

טור פרימיטי

שו הדא?

 

[אבק]

יש המון דברים מעצבנים
אז מה אגש להעיר?
אם נפלתי ליד טיפוס מסריח כדאי להציע לו בעדינות מקלחת?

נו די
ברור שהמחשבה שכל מעשן מוטל עליו הצורך להתרחק
נובעת מההכרה שזה דבר מסוכן ומיותר ואם ככה אין למעשן זכות קיום....

אבל זהו שלא
תחשבו על זה שהמעשן הוא היצור הכי מוגבל בסביבה
אתה נמצא באירוע בקומה חמישית ורוצה לתפוס סיגריה...
זה לרדת חמש קומות
לצאת החוצה לחפש איזה קצה גג או מקום לא גשום
להאנח, להדליק סיגריה....
ואז הקול המאנפף, סליחה אתה יכול אולי לזוז?

ברור, שאדם אמור לא להפריע לאנשים אחרים ולכן תמיד אשתדל לזוז
אבל אם אנחנו ברחבה של אלפיים מטר ומגיע אלי מישהו ואומר לי אפשר לזוז....
כאן כבר לא ברור לי מאיפה ההנחה הברורה שאני אמור לזוז ולא את/ה

לדעתי זה נובע מהתנשאות והרגשה של אנחנו הצודקים ואתם המעשנים מטומטמים..
ולכן התכבדו מכובדים...
בכזה מקרה אני לא חושב שעלי לזוז

הקיצער בדרך כלל כשאתם צודקים אפשר להעיר ומותר להעיר, והמעשן בדרך כלל גם יסכים ויזוז...
אבל תחשבו שנייה קודם אם אתם באמת צודקים

ואגב מעשנים הם באמת מטומטמים.... מנסיון....

 

[יענקי R]

שו הדא?

כנראה העשן התערבב לו עם האותיות...

 

[יענקי R]

אבל תחשבו שנייה קודם אם אתם באמת צודקים

כנ"ל, גם אתם...

 

[Ruti Kepler]

טור פרימיטי, עמוס בדמגוגיה, בהתנשאות, בקצת רשעות ובהרבה הרבה טפשות,
אבל לפחות היה כיף לקרא את זה עם סיגריה,
תודה,
(כתבתי זאת אחרי שהבנתי שלא אתם כתבתם את הטור, ומאחר שביקשתם ביקורת,)

רשעות? טפשות? התנשאות? לא.

העישון גורם סבל אמיתי ומוחשי לאנשים. ובמיוחד לנשים.
מאמינה שלו המעשנים היו יודעים עד כמה, הם בעצמם היו משתדלים להתרחק למקומות צדדיים.

הבעיה העיקרית בטור הנ"ל, בעיניי, היא האורך שלו.
את אותו רעיון אפשר היה להעביר בארבע שורות חזקות.

 

[יענקי R]

את אותו רעיון אפשר היה להעביר בארבע שורות חזקות.

באמת - אשמח לדוגמה, אם יש זמן ואויר נקי, כמובן....

 

[דגאיש]

מי שלא הפסיק לעשן, מסכן.
לא, הוא לא מסכן בגלל שהורג את עצמו.
הוא מסכן כי בעידן הטכנולוגי המתקדמת
הוא עדיין לא הצליח לגמול ת'עצמו מהעישון, מסכן.

יש לו IQ בגודל של גרעין קיווי,
לא יכול לחיות עם אשה,
כל החברים בורחים מפניו,
מבזבז את כספו על סירחון נורא,
הוא והשיכורים באותו קטיגוריה.

מסכן.
איפה וועד הרבנים, קופת העיר, וכו'
תאספו את הילד המסכן מהרחובות, עדיין בתיתולים ולא שולט על עצמו .

אתה מעשן?
זה מה שאני ועוד מליוני אנשים חושבים עליך!
תוכיח לנו שאתה יותר טוב מזה, שאתה לא מסכן, ותפסיק לעשן!!!

מאחד שצפה בבני אדם המתים מלפניו מהעישון ממש.
אני זוכר איך שהוא נפרד מבני משפחתו, כולם שתקו אבל ליבם, ליבם זעק,
והשקט, השקט עדיין ממשיך עד היום הזה.
יש אחד שהם לא מסוגלים לראות יותר, הרי הוא רצח את אביהם,
צא ממחנינו! טמא! טמא! עמלק!
ניחשתם נכון, את הסיגריה. (סיפור אמיתי)

אני לעצמי לא מאשים אף אחד, הרי הם מסכנים!

החותם בכאב.
- דגאיש.

 

[הדס'וש]

ראיתי פעם באיזה דפוס על הקיר:

"הסיגריה"
איננה דבר נחוץ.
אבל אם אתה לחוץ.
עשן אותה בחוץ.

אני שונאת את ריח הסיגריות ושות'.
אבל מבינה את מי שמכור.
קשה להיגמל, וזה לא כזה פשוט.

אבל בבקשה השתדלו להזיק כמה שפחות.
ותנסו, לפחות תנסו לעבור לאלקטרוני.

 

[רחשי הלב]

עישנתי 5 שנים, ונגמלתי (בבת אחת) לפני 11 שנה. אני מבין את המכורים ומבין את אלו שסובלים מהם. אני רק רוצה להוסיף נקודה, שנכונה גם לגבי אכילה מופרזת ושאר ההתמכרויות:
לי עצמי היה קשה מאוד לקבל תוכחה ומוסר בנושא התגברות על היצר, מר"מ או משגיח או כל בעל סמכות אחר שבהתנהגותו מוכיח שאינו עומד ברף שהוא דורש מאחרים.
לך קשה להפסיק לעשן? לאכול פחות? לי קשה לקום בזמן בבוקר (אילוסטרציה, לדוגמא אין קשר לכותב....).

 

[הסכת ושמע]

מאחד שצפה בבני אדם המתים מלפניו מהעישון ממש.

נניח שאתה @דגאיש צודק
זה נכון באותה מידה ואולי אפי' יותר לגבי כולסטרול/לחץ דם/סוכר

 

[מרתק]

שמעתי פעם שוודקה מנקה האם זה נכון?

ברור . הוא מנקה ת'ראש...............