שיר ליד הרמזור

[נ. גל]

עומדים ברמזור
מחכים לירוק
השמיים עוד כחולים
שלכת נושרת
עצים אדומים
טור משתרך,
מחכים

מחכים שיבוא
שיצבע מחדש
שיגיד שיש עוד תקווה
ושכנים כועסים
גיצים נשרפים
הירוק טרם בא...

בצד הכביש
ליד עץ ערום
מתקבץ אדם לאדם
יושבים ולומדים
איך
צובעים רמזורים

גילוי נאות: נכתב לפני רמזורי הקורונה, לאחר בילוי בפקק ארוך ועמוס צפירות.

 

[הזדמנות]

יפה מאוד, זוית ממש חמודה!
כשקראתי לא חשבתי על רמזור הקורונה, אהבתי את התיאור הזה על העמידה מורטת העצבים

אולי היה כדאי להוסיף עוד שורה בסוף בשביל הקצב?

 

[הנף מקלדת]

שיר עם המון משמעויות.
כל החיים שלנו הם המון צמתים מרומזרים.
לפעמים נוסעים לפעמים מורטים עצבים.

 

[נ. גל]

יפה מאוד, זוית ממש חמודה!
כשקראתי לא חשבתי על רמזור הקורונה, אהבתי את התיאור הזה על העמידה מורטת העצבים

תודה!

אולי היה כדאי להוסיף עוד שורה בסוף בשביל הקצב?

צודקת. חשבתי על זה, אבל לא מצאתי שורה שתוסיף משהו בטקסט. ושורות ללא מטרה אני לא אוהבת...
יש רעיון?

שיר עם המון משמעויות.
כל החיים שלנו הם המון צמתים מרומזרים.
לפעמים נוסעים לפעמים מורטים עצבים.

אכן.
ותמיד יש לנו את הבחירה, אם לצפור כמו כולם או לנסות לצבוע את הרמזור.