דרוש מידע ליל חג שבועות

[מבט חכ"ם]

האם זה נכון שיש רבנים וכן מנהיגים חסידים שאומרים שעדיף לישון טוב ואפילו מעט שעות בליל שבעות כדי לומר ברכת והערב נא וברכת אהבת עולם בעירנות וריכוז

 

[קבר רחל]

כן.

 

[העשיל פרידמאן]

האם זה נכון שיש רבנים וכן מנהיגים חסידים שאומרים שעדיף לישון טוב ואפילו מעט שעות בליל שבעות כדי לומר ברכת והערב נא וברכת אהבת עולם בעירנות וריכוז

יש.
ויש שאומרים להיות ערים על עלות השחר (בערך 3 וחצי) ואז למקוה ולישון עד לפני חצות ואז להתפלל שחרית בכוונה וכו'.

 

[4608]

יש כאלו שישנים כל הלילה ולומדים ביום... אצלינו זה נפוץ ויש עוד הרבה כאלה וסתם ככה בלי קשר לאשכול יש אנשים שלהיות ערים כל הלילה מפריע להם עוד יותר ללמוד

 

[יהודה פירר]

ברוב מקהלות החסידים נהוג מקדמת דנא ללמוד עד עלות השחר
וללכת לישון כמה שעות ומתפללים בזמן של כל שבת בבוקר
ידועה אמרתו של האמרי חיים מוינזי'ץ
"עדיף ללכת לישון בכדי שיוכלו להתפלל
ולא להתפלל בכדי שיוכל ללכת לישון..."
וכמובן שנהרא נהרא ופשטיה
וכולם מכוונים ליבם לאביהם שבשמיים

 

[גערער]

יש הרבה קהילות שהאדמורי"ם הורו שמי שלא יוכל לקום לפני סוזק"ש
עדיף יותר שילך לישון בליל שבועות
מלאבד מצות עשה של קרי"ש

 

[עמרם ספרא שם בדוי]

יש כאלו שישנים כל הלילה ולומדים ביום... אצלינו זה נפוץ

אצלינו??? נא לפרט. מה שידוע לי שבגור נהוג לישון בלילה ולקום לנץ, אני פוגש אותם במקווה רעננים כשאני נקרע מפיהוקים...

 

[מְזַמֵּן]

כולם מכוונים ליבם לאביהם שבשמיים

כלומר, יהיה מאוד טוב לשמוע שכולם מכוונים לאביהם שבשמים...

מלאבד מצות עשה של קרי"ש

באשכול זה, אשמח לשמוע מקור מהימן, על בר סמכא, שהורה שעדיף להיות ערים בלילה ולאבד זמן ק"ש.

בגור נהוג

מהידוע לי, לאחר המון בירורים.
בגור נהוג, שאין מנהג.
[אמור להיות ש] כל אחד עושה מה שנכון עבורו, הוא מול אלוקים.
יש הרבה שערים כל הלילה עד אחרי הסעודה.
יש שישנים בין הקידוש לסעודה.
יש שישנים מעלות עד לפני התפלה.
יש שישנים כל הלילה.

[שנה שעברה היה בגור כ25K איש בשבועות.
אם ניקח את הציבור ונחלקו לחלקים שווים - לצורך העניין - נגלה כי לכל מנהג היה מעל 6K איש...]

 

[מבט חכ"ם]

ולישון עד לפני חצות

מה אם זמן קריאת שמע ותפילה
אחרי חצות זה כבר תפילת נדבה

 

[מבט חכ"ם]

מה שידוע לי שבגור נהוג לישון בלילה ולקום לנץ,

ביררתי אצל המבוגרים והרבה קמים לתפילה רגיל
המבוגרים מימי הבית ישראל רגילים לקום מוקדם
אבל ברור אצלם שבית המדרש מלא לימוד הרבה לפני שחרית ובזמן ההפסקה אחרי שחרית ובשעות אחה"צ עד הטיש ואחרי הטיש

 

[עמרם ספרא שם בדוי]

יש הרבה שערים כל הלילה עד אחרי הסעודה.

או ישנים כל הלילה מ-אחרי הסעודה...

 

[עמרם ספרא שם בדוי]

מהידוע לי, לאחר המון בירורים.
בגור נהוג, שאין מנהג.
[אמור להיות ש] כל אחד עושה מה שנכון עבורו, הוא מול אלוקים.

יפה כתבת ש'אמור להיות', כי מבירור שערכתי עולה שהמצב היום הוא שרוב הציבור הולך לישון.
נ.ב. שים לב לשמו של המגיב הבא (בשם הרבה קהילות...)

יש הרבה קהילות שהאדמורי"ם הורו שמי שלא יוכל לקום לפני סוזק"ש
עדיף יותר שילך לישון בליל שבועות
מלאבד מצות עשה של קרי"ש

 

[יוד.]

יש הרבה קהילות שהאדמורי"ם הורו שמי שלא יוכל לקום לפני סוזק"ש
עדיף יותר שילך לישון בליל שבועות
מלאבד מצות עשה של קרי"ש

באשכול זה, אשמח לשמוע מקור מהימן, על בר סמכא, שהורה שעדיף להיות ערים בלילה ולאבד זמן ק"ש.

מי שער כל הלילה והולך לישון רק עם אור הבוקר קורא בדרך כלל קרי"ש של שחרית מיד עם אור הבוקר ולכן גם אם קם קצת אחרי סוזק"ש לא הפסיד מצות עשה של קרי"ש

 

[תם יושב אוהלים]

וידוע על פי הקבלה להיות ערים כל הלילה עד 'כתר'

 

[תמיד עם אור]

שמעתי כך על שינה בליל שבועות בשנת הקורונה [תשפ] מיהודי מבוגר [80] בשם מנהיגים חסידים משנת תשס
הוא לא זכר מדויק אבל ניסה להיזכר האם זה גור וויזניץ ועוד

מה שידוע לי שבגור נהוג לישון בלילה

השתדלתי לפני שיתוף/פירסום לברר די הצורך
בגור בשנה ראשונה [תשנו-תשנז] האד' דיבר על כך שיש שערים כל הלילה למרות שיודעים שעבודת היום תהיה מעט מתוך חולשה,
באחת השנים אחרי תשע חיזקו בגור את האברכים בשנה ראשונה לנישואים להשתדל לישון מוקדם [10-10:30], ובאותה שנה לפני חג שבועות ביררו בקודש לגבי להיות ערים או לישון, והתשובה היתה "אפשר לישון פחות מהרגיל אבל לחשב טוב להיות עירנים בתפילה, כי בירכת התורה והערב נא צריכה עירנות וריכוז וגם בירכת אהבת עולם, כי ביום הזה אפשר ליפעול הרבה על ילדים טובים צדיקים בלימודים, ואיך אפשר בים הזה לצאת ממישהו אחר בברכות התורה", וידוע שהיו שנים שאחרי הסעודה בליל החג היה האד' אומר לבני המשפחה "אפשר ללכת לישון".
(ידוע שגם דעתו בקודש שאבי הבן בלילה לפני ברית [לאלו שערים הרבה] שמספיק להיות ער עד חצות)
אצל האד' הבית ישראל אחרי הטיש בליל בחג היה ניכבה החשמל בכל שטח ביהמ"ד, והלכו לישון, אבל ב2:30 ליפנות בוקר היה כבר אור בכל ביהמ"ד וב-3 כבר היה מלא ביהמ"ד בלימוד תורה
(שמעתי מהרבה אנשים שאינם גור ומגיעים להתפלל בגור בשחרית ונהנים מהאווירה הרגועה והעירנית)

 

[rew3020]

סבתא שלי ספרה לי שכשהיא היתה צעירה בשנת ב' תמ"ח בחודש סיון, היו כמה רבנים ומנהיגים חסידים שהורו שעדיף לישון בלילה שיהיה אפשר להתרכז בדברות שיאמרו מפי הקב"ה.

סופו של יום היה ארוע מאוד לא.. כולם ישנו והקב"ה הוצרך להעיר אותם.
כך שאצלינו במשפחה מאוד נזהרים להשאר ער כתיקון לדבר.

האדמו"ר שלי גם הבטיח שמי שנשאר ער ללמוד לא יקרה לו שום נזק בביזנס כל השנה!
כך שאפי' ה'בעל בית' הכי פשוט אצלינו בחסידות לא מוכן לוותר על ההבטחה הזו.

תכלס אחרי לילה כ"כ קדוש, אפי' אנשים שביום יום לא הכי לומדים וכאן פתאום לומדים ברציפות - מי לא מתפלל בהתלהבות? כדאי לכם לבוא אלינו לבית מדרש לראות.

חבר שלי (לא מהחסידות) טען לי שהוא בעצמו ראה אנשים אצלינו נרדמים באמצע קריאת התורה.
אני לא עניתי לו כי לא רציתי להעליב אותו, אבל האמת? אם הייתם רואים איך אצלו בבית מדרש מפטפטים (או קוראים בחוברת 'כל העלונים') באמצע קריאת התורה, הייתם מסכימים איתי שפשוט עדיף לו שישתוק.

 

[ירחמיאל שני]

ללמוד בליל שבועות גם בחשש שיגרם נזק ללימוד בהמשך? התשובה המפתיעה של רשכבה"ג הרב משה הלל הירש

Learning Shavuot night even when it feels it's at the expense of learning later? The crystal clear answer of Maran Rabbi Moshe Hillel Hirschללמוד בליל שבועות...

www.youtube.com

 

[זבדיה]

יש.
ויש שאומרים להיות ערים על עלות השחר (בערך 3 וחצי) ואז למקוה ולישון עד לפני חצות ואז להתפלל שחרית בכוונה וכו'.

זכר לעם ישראל שישנו בזמן קבלת התורה, ולא השכימו לקבל אותה... (כידוע מהמקובלים שזמן קבלת התורה הוא בקריה"ת של שבועות).
ואולי הפשט הוא כיון שמי שקורא ק"ש אחר זמנה הוא "כקורא בתורה" וכך אנחנו מרוויחים לימוד תורה בשבועות.

 

[העשיל פרידמאן]

יש.
ויש שאומרים להיות ערים על עלות השחר (בערך 3 וחצי) ואז למקוה ולישון עד לפני חצות ואז להתפלל שחרית בכוונה וכו'.

מה אם זמן קריאת שמע ותפילה
אחרי חצות זה כבר תפילת נדבה

?
קרי"ש קוראים לפני השינה, ושחרית מתפללים לפני חצות.

 

[זבדיה]

?
קרי"ש קוראים לפני השינה, ושחרית מתפללים לפני חצות.

ק"ש לפני הזמן.
ותפילה אחרי הזמן.
ולזאת יקרא קבלת התורה.