דרוש מידע לימודי מקצוע CBT

[לבן]

הדרכות אינסופיות זה לא סימן שמשהו לא בסדר, עדיין. זה חלק מעבודה טובה של מטפלים טובים.

מטפל טוב לא זקוק להדרכה אינסופית ואינטנסיבית.
הולכים להדרכה פעם בחודש חודשיים לגבי שאלות אתיות או מקצועיות.
המטפלות שלה זקוקות להרבה יותר הדרכה צפופה; אסור להן לטפל בבעיות קליניות; וזה אחרי שלוש שנות לימוד והוצאה כספית לא מבוטלת.

 

[Ruti Kepler]

אסור להן לטפל בבעיות קליניות

מה זאת אומרת אסור להן?
חוקית בגלל שאין להן תואר, או מוסרית- בגלל שאין להן ידע?
את ההיבט החוקי אף אחד לא בודק, אם היא יושבת בקליניקה הפרטית ומקבלת באופן פרטי.

 

[חני ליבוביץ]

כמה נקודות שחסרות בלימודים הלא-אקדמיים, והיעדרן בולט אצל רבות מהמטפלות חסרות התואר. כל פתרון שיגובש בקשר ללימודי טיפול חרדיים מפוקחים, יהיה חייב להתייחס אליהן:

1. אתיקה מקצועית. בסילבוס של קורס יקר ומדובר מאוד, חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי שיעור אחד (!) על אתיקה. ולרבות מהמטפלות שהוכשרו במסגרות כאלו, אין שמץ של אתיקה מקצועית. הן יכולות לקבל במקביל שתי קרובות משפחה, לקבל מכרות וחברות שלהן, לצאת מגבולות הסֶטינג הטיפולי, ומי מדבר על שולחן בחתונה שבו הן מסוגלות לפטפט על מקרים טיפוליים, גם אם בעילום שם.

2. היכרות נרחבת ומעמיקה עם הפרעות, בעיות ומחלות. זה בסדר גמור להיות מטפל בפצעים שטחיים בעזרת שמני מרפא. אך אם אינך יודע להבדיל בין עקיצה-לפצע כרוני-לגידול, אתה עלול לסכן את מטופליך. בהכשרה אקדמאית לומדים לזהות מצבים מסוכנים שדורשים התייחסות שונה, וגם להכיר את מגבלות היכולת.

3. 'לא רוצה להיחשף לדברים קלוקלים'. אם כך, איך תוכלי לטפל בנפשות? תבוא אלייך נערה שסובלת מחרדות. בשיחה הרביעית או החמישית תגלי שהיא עברה טראומה מהסוג שנפשך איננה מסוגלת ורוצה לשמוע (וזה בסדר גמור!) מה תעשי אז? תשלחי אותה הלאה, אחרי שהיא כבר נפתחה ונחשפה? תהרסי לגמרי את האמון שלה בתהליך טיפולי? תשבי ותשמעי בתחושה של 'אני מתקלקלת פה'?
אנשים שאינם מסוגלים לשמוע על דברים שאינם שמן זית זך, אנא אל יפנו למקצועות הטיפול. זה פשוט לא. מי שאינה מסוגלת להריח ולגעת בפצע סוכרתי נמק, שלא תלך להיות אחות. (כי היא תיחשף גם לדברים גרועים מאלה). לבקש ללמוד רפואה במקום בו לא מדברים על זיהומים בכלל, זה... פשוט לא עובד. לא בסיעוד, לא ברפואה, לא ברפואת הנפש.

4. תנאי קבלה. בלימודי טיפול אקדמיים, יש תנאי קבלה מאוד מאוד קשוחים ונוקשים לתואר השני, שמאפשר לטפל באנשים בפועל. מבחנים, ראיונות, סינונים. הקפדה על כך שהמתקבלים יהיו אנשים שלמים בנפשם, שמסוגלים לקחת אחריות על נפש של מישהו אחר.

4. תהליך אישי. בלימודי טיפול אקדמיים, הלומדים עוברים בעצמם טיפול פסיכולוגי, בידי בעלי מקצוע מוסמכים. זה תנאי בסיסי. במקומות שאינם אקדמיים, אפשר לראות לא מעט נשים 'בלתי מעובדות' בהגדרה עדינה, שהולכות לטפל באנשים אחרים בטרם עברו בעצמן תהליך מינימלי של התייצבות. ואין כל פיקוח על כך.

5. סטאז'. בלימודי טיפול אקדמיים, יש סטאז' ארוך, עם ליווי ופיקוח, במקומות 'אמיתיים'.

6. הדרכה. מטפלים מוסמכים אקדמית, עובדים עם הדרכה מקצועית צמודה. הם מתייעצים על המטופלים שלהם ומקבלים הכוונה כל הזמן.

יצויין כי אין באמור לעיל המלצה או אי המלצה ללכת ללמוד, ללכת לטפל, או ללכת למוח אחד. אלו רק נקודות לציון שעולות מן השטח, ודורשות פתרון ומענה.

עוד יצויין כי הח"מ אוהבת מאוד גם מטפלות אלטרנטיביות מסויימות, למגינת לב הפסיכולוגיות המוסמכות.

רותי יקרה
למדתי במשך שלוש שנים מקצוע טיפולי
ללא תואר! (מסיבות עקרוניות)
הקורס של האתיקה כלל את מספר השעות הנדרש בלימודים אקדמאיים
קורס נרחב של פסיכופתלוגיה
סטאז והדרכה נרחבים (ועדיין בהמשך יש צורך בהדרכה גם אחרי עשר שנות ניסיון!!!)
תהליך אישי רחב
ועדיין, אין דרך לסנן אנשים בעיתיים מהמערכת
זה חלק מההבנה בלימודי טיפול
עצוב אבל זה כך
לפי מה שאני יודעת יש בשוק הטפלים המקצועיים והמוסמכים עם תואר אקדמי עשר אחוז בעיתי! (בעייתי אין הכוונה ללא הצלחות בשטח. זה יש הרבה יותר. בעייתי הכוונה עם נפש לא תקינה או מעובדת שיוצרים נזקים) נוצרים קשרי אסורים בחר הטיפול לא פעם כתוצאה מהבעיות הללו
לחלוטין אל תסמכו רק על תואר. בפועל זה לא מוכיח את עצמו
תבררו היטב למי אתן הולכים

 

[חני ליבוביץ]

הדרכות אינסופיות זה לא סימן שמשהו לא בסדר, עדיין. זה חלק מעבודה טובה של מטפלים טובים.

זה חלק פשוט מעבודתם של מטפלים
אני מודרכת על ידי מטפלת שכבר עובדת קרוב לעשרים שנה
והיא עצמה עדיין הולכת להדרכות!
וממליצה לנו לקבל הדרכות ממגוון מטפלים

 

[חני ליבוביץ]

סי בי טי זה כלי נהדר
בתנאי שהולכים למטפל/ת שזה לא הכלי היחיד שהיא מכירה
והוא רק חלק מארגז הכלים שלה
אחרת זה ממש בעייתי

 

[לבן]

מה זאת אומרת אסור להן?
חוקית בגלל שאין להן תואר, או מוסרית- בגלל שאין להן ידע?
את ההיבט החוקי אף אחד לא בודק, אם היא יושבת בקליניקה הפרטית ומקבלת באופן פרטי.

יש בעיות חוקיות שונות. וזה לא נכון שאף אחד לא בודק הבטים.
נתקלתי כבר במטפלת שעברה טרור מצד המשפחה, ונתקלתי גם בהרבה שרצו להצר צעדים של מטפלות מסויימות וזו בהחלט עילה.
בכל מקרה הן לא מוסמכות לטפל בדכאון, לא בחרדות ובכפייתיות, לא בהפרעות נפשיות. אך ורק בכשלים במערכות יחסים, קשיים רגשיים שונים, מה שמוביל לפעמים אחרי תקופה של טיפול לזיהוי פתלוגיה או שהן שומעות על פגיעה ברקע, ואז לרוב הן נאלצות להפסיק טיפול. מבחינה חוקית הן לא יכולות להציג את עצמן כמטפלות. (אם כי יש כאן כאלה שמרשות לעצמן בחסות העדר חוק פסיכותרפיה מסודר)

 

[זושא כץ]

המצב בציבור שלנו מדאיג
כל זמן שעיתון חזק מלא בקורסים שונים ומשונים למטפלים .
תעקבו תראו כמה קורסים יש...

אגב,
במקומונים יש הרבה שמפרסמים/ות את עצמם כמטפלים,
אחרי תקופה קצרה הם נעלמים.. זה פשוט לא רווחי..

ויש את המצחיקים...
קשה בחיים?רוצה לשפר זוגיות?
רחלי/ חיים 0508888888
ללא פרטים מזהים וללא שם משפחה וכתובת...

 

[פעמונים1]

למדתי במשך שלוש שנים מקצוע טיפולי
ללא תואר! (מסיבות עקרוניות)

אפשר פרטים איפה?
או שזה כ"כ מזמן וכבר בלאו הכי לא רלוונטי?
תודה

 

[Ruti Kepler]

רותי יקרה
למדתי במשך שלוש שנים מקצוע טיפולי
ללא תואר! (מסיבות עקרוניות)
הקורס של האתיקה כלל את מספר השעות הנדרש בלימודים אקדמאיים
קורס נרחב של פסיכופתלוגיה
סטאז והדרכה נרחבים (ועדיין בהמשך יש צורך בהדרכה גם אחרי עשר שנות ניסיון!!!)
תהליך אישי רחב

אדרבא, ספרי איפה קיים כל זה, ונחכים.

 

[חני ליבוביץ]

אדרבא, ספרי איפה קיים כל זה, ונחכים.

הלימודים שלי היו חד פעמיים ולא נפתח מחזור נוסף וכדי לא להחשף מעדיפה לא לספר על המקום

 

[שירי כהן]

כמה נקודות שחסרות בלימודים הלא-אקדמיים, והיעדרן בולט אצל רבות מהמטפלות חסרות התואר. כל פתרון שיגובש בקשר ללימודי טיפול חרדיים מפוקחים, יהיה חייב להתייחס אליהן:

1. אתיקה מקצועית. בסילבוס של קורס יקר ומדובר מאוד, חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי שיעור אחד (!) על אתיקה. ולרבות מהמטפלות שהוכשרו במסגרות כאלו, אין שמץ של אתיקה מקצועית. הן יכולות לקבל במקביל שתי קרובות משפחה, לקבל מכרות וחברות שלהן, לצאת מגבולות הסֶטינג הטיפולי, ומי מדבר על שולחן בחתונה שבו הן מסוגלות לפטפט על מקרים טיפוליים, גם אם בעילום שם.

2. היכרות נרחבת ומעמיקה עם הפרעות, בעיות ומחלות. זה בסדר גמור להיות מטפל בפצעים שטחיים בעזרת שמני מרפא. אך אם אינך יודע להבדיל בין עקיצה-לפצע כרוני-לגידול, אתה עלול לסכן את מטופליך. בהכשרה אקדמאית לומדים לזהות מצבים מסוכנים שדורשים התייחסות שונה, וגם להכיר את מגבלות היכולת.

3. 'לא רוצה להיחשף לדברים קלוקלים'. אם כך, איך תוכלי לטפל בנפשות? תבוא אלייך נערה שסובלת מחרדות. בשיחה הרביעית או החמישית תגלי שהיא עברה טראומה מהסוג שנפשך איננה מסוגלת ורוצה לשמוע (וזה בסדר גמור!) מה תעשי אז? תשלחי אותה הלאה, אחרי שהיא כבר נפתחה ונחשפה? תהרסי לגמרי את האמון שלה בתהליך טיפולי? תשבי ותשמעי בתחושה של 'אני מתקלקלת פה'?
אנשים שאינם מסוגלים לשמוע על דברים שאינם שמן זית זך, אנא אל יפנו למקצועות הטיפול. זה פשוט לא. מי שאינה מסוגלת להריח ולגעת בפצע סוכרתי נמק, שלא תלך להיות אחות. (כי היא תיחשף גם לדברים גרועים מאלה). לבקש ללמוד רפואה במקום בו לא מדברים על זיהומים בכלל, זה... פשוט לא עובד. לא בסיעוד, לא ברפואה, לא ברפואת הנפש.

4. תנאי קבלה. בלימודי טיפול אקדמיים, יש תנאי קבלה מאוד מאוד קשוחים ונוקשים לתואר השני, שמאפשר לטפל באנשים בפועל. מבחנים, ראיונות, סינונים. הקפדה על כך שהמתקבלים יהיו אנשים שלמים בנפשם, שמסוגלים לקחת אחריות על נפש של מישהו אחר.

4. תהליך אישי. בלימודי טיפול אקדמיים, הלומדים עוברים בעצמם טיפול פסיכולוגי, בידי בעלי מקצוע מוסמכים. זה תנאי בסיסי. במקומות שאינם אקדמיים, אפשר לראות לא מעט נשים 'בלתי מעובדות' בהגדרה עדינה, שהולכות לטפל באנשים אחרים בטרם עברו בעצמן תהליך מינימלי של התייצבות. ואין כל פיקוח על כך.

5. סטאז'. בלימודי טיפול אקדמיים, יש סטאז' ארוך, עם ליווי ופיקוח, במקומות 'אמיתיים'.

6. הדרכה. מטפלים מוסמכים אקדמית, עובדים עם הדרכה מקצועית צמודה. הם מתייעצים על המטופלים שלהם ומקבלים הכוונה כל הזמן.

יצויין כי אין באמור לעיל המלצה או אי המלצה ללכת ללמוד, ללכת לטפל, או ללכת למוח אחד. אלו רק נקודות לציון שעולות מן השטח, ודורשות פתרון ומענה.

עוד יצויין כי הח"מ אוהבת מאוד גם מטפלות אלטרנטיביות מסויימות, למגינת לב הפסיכולוגיות המוסמכות.

תודה על ההודעה רותי!
הבהירות שלך מדייקת ברמות אחרות.

 

[אורבלי]

למה ללכלך?..
יש במגזר שלנו לא מעט תרפיסטיות מקצועיות ביותר, עם אתיקה ואמינות גבוהה ביותר, אחרי תהליך אישי וסטאז וכל הנדרש באופן מושלם.

מכירה אחת כזאת, ממישהי קרובה שטופלה אצלה (נראה לי שלמדה אצל צישינסקי).

 

[מולטימד]

היו כאן המון דיונים בנושא - ועם חלק מהתגובות אני מסכימה לגמרי..
אבל לא מצליחה להבין למה כל הזמן אנחנו מדברות תאוריות.

מה הבעיה להעלות לכאן את כמות שעות הלמידה שיש במקומות השונים במגזר?
את התכנים, את רמת הלמידה.
פשוט - שחור על גבי לבן.

אין פה מישהי שביררה נתונים באיט"ה וצישינסקי?
והאם הם נותנים סטאז' וכו' (וקצת יותר מ17 מפגשים...)

 

[דידקטית]

לא התעמקתי בתגובות.
פשוט שא"א לטפל בנפש בלי ללמוד בצורה מסודרת, מקצועית ואחראית עם סטאז'.
cbt הוא כלי אחד מתוך פסיכותרפיה הוליסטית, זה לא מקצוע.
ובשביל להיות פסיכותרפיסטית יש ללמוד 4 שנים + סטאז'ים שונים.
אין דרכי קיצור.

להיות עצמאית זה תיק שלם ומורכב.

גם להיות שכירה...
זה צריך להתאים לאופי ולתנאי החיים.

 

[גלבוע]

גם להיות שכירה...
זה צריך להתאים לאופי ולתנאי החיים.

ביג לייק.

 

[פעמונים1]

אין פה מישהי שביררה נתונים באיט"ה וצישינסקי?
והאם הם נותנים סטאז' וכו'

אני ביררתי על צישינסקי - 72 מפגשים של 3 שעות (שנתיים וחצי)
וכדי לקבל תעודה מטעמם צריך לצבור הרבה מאוד שעות של סטאז' והדרכה.
הם טוענים שזה לא רק CBT אלא הרבה מעבר, וכלשונם: "בניית נפש מטפל".

ובשביל להיות פסיכותרפיסטית יש ללמוד 4 שנים + סטאז'ים שונים.
אין דרכי קיצור.

כמובן שמי שמתאים לה לעשות תואר שני - הבנו כבר שמקצועית כך נכון לעשות.
אך אני אני עדיין חותרת ומחפשת את הרמה הגבוהה ביותר הקיימת במסגרות מהודרות שמאושרות מלכתחילה ולא בדיעבד.
וגם לטענת מי שאוחזת - שאם לא תואר שני אז לא, אני עדיין חושבת שיש מספיק אנשים שלא ילכו בשום פנים ואופן לטיפול אצל מישהי שעשתה תואר אקדמי.
אמנם היתה כאן הקבלה בין רפואת הגוף לרפואת הנפש.
אבל אני עדיין חושבת שגוף זה לא נפש. ואם זה בסדר שרופאה שאינה שומרת תורה ומצוות תנתח או תיתן כל טיפול רפואי שהוא, להרבה מאוד זה ממש לא בסדר שמטפלת שאינה שומרת תורה ומצוות תטפל בנפש. ויש הרבה שבשבילם זה לא בסדר שאחת ששומרת תורה ומצוות אבל למדה במסגרת אקדמית - תטפל בהם. והקהל הזה צריך מענה. כי מה? הוא לא יטופל? אם לא אקדמיה - אז לא? נחפש את הפתרונות שיש. ונשאף שהם יהיו ברמה הכי טובה ששייך.
אני עדיין לא סגורה על עצמי האם אני לומדת והיכן. אבל מה שברור לי שהאשכול הזה נתן לי להבין לעומק הרבה נקודות, ואם וכאשר אלך ללמוד, אדע על מה חשוב להקפיד (לימוד לעומק, סטאז', הדרכה צמודה, אתיקה, ועוד).
אני מודה מקרב לב לכל מי שטרחה, ותרמה מזמנה ומהידע שצברה.

 

[L1234]

@פעמונים1 - מחזקת את ידיך
אני לומדת כרגע גם קורס בלי תואר של 3 שנים.

עשיתי המון שיעורי בית
לא רציתי ללמוד תואר ולהרוס את הנשמה שלי
במיוחד שקהל היעד שלי הוא גם כזה.

בלימודי תואר יש המון לימודים שלא קשורים בכלל למקצוע
וכל אלו שרוצות לעבוד במקום רשמי, וחושבות שאם הם ישקיעו כמה שנים טובות ללימודי תואר - יקבלו משכורת ענק.
אז בקופות חולים - מרוויחים כ-60 ש"ח לשעה

האופציה זה לפתוח קליניקה עצמאית.
וכמו בכל מקצוע שלומדים - גם כאן צריך סייעתא דשמיא.

 

[פעמונים1]

אני לומדת כרגע גם קורס בלי תואר של 3 שנים

אשמח לפרטים נוספים... תודה

 

[ELFISH]

1. שכר של 60 ש"ח נטו לשעה, הוא בעצם שכר של מעל 100 ש"ח לשעה אם כוללים את עלות ההדרכה והתנאים שמקבלים במסגרות מסודרות
2. הדרך הנכונה לפתיחת קליניקה חייבת לעבור דרך עבודה צוות, תחת הדרכה, עם שמיעה של סיטואציות נוספות וגישות שונות וכל היתרונות של צוות. אחד התנאים לבחירת מטפלת מקצועית הוא האם היא עבדה בתוך מסגרת או שהיא עצמאית מרגע שיצאה מההכשרה ואין לה את החיכוך עם עולם אנשי המקצוע המקבילים.
3. כפי שכבר נכתב פה כמה פעמים באשכול, אשליית ההצלחה של מאות ה"קליניקות" במגזר היא- אשליה. מי שיכולה לעבוד כשכירה (ויש די הרבה אופציות חוץ מקופ"ח. כל הפרויקטים הממשלתיים לנוער בסיכון וכד' שפעילים בתוך הקהילה ובתוך המוסדות הכי שמורים, מגייסים רק מטפלות ועו"סיות עם תעודה) לפחות מבטחת לעצמה שכר קבוע ולא אשליה של עושר.

 

[פעמונים1]

אחד התנאים לבחירת מטפלת מקצועית הוא האם היא עבדה בתוך מסגרת או שהיא עצמאית מרגע שיצאה מההכשרה ואין לה את החיכוך עם עולם אנשי המקצוע המקבילים.

אז הנה - עוד תובנה חשובה למי שעדיין חשוב לה ללמוד באופן לא אקדמי: חשוב לשמור כל העת על חיכוך עם אנשי מקצוע. (על הדרכה כבר דובר)