התייעצות לימודי תואר או קורס בתחום הנפש?

[רק משיח]

שלום רב,
אשמח להתייעץ עם מי שמכיר.ה את תחום לימודי הנפש.
ברור לי שבטווח הארוך המסלול הוא תואר בפסיכולוגיה, אבל לפני כן אני שוקלת להתחיל בלימוד ממוקד של שיטה או תת-תחום טיפולי,
כמו CBT, NLP, עבודה עם תת-המודע, שלושת הממדים וכד’.

אני מנסה להבין איזה כיוון יכול להתאים לי גם מבחינת עומק מקצועי וגם כבסיס נכון להמשך הדרך.
אשמח לשמוע מניסיון:
1. באיזה תת-תחום כדאי להתחיל?
2. האם זה נכון להתחיל בשיטת טיפול ולאחר מכן ללמוד תואר?
3. מה ההבדל בין קורס קצר (3 חודשים) לבין מסלול ארוך (שנים), והאם כדאי להתחיל בקורס קצר או ישר במסלול רציני?
4. אילו שיטות משתלבות עם לימודי פסיכולוגיה בהמשך, ואילו פחות?
5. האם יש מסלולים מומלצים ואיפה?

אשמח לכל שיתוף, עצה, וכל דעה שתוכל לתת לי כיון,
תודה מראש : )

 

[boaz CBT]

השאלה היא מה המטרה- אם המטרה להתחיל לעזור לעצמכם אז תמיד אפשר ללמוד קורס CBT (לא מכיר את הקצרים, לא נראה לי הגיוני שהם באמת מצליחים להקיף) ואז אפשר אחרי זה להגיע לתואר
לגבי התואר יש את התואר בפסיכולוגיה שאתם צריכים לעשות תואר ראשון ושני, שזה למעשה לימודים של בערך 6-7 שנים ואחרי זה צריך התמחות של עוד 4 שנים בשטח ולפני זה אסור לכם לטפל- זאת אומרת קחו בחשבון שרק אחרי 10 שנים אפשר להתחיל לעסוק בזה.
לעומת זאת יש את המסלול של ללמוד עו"ס (עבודה סוציאלית) קליני שהוא למעשה תואר ראשון בעבודה סוציאלית רגילה ולאחר מכן בתואר השני עוסקים בפועל בללמוד טיפול, תוך כדי התואר השני ניתן הרבה פעמים ללמוד באיט"ה ולקבל תעודה מטעמם בתור מטפל CBT ואז למעשה תוך 5 שנים אפשר להתחיל לטפל בפועל, (למעשה עבודה סוציאלית של התואר הראשון הוא 3 שנים, ואחרי התואר הראשון כבר אפשר להיות עובד סוציאלי, אבל עדיין לא למדתם טיפול בפועל ובתואר השני לומדים 2 שנים את תחום הטיפול)

 

[רק משיח]

השאלה היא מה המטרה- אם המטרה להתחיל לעזור לעצמכם אז תמיד אפשר ללמוד קורס CBT (לא מכיר את הקצרים, לא נראה לי הגיוני שהם באמת מצליחים להקיף) ואז אפשר אחרי זה להגיע לתואר
לגבי התואר יש את התואר בפסיכולוגיה שאתם צריכים לעשות תואר ראשון ושני, שזה למעשה לימודים של בערך 6-7 שנים ואחרי זה צריך התמחות של עוד 4 שנים בשטח ולפני זה אסור לכם לטפל- זאת אומרת קחו בחשבון שרק אחרי 10 שנים אפשר להתחיל לעסוק בזה.
לעומת זאת יש את המסלול של ללמוד עו"ס (עבודה סוציאלית) קליני שהוא למעשה תואר ראשון בעבודה סוציאלית רגילה ולאחר מכן בתואר השני עוסקים בפועל בללמוד טיפול, תוך כדי התואר השני ניתן הרבה פעמים ללמוד באיט"ה ולקבל תעודה מטעמם בתור מטפל CBT ואז למעשה תוך 5 שנים אפשר להתחיל לטפל בפועל, (למעשה עבודה סוציאלית של התואר הראשון הוא 3 שנים, ואחרי התואר הראשון כבר אפשר להיות עובד סוציאלי, אבל עדיין לא למדתם טיפול בפועל ובתואר השני לומדים 2 שנים את תחום הטיפול)

תודה על התשובה המפורטת.
אני רוצה שיטת טיפול שאוכל קודם לנסות על עצמי ולאחר מכן לטפל באחרים.
איך אדע מה הכי נכון לי ללמוד מכל השיטות?
ולגבי התואר, חשוב לי לימודים שיאפשרו עבודה תוכ"ד, לכן זה או עו"ס או פסיכולוגיה לא קלינית.
מה כדאי?
אשמח לכל תשובה מקדמת.
תודה מראש.

 

[אוספה]

השאלה היא מה המטרה- אם המטרה להתחיל לעזור לעצמכם אז תמיד אפשר ללמוד קורס CBT (לא מכיר את הקצרים, לא נראה לי הגיוני שהם באמת מצליחים להקיף) ואז אפשר אחרי זה להגיע לתואר
לגבי התואר יש את התואר בפסיכולוגיה שאתם צריכים לעשות תואר ראשון ושני, שזה למעשה לימודים של בערך 6-7 שנים ואחרי זה צריך התמחות של עוד 4 שנים בשטח ולפני זה אסור לכם לטפל- זאת אומרת קחו בחשבון שרק אחרי 10 שנים אפשר להתחיל לעסוק בזה.
לעומת זאת יש את המסלול של ללמוד עו"ס (עבודה סוציאלית) קליני שהוא למעשה תואר ראשון בעבודה סוציאלית רגילה ולאחר מכן בתואר השני עוסקים בפועל בללמוד טיפול, תוך כדי התואר השני ניתן הרבה פעמים ללמוד באיט"ה ולקבל תעודה מטעמם בתור מטפל CBT ואז למעשה תוך 5 שנים אפשר להתחיל לטפל בפועל, (למעשה עבודה סוציאלית של התואר הראשון הוא 3 שנים, ואחרי התואר הראשון כבר אפשר להיות עובד סוציאלי, אבל עדיין לא למדתם טיפול בפועל ובתואר השני לומדים 2 שנים את תחום הטיפול)

חוקית אפשר לפתוח קליניקה כפסיכולוג קליני בסיום שנת ההתמחות הראשונה, בתנאי שלוקחים הדרכה ראויה.
כך שאפשר להתחיל לעבוד אחרי 7-8 שנים.
רוב הסטודנטים לא עושים את זה כי הם לא מרגישים בשלים לזה.
(נקודה למחשבה: איך אנשים שלומדים קורסים של 3 חודשים מוכנים לקבל אנשים לטיפול וסטודנטים אחרי 7-8 שנים לא?)

לגבי תואר ראשון בפסיכולוגיה - אפשר לעשות באוניברסיטה הפתוחה המקביל לעבודה. נחשב יותר קשה מאונברסיטאות אחרות, אבל גמיש יותר ומאפשר לשלב עבודה.
לגבי תואר שני בפסיכולוגיה - כל המסלולים שאינם מחקריים בלבד - חינוכית, התפתחותית, רפואית, שיקומית ועוד - לומדים את הבסיס הקליני + נושאים ספציפיים לתחום של התואר. כל המסלולים הללו דורשים פחות או יותר אותו זמן (3-4 ימים מלאים בשבוע) ללימודים בקמפוס ולפרקטיקום, אולי קלינית קצת יותר.
פסיכולוגיה קלינית הוא מסלול יוקרתי מאד וקשה להתקבל אליו.
אם פותחת האשכול עובדת במוסד / בתחום שיכול להיחשב לעבודה מעשית - שווה לבדוק
עבודה סוציאלית קלינית אפשר ללמוד במבחר, תואר שני בפסיכולוגיה - לא קיימת מסגרת חרדית ללמוד בה.

בהצלחה!

 

[boaz CBT]

לא נראה לי שתוכלו לעבוד תוך כדי תואר פסיכולוגיה בוודאי, וגם לא בתואר עו"ס אולי בערבים אם תמצאו מקום מתאים תוכלו לעבוד.
לגבי מה שאתם אומרים לגבי עצמכם תראו- באמת לדוגמא ללמוד CBT זה לפחות שנתיים לימודים, לומדים על היסודות ועל כל מיני הפרעות- אני למדתי בשנה הראשונה רק על חרדות וOCD וכו', בשנה שנייה למדנו על התמכרויות הפרעות אכילה, טיפול בPTSD הדרכות חיות וטיפולים חיים, אני לדוגמא הרגשתי שהתחלתי לקבל כלים רק בשנה השנייה- הצעה שלי- אם אתם סובלים מבעיה ספציפית אולי כדאי לקחת טיפול ממוקד לעניין הזה, במקום לעשות קורס- קורס יעלה לכם כנראה לשתי השנים 20 אלף שקל.
איזה שיטה ללמוד? טוב אני בוודאי נגוע ואני יגיד לכם CBT כי זה השיטה שאני מאמין בה, שיטה מקיפה עם יסודות מובנים ופרקטיים כבר בהתחלה אפשר להבין אותה, לפחות בבסיס לעומת זאת שאר שיטות, אני לא יודע כי אני לא למדתי אותם
CBT היא סטנדרט הזהב היום כשזה מגיע לטיפול- גם פסיכולוגים לומדים את זה (כמובן מתוך ההבנה המקיפה שלהם) הרבה מאוד משתמשים ביסודות של CBT מטפלים וכו' וגם DBT שכולל מיינדפולנס- בעצם CBT מהגל השלישי
אגב אם אתם יודעים אנגלית טוב- אתם יכולים ללמוד אונליין במכון בק- בארה"ב זה אמנם לא הכשרה עם תעודה שתוכלו לטפל אבל תוכלו לטפל בעצמכם- כמו כן ראיתי שהאוניברסיטה הפתוחה מלמדת CBT לאנשים פרטיים זה נקרא נקרא לי MI CBT דהיינו שאדם ילמד לעצמו- בתכלס לומדים את אותם יסודות
רק קחו בחשבון שאתם תרצו אולי תעודה של איט"ה מתישהו אז יצא שתעשו את אותו קורס פעמיים.
לי אישית בחיים האישיים שלי CBT הפך את החיים

 

[שואל לעניין]

אני רוצה שיטת טיפול שאוכל קודם לנסות על עצמי ולאחר מכן לטפל באחרים.

תלכו שנה לטיפול פסיכולוגי ותראו אם אתם מתחברים
יותר זול ויותר יעיל