ובכן...
סיפור משפחתי ששמעתי מכלי ראשון, מסבא שלי ע"ה:
בתור ילד, היה גר בציילעם (אחת משבע קהילות, אוסטרו הונגריה)
הסבא שלו היה רב בעירה אחרת (לא זוכרת שמה כרגע, בהמשך ודאי אזכר)
פעם אחת אבא שלו אמר לו - בא תסע לסבא וסבתא. נהג הגיע עם משאית להביא סחורה למכולת, ומכאן
הוא נוסע לעיירה של סבא וסבתא.
עלה על המשאית מאחורה, ותרד בעיירה הבאה.
ואיך אדע היכן סבא וסבתא גרים?
תשאל איפה הדיין. כל אחד ידע להגיד לך.
וכך הוא הגיע לסבא ולסבתא. ועד היום אינו יודע אם הנהג היה מודע לנוסע הסמוי שהתווסף אליו...
דבר אחד שנחרט לו מימי הביקור היפים שם:
כל ערב, אחר שהיה עולה למיטתו, היה שומע מהסלון את הסבא והסבתא רבים. (!) מתווכחים... הקולות הרמים הגיעו עד חדרו... זה אומר כך, וזו עונה לו כך.
זה היה לו ממש משונה. מאד לא הסתדר באוירה של הבית..
ערב אחד, החליט לבדוק במה מדובר, אחת ולתמיד.
עלה על מיטתו. והמתין. כשהחלו הקולות עולים מן הסלון, הוא התגנב בלאט והציץ.
המראה המם אותו.
סבא יושב על יד השולחן בסלון. הגמרא פתוחה למולו, והוא קורא מן הסוגיא. מכין את השיעור.
הסבתא מן המטבח, מעלה כנגדו קושיא.
הוא משיב. והיא מתנצחת.....
שניהם עסוקים, מרוכזים ב...ריתחא דאורייתא!
כך הכין הסבא את השיעור שלו למחרת...