ליקוטי אמרים | הרבי מקורצוייל....

  • הוסף לסימניות
  • #1
לרגל יום הפורים הקוה"ט ועת רצון גדולה שהיתה בחצר קורצוויל ת"ו קיבל כתבנו רשות להדפיס מעט מאמרות השפר הנשמעים מדי צפר על גבול החפר על ידי הרבי ומשבק"ו הבוקי. הדברים נלקטו מאתר פרוג והודפסו במהירות ובחשאי בשעה לא שעה, ועל גבול עדלאידע כיאה לחצר האדמו"ר בימי שגרה.
  • ועל כגון דא אמר לי האדמו"ר מקורצוויל עת נפגשנו בעיירת מרפא בהרי הקרפטים: "זו בעיה!".
  • איך אמר לי האדמו"ר מקורצוויל כשהגענו מאוחר לחתונה של בוקי מזורי ודחפו לנו על השולחן את כל המנות בבת אחת: "בואו נעשה סדר!"
  • ואיך אמר בוקי מזורי לאדמו"ר מקורצוויל בשעה חמש בבקר לאחר שש שעות 'מצוה טאנץ' לצלילי הורה מזרחית: "אני אמרתי לך שאת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק!"
  • כמו שאמר לי האדמו"ר מקורצוויל עת עמדנו בראש כבש המטוס באמריקה לפני קהל רב: "גדי, יאללה אודרוב!"
  • איך אמר לי האדמו"ר מקורצוויל כשזרק מהחלון חסיד שוטה לעיני כל בית ישראל: "לא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול".
  • איך אמר לי האדמו"ר מקורצוויל כשקיבל הודעה מהבנק לפתוח חשבון נוסף עקב עודף מזומנים בחשבון הקיים: "אם על כל דולר שיש לי, היה לי חסיד - הייתי מכסה את סין בהערינג!"
  • וכמו שאמר האדמו"ר מקורצוויל למשבק"ו: "אם לא תגיה ותשפץ את הדא"ח שלי - החסידים שלי ילכו לקרוא בספרי חיצונים..."
  • איך אמר בוקי מז'ורי לרבי מקורצוויל? "עפר אני תחת כפות רגליך, ובלבד שתחליף גרביים..."
  • מקובלנו בשם האדמו"ר מקורצווייל הראשון עוד מימי אידי אמין דאדא, אבו עמאר ואבו עלא, ולא בפירוש אלא מכללא - שהיה מוריד את הזבל, ושם מיד שקית נקיה וחדשה.
  • האדמו"ר מקורצווייל נגד גזענות, מאז ההשפעה הרבה שהושפע מדמותו של נלסון מנדלה המנוח.
  • ואם כבר אדמורינ"ו מקורצווייל, אי אפשר שלא להזכיר אמרת שפר שהיה נוהג לומר כל ליל שבת בצהריים כשעיניו משוטטות בחורים וסדקים: "נקי או לא, מלוכלך או כן, העיקר שיש מטאטא". ובוקי שהכיר את ההלוך יילך של הרבי, והיה מבין הרבה מעבר למה שהיה שומע, היה ממהר להביא את הבילקעס וההערינג וכל המסתעף. ולכשנגמרה הסעודה, וטאטא המטאטא הבינו כולם יחדיו איך עיניו של האדמו"ר צופיות למרחוק.
  • איך האדמו"ר מקורצוויל היה אומר לבוקי מזורי כשהם היו מופיעים מתנשפים למצווה טאנץ ומבקשים ברכה אחריתא בחופה: "אל תאמר מחר, פן יהיה מאוחר, ובוקי היה עונה אחריו בעל כרחו "ואם אמרת מחר, הזוכה כבר נבחר"
  • ועל כגון אלו אמר ה"פאנקיסט" לבוקי מזורי לאחר שבשליחות האדמו"ר מקורצוויל ניסה להחזירו בתשובה: "אני לא מאמין בכלום, כולל בזה שאני לא מאמין"
  • ואיך אמר האדמו"ר מקורצווייל לבוקי מז'ורי [השכן שהיה גר ממול, והיום גר ממול איפה שהיה גר] "תמיד אמרתי שבדיוק ברגע שאתחיל להיות אדמו"ר אתחיל להיות אדמו"ר. לא רגע קודם ולא רגע מאוחר יותר". וענה הבוקי מה שענה, והנהן האדמו"ר מה שהנהן, והרבה מים זרמו בנהר עד שהגיעו לעמק השווה, וזה קרה בדיוק באותה השניה שהגיעו לעמק השווה - לא רגע קודם, ולא רגע מאוחר יותר. ואז אמר האדמו"ר לבוקי: "עכשיו אתה מבין מה שאמרתי". ובוקי ענה יחד עם האדמו"ר [באותו רגע ממש]: "לא רגע קודם, ולא רגע מאוחר יותר" ויכתבו הדברים על ספר דברי הימים לממלכת קורצווייל לבית ראדזיוויל.
  • "עד כאן להלילה ומסתעף" כך הסופר הדגול י.א. כשההודעה נכתבה ב12:33 בצהריים. ולתמיהתו של בוקי מזורי ענהו האדמו"ר מקורצווייל (השלישי) תוך כדי דיבור לשאלה ומסתעף: "וצ"ל שכיון שבמסתעף עסקינן, גם אמצע היום יכול להיחשב מסתעף ללילה". וכשהוסיף בוקי ושאל א"כ מהו זה שנכתב בגוף ההודעה "והמסתעף" שאחרי "עד כאן להלילה", עצם הרבי את עיניו ונרדם ללילה ויום ומסתעף, וכשפקח את עיניו אמר לבוקי: "הבנת?"...
  • ואם כבר אדמורינ"ו מקורצווייל, אי אפשר שלא להזכיר אמרת שפר שהיה נוהג לומר כל ליל שבת בצהריים כשעיניו משוטטות בחורים וסדקים: "נקי או לא, מלוכלך או כן, העיקר שיש מטאטא". ובוקי שהכיר את ההלוך יילך של הרבי, והיה מבין הרבה מעבר למה שהיה שומע, היה ממהר להביא את הבילקעס וההערינג וכל המסתעף. ולכשנגמרה הסעודה, וטאטא המטאטא הבינו כולם יחדיו איך עיניו של האדמו"ר צופיות למרחוק.
  • וכפי שאמר האדמו"ר מקורצווייל לבוקי מזורי בעת רצון, "אם לא תהרוג אותו, איך הוא יחיה?"
  • איך אמר האדמו"ר מקורצוויל לבוקי מזורי לאחר שחסיד שוטה שיגע לו את השכל: "יש לו הסתעפות נפשית"
  • איך אמר מיקי מזורי (בנדוד של בוקי השכן ממול) לאריתראי בגילופין שכיוון אליו אקדח: "תן בראש!" נ.ב. מאז לא שמעתי ממיקי יותר.
  • ציטוט: "אבל אני נוהגת לפי שיטת האדמור מקורצוויל שמקפיד על מנוחה ממלאכה מיום שיש בחצות, אז מהרתי לדרכי...
לסיכום, איך אמר @נתן גלנט ל @גדי ישראלי : אני מתחיל לאהוב את הרבי הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
וואו.
איזו מחווה אצילית ויפה לגדי ישראלי האהוב שלנו, יפהפה.
מדהים לראות עד כמה גדי שלנו מבריק, המקבץ הזה זועק.

גדי גדי גדי. אין עליך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3

  • איך אמר בוקי מז'ורי לרבי מקורצוויל? "עפר אני תחת כפות רגליך, ובלבד שתחליף גרביים..."

לסיכום, איך אמר @נתן גלנט ל @גדי ישראלי : אני מתחיל לאהוב את הרבי הזה.

חחחחח אהבתי כל מילה
חוץ המשפט שעשיתי ציטוט
גילוי נאות, לא היה לי עדיין זמן לארוחת בוקר היום
והמשפט הזה לא ממש מוסיף תאבון לאכול:rolleyes::cool::eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
  • אם כבר אדמורינ"ו מקורצווייל, אי אפשר שלא להזכיר אמרת שפר שהיה נוהג לומר כל ליל שבת בצהריים כשעיניו משוטטות בחורים וסדקים: "נקי או לא, מלוכלך או כן, העיקר שיש מטאטא".
  • ----
  • ואם כבר אדמורינ"ו מקורצווייל, אי אפשר שלא להזכיר אמרת שפר שהיה נוהג לומר כל ליל שבת בצהריים כשעיניו משוטטות בחורים וסדקים: "נקי או לא, מלוכלך או כן, העיקר שיש מטאטא".

וכמו שאמר כ"ק האדמו"ר שליט"א זכותו תגן עליכם ועלינו: אין חוזרין על בדיחה פעמיים, ואם חזרתם - חזרו לאחוריכם, ת"ק פרסה על ת"ק אמה. ועל כל אמה ופרסה אלף מילים, ועל כל מילה ואות אלף משפטים, ועל כל משפט ושורה אלפי רבבות ציטוטין והודעות. וכמו שנאמר: "ליקוטי אמרים".
ודי בזה ליודעי ח"ן וח-ן בבנק האישי של כ"ק עט"ר.

א פרייליכן-ליכטיגן פורים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מרציפן, אתה מלך!!!
התענגתי על הליקוטים, ממש רוויתי נהרות אפרסמון מכל פנינה...

והובא הדבר לפני האדמו"ר מקורצוויל ואמר: בוה. וענהו בוקי: אוא. ושאלו האדמו"ר: מהו אוא? והעיז בוקי פניו ושאל: ומהו בוה? והשיב האדמו"ר בניב חסידי: ברכה והצלחה. וענה אחריו בוקי במבטא ליטאי ואמר: אמן ואמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מרציפן, אתה מלך!!!
התענגתי על הליקוטים, ממש רוויתי נהרות אפרסמון מכל פנינה...

והובא הדבר לפני האדמו"ר מקורצוויל ואמר: בוה. וענהו בוקי: אוא. ושאלו האדמו"ר: מהו אוא? והעיז בוקי פניו ושאל: ומהו בוה? והשיב האדמו"ר בניב חסידי: ברכה והצלחה. וענה אחריו בוקי במבטא ליטאי ואמר: אמן ואמן.
וכל שנותר הוא לנסות את זה על ר' חיים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
וזאת התשובה אשר השיב מורנו ורבינו האדמו"ר מקורצוויל שליט"א ביום הפורים, בעודו עטור בתפילין דשימושא רבא על ראשו הטהור והקדוש. עת אשר שאלוהו שואליו על עניין ברכת מצוות אכילת אוזניא דהמן, האי אוזניא דמתקרי "הומען טאשש"

ואלו דבריו:
כבוד ידידי דיתיב בתוונא דליבאי, רבי בוקי מזורי, אשר לא חת להשלים מנין בבית מדרשי בימות החמה הלוהטים ובימות הגשמים. כאשר הייתי לאחר יאוש, ושקלתי בדעתי הרחבה לגייר את שני הנוכרים הפיליפינים אשר באו ללוות את זקני החסידות ר' זורח ור' זונדל, ולצרפם למניין כמעשה רבן גמליאל וטבי עבדו.

שאלתו הכבירה הגיעתני: מה מברכים על אוזני המן הרשע?

והנה חלחלה אחזתני לשמוע את שאלתו על עניין הברכה, ולא חש ולא נע ולא זע לבבו לשאול מאן הוא דמתיר לאכול בשר אדם, ובפרט רשע כהמן?

ומה שפלפל כבוד תורתו להתיר מטעם שעיקר המאכל הוא מיני דובשנין שתוחבין במילוי האוזן הוא בוקי סריקי כשמו ודברי הבל ממש.
דהרי טענת הבל רועה הצאן הייתה כי עיקר העולם הוא מין החי ולא דברים הצומחים, ואילו קין עובד האדמה טען שגידולי הארץ הם חשיבי טפי. וא"כ לשיטת הבל יברכו שהכל ולשיטת קין גידולי הארץ פוטרים מין החי.

היוצא מדברינו עד כה שיש לאסור מכל וכל אכילת אוזני המן, ויגעתי הרבה למצוא היתר למנהג העולם האוכלין אוזני המן בשופי?

והנה לאחר העיון האמיתי מסתבר, שאחר שתלו את המן על עץ, הפך להיות פרי מפירות העץ ממש. ומצאתי סמך לדברי מדברי חז"ל ששאלו המן מן התורה מנין? שנאמר הֲמִן הָעֵץ, הרי שנהפך המן הרשע לעץ, פלאי פלאים ממש. והשתא דאתינן להכי יוצא לדינא דמותר לאכול אוזני המן כיוון שהפך להיות חתיכת עץ וע"כ ברכתם בורא פרי העץ.

ומכל הנ"ל יצא חידוש עצום, להבין מה ראה קין להרוג את הבל ע"מ לבטל את כח בשר החי ולהשאיר בעולם רק פירות העץ. ולולא דמיסתפינא הוה אמרינא דזה גם הטעם שאוכלין מיני פירי אילנות 30 יום קודם חג פוריא ודו"ק ואכמ"ל והוא רחום יכפר עוון.

(מקום החותם)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
וזאת התשובה אשר השיב מורנו ורבינו האדמו"ר מקורצוויל שליט"א ביום הפורים, בעודו עטור בתפילין דשימושא רבא על ראשו הטהור והקדוש. עת אשר שאלוהו שואליו על עניין ברכת מצוות אכילת אוזניא דהמן, האי אוזניא דמתקרי "הומען טאשש"

ואלו דבריו:
כבוד ידידי דיתיב בתוונא דליבאי, רבי בוקי מזורי, אשר לא חת להשלים מנין בבית מדרשי בימות החמה הלוהטים ובימות הגשמים. כאשר הייתי לאחר יאוש, ושקלתי בדעתי הרחבה לגייר את שני הנוכרים הפיליפינים אשר באו ללוות את זקני החסידות ר' זורח ור' זונדל, ולצרפם למניין כמעשה רבן גמליאל וטבי עבדו.

שאלתו הכבירה הגיעתני: מה מברכים על אוזני המן הרשע?

והנה חלחלה אחזתני לשמוע את שאלתו על עניין הברכה, ולא חש ולא נע ולא זע לבבו לשאול מאן הוא דמתיר לאכול בשר אדם, ובפרט רשע כהמן?

ומה שפלפל כבוד תורתו להתיר מטעם שעיקר המאכל הוא מיני דובשנין שתוחבין במילוי האוזן הוא בוקי סריקי כשמו ודברי הבל ממש.
דהרי טענת הבל רועה הצאן הייתה כי עיקר העולם הוא מין החי ולא דברים הצומחים, ואילו קין עובד האדמה טען שגידולי הארץ הם חשיבי טפי. וא"כ לשיטת הבל יברכו שהכל ולשיטת קין גידולי הארץ פוטרים מין החי.

היוצא מדברינו עד כה שיש לאסור מכל וכל אכילת אוזני המן, ויגעתי הרבה למצוא היתר למנהג העולם האוכלין אוזני המן בשופי?

והנה לאחר העיון האמיתי מסתבר, שאחר שתלו את המן על עץ, הפך להיות פרי מפירות העץ ממש. ומצאתי סמך לדברי מדברי חז"ל ששאלו המן מן התורה מנין? שנאמר הֲמִן הָעֵץ, הרי שנהפך המן הרשע לעץ, פלאי פלאים ממש. והשתא דאתינן להכי יוצא לדינא דמותר לאכול אוזני המן כיוון שהפך להיות חתיכת עץ וע"כ ברכתם בורא פרי העץ.

ומכל הנ"ל יצא חידוש עצום, להבין מה ראה קין להרוג את הבל ע"מ לבטל את כח בשר החי ולהשאיר בעולם רק פירות העץ. ולולא דמיסתפינא הוה אמרינא דזה גם הטעם שאוכלין מיני פירי אילנות 30 יום קודם חג פוריא ודו"ק ואכמ"ל והוא רחום יכפר עוון.

(מקום החותם)

תשובת האדמו"ר מקורצוויל:

אחר בקשת המחילה מכת"ר, דבריו דומים עלי כתוף שדאי תוף שדאי.
והוא מפני שיש לחקור בענין איסור אכילת אדם, אי הוי מחמת נפש אלוקים שבו, או דעצם הבשר דגברא נאסר.
והנה בשני הטעמים הנ"ל איכא צדדי היתר. משום דאי נימא דהנפש אלוקים שבו גרים איסורא, והלא בעמלק שרחמנא אמר למחותו, אדרבה יש לקיים בו המחיה בכל דבר וענין. כדשנינו, המוצא זרע עמלק פוגע בו לאלתר, קופיץ בידו - עורפו, קרדום בידו - חופרו, ריקן - מנשכו כחמור עד שעושהו גל של עצמות.
ואי ניתי לדון מצד בשרא דגופא, תיתי לי ק"ו. ומה בשבעה עממין נאמר בשר חמורים בשרם, בשר עמלק הרי הוא כחמור חמורותיים, ובכגון דא לא נאמר איסורא דאין לך בו אלא חידושו.
שוב נמצא דיש להתיר בזה מנהג אבותינו לאכול אוזניות המן הממולאין כפת הבאה בכיסנין. וכן כתב בשו"ת "המן ואוזנו בידו" עיי"ש מה שהאריך בזה בטעמים נוספים והסיק שאף עיניו ופיו הותרו, רק שאין אנו בקיאין באפייתן ויש לשאול בזה את הנשים.
וכן הנהגתי בק"ק קורצוויל לעשות טיש אוזניות המן, פה ירושלים תובב"א.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
בעזהי"ת

וזה מזכיר לי את מה שסיפר בוקי מזורי: פעם אחת דנתי לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א מקורצוויל שמותר לאכול לפני התפילה, קל וחומר מברכת המזון: ומה ברכת המזון שהיא מדאורייתא - מותר לאכול לפניה, תפילה - שהיא מדרבנן - לא כל שכן?
וניענע לי בראשו. נישט אזוי
upload_2018-3-5_20-4-44.png
אזוי:
upload_2018-3-5_20-4-56.png
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #11
בעזהי"ת
פעם אחת דנתי לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א מקורצוויל שמותר לאכול לפני התפילה, קל וחומר מברכת המזון: ומה ברכת המזון שהיא מדאורייתא - מותר לאכול לפניה, תפילה - שהיא מדרבנן - לא כל שכן?
וניענע לי בראשו.

:) :)
רעיון חזק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
את המודעה הזו ראיתי תלויה למחצה, נעוצה בסיכה פרוגית-אדמונית בפתח בית המדרש של חסידות קורצוויל במוצאי פורים. הייתי חייב לשתף (וכבר למדנו אדמורינ"ו - טוב מאוחר ממאוחר יותר):

לקראת הוצאתו לְאור-חשכת-העולם-הזה של הסה"ק של כ"ק אד"ש - 'אלו ואלו' דא"ח שנשמעו ונכתבו כהרף עין, זה נכנס וזה יוצא, בעתות הוצאת הפיתות, זמן רעבא דרעבין, אשר כל דיכפין מתגרין ונכספין, להכניס אוזן לפיהם ופי רבם לאוזניהם, אשר בין כריכות הספר מלמדנו אד"ש להצדיק את הרשע אשר מעיקרא היה צדיק, ולדון לכף זכות כל שרוע במדרחוב וכל זב-חוטם, ושלעולם לא נצא מפתח ביתנו ללא גליל טישו לכל נצרך [ובסופו קונטרס מעיניינא דשכיבא 'וידוי הריגה' - בענין תשובה שלפני המיטה, לשוכבים על ערש דוי] - אנו מתרימים את הנהנים מסעודתו של אח-של אדמו"ר במשך לילות השנה, ומתענגים על יינו הקזאחי הבלעדי.

נא לתרום בעיניים ממושקפות גדולות וטובות. הגבאי בוקי יעבור עם בקבוקו המזור ליד כל כיס וארנק. הוצאות שבת שתיים שהן ארבע, תולדותיהן כיוצא בהן - ראו הוזהרתם!

נ"ב - מודעה זו נכתבה בתקופת י"א אדר תשע"ז - פורים דכפרים ונבערים, בעלי חסדים.

נ"ג - לאחינו שבכרכים: חלוקת מים ומזון - הסתיימה!

נ"ד - עדכון פורים תשע"ח: הוצאת הספר מתעקשת להתעכב, עקב עקביהם של המתרימים שלא הוליכום מביתם לבית המדרש אלא לבתי תיאטראות וקירקסאות. ושב עוונם וחטאתם תכופר בחסד, ובצדקה תתפרקון מכל מכשירים טמאים, ונאמר אמן הללויה.
ע"כ ראיתי. ושיתפתי.​
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כמה טוב להקפיץ לכבוד פורים קטן אשכול שכזה, מלא וגדוש באמרי קוטג'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כמה טוב להקפיץ לכבוד פורים קטן אשכול שכזה, מלא וגדוש באמרי קוטג'.
התחלנו?
(ואגב, גדי לא נראה פה הרבה זמן. יש מצב שאתה פותח איזה אשכול חיפוש עליו?
תקופת פורים היתה התוקפה היותר פורה שלו. אתה בטח זוכר...)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

סיפורו המדהים של הרב משה חיים גרינוולד מניו יורק



אבי מורי הרה"ג ר' אברהם צבי גרינוולד זצ"ל נולד בלודז' אשר בפולין ובגיל שמונה התייתם מאביו. אמו שנשארה מטופלת בשבעה יתומים קטנים ודאגה מאד לחינוכו של בנה הבכור, שלחה אותו לבן דודה, הלוא הוא הגאון המפורסם רבי מנחם זמבה הי"ד, אשר גידל את אבי במסירות רבה וכמובן דאג ללימודו ואף היה לומד עמו בעצמו.

אבי היה כמעט בגיל שבע עשרה, כאשר התקיימה בוורשה החתונה הגדולה חתונת בתו של כ"ק הריי"ץ מליובאוויטש זצוק"ל עם כ"ק הרבי מליובאוויטש ותמיד היה אבי מורי זצ"ל מספר בתור חוויה רוחנית גדולה על החתונה ההיא, הן על עצם החתונה שבה השתתפו כל שמנה וסלתה של גדולי יהדות פולניה החסידית, והן על שאז זכה לראשונה להיות פנים אל פנים עם החתן הצעיר הלוא הוא הרבי, ולפגישה הזאת, כך הסתבר לו מאוחר יותר, היתה משמעות גדולה בעתיד.

כיצד זכה אבי להיפגש עם החתן – הרבי – פנים אל פנים?

ובכן, כאמור, הוא היה בחור צעיר אז, כמעט בן שבע עשרה, והוא הגיע לחתונה יחד עם קרובו ומחנכו הגאון ר' מנחם זמבה הי"ד. למחרת החתונה אמר לו ר' מנחם זמבה שהוא הולך לבקר את החתן במלון שבו הוא מתאכסן, ואם הוא רוצה הוא יכול להתלוות אליו, כמובן שאבי הסכים וכך הלך לפגישה של ר' מנחם זמבה עם החתן.

אבי לא יכל לזכור ולחזור על מה דיברו השניים אבל הוא זכר היטב כי בסוף השיחה, לפני שנפרדו שני האישים, פנה אליו החתן – הרבי – ואמר לו "הרי עוד כמה ימים חנוכה – האם ידוע לך למה בנר חמישי של חנוכה עושים יומא דפגרא בכל ה'שטיבלאך'?"

אבי לא ידע מה לענות, והוא זכר שגם ר' מנחם הי"ד לא ענה ורק הסתכל בחתן כממתין לתשובה, ואז החתן – הרבי – פנה לאבי ואמר לו: "נר חמישי דחנוכה מסמל את החושך הכי גדול, כי היום הזה לא יכול אף פעם לחול בשבת קודש, ועל ידי נר חנוכה מאירים גם את החושך הכי גדול בעולם, ומשום כך החידוש והכח של חנוכה בא לידי ביטוי דווקא בנר החמישי שהוא הסמל של החושך וזו התפקיד של כל יהודי, בכל מקום שבו הוא נמצא, בוורשא או בלונדון, להאיר גם את המקום החשוך ביותר".

כאמור, אבי לא זכר את מה ששוחחו ביניהם שעה ארוכה החתן ור' מנחם הי"ד, אבל הוא אמר שלעולם לא שכח את העובדה ש"כל מסכתות הש"ס עפו שם בחדר", כשיצאו מהמלון – כך סיפר אבי – היה הגאון ר' מנחם זמבה בהתפעלות כה עצומה מהחתן של הרבי מליובאוויטש ובמשך ימים רבים לא הפסיק לדבר על כך גם בבית וגם עם כל מי ששוחח באותם ימים.



*



מאז עברו קרוב לעשרים שנה. אבי עבר את כל מוראות השואה, בתחילה בגטו ואח"כ במחנות ההשמדה. אשתו הראשונה וחמשת ילדיו הקטנים נטבחו מול עיניו, וכשנסתיימה המלחמה ובחסדי השי"ת נשאר בחיים, אוד מוצל מאש, היה שבור ורצוץ בגופו ובנפשו.

במשך שנתיים ימים התגלגל במחנות ההצלה ממחנה לשני, הוא ניסה ונדד בהרבה מקומות לברר אם יש ניצולים ממשפחתו הקרובה והרחוקה, ולדאבון הלב התחוור לו כי כל אחיו ואחיותיו עד אחד ניספו על ידי הצורר ימ"ש.

בשנת תש"ח נסע לארה"ב, לפילדלפיה, שם חי אחי אביו, ר' משה חיים גרינוולד, מחסידי אמשינוב אותו הוא לא הכיר פנים אל פנים כי הדוד נסע לאמריקה עוד בטרם נולד – אבל הוא ארגן את נסיעתו וקיבלו באהבה רבה כאשר הוא עושה הכל כדי להקל עליו ולנסות לשקם אותו לאחר מנת הייסורים הנוראה שעברה על אבי זצ"ל באירופה הדוויה.

בלחץ הדוד ובהתערבות האדמו"ר מאמשינוב זצ"ל החליט אבי לשקם את חייו שנהרסו כליל ונשא לאשה בזיווג שני את אמי ע"ה, אף היא ניצולת שואה. אמי ע"ה ילידת קרקוב בתו של הר"ר זושא סינקביץ הי"ד, מחשובי חסידי אלכסנדר, ניצלה יחד עם אחותה והצליחו להינצל מיד בתחילת המלחמה כשהוברחו ממדינה עד שהפליגו לקנדה, שם גדלה בבית דוד אמם, הנגיד החסיד ר' קאפל שוורץ מחשובי יהודי טורונטו.



*​



לפני הנישואין של אבי עם אמי לקח ר' קאפל שוורץ את אבי לניו יורק ליחידות לכ"ק הריי"ץ מליובאוויוטש זצוק"ל כדי שיברכו. אבי מורי זצ"ל סיפר לי שממש נחרד ונדהם לראות את השינוי והזקנה הגדולה שקפצה על הרבי הריי"ץ מאז שראהו בחתונה בוורשא והיה קשה מאד להבין את דיבורו של הריי"ץ, ואחד מזקני החסידים שהיה בחדר הסביר ומסר את דברי הרבי.

ר' קאפל אמר לריי"ץ זיע"א שאבי הוא "אוד מוצל" שאיבד בשואה את משפחתו, ואז מעיניו הק' של הריי"ץ החלו לזלוג נהר של דמעות טהורות. הריי"ץ בירך את אבי לבנין עדי עד ואיחל לו אריכות ימים ושנים טובות. לפני שיצא אמר אבי לריי"ץ כי הוא זכה להיות בחתונה הגדולה בוורשא ואז – סיפר אבי – אורו עיניו של כ"ק הריי"ץ זיע"א והוא אמר לו כי כיוון שחתנו נמצא כאן עכשיו, וכיוון שאבי היה בחתונה – על כן כדאי שיכנס אליו לומר לו שלום.

ר' קאפל ואבי ירדו למטה ואחר שהראו להם איפה נמצא חדרו של ה'רמ"ש' כפי שנקרא אז – דפקו ונכנסו ואמרו שבאו על פי הוראת הרבי...

אבי היה בהתפעלות עצומה מכך שהרמ"ש הכירו מיד והשאלה הראשונה שלו היתה שיתאר לו את ימיו האחרונים של ר' מנחם זמבה הי"ד כי שמע שנהרג בגטו ורשה אך לא ידע את הפרטים. לאחר שאבי סיפר לו מה שידע אמר הרמ"ש לאבי "כיון שהרבי אמר לכם להכנס אלי – אם כן אני מחויב לומר לכם דבר תורה וכיון שאנו בחודש כסלו בסמיכות לחנוכה, הרי ידוע המנהג אצל רוב החסידים ממשיכי דרך הבעש"ט הק' לעשות "יומא דפגרא" בנר החמישי. ומהי הסיבה? מכיון שנר החמישי אף פעם לא יכול לחול בשבת אם כן זה ענין של חושך הכי חזק, וזה הכח והחידוש של נר חנוכה להאיר גם את החושך הכי חזק וגם התפקיד של יהודי בכל מקום בו הוא נמצא, בניו יורק או בלונדון, עליו להאיר גם את המקום החשוך ביותר".

אין צורך לומר שאבי היה נדהם ונרעש, כאשר הוא עצמו הספיק כמעט לשכוח במהלך השנים את אותה אימרה בדיוק שה"רמ"ש" אמר לו כעשרים שנה קודם לכן, והנה עכשיו, פרץ הזכרון בבת אחת, וממש חזר כמעט מלה במלה על מה שאמר לו אז במלון, בוורשא, לפני עשרים שנה והלוא דבר הוא.



*

לאחר חתונתו שימש אבי מורי זצ"ל כרב ומלמד בקהילת "עדת ישראל" ב"וושינגטון הייטס", שם נולדנו גם אני ואחותי, אבי התגורר שם כחמש שנים ואח"כ בהשתדלות ר' קאפל שוורץ עבר להתגורר לידו בטורונטו ושימש גם שם כרב ומלמד בקהילת החרדים שם.

במשך השנים, בטורונטו, התקרב אבי מאד לחסידות סאטמאר שהיו בעיר, כיון שעבודתו ברבנות ובהוראה היתה אצל חסידי סאטמר, אף שלא שלח אותנו להתחנך בסאטמר, שלח אותנו למוסדות הקרובים לרוחה, אותי ואת אחי שלח לישיבת "נייטרא" המפורסמת.

למרות שבהשקפותיו היה אבי קרוב לשיטת סאטמר מעולם לא דיבר חלילה נגד הרבי מליובאוויטש, ואדרבה, תמיד היה מדבר עליו בהערצה וחרדת כבוד מיוחדת וזה החדיר גם בנו, הבנים והבנות.

בחורף של שנת תשכ"ט התחתנתי אני, אבי אמר לי כי למרות שאיננו חסיד ליובאוויטש – הרי מכיון שלפני החתונה שלו זכה לקבל את ברכתו של הרבי, על כן ליבו אומר לו והוא מרגיש צורך ורצון להכנס עמי לרבי מליובאוויטש לקבל ברכתו לפני החתונה, למרות שמאז, למעלה מעשרים שנה, לא התראה עמו.

אני הסכמתי בלב שלם אבל אז התברר שזה לא כ"כ פשוט להיכנס לרבי, רק לאחר דו"ד עם המזכיר של הרבי – וכך לאחר שאבי הסביר לו שלא יכול לחכות כמה חדשים להזמין תור ל"יחידות" כי ברצונו לקבל ברכה לפני החתונה – הסכימו לתת לנו תור להכנס ובלבד שנבטיח שזה יהיה "רק לבקש ברכה" ולא נעכב את הרבי, אבי הבטיח ונסענו במיוחד מטורונטו ביום שנקבע לנו.



*



אינני זוכר את השעה המדוייקת שנכנסנו לרבי, אבל זה היה קרוב לבוקר מאשר ללילה, אי שם באשמורת הבוקר, אני ראיתי פעם ראשונה פנים אל פנים את פניו של הרבי, ובפרט עיניו הק' עשו עלי רושם גדול, אבי נתן לרבי את ה"פתקה" כנהוג ושם השמות שלי ושל הכלה שלי ובקשת הברכה של אבי שנזכה לבנין עדי עד וכו'.

כשלקח הרבי הפיתקה מיד אבי, עוד בטרם פתח אותה, הביט באבי בחיוך רחב ואמר לו: "נאך העכער צוואנציק יאר שוין טאקע געקומען די צייט, בפרט אז דער שווער האט דאך אייך געשיקט צו מיר" [-אחרי יותר מעשרים שנה באמת הגיע כבר הזמן, בפרט שחותני הרי שלח אתכם אלי...].

אבי נותר על עומדו נדהם ונפחד ונרעש ולא מצא כח לפתוח את פיו, בינתיים הגבאי הדופק בחוזק בדלת אך הרבי עשה תנועת ביטול בידו כמי שאומר אל תשימו לב, תוך כדי כך הרבי פתח את הפתקא הביט בה כהרף עין ותיכף התחיל לתת לנו את ברכותיו הקדושות שיהיה בנין עדי עד וכו' וגם בירך את אבי באריכות ימים ושנים טובות וכו' ואמר לו בערך בזה הלשון: אזוי ווי איר האט משמח גיווען ביי מיר אויף דער חתונה, וועט אייך דער אייבערשטער געבן כוחות און נחת משמח זיין אויכעט ביי דער חתונה פין אייער אייניקל " (כמו ששמחת בחתונה שלי ה' יתברך יתן לך נחת וכח לשמוח בחתונת הנכד שלכם).

מעיניו של אבי זלגו דמעות של התרגשות וגם אני מאד התרגשתי, ביודעי עד כמה אבי שבור ורצוץ בגופו מכל מה שעבר עליו במחנות וכו' ועד כמה יקרה לו ברכה כזו של הרבי.

לפני שיצאנו הרהיב אבי עוז ושאל את הרבי: היות והבטיח למזכיר שאנחנו נכנסים רק לבקש ברכה, בכל זאת כיון שיש שאלה שמאז מציקה לו האם הרבי מרשה לו לשאול.

הרבי חייך מאד ואמר לו (בערך(: "אזוי ווי דער רבי דער שווער האט אייך גישיקט צו מיר – מוז איך אייך ענטפערן אלע קשיות". (כיון שכבוד קדושת מו"ח אדמו"ר שלח אתכם אלי – אני מוכרח לענות לכם על כל הקושיות). וכששוב נשמעו דפיקות חזקות בדלת שוב עשה הרבי בידו סימן שלא נשים לב.

אבי פנה אל הרבי ואמר: מסיבות שונות יצא לי במשך כל השנים להיות בקרב חסידי סאטמר והחוגים שלהם ושם אני שומע כל הזמן טענות ומענות על שיטת ליובאוויטש, ואף שחלילה איני מקבל כל הלשון הרע שאני שומע וכו' אבל בכל זאת הצליחו גם אצלי לעורר קושיה גדולה על השיטה של ליובאוויטש בכל הקשור להתחברות לרשעים וכו', והרי ידועים הפסוקים כמו "משנאיך ה' אשנא" וכו' ואיך זה שליובאוויטש מתחברת במאור פנים עם רשעים הלוחמים נגד השי"ת ותורתו וכו'.

אבי אמר לרבי שהוא מבקש סליחה על עצם השאלה ולא התכוון חלילה לקנטר אלא אדרבה רוצה להבין שיטתו של הרבי כדי שיוכל לענות גם לעצמו וגם לאחרים וכו'.

הרבי פנה אל אבי בשאלה: מה היה עושה אותו קנאי מהשכנים שלך, אם חלילה הבת שלו היתה יוצאת לתרבות רעה? האם היה מנסה להחזירה לדרך התורה והמצוות או שהיה אומר "משנאיך ה' אשנא" ו"אסור להתחבר לרשעים" ולכן יתרחק ממנה ולא ירצה לקרב אותה?

הרבי לא המתין לתשובה, ומיד המשיך: אותו קנאי, היה עונה בודאי שכשמדובר בבת שלו זה שונה, כי על זה נאמר: "ומבשרך אל תתעלם" וכאן הרצינו פניו הק' של הרבי והוא עצם את עיניו הק', דפק על השולחן ואמר "ביי דער אויבערשטן איז יעדער איד טייער ווי א בן יחיד ביי דעם רבי'ן דער שווער איז יעדער איד ומבשרך אל תתעלם!" [ - אצל הקב"ה כל יהודי יקר כמו בן יחיד אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר כל יהודי הוא 'מבשרך אל תתעלם'].

לאחר מכן הביט הרבי בי ובאבי במבט חודר ואמר: "ומסיימין בברכה כידוע נהגו אצל כל החסידים לחגוג את נר חמישי דחנוכה מה הטעם? כיון שנר חמישי של חנוכה לעולם לא יכול לחול בשבת ולכן זה מסמל את שיא החושך ובכח של נר חנוכה אפשר להאיר גם את העניין הכי חשוך, זה תפקידו של כל יהודי להאיר גם את המקומות הכי חשוכים, ולא משנה אם הוא נמצא בטורונטו או בלונדון, כל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, בנו יחידו של הקב"ה וכשמדליקים את הנשמה שלו בנר של קדושה – מתעורר גם היהודי הרחוק ביותר במקום החשוך ביותר".

אבי שהיה נדהם ונרעש באופן הכי מבהיל, לא שמע גם את מלות הברכה האחרונות של הרבי והוא אפילו לא זכר איך הוצאתי אותו מהחדר של הרבי.

כל הדרך חזרה לטורונטו הוא לחש רק שתי מלים, פלאי פלאים, פלאי פלאים.



*



מאז עברו בערך כעשר שנים. בשנת תשל"ט התחתן אחי הצעיר בעיר לונדון, וכל המשפחה, אבי ואמי, אחותי וגיסי ואני נסענו לחתונה. במטוס בדרך ללונדון ראיתי שאבי מוטרד ומשהו מעיק לו, שאלתי במה הענין, ובתחילה לא רצה לספר, רק אחרי כמה פעמים ששאלתי סיפר לי:

כמה דקות לפני שעזב את הבית בטורונטו, נכנס אליו השכן, מהמכובדים ביותר בקהילה, ובכה לפניו בדמעות שליש, ואמר לו שמה שהוא מספר לו עתה זה סוד כמוס ושלא יספר לאיש רק בלית ברירה הוא מספר לו אולי יוכל לעזור.

ובכן מסתבר שהבת של אותו שכן הידרדרה מאד ביהדותה, בתחילה ההורים לא כל כך ידעו מכך כי הסתירה לגמרי מפניהם, אבל לפני שבועיים התברר להם למרבה האסון והבושה שהיא ברחה עם איזה גוי ללונדון ומאז אצלם בבית בכי ומספד ותשעה באב כל הנסיונות שלו על ידי קרוב משפחה בלונדון לאתר אותה עלו בתוהו ולכן הוא מבקש מאבי, בהיות שהוא נוסע ללונדון, שיראה לטכס עצה ולהתעניין אולי יחוס אולי ירחם ה', אולי יוכל לעזור למצוא את הבת ולמנוע ממנה מרדת שחת.

אבי שהיה בידידות קרובה מאד עם השכן, היה נרעש מהסיפור, וגם אני מאד לקחתי ללבי וחשבתי איך ומה נוכל לעשות בענין זה בלונדון.

החתונה היתה בשעטומ"צ, ובלילה הראשון של השבע ברכות פנה אבי למחותן, סיפר לו את המעשה עם בת השכן, ושאל אותו אולי יכול לייעץ לו איך ואיפה – אם בכלל שייך – להתעניין ולעשות משהו בנידון.

המחותן מיד כששמע הסיפור, אמר לאבי מורי שאם כי הוא אין לו שום מושג בזה, הרי יש לו ידיד חסיד חב"ד, שהרבי מליובאוויטש מטיל עליו תמיד כל מיני שליחויות ושמו הוא הר"ר אברהם יצחק גליק, ואם יש מישהו שיוכל לעזור בזה הרי הוא האיש, כי כבר איתמחי גברא להציל ברחבי אירופה הרבה נשמות יהודיות מהתבוללות.

עוד באותו לילה צלצל המחותן לרב גליק, סיפר לו את כל סיפור המעשה ועד כמה הענין דחוף, והרב גליק ביקש הטלפון של הורי הנערה מטורונטו אולי יודעים אי אלו פרטים וכתובות שיתנו לו קצה חוט איפה להתחיל בחיפושים. הרב גליק בצידו הבטיח לעשות את כל המאמצים וההשתדלות.



*



אינני יודע איפה חיפש הרב גליק, לאן הלך, אצל מי בירר, אבל באחת הלילות כעבור כעשרה ימים – אבי ואמי נשארו בלונדון עד אחרי חנוכה – צלצל הרב גליק למחותן ואמר שיבוא אליו בדחיפות "יש לי הפתעה מאד טובה".

המחותן ואבי מיהרו לבית הרב גליק, כשנכנסו לביתו ראו בסלון ביתו יושבת בחורה וממררת בבכי. בפתח הסלון דלקה החנוכיה.

לפתע, תוך כדי שאבי מסתכל על החנוכיה ורואה את חמשת הנרות הדולקים – אבי כמעט נפל מתעלף ארצה. הוא נזכר במשפט המוזר שהרבי הקדוש אמר לו לפני חמישים שנה, לפני שלושים שנה, ולפני עשר שנים.

"נר חמישי של חנוכה מסמל את הכח של החנוכיה והתפקיד של יהודי להאיר גם את המקום החשוך ביותר, בוורשא או בלונדון, בניו יורק או בלונדון, בטורונטו או בלונדון"...

"מה יעשה אותו קנאי", אם הבת שלו תדרדר... אצל הקב"ה כל יהודי הוא בן יחיד... אצל כ"ק מו"ר אדמו"ר כל יהודי הוא "מבשרך אל תתעלם"...

אין צורך לומר שהבחורה חזרה בתשובה שלמה, ואין גם צורך לומר שמאותו יום לא פתח יותר אותו "קנאי" את פיו נגד ליובאוויטש...



*

כשחזר אבי לקנדה עשה כל המאמצים להיכנס לרבי מליובאוויטש, הוא הרגיש צורך וחובה נפשית לאחר מה שקרה להיכנס לקודש פנימה אבל באותן שנים כבר היה קשה מאד להיכנס לרבי ל"יחידות".

רק בתשרי הבא, שנת תש"מ, לאחר מאמצים מרובים הצליח אבי להיכנס ל"יחידות" באותו לילה שנכנסו קבוצת האורחים שהגיעו לרבי לחגים.

אבי סיפר לי שמרוב התרגשות לא יכל להוציא הגה מהפה, וכשהתחיל לדבר ולספר את הסיפור פרץ בבכי. הרבי שמע ממנו רק כמה משפטים, ואז פנה לאבי ואמר לו: "דער שווער האט דאך געהאט א ווייטן קוק"... [לחותני הרי היה מבט רחוק]...

וכל פעם שסיפר אבי מורי זצ"ל את הסיפור היה אומר שהרבה יותר מהמופת הפלאי של הרבי מליובאוויטש, שכבר לפני חמישים שנה בהיותו חתן, ראה כל כך למרחוק... הרבה יותר מהמופת הזה הוא התפעל בכל ליבו על גודל הענווה השמיימית של הרבי שאמר לו בפשטות הכי גדולה וברצינות הכי גדולה "דער שווער האט דאך געאט א וויטען קוק"...

ושרשרת המופתים הפלאיים לא פסקה: בי"ד כסלו תשמ"ט, בדיוק שנגמר השבע ברכות מחתונת בתי הבכורה (כפי שהרבי בירך אותו שישמח בחתונה של הנכד) ובדיוק ביום שבו מלאו ששים שנה מהחתונה הגדולה בוורשא של הרבי – באותו ערב שבק חיים לכל חי והשיב נשמתו למרומים.



זכותו תגן עלינו

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה