הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
(קיבלתי במייל)
מחפשת את הריח המוכר, הסלחן
מבקשת את האלול המוכר, הישן
'שערי רחמים' היכן אתם עכשיו?
'שערי דמעות' מי לקח אתכם ולא שב?
רוצה לשמוע משו על סליחה
וגם על שינוי ודבקות במטרה
לחוש את הקדושה שהרגשנו פעם
מול רשימת ההרצאות על לוח השעם
המירוץ 'האלולי, בין כותלי התיכון
עם שיעורים מרגשים, פנקס ושירון
שמענו הרבה על המלך והעבדים
משלים, ציטוטים על משפט וכבשים
שרנו ברטטט 'חמול על מעשיך'
'לך והטהר.. שנה מעשיך'
הרגשתי כבנות מרון והרועה
הייתי קרובה, באמת, לבורא
היתה רוממות רוח וקרבה
תשוקה טהורה להיות קרובה
קיבלתי קבלות והמורה עודדה
הייתי 'באלול' ולא הרגשתי בודדה
חיכיתי ליום הדין שיגיע
להמלכת ד', והשופר שיודיע...
תפוח, רימון , דבש ותמר
לכל אחד היה הרבה מה לומר
לא סתם סימנים חומריים
הם היו עמוקים עם המון פירושים
הייתי בוכה ומבקשת רחמים
רואה במוחש את המאזניים והספרים
המצפון דפק, הלב התרחב
המוח עבד, הרגש התלהב....
הרגשתי כמו בת ששבה לאביה
שאפתי, קיבלתי, רציתי להגיע....
ואז.... חלף לו ה'אלול' האחרון בסמינר
והתחלתי לעבוד במשרד מהודר..
ואין כבר הרצאות, ואין חידושים
אין לי 'התעוררות' ואין ריגושים
הכל מוכר, רגיל ושגרתי
נאבדה לי התחושה של 'אלול' אמיתי...
לפעמים קצת נזכרתי כשעיצבתי מודעה
על 'בקשו רחמים' או 'תרמו בעין יפה'...
אההה וגם במחלקה בהתנדבות השבועית
'מי במגיפה' היה מטלטל, מול חולה סופנית
אבל ככה, סתם, באופן כללי
לא היה לי, את ה'אלול שלי'....
ואז החלטתי. עכשיו!!השניה!!!
אני מתחילה לחזור!! בתשובה שלימה!!!
אין סמינר, מורות וכללים
אין שיעורים ומרצים מעולים...
אני ואני ואני ואני
אני לבדי מול קוני!
מי שיצטרך לתת דין וחשבון
זה מי שנתקע בבוץ- אותו עגלון
וכל האובייקטים שתמיד היו מסביב
לא יעמדו לעזור עם חיוכן החביב...
אתכונן לבדי בין העכבר והמקלדת
אתקרב עוד יותר, אהיה משתדלת
בבוקר באוטובוס בתפילת שחרית
אתכוון במילים, גם במנחה ובערבית
תו"כ עיצוב של גלויות ואיחולים
אומר כמה פרקי תהילים...
אציץ בתמונה של ארמון מלכותי
ואזכר בהמלכה שתיהיה גם בזכותי....
כן. גם במשרד, בכיתה או בגן
כל אחד יכול להיות מוכן!!!
המלכת ד' לא תלויה באוירה החיצונית...
המלכת ד' היא עבודה פנימית!!
ואנחנו צריכים לההרגיל את עצמינו
לבוא אל המלך מוכנים, לבדינו!!!
ובראש השנה, כשיתקעו בשופר
יבואו המקלדת, המסך, העכבר
ויעידו בקולל מול כל העולם
כמה השתדלה היא יחד איתם
לשוב בתשובה, להתרומם טפחיים
להיות ב'אלול' בכפל כפליים......
מחפשת את הריח המוכר, הסלחן
מבקשת את האלול המוכר, הישן
'שערי רחמים' היכן אתם עכשיו?
'שערי דמעות' מי לקח אתכם ולא שב?
רוצה לשמוע משו על סליחה
וגם על שינוי ודבקות במטרה
לחוש את הקדושה שהרגשנו פעם
מול רשימת ההרצאות על לוח השעם
המירוץ 'האלולי, בין כותלי התיכון
עם שיעורים מרגשים, פנקס ושירון
שמענו הרבה על המלך והעבדים
משלים, ציטוטים על משפט וכבשים
שרנו ברטטט 'חמול על מעשיך'
'לך והטהר.. שנה מעשיך'
הרגשתי כבנות מרון והרועה
הייתי קרובה, באמת, לבורא
היתה רוממות רוח וקרבה
תשוקה טהורה להיות קרובה
קיבלתי קבלות והמורה עודדה
הייתי 'באלול' ולא הרגשתי בודדה
חיכיתי ליום הדין שיגיע
להמלכת ד', והשופר שיודיע...
תפוח, רימון , דבש ותמר
לכל אחד היה הרבה מה לומר
לא סתם סימנים חומריים
הם היו עמוקים עם המון פירושים
הייתי בוכה ומבקשת רחמים
רואה במוחש את המאזניים והספרים
המצפון דפק, הלב התרחב
המוח עבד, הרגש התלהב....
הרגשתי כמו בת ששבה לאביה
שאפתי, קיבלתי, רציתי להגיע....
ואז.... חלף לו ה'אלול' האחרון בסמינר
והתחלתי לעבוד במשרד מהודר..
ואין כבר הרצאות, ואין חידושים
אין לי 'התעוררות' ואין ריגושים
הכל מוכר, רגיל ושגרתי
נאבדה לי התחושה של 'אלול' אמיתי...
לפעמים קצת נזכרתי כשעיצבתי מודעה
על 'בקשו רחמים' או 'תרמו בעין יפה'...
אההה וגם במחלקה בהתנדבות השבועית
'מי במגיפה' היה מטלטל, מול חולה סופנית
אבל ככה, סתם, באופן כללי
לא היה לי, את ה'אלול שלי'....
ואז החלטתי. עכשיו!!השניה!!!
אני מתחילה לחזור!! בתשובה שלימה!!!
אין סמינר, מורות וכללים
אין שיעורים ומרצים מעולים...
אני ואני ואני ואני
אני לבדי מול קוני!
מי שיצטרך לתת דין וחשבון
זה מי שנתקע בבוץ- אותו עגלון
וכל האובייקטים שתמיד היו מסביב
לא יעמדו לעזור עם חיוכן החביב...
אתכונן לבדי בין העכבר והמקלדת
אתקרב עוד יותר, אהיה משתדלת
בבוקר באוטובוס בתפילת שחרית
אתכוון במילים, גם במנחה ובערבית
תו"כ עיצוב של גלויות ואיחולים
אומר כמה פרקי תהילים...
אציץ בתמונה של ארמון מלכותי
ואזכר בהמלכה שתיהיה גם בזכותי....
כן. גם במשרד, בכיתה או בגן
כל אחד יכול להיות מוכן!!!
המלכת ד' לא תלויה באוירה החיצונית...
המלכת ד' היא עבודה פנימית!!
ואנחנו צריכים לההרגיל את עצמינו
לבוא אל המלך מוכנים, לבדינו!!!
ובראש השנה, כשיתקעו בשופר
יבואו המקלדת, המסך, העכבר
ויעידו בקולל מול כל העולם
כמה השתדלה היא יחד איתם
לשוב בתשובה, להתרומם טפחיים
להיות ב'אלול' בכפל כפליים......
