סיפור בהמשכים לכתחילה

הוא מדמיין שזה יקח זמן, והוא יספיק גם וגם. שזה יהיה משעמם ועוד.
אז אולי כדאי להוסיף את השיקולים האלו בסיפור, כי בלעדיהם זה היה נשמע לי ממש רשעות...

תודה על הסיפור המדהים הזה!!
 
אין צורך.
זה מיועד בדיוק בשביל זה, לזוגות שחיים מערכת כזו ומסתובבים עם אותן רגשות.
אם לא חווית את זה ברמה אישית, תודה לה'.
ואם תחשפי לזה בעתיד ותדעי להבין, או לכל הפחות לדעת שאת לא מבינה השגתי את המטרה.
יש בינהם שמנסים, מסתובבים בין כל כך הרבה מטפלים, שיעורים ועוד וחוזרים שוב ושוב לאותה נקודה.






למרות זאת שמחתי לקרוא ואני מניחה את דברייך בצד, כי כמו שאני מכירה אותי אני קלה בלשנות את דעתי.
אז תודה!
 
א
הוא ביקש היא הסכימה.
למה חולני?
[היא נסעה בלי צירים או משהו קיצוני]
הוא מדמיין שזה יקח זמן, והוא יספיק גם וגם. שזה יהיה משעמם ועוד.



זה מקרה אמיתי שהגיע אליי, שם הבעל נסע למקום אחר.
אני חושבת שזו בדיוק הנקודה שלו הוא לא חש את הסיטואציה ואת המקום שלו שנדרש ומרגיש את עצמו בסדר בזה שהוא הוגן ומסור שמבקש רשות והיא הרשתה אז כביכול זה כבר ענין שלה והוא נשאר בסדר.
אויש כל כך נכון ותואם מציאויות כואבות כאלו.
והנקודה שהיא פתאום הפכה כביכול להיות אשה לא הנחמדה ולא מסכימה לכל מיני דברים הופך אותה לרעה אבל באמת באמת היא לא! כי מגיע לה בעל קשוב ומרגיש.
 
מעניין לקרוא, ואפילו שעובר זמן נזכרתי מיד בסיפור.
בשביל הפורום הפורמט מעולה, אבל לספר שיוצא לאור אני מסתפקת אם זה יחזיק. הסיפור כולו מורכב מדו-שיח (איך אומרים את זה ברבים?) בעיקר בין הזוג, וקצת עם הסבא/חברות.
זה קולח וטבעי. אבל לדעתי לא מספיק.
 
"אתה מנותק ממני. מעצמך. מהחיים. ואתה צריך טיפול כדי להיות מחובר אני לא יכולה לשאת את הניתוק שיש לך מהניתוק."
זה נשמע כאילו זו שיחה בבית החולים, כדאי להוריד את המשפט הזה שורה.

ובכלל, הקטע גוש מילים וכדאי לעשות מרווח של פסקאות, למרות שיש כאן המשכיות של שיחה. צריך שתהיה אתנחתא בעין.

מחכה לעוד פרק!
 
הוא ביקש היא הסכימה.
למה חולני?
[היא נסעה בלי צירים או משהו קיצוני]
הוא מדמיין שזה יקח זמן, והוא יספיק גם וגם. שזה יהיה משעמם ועוד.



זה מקרה אמיתי שהגיע אליי, שם הבעל נסע למקום אחר.
גם אני הרגשתי שינוי כיוון.
עד היום שלמה לא היה אנטיפט. להיפך, הוא היה רוצה לשתף את אשתו בחוויות העוה"ז, אבל בגלל שהיא לא הייתה בעניין חיפש את החברים שלו.
עד לפרק הזה שלמה תואר כאיש חלק ואדיב, הבעיה היחידה שלו הייתה התנהגות מנוגדת להשקפת העולם המקובלת על אשתו ואולי גם על עצמו.

כשאפילו לא עולה בדעתו ליסוע איתה לבית חולים, זו התנהגות קיצונית. מילא, אם השיקול היה שהוא יישאר בבית עם הילדים, אבל רשמית ליסוע לים? גם אם היא לא כורעת ללדת, כל עוד זו לא סתם ביקורת שגרתית, יציאה לבית חולים היא אירוע משמעותי מכדי להתעלם ממנו באגביות.
 
מעניין לקרוא, ואפילו שעובר זמן נזכרתי מיד בסיפור.
בשביל הפורום הפורמט מעולה, אבל לספר שיוצא לאור אני מסתפקת אם זה יחזיק. הסיפור כולו מורכב מדו-שיח (איך אומרים את זה ברבים?) בעיקר בין הזוג, וקצת עם הסבא/חברות.
זה קולח וטבעי. אבל לדעתי לא מספיק.
בספר עוד 2 חלקים שלא עלו לפה כדי לא ליצור בילבול.
 
נערך לאחרונה ב:
גם אני הרגשתי שינוי כיוון.
עד היום שלמה לא היה אנטיפט. להיפך, הוא היה רוצה לשתף את אשתו בחוויות העוה"ז, אבל בגלל שהיא לא הייתה בעניין חיפש את החברים שלו.
עד לפרק הזה שלמה תואר כאיש חלק ואדיב, הבעיה היחידה שלו הייתה התנהגות מנוגדת להשקפת העולם המקובלת על אשתו ואולי גם על עצמו.

כשאפילו לא עולה בדעתו ליסוע איתה לבית חולים, זו התנהגות קיצונית. מילא, אם השיקול היה שהוא יישאר בבית עם הילדים, אבל רשמית ליסוע לים? גם אם היא לא כורעת ללדת, כל עוד זו לא סתם ביקורת שגרתית, יציאה לבית חולים היא אירוע משמעותי מכדי להתעלם ממנו באגביות.
קוראת, חושבת איך לדייק.
תודה!
 
הני, אולי צריך להוסיף קטעים בין לבין שלא ישמע מהם חד משמעית ויוכלו לפרש לכאן או לכאן?
 
לא משמש לי את המטרה.
מנסה למצוא רעיון שגם יבלע בקלות, וגם יהיה מדוייק להם.

תודה!
אולי אם היה רקע קודם להרבה היעדרויות שלו באירועים משמעותיים אחרים זה היה יותר זורם. זה מסתדר עם האופי שלו אבל המעבר חד מידי ולא מובא מספיק בספור.
 
הני ר. אני קוראת מרותקת ומבולבלת - את סופרת או לא? את מטפלת רגשית ? יש ספר אין ספר יהיה המשך? כי נשאבתי לחלוטין. זה מהמם, סוחף ומרתק. תחכימי אותי בבקשה! פליז!!!
 
בספר עוד 2 חלקים שלא עלו לפה כדי לא ליצור בילבול.
ההערה שלי לא היתה לגבי זה שיש רק זירה אחת בסיפור, אלא שכל הזירה היא רק דו שיח. מתרחש בבית אחד ועוד קצת בבית הסבא.
 
הני ר. אני קוראת מרותקת ומבולבלת - את סופרת או לא? את מטפלת רגשית ? יש ספר אין ספר יהיה המשך? כי נשאבתי לחלוטין. זה מהמם, סוחף ומרתק. תחכימי אותי בבקשה! פליז!!!
למה זה רלוונטי כל השאלות לגבי הסיפור כאן?
 
מריומה נחשפתי לסיפור והסתקנתי. מותר?
בגבול :giggle:
בשביל לכתוב ספור אין צורך לשאת איזה תפקיד בין בקטע הטיפולי ובין בקטע הספרותי. אפשר להתייעץ עם איש מקצוע למשל. ובפורום ציבורי בדרך כלל אנשים מעדיפים אנונימיות ברמה זו או אחרת וכל המידע הזה לא מפריע להנאה או הבנה של הספור. זה הכל...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
פרק 1

"מה ברא ה' ביום הראשון?"
הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
"את האור ואת החושך"
כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
אני לא. התוף שלי ביד.
אבל היד השניה בראש. מגרדת.

היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
אבל מגרד לי!
מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

"בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
"את יכולה להביא את זה לאמא?"
"זה" זה פתק.
פתק לבן וגדול.
אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
אני אביא את הפתק לאמא.
לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
לי לא.
אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
היא רק תתקשר לדודה ברכה.
דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
היא גם תסרק אותי.
אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה