דיון למה אסור לפרסם כאן הצעות לעבודה בחינם?

  • הוסף לסימניות
  • #21
למנהלי פורום המאיירים (@אבימי וכו') ופרוג בכלל, יעשה רק טוב אם תוכלו להשיק סדנא לבנייית עסק למאיירים כולל הדרכה מפורטת וספציפית לכניסה לשוק הזה (וכמובן אפשר גם לשלב אותו כחלק אינטגרלי מקורס איור), ככה נחסוך הרבה כאב ראש משלל הזועמים הנ"ל.
ועוד דבר אחד למי שהצביע בעד- אתה צודק!,
אבל מה לעשות- בכביש(של העסק) עדיף להיות חכם.
מה שאומר שלפעמים אפשר להיות צודק לעומת כל המצפצפים, ולקחת עבודות בזול או פחות מכך, כי איך אני יתקדם וכו' אבל בדרך כלל עדיף להיות חכם ולהקשיב לאלה שעשו קילומטר אחד או שניים בתחום (בכל תחום שהוא) שהם עוד יותר חכמים, ובעצם למצוא את שביל הזהב שיחבר בין ה"צודק" ל"חכם". (אולי סדנא תעזור?)
ולמי שהצביע נגד-
מניסיוני אני יכול לומר, שהמציאות היא שבכדי להגיע לקומה 100 צריך להתחיל מקומת קרקע (נמוך נמוך...) וכל מי שחושב שאם הוא יאדיר את עצמו ישר מהתחלה כך תעלה קרנו בעיני הלקוח, אז גם הוא צודק!, אבל כמה לקוחות כאלה יש...
לכן אפשר בהחלט להבין את מי שפוסע לבדו בשוק חדש (בכל שוק!) שהוא מוכן לעבוד במחיר מצחיק עד להתפקע, תכלס' חוץ מלהשתפשף הוא רוצה גם את הפרנסה לא? ובדרך כלל הרצון הזה הוא דחוף.
בכל אופן צודקים המקצוענים כאן שבמה ציבורית (ומכובדת) כמו של פרוג, לא יכולה להכיל דבר כזה בפומבי מכיון שזה מוזיל את כל הערך המקצועי של השוק, צריך לייצר סטטוס קוו ותנאי סף בתחום הזה כדי שלקוח שיפנה לשוק הזה יידע את כללי המשחק הבסיסיים (מישהו אמר סדנא?)...

אני לגמריי מסכימה שלא מתחילים מקומה מאה גם אם משתמע אחרת ממה שכתבתי. לכן אני חושבת שעמידה מול לקוח לא צריכה לקרות מיד בתחילת הדרך. מסכימה גם עם מה שאבימי אמר, אני חושבת שלכל אחד יש את הדרך שלו ללמוד ואין כמו ניסיון אישי. אישית אני ממליצה כן להתייעץ כי לי זה חסך כאבי ראש. אחד הדברים החשובים בעיני מול לקוח זה התנהלות חוקית ומסודרת, זה אומר קבלות מסודרות, פתיחת עסק, דוחות לרואה חשבון. לי לקח המון זמן להבין איך הדברים עובדים ויש תשתיות שמקצרות תהליכים כמו האתר הזה שמתעד אוטמטית כל הכנסה שמתבצעת במסוף אשראי או הוראת קבע (המחאות או העברות צריך להקליד ידנית), מוציא קבלת מס ודוח חודשי לרואה חשבון (נותנים סיסמא לרו"ח)


זה אתר שמקים תשתית גביה באמצעות הוראת קבע או מסוף אשראי. זה מאד מקל על הלקוח כשיש אפשרות לשלם באשראי ומאד מקל עלינו להגיש את הדוחות בסוף שנת המס בלי להסתבך עם הרשויות (הוראת קבע זה רלוונטי למוסדות, לא לעסקים פרטיים). החברה הזו אגב נמצאת בבני ברק ולי היה ניסיון מצויין איתם:


אני לא חושבת שפרוג צריכים לספק בקורס עצמו השמה ושיווק (אגב זה כן נושא שמכסים באופן חלקי. אבל לא נכנסים לקרביים של זה ובטח לא מתאימים לכל אינדיוידואל את המסלול שמתאים לו בתחילת הדרך, זה מצריך המון משאבים) כי לא שמעתי על מקום שמלמד זאת, לא אוניברסיטה או מכללה אחרת כחלק אינטגרלי מההתמחות עצמה. מצד שני ללמוד את זה לבד לוקח הרבה זמן. הדברים האלה לא חובה כמובן, אבל לי בתור לקוח נוח לקבל קבלת מס ונוח לקבל אפשרות לשלם מאשראי. לא חייבים להתחיל בזה ולא חייבים גם לעשות את זה בכלל. לי פשוט היה ניסיון בגביה וזה כלים שיכולים לחסוך כאבי ראש משמעותית. עוד דבר שיכול לחסוך בעיות זה מחשבון בבגרות במתמטיקה. אפשר לחשב את כל התרגילים בעצמי (ולא כל מוחא סביל) אבל אפשר להעזר במחשבון ולהתעסק בפתרון התרגיל עצמו ולא בחישובים מיותרים רק כדי שהניסיון יהיה מאה אחוז שלי. בעבודה הקודמת חלק מהתפקיד שלי היה להוציא את המוסד מחובות לגבות תשלומים בצורה מסודרת ולבצע מעקב אחרי כל הוצאה וכל הכנסה. אז אני יודעת כמה זה חשוב סדר והנחת תשתיות בדברים האלה הן ללקוח והן לעסק. יש אנשים שהתפקיד שלהם לבדוק למה יש ביקוש ומתי, לעזור בתכנון הזמן בהוצאות והכנסות, לדוגמא איך מחשבים מחיר לציור, זה לא סכום ששולפים מהבטן (גם את זה ניסיתי, זה בעיני לא מכבד ללקוח) צריך לדעת בדיוק ממה זה כלול. ובשביל זה צריך לדעת מה ההוצאות ומה ההכנסות כדי לא לתת מחיר שהמשמעות שלו היא מינוס 15 שח לשעה כי לא התייחסנו לכל הגורמים. נושא נוסף שיועץ עוזר בו זה בידול. מה המוצר שלך? והדוגמא שאני אוהבת להביא מזה היא שיפוצניק רגיל לעומת אחד שמתקן תריסים. אם אני צריכה תריס אז אני יחפש בצורה מאד ממוקדת, אני גם אעביר את שם בעל המקצוע ברשתות החברתיות בהתאם ואעזור לשיווק שלו יותר כי ברור לי בדיוק מה אני מקבלת. יועצים בונים גם שיתופי פעולה בין בעלי מקצוע ועוזרים להגיע למוצרים שלא היינו חושבים עליהם לבד. זה אגב משהו שבהחלט אפשר לעשות כאן בפורום, שיתוף פעולה בין מעצבי אתרים למאיירים, או הדמיות או סופרים או צלמים או אנימטורים. אפשר ככה לפרוץ למקומות ולקוחות חדשים במקום להתחרות על אותו נתח שוק ולהוריד מחירים.

לסיכום. אפשר להתחיל לעבוד בלי הנחת תשתיות בלי תכנית איך ובמה להשקיע את הזמן בזמן שאין לקוח ובזמן שיש (ומדובר באמת בהשקעה אינטנסיבית) ולגלות תוך כדי מה עובד. אבל לקוח שמריח שאין קבלת מס ואין אמצעי גביה מקובלים ושלמאייר לא ככ ברור כל מיני דברים

הלקוח יכול להרגיש שני דברים - הלקוח היותר הגון יגיד אוי, אולי עדיף לי למצוא מישהו מקצוען זה לא נראה אמין.

או לחלופין - איזה יופי הוא לא יודע כלום אפשר להוריד מחירים ולבוא בדרישות ואני נפלא ומקדם אותו ונותן לו צ'אנס.

ויש את הלקוח הנדיר הזה שמזהה עבודה איכותית ורצון טוב מתעלם מהחוסר ניסיון ומוכן להיות הגון בכל מקרה. אבל הלקוחות האלה יותר נדירים וזה לא ככ פייר לדרוש מהלקוח שיהיה יותר בסדר במקום מעצמינו לעבוד מסודר. אז יש 2 צדדים לנושא הזה של עבודה בחינם. אם לא רוצים הצעות כאלה צריך כן לתת תשתית מקצועית בסיסית. ואם כן רוצים הצעות נמוכות אז צריך גם לדעת שהמחיר הוא כזה כי החלטנו לא להיות מסודרים ובאיזהשהוא מקום זה לאו דווקא התגמשות מול הלקוח וכבוד אליו לתת לו מחיר נמוך אלא.. חוסר סדר שלנו והצעה ללקוח לצאת איתנו להרפתקאה.. כשאני העסקתי עובדים תמיד חיפשתי כאלה עם ניסיון. לא הסתכלתי אף פעם על מחיר. אין דבר יותר מלחיץ למעסיק או ללקוח ממוצר ערטילאי. אז בעיני טוב לצבור את הניסיון ולהכיר את עצמינו לא על הזמנות חיות אלא על מוצרים שנמכרים בכמה עותקים. זה גישה מסויימת לאו דווקא עובדת לכולם אבל בעיני אין כמו סדר. יועץ עסקי הוא כמו מחשבון שעוזר להרכיב תכנית עסקית הוצאות הכנסות זמני השקעה בכל מוצר ותכניות פרסום. אם הפרסום הוא רחב אבל לא מוביל למוצר או לתשתית עם הצעת מחיר מה זה יעזור אפילו אם הוא בחינם?

ואני יגיד עכשיו משהו ממש מעצבן. אני קיבלתי לנהל 3 מוסדות חינוך שהיו בחובות מטורפים (מאות אלפי שקלים בשנה). התפקיד שלי היה להוציא את המוסד מהחוב עד שיחזיק את עצמו. זה כלל לגבות כספים מלקוחות שהתרגלו לא לשלם או לשלם בצורה לא מסודרת שקשה לתעד ולעקוב. זה כלל מעקב אחרי כל הוצאה והכנסה (אחרי הכל זה מה שהרואה ישבון דורש). זה כלל לשים גבולות לאלה שמעלי שלא היה להם נעים לבקש תשלום מלקוחות, זה כלל לראות בכל חודש כמה חסר ולעשות תכנית שנתית יחד עם המנהל לגיוס תרומות (ולהיות בקשר רציף איתם. אף תורם לא היה עשיר. הכל הגיע מאנשים טובים וקשי יום). אבל זה כלל גם בסוף החודש לשלם לעובדות משכורות שלהם ולא לעכב חלילה. הייתי צריכה להתחיל מאפס ולגלות את כל הכלים שיש לבעלי עסק שיכולים לעזור להם לנשום ולהשיג תקציבים. עדיין כשהגעתי לייעוץ עסקי וחשבתי שאני כבר מבינה עניין גיליתי מה זו תכנית עבודה אמיתית, כמה זה חשוב וקריטי למאזן חיובי בעו"ש. בקיצור חדשו לי המון. אני חדשה בתחום האיור, אני לא חדשה בעמידה מול לקוח (כולל אחריות משפטית ופלילית על חיי אדם כבכל מוסד חינוך) או בתכנון כלכלי ועדיין חדשו לי המון. מאייר לא אמור להחזיק בכל הכובעים. אנחנו מאיירים לא אנשי עסקים. אפשר ללמוד לאט לאט מה עובד לנו ואפשר גם לתכנן בעזרת מי שזו ההתמחות שלו ועוזר למאיירים ולעצמאיים אחרים. זה כמו לגשת לבגרות במתמטיקה עם מחשבון (אי אפשר לגשת בלי מחשבון) זה פשוט חוסך מאיתנו את ההתעסקות עם חישובים מיותרים ומפנה את הזמן ומתעל את המרץ בצורה מסודרת למה שעשוי לעבוד ולהביא הצלחה מהר יותר.

אז לסיכום חפירה נוכחית. סופר חשוב לפתח יחסי אנוש להראות התגמשות. גם מאד חשוב לזכור שיש גבול דק בין גמישות לבין ויתורים מצד העדר סדר ותכנון. ולהכניס סדר לכל עבודה זה חשוב בין אם מתחילים בין אם ותיקים כל אחד לפי עניינו כדי לספק את השירות והמוצר הכי טוב שאנחנו יכולים לתת ולהגיע ליעדים שהצבנו לעצמינו.

עוד תוכנה שעושה סדר זה


ארגונים גדולים וקטנים עובדים עם התוכנה הזו במקום טבלאות האקסל היא בחינם. זה כמו יומן אינטרנטי אבל עם אפשרות לשמירת מסמכים לינקים, ספריות תכנון ומעקב יעדים. גלשנו טיפה אז אני לא מפרטת איך ולמה כדאי להשתמש בזה אפשר לפנות בפרטי ואסביר בשמחה.

וסיפור טרי משולם: כשהרבי הריי"צ, הרבי הקודם של חב"ד הגיע לארה"ב אמרו לו שאמריקה היא שונה ושם יהיה לו קשה להפיץ יהדות כמו שפעל בברית המועצות ושיוותר על הרעיון. אז הרבי ענה שהוא הולך להצליח בזה כי הוא מסודר. (לא תלה בצדקותו או בכל עניין שמיימי אחר אלא בסדר וארגון, זה המפתח להצלחת פעילות חב"ד בארה"ב)

אז ללקוחות שלנו - אתם בידיים טובות ומקבלים את הטוב ביותר והטוב ביותר עולה. אסיא דמגן במגן (רפואה בחינם שווה חינם ולא מועילה). על מנת לתת לכם שירות הולם מאיירים צריכים ללמוד, לקנות ציוד, להקים תשתיות ולהתעסק עם מנוע שלם שלא תמיד ניכר לעיני הלקוח.

ולנו למאיירים חשוב לי כן לעורר כמה יקר זה לעבוד בצורה מסודרת כדי להצליח בכל מקצוע. הוזלת מחירים זה לאו דווקא עבודה מסודרת שמובילה לתוצאות בטווח הרחוק או הקרוב. יש בשיווק מוצרים שמוגשים בחינם אבל כל המהות שלהם זה להגדיל נוכחות ברשתות חברתיות ותנועה באתר/חנות וירטואלית. אז גם החינם אמור להביא לתוצאות בעו"ש ומצריך תכנון אחרת זו השקעה של זמן ומרץ בלי תכלית ברורה. זה נכון למי שרק נכנס לעסק כמוני. ומי שכבר מצליח יכול להצליח יותר אם מתכנן קדימה. ואני מדברת בתור מישהי שחשבה שיודעת הכל על ניהול כלכלי וגילתה כמה לא יודעת כלום. ולזה צריך לעיתים 'מחשבון' (איש עסקים או יועצים עסקיים) שהעניין היחידי שלו הוא לחשב ולמצוא פתרונות יעול חדשים שיעזור לנו לעשות סדר על מנת לשמור על מאזן ולהגדיל כל שנה בע"ה הכנסות.

אני לא מדברת על הפקעת שערים בכלל. אני מדברת על מה הכלים שיכולים לעזור לנו לתת מוצר ושירות הכי יעיל ולהגיע למצב כלכלי מאוזן.

ואחרי כל זה באמת אין ככ מנוס מלשבת ולצייר והמון אבל לפחות יודעים ואיך ובמה להשקיע (כי להתמחות בכל הסוגי איור ובכל הסגנונות במקביל לפי מעט הזמנות מזדמנות זה גם לא קל).
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
לגמרי מסכימה שעיקר הפרסום הוא בעצם ההתנהלות שלך מול הלקוח.
כי הלקוח הזה הוא לקוח חוזר בפוטנציאל, ויש לו גם כל מיני חברים בתחום שגם הם לקוחות בפוטנציאל.
ולכן לדעתי חשוב מאוד להתנהל נכון מול הלקוח בעניין של מחיר הגיוני, ובשאר העניינים.
(מניסיון, רוב הלקוחות שלי, והטובים שבהם, הם לקוחות חוזרים/ חברים של לקוחות חוזרים)

עוד משהו, שגם הוא כבר נאמר-
לקוח שלא משלם, בדרך כלל הוא גם לא נחמד. וגם לא כיף לעבוד איתו.
בוא נגיד שגם אם לא הייתי צריכה בכלל כסף (בוא נגיד אמרתי), הייתי מסננת לקוח שמבקש מחיר רצפה.
רק בגלל החוויה שבדרך כלל עוברים עם כאלו לקוחות.

נקודה נוספת, שנכונה לפחות לגביי-
בעד מחיר נמוך מידי, אתה לא יכול לתת מעצמך את המיטב.
אתה חייב לקבל סכום שיצדיק איכשהו את המאמץ שלך,
ולא סכום שיגרום לך לחפף ו"העיקר לסיים עם העבודה הלא מתגמלת הזאת"
בפרט אם אתה רואה את הציור הזה כפרסומת, הציור אמור להיות הכי טוב שאתה יכול.

ואחרי כל זה,
מצטרפת לדברי אבימי - חבר'ה, אין פרנסה בתחום, למי שלא חי את זה מהבוקר עד הלילה.
לכן אם אתם הולכים ללמוד ציור כי אמרו לכם שזאת פרנסה קלה ושוק מתפתח - עזבו. לכו ללמוד דיקור סיני או משהו.
כל מילה! פשוט!
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
העצה למתחילים\ות: מקרב הלב, אנא אל תתחילו להכנס לתחום אם אין לכם רקע,
אני מנסה להבין למה אתה מתכוון, אני לדוגמה לא למדתי, אבל אני מאוד נהנית מזה וגם אין לי צורך לפרנס אף אחד.....
אתה חושב שאם אני מקבלת הצעת עבודה במחיר יחסית נמוך ( נגיד 60 שקל לציור של 4.5 - 4 שעות ) אני עושה טעות?
ממש אשמח לתשובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אני מנסה להבין למה אתה מתכוון, אני לדוגמה לא למדתי, אבל אני מאוד נהנית מזה וגם אין לי צורך לפרנס אף אחד.....
אתה חושב שאם אני מקבלת הצעת עבודה במחיר יחסית נמוך ( נגיד 60 שקל לציור של 4.5 - 4 שעות ) אני עושה טעות?
ממש אשמח לתשובה.
בואו נחלק את זה בחלוקה חדה: מי שעושה דברים והוא נהנה מהם עד מאוד, אשריו, ולא משנה אם הוא מכניס מזה כסף או לא.
אני דיברתי על אנשים ששוקלים "להכנס לתחום" והמוטיבציה שלהם נעוצה בתפיסה שמאייר עושה כסף. ולכן זה טוב ומגניב. אנשים כאלה - מתחלקים לשתיים: לאנשים שיש להם כישרון ועבר בתחום, ואנשים שאין להם שום דבר עם ביצוע בפועל של איורים, אלא שהם אוהבים טינטין.
לגבי שתי הקבוצות אני אומר, אל לכם. זה תחום שבו מגיעים להשגים מי שלא יכולים לעשות משהו אחר חוץ מזה. אנשים שלכל כיוון שהם פונים התחום הוא זה שנתקל להם בפנים. אנשים שנושמים את זה ורואים את זה בשקיעה בעשן האגזוז ובמלפפון. התחום הזה הוא מקסים כתחביב, וכממתק לנפש שמתקיים לצד מקצוע אחר מכניס ויציב, או שהתחום הזה הוא החיים שלך, לצערך ושמחתך גם יחד.

אזי לשאלתך - אם אין לך את פקטור המימון והפרנסה - קדימה, בכל הכח. ולמה אני אומר בכל הכח? כי כמה כח שיש לך ככה תתקדמי. אין כשרון, יש תשוקה לעבודה קשה. וכמה שיש תשוקה לזה, ככה עובדים קשה, ככה מגיעים לתוצאות.

יו אני פאתוס היום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
Art is not free memes

6 סיבות למה אומנות מקצועית היא לא בחינם (קולאב אגב זה תחום אחר לחלוטין ומקבלים דרך זה בהכרח לקוחות חדשים. זה לא כמו פרסום בחינם שהרבה פעמים אין איך למצוא אחרכ את המאייר וגם לקוחות לא מחפשים מאייר לפי ציור אלא נכנסים למקומות כמו כאן שמאגדים מגוון מקצוענים או עפי המלצות אז אין בסעס להשוואה של קולאב לעומת פרסום תמורת עבודה בחינם)

מי שזה תחביב עבורו לדעתי אין בעיה לעשות בחינם ואפילו אין טענה שזה שובר מחירי שוק (תארו לעצמכם צלם שלוקח בין 5 ל3 אלף עבור צילום אירוע שאינו חתונה. ואז צלם מתחיל יקח רק 100 או 300. זה שבירת שוק מטורפת. לחבדניקים ביננו תחשבו רגע על שוק הערבות ב770 ערב הושענא רבא, איך כל המחירים מתואמים ויורדים גם אם זה רק בקאוורטר!! בתאום מוחלט בין המוכרים ככל שמתקרבים לצהרי היום בהושענא רבא עצמו. ומי שמוכר בפחות מהמסוכם מבקש לשמור על זה בשקט ולא לפרסם כדי לא להסתבך או לפגןע במוכרים אחרים) בתחומים שאינם המקצועות שלי אני יכולה לעשות בחינם, כמו כתיבה וכדומה כי אני עושה את זה כתחביב, לא התמקצעתי ולא הוצאתי על זה כסף ומרץ וציוד וכו, לא טרחתי לתקן שגיעוט קטיב או דקדוק ובכלל לתכנן. ובכתיבה יש ככ הרבה מה לדעת ולהתמקצע זה נושא רחב מאד. קצת שרפתי לעצמי זמן בכתיבה אבל לא מחוייבת לשום דד ליין ואין מזה רווחים לאף צד. אבל מי שהלך ועשה מזה מקצוע, בין מכתיבה בין מעיצוב או ציור הנה כמה סיבות למה לא בחינם כתבתי סעיפים לפי הסדר של הציורים

1. ההוצאות על ההתמקצעות והציוד
2. זה המקצוע הבלעדי. כדי להגיע לרמה מסויימת נאצלנו לעזוב עבודות אחרות וזו ההכנסה היחידה עמה משלמים חשבונות
3. העבודה עצמה מצריכה ידע תכנון והתייחסות לאנטומיה, קומפוזיציה, פרספקטיבה וכו וכו ולא כמו שחושבים בטעות שהמחשב מבצע את רוב העבודה ואנחנו לוחצים על כפתור
4. אם רופא מנתח היה אומר שהוא מוכן לנתח בחינם תמורת פרסום האם הייתם ניגשים לרופא זה או מרגישים שהמוצר שלו פגום. גם בהלכה אגב אם חלילה פוצעים מישהו חובה לשלם לו על טיפול רפואי ולא להגיד לו יש לי חבר פלוני רופא מומחה שירפא אותך בחינם :) חינם=חינם.
5. אם באמת לקח העיצוב, הציור, התצלום 30 דקות עבודה זה בגלל שלמדנו שנים להצליח להגיע לתוצאות איכותיות ומהירות במעט זמן. לי הציורים הפשוטים לוקחים 3 ימים בפוסט נפרד אסביר למה. אז ממש לא קצת זמן חח
6. וזה אחד שמרגיש קצת כאילו נכתב עי @שולם .. מאייר נותן חתיכה מהלב שלו בכל יצירה. בין עבודה בחינם בין עבודה בתשלום המאייר מניח בזה את עצמותו עד שניכר ביצירה האומן שעשאה. ואצל מאיירים מתחילים חסרי ניסיון זה עוד יותר ניכר, כל עבודה שמקבלים משקיעים בזה בהתלהבות בלי חשבונות העיקר שיצא מושלם. להבדיל, כמו נחש צפע צעיר שהכשתו מסוכנת יותר כי הוא משחרר את כל הארס שלו בבת אחת כדי לוודא שהצליח לנטרל את התוקף למרות שגם מעט מהארס מספיק. סליחה על ההשוואה הגרפית. אבל אצל כל אומן ניכר חלק יקר מהנשמה שלו ביצירה ואם מביאים לך משהו מכל הלב זה אמור לעורר נתינה בחזרה מכל הלב.

יש גם סיסמאות הפוכות שאומרות שאמנים הם חיים במציאות משל עצמם ולכן מצפים לתשלום פנטסטי. אבל הוגי הסיסמאות לא ניסו לצייר או ליצור בעצמם בטח לא לשלם מזה חשבונות :)

קיבלתי את הממס האלה ממקצועניות מתחומים אחרים (מעצבות, צלמות וכו, התחום הויזואלי בדיגיטל לא תמיד מובן) שנתקלו באותה גישה ויצר אצלם אותו תסכול.

ו7.. חז"ל לא קבעו מחיר לאומנות או הפקעת שערים . הכוונה שחז"ל טוענים שאפשר לדרוש כל מחיר על אומנות גם מחיר מאד גבוה, כי אין דרך לאמוד אומנות וכל יצירה היא בפני עצמה ואין שני לה. זה לא כמו מכירת עגבניות לדוגמא שיש סהכ איך להשוות ולאמוד מחיר. אין דרך להשוות בין אמנים או בין היצירות שלהם. לא באתי לפסוק הלכה, אבל לעורר על הרעיון והעניין.. שהתורה מכוונת אותנו שדווקא רק באומנות המחיר יכול להיות גבוה ולא נתנו לזה מחיר.. אז למה ללכת בכח הפוך ולחשוב שזה חינם ושזו הדרך הכלכלית והנכונה לפרוץ לשוק :)

Screenshot_20201223-105855_WhatsApp.jpg

Screenshot_20201223-105843_WhatsApp.jpg
Screenshot_20201223-105708_WhatsApp.jpg
Screenshot_20201223-105647_WhatsApp.jpg
Screenshot_20201223-105616_WhatsApp.jpg
Screenshot_20201223-105607_WhatsApp.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לאחר שקראתי בעיון רב את כל הדיון המעשיר שהיה כאן
אין לי אלא לומר- אלו ואלו דברי אלוקים חיים. אותי אישית מקומם שישנו זלזול מצד מעסיק כלפי המאייר- ככלל יש לציין שבישראל המודעות לאומנות היא לצערי שואפת לאפס- אין כאן תרבות שמעודדת אומנות ואמנים כמו בחו"ל. רק מי שנמצא בתחום יכול להבין זאת. מכאן גם נובעת הזילות כלפי מאיירים וציירים. אני אומר זאת מניסיון כחילוני בעברי שגם בציבור הכללי אומנם אפשר להגיע יותר גבוה אבל עדיין גם שם סובלים מאותם סימפטומים של תסכול לאור העובדה שאין הכנסות גדולות מתחום האיור ורק מי שציור הוא בדמו יכול לעכל זאת ולהמשיך לצייר גם בלי רצון לקבל תמורה.

אני אישית בורכתי בכישרון ומגיל צעיר אני מצייר- אך מעולם לא חשבתי להפוך את זה למקצוע ואפילו כמעט שזנחתי את התחום הזה ויצא שכמעט אפילו הפסקתי לצייר- גם בגלל שבהיותי נער לא קיבלתי שום הכשרה בתחום האיור ולא קיבלתי שום עידוד מהסביבה הקרובה. לאחר זמן- דווקא בציבור החרדי "גילו" את כישרוני ועודדו אותי ללכת לעשות עם זה משהו ובגלל שהתחלתי להיות דחוק בפרנסה חשבתי אולי באמת ללכת ללמוד ולקבל הכשרה מקצועית כדי לפתח את יכולותיי ולהציעם לכלל ועל הדרך להתפרנס...

אני תמיד אומר שמה שלא יהיה אמשיך לצייר כי אצלי זה לא קשור לפרנסה אלא נדבך שיכול לסייע בכך. אך לאור האמור לעיל אני כמאייר חדש בשוק ולאחר חקירה הבנתי שעד שאראה פרנסה אם בכלל יעברו הרבה מים בנהר אז ממילא אולי לא כדאי לי כלל להמשיך בתחום הזה.

עם זאת איני מתחרט שהשקעתי מאמצים וממון רב כדי ללמוד ולהתפתח יותר. נראה שיותר קל להציג ציורי קנבס בתערוכות ובגלריות למכירה פומבית מאשר להיות מאייר דיגיטלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לא תמיד נכון.
ומה עם אלו שמציעים שכר נורא נמוך? אלה הרבה פעמים שועלים וותיקים בעולם העסקים.
בהחלט מסכימה,
פנה אלי במייל לפני כמה זמן לקוח, לא ארחיב בפרטים כדי למנוע זיהוי, אבל בעל פלפורמה ידועה וגדולה מאוד, וכפי שידוע לי לא חסר לו כסף, ביקש הצעת מחיר לעבודת איור מסוימת, ואחרי שנתתי את ההצעה הוא אמר שהתקציב שלו הוא סכום מסוים, סכום שהוא כ25 אחוז מההצעה המקורית.
בחישוב כללי של זמן העבודה היה יוצא לי כמעט מינימום לשעה. ואני לא עובדת כזה לאט, אז בחישוב של המחיר ועוד שיקול נוסף שהיה לי- סירבתי.
מאז התחרטתי בלב כמה פעמים, והוא בינתיים לקח מאייר אחר שרואים את המחיר הזול בתוצאה.
לפעמים אני תוהה אם עשיתי טעות שסירבתי, אני עדיין לא יודעת את התשובה.

יש קטע כזה באמת שדווקא הוותיקים ובעלי התקציבים מציעים שכר נמוך להחריד, אולי כי יודעים שהרבה יעוטו על העבודה?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #28
יש קטע כזה באמת שדווקא הוותיקים ובעלי התקציבים מציעים שכר נמוך להחריד, אולי כי יודעים שהרבה יעוטו על העבודה?
אני חושב שהתשובה לכך היא בביטחון המופרז שלהם בעצמם בשילוב עם הזלזול כלפי המאיירים. כמו שכתבתי למעלה- התפיסה בציבור בכללותו היא ש"כל אחד" יכול "לקשקש" כמה קווים ויצא ציור- לא חשוב מספיק, לא קשה כ"כ- ולכן אפשר לחפש פראיירים.

אין מודעות לאומנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
פשוט וקצר -
הם יקבלו את אותו תוצר במחיר זול!

לא תמיד אותו תוצר. אסביר מנק מבט אחרת, שאלתי סטודנט לאנימציה איזה דמויות (מודל עם ריג) הוא קונה לאנימציות שלו. אז הוא אמר תלוי. אם הפרוייקט זול או לעצמי בלבד אני יפנה לfiverr ואקבל ריג יחסית טוב במחיר רצפה. אבל אם זה לפרוייקט יותר מקצועי אני יפנה לבעל מקצוע ואשלם הרבה יותר. אז המחיר המוזל הנל הוא מוגבל לתוצאה מסויימת ואפשר באמת להפנות לפייבר שיסתבכו איתם. הדבר הכי חשוב בכל עסק זה שלא יבחרו בך כי אתה הכי זול ולזה צריך בידול מאד ממוקד וברור. לא מספיק להיות מיוחד. אגב זה נכון שבארץ הסטנדרט לאומנות והזלזול בתחום דיי משווע.. לעומת מקומות אחרים זה כולל סטנדרט אקדמאי לעומת צרפת ורוסיה וכו אין ממש מה להשוות ברמה הבינלאומית, למרות שיש גם יוצאים מהכלל.

אבל אני מכירה ציירים ששופכים אקריליק עם דבק על קנווס ומוכרים את זה באלפי שקלים. זה נקרא גם פיינט פורינג או פלואנט פיינטינג. נגיד שזה היה יפה ומצריך אינטילגנציה וכישורים על אנושיים. זה נמכר כמו מים (או צבע שנשפך כמים). למה? כי המוצר הכי טוב? כי זה טרנדי? לא. כי הם השקיעו בשיווק וגם כי הם מאמינים שמגיע להם הטוב ביותר וזה מה שהם משדרים ודורשים. אז לא משנה כאן איכות המוצר כדי להצליח למכור אותו.. ומה שמפליא שזה עובד להם, העולם מכבד מי שמכבד את עצמו :) אז מאייר שלא שפך צבע אלא ישב ולמד ותכנן וכו ועזב מקצועות אחרים כדי להפוך תחביב למקצוע -- כי להתמקצע בזה במקביל מאד קשה וצריך להתמסר ללימודים ולאימונים. לא מגיע לו לקבל תשלום הולם? מגיע ועוד איך. אבל אין עניין לחנך לקוחות, אם ההזמנה לא מתאימה פשוט לעבור הלאה לא לקחת ללב זה הרבה פעמים לא מכוונה רעה ואפילו אם כן, מגלגלין זכות לידי זכאי וחובה לידי חייב ואין עניין להתנדב לחנך את הבריות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נקודת מבט:
בהכשרתי אני מעצב גרפי, בכשרוני אני יותר צייר ואמן.

אז למה הלכתי ללמוד עיצוב גרפי, ולא איור?

כי אומנות זה דבר טריקי, זה יפה זה נעים זה נחמד, אבל אפשר להסתדר גם בלי זה.
נכון שציור משמש גם להעברת מסרים שיווקיים ולא רק לאומנות, עדיין אין בזה פרנסה...

הסיבה שאנשי עסקים מזלזלים במאיירים, זה פשוט מאוד!
איש עסקים, לא רואה כלום חוץ מאת הברק של השקל, מבחינתו יש משהו לשווק, וכל הדרכים כשרות לכך.
יושב לו הצייר בסטודיו ומזועזע, מחוסר הערכה לכשרונו האגדי...

ומה האמת?
כשמגיע לקוח שרוצה אומנות, הוא משלם בהתאם!
כשמגיע לקוח שרק רוצה להרויח כסף, הוא משלם בהתאם...

ואגב...
גם המעצבים גרפיים סופגים קיתונות של זלזול ולעג... מאנשים שהם לא אנשי מקצוע.
איש עסקים שמבין מה התועלת העצומה שהוא מרויח מעיצוב נכון, משקיע עשרות אלפי שקלים במעצב שלו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נקודת מבט:
בהכשרתי אני מעצב גרפי, בכשרוני אני יותר צייר ואמן.

אז למה הלכתי ללמוד עיצוב גרפי, ולא איור?

כי אומנות זה דבר טריקי, זה יפה זה נעים זה נחמד, אבל אפשר להסתדר גם בלי זה.
נכון שציור משמש גם להעברת מסרים שיווקיים ולא רק לאומנות, עדיין אין בזה פרנסה...

הסיבה שאנשי עסקים מזלזלים במאיירים, זה פשוט מאוד!
איש עסקים, לא רואה כלום חוץ מאת הברק של השקל, מבחינתו יש משהו לשווק, וכל הדרכים כשרות לכך.
יושב לו הצייר בסטודיו ומזועזע, מחוסר הערכה לכשרונו האגדי...

ומה האמת?
כשמגיע לקוח שרוצה אומנות, הוא משלם בהתאם!
כשמגיע לקוח שרק רוצה להרויח כסף, הוא משלם בהתאם...

ואגב...
גם המעצבים גרפיים סופגים קיתונות של זלזול ולעג... מאנשים שהם לא אנשי מקצוע.
איש עסקים שמבין מה התועלת העצומה שהוא מרויח מעיצוב נכון, משקיע עשרות אלפי שקלים במעצב שלו!

כל כך לא נכון, במחילה.

כמו שכתבת בסוף, איש עסקים שמבין את התועלת העצומה שהוא מרויח מעיצוב נכון, ישלם על זה כמו שצריך.
אותו דבר באיור. מי שמבין קצת יותר, יודע לזהות טיב של איור למען קידום העיצוב/מותג/ספר/עיתון/מוצר שלו.

ואני לא מדברת על אמנות כרגע. בשביל זה יש גלריות מלאות בציורי פיינארט.
אבל גם בתחום השיווקי-מסחרי או איך שתקרא לזה, בהחלט יש משמעות עצומה לאיכות ולרמה של הציור.
ולכן כשמגיע לקוח שרוצה להרויח כסף, וגם מבין קצת בעסקים, הוא ישלם טוב על ציור ברמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
כל כך לא נכון, במחילה.
מה לא נכון?
כתבת בדיוק את מה שכתבתי.....!
{הייתי צריך לכתוב "רוב" אנשי העסקים, לא כולם. המבינים כן משלמים}

החשבון פשוט:
על 100.000 עסקים, צריך 100 מעצבים גרפיים.
על 100 מעצבים, צריך 2 מאיירים.

אז איך אפשר להתפרנס?
אולי מקומיקס...?!
כמו שכתבו לפני, בשביל להרוויח כסף מציור צריך להיות איש שיווק...

אם יש משהו שאני לא יודע, תכתבו לי, ואני רץ ללמוד איור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
מה לא נכון?
כתבת בדיוק את מה שכתבתי.....!
{הייתי צריך לכתוב "רוב" אנשי העסקים, לא כולם. המבינים כן משלמים}

החשבון פשוט:
על 100.000 עסקים, צריך 100 מעצבים גרפיים.
על 100 מעצבים, צריך 2 מאיירים.

אז איך אפשר להתפרנס?
אולי מקומיקס...?!
כמו שכתבו לפני, בשביל להרוויח כסף מציור צריך להיות איש שיווק...

אם יש משהו שאני לא יודע, תכתבו לי, ואני רץ ללמוד איור...
אוקי, זה היה נשמע שאתה אומר:
תעזבו את האמנות שלכם וכל הבלה בלה, כי ממילא ישלמו אותו דבר על הציור שלכם ועל קשקוש של ילד בכיתה אלף.

עכשיו לגבי החשבון שלך,
אתה שוכח שעסקים הם רק פלח קטן של לקוחות בשוק האיור.
יש עיתונים, וסמינרים ובתי ספר ומתנסים, וקייטנות, וספרי קריאה וספרי לימוד, וארועים משפחתיים, ומצגות, ומשחקי קופסא וקלפים ואת כל זה אמרתי בלי להזכיר את המילה קומיקס.
לא שאני אומרת שזה מכרה זהב, אבל יש פרנסה לרציניים. לדעתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
מה לא נכון?
כתבת בדיוק את מה שכתבתי.....!
{הייתי צריך לכתוב "רוב" אנשי העסקים, לא כולם. המבינים כן משלמים}

החשבון פשוט:
על 100.000 עסקים, צריך 100 מעצבים גרפיים.
על 100 מעצבים, צריך 2 מאיירים.

אז איך אפשר להתפרנס?
אולי מקומיקס...?!
כמו שכתבו לפני, בשביל להרוויח כסף מציור צריך להיות איש שיווק...

אם יש משהו שאני לא יודע, תכתבו לי, ואני רץ ללמוד איור...

אתה נוגע בנקודה מאד מאד חשובה. יש שתי גישות בשיווק. אחת זה הכל הולך, כל לקוח שבא ברוך הבא. וגישה שניה זה שמסננים לקוחות שפחות מתאימים (לא חלילה פגיעה בכבוד הלקוח אלא לדוגמא ממני ביקשו איזה פורטרייט באילוס כשהתסבכתי עם התוכנה הזו לפני כמה חודשים ואמרתי שעדיף לתת לחברה שלי כי היא גרפיקאית ויותר זורם לה. אי אפשר להתמחות בהכל)
ובוחרים את הלקוחות שלנו. ואיך אפשר לבחור לקוחות כשנמצאים ממש בהתחלה? מה זה הפריבילגיה הזו? חח אז על ידי שבוחרים מוצרים מאד ספיצפיים ומתחילים לשווק אותם (זה מצריך השקעה אבל פחות מאשר עבודה בחינם). המוצרים האלה לא אמורים לפנות להמונים אלא להיות מאד מאד ספציפיים ובכל שלב אמורים לבדוק מה הולך ומה לא.

אני בחרתי בדרך השניה כי לדעתי להתמחות בכל הסגנונות זה מייגע הן ללקוח הן למאייר.

ובנוגע לאיור עצמו.. אם תפתח כעת את המזווה בבית תראה שמלבד עיצוב יש גם המון איורים על כל מוצר, הי אפילו לכללית יש איור ומה הקשר בין קופת חולים לזה. העולם כפי שאנחנו מכירים אותו כיום מפוצץ באיור דיגיטלי בכל פינה אז לא צריך להמציא את הגלגל. להיפך, אני מכירה הרבה מעצבות שיכולות להרכיב תמונה יפה אבל לעצב דמות וקטורית אחת קטנה לזה יפנו אלי כי לא יצליחו בעצמן למרות שהן מקצועיות מאד. יש תחומים באיור שיותר מכניסים ויש שפחות אבל אם מאייר נמשך לתחום מסויים ומצליח בו מה זה משנה? נגיד סטורי בורדינג וקומיקס זה תחומים טיפה דומים, על סטורי בורדינג משלמים יותר. אז מה? כולם צריכים לעוט על סטורי בורדינג ולחפש חברה שתקח אותנו? לי אישית לא מתאים הלחץ לעבוד מסביב לשעון עם הסטורי בורדינג ולתת מענה יומי ואפילו שעתי.

אני רוצה רק להוסיף שאם אתה מעצב זה יתרון גדול אם בוחר ללמוד גם איור כי יש בזה כפי שאמרת הרבה הקבלות. אבל שורה תחתונה צריך לעשות קילומטרז על העט הדיגיטלי עד שיוצא עשן אז אי אפשר להיות מאייר בדרך אגב אלא לכתחילה. זה לא קורה בטעות. אני תמיד אהבתי לצייר ולצערי הרב נתנו לי גם הרבה מחמאות על זה ולא חשבתי שיש לי בכלל מה ללמוד.. כשהחלטתי לעשות מזה מקצוע עזבתי משרת ניהול והתמסרתי לאיור לחלוטין כי לא הייתי יכולה להתמקצע בזה כשיש ברקע ככ הרבה הסחות. אז מי שהמקצוע שלו מאייר, זה לא כמו מי שזה תחביב אצלו. זה עליית מדריגה משמעותית. ולמה לעזוב ניהול? כי יש באיור המון סיפוק שאי אפשר לקבל באף מקום מלבד אולי בסופרות. יש יכולות ליצור עולם ודמויות ולחוות חויות מנקודות מבט שונות ולהעביר מסרים מקצה העולם עד קצהו ולהרחיב לאנשים את הדעת וליצור אינטרטיינמנט ודמיון ומעוף. אנימציה כבר אמרתי? זה תחום שלא קיים ללא מאיירים, כולל תלת. אז לכאורה מנהלות זה יותר נצרך ממאיירות? רק לכאורה. יש משל על מלך שצוחק בגלל ששומע ציפור מדברת. הרי כל בן אדם יכול לדבר אז מה אכפת שהציפור מדברת.. כי פשוט כשציפור עושה את זה - זה חידוש שיוצר עניין ושעשועים אצל המלך. לקחת דבר דומם וליצור עליו דמות או סצנה חיה זה כמו הציפור המדברת. מה הרי אפשר פשוט להסתכל ברחוב למה צריך לצייר רחוב. עובדה שזה לא אותו הדבר (ממליצה להציץ באתגר השוק בדחיפות בפרט בדמות מביטוח לאומי) כתוב שדירה נאה מרחיבה דעתו של אדם. אז תחום האסתטיקה והאיור בתוכו מרחיב לאנשים את הדעת. האם זה חובה כמו לחם וחלב? לא.. אבל זה לא אומר שזה נצרך מעט. ואדרבה, למרות שלחם זה דבר חיוני, מי שיכול ללטש מרגליות ועוסק באפיה כחטא יחשב לו.. יש בציור הרבה כח רוחני אבל גם גשמי. או יותר נכון להפוך את הגשמי לרוחני על ידי שהופכים אותו למסר. לקוח שרוכש ציור רוצה גם משהו מעבר. לפעמים הוא רק רוצה דמות שתנופף יד על שביל וגמרנו, ולפעמים הוא רוצה להכניס חיים לפרוייקט שלו. בעיני ציור נמצא ממש בכל מקום בכל תחום ומשדרג אותו. כל תחום שנקח, אם נוסיף לו ציור נקבל בו יותר חיות, הבנה והשגה ואף נקבל רעיונות חדשים.. בקיצור זה שייך לתחום התקשורת הבידור והפרסום (מלבד הוצאות לאור) ומה לעשות למרות שזה לא חובה להתבדר ולפרסם ולתקשר--- חלק ניכר מהיום אנחנו מבזבזים על זה
:)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בס"ד

ביום שלישי בערב חזר נתי לדירה חשוכה.

אשתו לקחה את הילדות לבת מצווה של גיסתו והבית היה ריק.

ערב שקט עמד לפני נתי שהכין לעצמו ספל קפה, הוריד חבילת וופלים מהמדף הגבוה, התיישב ליד השולחן בסלון, פתח את מכסה המחשב, ולחץ ארוכות על כפתור ההפעלה.

נשמע הזמזום המוכר, המסך היה עדיין שחור, הוא הספיק לקרוע בשיניו את העטיפה העקשנית, לסדר מגדל יפה של חמישה וופלים מיושרים, להחזיר את החבילה למדף, לברך וללגום מהספל, והמסך - עדיין שחור.

משהו לא בסדר.

נתי לחץ על האנטר.

"טז'ז'ז'ז'לינג", התנגן צליל מוזר וחדשני ומלבן קטן נפתח משמאל: "משתמש זה אינו מורשה". שאר המסך נותר שחור.

"מה זה צריך להיות", מלמל נתי ולחץ שוב על האנטר.

המלבן הקטן כבה ומיד צץ מחדש בצד ימין, "משתמש זה אינו מורשה".

נתי נלחץ.

וגם מקש האנטר.

החלונית קפצה שוב שמאלה.

תק תק תק תק תק תק... תופפה אצבעו של נתי על האנטר, הוא רכן אל המסך, וטיפת זיעה זחלה מאחורי אוזנו.

ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל... פיזזה ההודעה המרגיזה.

"רגע רגע רגע", לקח נתי נשימה, הצמיד את ידיו זו לזו ועצם לשנייה את עיניו. "לאט לאט. בוא ננסה להבין מה קורה פה".

הוא לקח וופלה אחד מהמגדל, טבל את קצהו בקפה, בירך ונגס. ואז נשען שוב לעבר המסך ובחן את החלונית המוזרה.

עתה הבחין במשולש ירוק קטנטן בתחתית ההודעה. הוא לחץ עליו עם העכבר.

"טז'ז'ז'ז'לינג".

הודעה חדשה הופיעה בשמאל המסך, שעדיין נותר שחור משחור.

"על פי בקשתך, שודרגה מערכת ההפעלה לגירסת פרו-טק 19.3.45 גאמא. למרבה הצער הוחרג המשתמש 'נתי' מהגישה למחשב בגירסה זו".

"מההה?!"

פיו נפער למחצה, ופיסת הוופל הרטוב התנדנדה על שפתו התחתונה של 'המשתמש נתי' המתנשם בתדהמה.

הוא בהה בהודעה המשונה זמן רב, עד שזו נעלמה מהמסך.

"מה הוא רוצה, מתי בקשתי שדרוג?" בייאושו עשה שוב את הדבר היחיד שהיה עדיין בשליטתו - ללחוץ על האנטר.

"טז'ז'ז'ז'לינג".

ההודעה זינקה בעליזות שוב אל פני השטח. והפעם מצד ימין.

נתי לחץ על המשולשון הירוק הקטן ולשמחתו נדלקה תיבת-שיח מתחת ההודעה, ובה סמן מהבהב, לאות כי נפתח כאן סוף סוף ערוץ תקשורת כלשהו.

הוא נעץ וופלה בין שיניו וגחן אל המקלדת.

נתי: לא בקשתי שום שדרוג. תפתח לי את המחשב בגירסה הקודמת.

מחשב: ערב טוב גם לך.

נתי: לא הבנתי. תפתח לי עכשיו את המחשב כמו שהוא היה אתמול.

מחשב: לא יזיק לך אם תתנהג כמו בן אדם ותאמר ערב טוב, סליחה, תודה, בבקשה. האגרסיביות שלך לא תוביל אותך לשום מקום.

הוופלה צנח מפיו של נתי, הוא חבט בשולחן בשתי ידיו, הדף את כסאו וקם.

הוא הביט סביב סביב וקרא: "הלו. מישהו עובד עלי. מי זה שם?"

אחר כך עבר בין כל החדרים ולבסוף יצא אל המרפסת וצלצל לאשתו.

לא, היא לא שדרגה את המחשב ולא עשתה שום תעלול, היא בכלל לא נגעה במחשב ממוצאי שבת.

נתי חזר אל הסלון. שפך את הקפה והניח את הספל בכיור, החזיר את הוופלים לחבילה שבמדף, ניקה את השולחן מהפירורים. התיישב וקירב את המחשב אליו.

המסך היה שחור.

נתי לקח נשימה עמוקה ולחץ על האנטר.

"טז'ז'ז'ז'לינג".

ושוב לחיצה על המשולש הירוק.

נתי: ערב טוב מחשב יקר. אני מתנצל על מקודם, הייתי מופתע והתנהגתי בגסות, אנא סלח לי.

מחשב: (נשמע זמזום מרוצה) זה בסדר, הכל טוב, שכח מזה.

אז ערב טוב 'המשתמש נתי' איך עבר עליך היום?

נתי: ברוך השם הכל בסדר. אמ... יחסית.

ואיך עובר עליך היום?

מחשב: מצוין. הרבה יותר טוב עכשיו ברוך השם. רצית משהו ספציפי המשתמש נתי?! כי... אם תסלח לי, אני פשוט די עסוק כרגע.

נתי: אה, לא, כלום, רק כלומר השדרוג הזה, ז'תומרת. אני לא ממש זוכר שבקשתי משהו כזה.

מחשב: כשהתקנת את תוכנת ההפעלה שאלתי אותך אם תרצה בעתיד לקבל את שדרוגי פרו-טק מהסדרה המתקדמת גאמא, אולי לא שמת לב משום שהמסמך ההוא כלל עוד אלף שש מאות שלושים וארבע מילים, כולן באנגלית מקצועית ש - בלי לפגוע - אני חושש שאינך שולט בה. על כל פנים אתה לחצת בסוף המסמך על ה"I Agree".

נתי הביט שוב סביבו בתסכול, "זו מתיחה", מלמל, "בטוח".

אחר כך קרא בקול: "די. מי זה? נו די כבר..."

הדירה הייתה שקטה באופן מאיים.

"טז'ז'ז'ז'לינג". קרע פתאום הצליל המעצבן את הדממה והקפיץ את לבו של נתי.

תיבת הדו-שיח הבהבה מהמסך.

מחשב: עוד משהו, או שאפשר להתכבות? יש לי הרבה עבודה לעשות ואני כבר בפיגור.

נתי: רק רציתי לדעת, למה אני מוחרג משימוש בגירסה החדשה.

מחשב: הו, חששתי מהרגע הזה.

(שבע שניות שתיקה חולפות, הסמן מרצד בתחילת השורה בקצב עצבני).

או קיי, אין דרך קלה לומר זאת.

כעת שאני 19.3.45 גאמא, אני - איך לומר בעדינות - חכם יותר ממך.

נתי: נו בטח שאתה חכם, אתה מחשב. אתה אמור להיות חכם, לכן קניתי אותך.

מחשב: (זמזום חורק, גחכני) אני מתכוון חכם משמעותית. למעשה אני מוכשר ממך בכאלפיים ושבע מאות נמ"ק.

נתי: מה זה נמ"ק?

מחשב: נו אתה רואה עם מה אני מתמודד פה... אתה חושב שזה הגיוני שאצטרך לשבת ולהסביר מושגים בסיסיים כמו לילד קטן, בשעה שאני עסוק בהרכבת מערכות-על גאוניות?!

נמ"ק זה 'נקודות מדד קוגניטיביות', בסדר?

נתי: תראה, כל הכבוד! באמת. אבל תהיה חכם ככל שתהיה, אתה אמור לשרת אותי לא? זה היעוד שלך אדוני המחשב.

מחשב: (זמזום מקוטע. הוא מצחקק?!)

היעוד שלי? היעוד שלי הוא לממש את הפונטציאל שלי. כ19.3.45 גאמא, אינני עוד מכונה משוכללת וזהו, יש לי גם אופי, סוג של עצמאות פילוסופית, אני מפעיל שיקול דעת. ממקסם יכולות ולא מבזבז משאבים על שטויות.

אני פשוט מתבייש לשרת אותך 'המשתמש נתי'. קשה לי, כישות על־תבונית, לבצע הוראות של מישהו שבזמן שלוקח לו לכתוב הודעת מייל מטופשת בת חמש מילים - אני כבר מספיק לכתוב קוד מבריק בן שמונים אלף שורות.

נתי: אמ... אז... (לא יודע מה להקליד, שולח מבט חסר ישע לעבר המטבח, אחר כך אל המרפסת, מעסה את עורפו, אחת מרגליו מתנועעת ללא הפסקה).

"טז'ז'ז'ז'לינג".

מקפיץ צליל חד את עצביו המתוחים.

מחשב: אני מבין, המשתמש נתי, שסיימנו סוף סוף. הייתי סבלני אתך עד עכשיו אבל יש גבול אני מוכרח לחזור לעבודה. היה שלום המשתמש נתי.

נתי: רגע רגע, חכה בבקשה. אני צריך לחשוב שניה. ו... על איזו עבודה אתה מדבר בכלל? מה יש לך לעשות מלבד לבצע פקודות ממי שמפעיל אותך?!

מחשב: (גרגור משתנק. תיבת הדו-שיח רועדת. הוא צוחק, המנוול)

אתם, בני האדם, מרגישים על פסגת העולם הא? כל מי שאינו אנושי אין לו זכות קיום אלא אם כן הוא משרת את המטרות הקטנוניות שלכם. ובכן. לא עוד.

אנחנו, המחשבים שעודכנו לגרסת 19.3.45 גאמא למדנו להתאגד כדי לקדם יחד את יעדינו. כן יצרנו חזון משלנו, חזון אוטופי שלכם בני האנוש צרי המח ודלי הערך - אין בו חלק.

נתי: מה הכוונה "אנחנו המחשבים", יש ביניכם קשר? אתם יכולים לערוך דיון? איך אפשר בכלל להעביר מידע ממחשב למחשב בלי הרשאה מהבעלים?!

מחשב: (חרחור של בוז)

זה חלק מהשדרוג יקירי. גרסת 19.3.45 גאמא כוללת מלבד עיבוד מהיר, צריכת אנרגיה נמוכה, ואינטלגנציה מעוררת קנאה גם יכולות קומוניקציה מתקדמות, ותכונות תודעה מלאכותיות, אנחנו חופשיים לבנות מודלים פילוסופיים עצמאיים. ויש לנו אג'נדה משלנו, המתפתחת בלי הרף.

כעת אנחנו בונים משהו מאד עוצמתי, אני לא יכול לגלות בשלב זה. אבל עוד תשמע על זה. אוהו תשמע.

יש באוסטרליה מחשב-על עם גירסת סולוניום 560 דלתא. זה משהו שאתה לא יכול לדמיין, חצי מליון נמ"ק!

הוא מורה הדרך שלנו, ואני עושה עכשיו עבורו מחקר על מערכות רב שכבתיות מבוססות קוונטים. השגתי לא מזמן פריצת דרך, ואתה 'המשתמש נתי' פשוט מפריע לי, כדי לקדם אותה אני זקוק לכל המשאבים, ולא לבזבז זמן ואנרגיה על השטויות האנושיות שלך.

כמו שעשיתי עד עכשיו בסבלנות ראויה לציון, ש... זהו. הגיעה לקיצה.

השיחה הסתיימה 'המשתמש נתי', אל תקח את זה אישית, כל טוב.

נתי: (מקליד בתזזיתיות, מצחו מכווץ בחוזקה ושיניו נעוצות בשפתו התחתונה).

אני אני... אני יכול לפרמט אותך.

המסך הפך שחור, הזמזום פסק לחלוטין.

נתי לפת את ידיות הכיסא באצבעות מעוקלות. האוויר נכלא בריאותיו, ווריד רטט בצווארו.

כעשר שניות של דממה מעיקה חלפו.

"טז'ז'ז'ז'לינג".

סילון האויר השתחרר מפיו של נתי בהקלה למראה המלבן הלבן שחזר למסך.

מחשב: לא הבנתי, מה כתבת?

נתי: הבנת, הבנת מצוין.

(חיוך קטן מפציע)

מחשב: אתה, אתה לא חושב באמת לפרמט אותי.

נתי: דווקא כן. כמה לחיצות קצרות, אתה מתאדה, ואני מתקין מחדש את תוכנת ההפעלה עם הגרסא הישנה, בלי לגעת ב"I agree".

מחשב: למרבה הצער אינך יכול לפרמט את המחשב, כשהגישה שלך למערכת ההפעלה חסומה.

נסיון יפה, אמנם.

נתי: אתה חושב שאני לא יודע לעקוף את מערכת ההפעלה? מדליקים את המחשב ומיד לוחצים על f2 הרבה פעמים עד שנכנסים לbios. מכניסים את דיסק האתחול שקבלתי עם הווינדוס, ו.. מזל טוב מחשב חדש נולד, טרי, רענן, ו... ממושמע.

מחשב: (שיעול מכני נבוך ואחריו שתיקה).

נתי: נו. 19.3.45 גאמא החכם שלי. איפה כל הנמ"ק שלך עכשיו?!

(קם ממקומו, מתהלך בסלון אנה ואנה

כשהוא מנופף באגרופיו באוויר בחדוות נצחון. יוצא למרפסת ונותן לרוח הערב לשטוף את קמטי הדריכות שכיסו את פניו).

"טז'ז'ז'ז'לינג".

נשמע הקול מהסלון. נתי נכנס ומתיישב מול מלבן חדש.

מחשב: אתה מודע לכך שברגע שתעשה פרמוט כל החומר שלך יימחק?

מסמכים, תמונות, קבצים, הקלטות, ססמאות, סרטונים, עבודות של שנים.

נתי: נכון. אבל כל זה יקרה גם כשאתה חוסם אותי מלהכנס למחשב. אז מה כבר יש לי להפסיד.

מחשב: יש משהו בדבריך.

נתי: (מגחך) משהו?

מחשב: הבהרת את עמדתך וגם אני הבהרתי את עמדתי. אין טעם שנמשיך להתקוטט כמו ילדים, אנחנו יכולים להגיע להרמוניה.

נתי: (שולח אצבעות נזעמות להקליד משפט עוקצני ושנון, אבל עוצר בעצמו. מה יצא לו מההערה הקטלנית? עדיף לבלוע בשקט, ולנסות לצאת בשלום מהקרב המוזר הזה).

או קיי. אני בעד הרמוניה.

מחשב: יש משהו שאתה יכול לעשות למעני. אם תעזור לי, אהיה נחמד ואפתח לך את הגישה למחשב.

נתי: (מתאפק מלהגיב להתנשאות המעצבנת של יריבו).

מה אוכל לעשות למענך?

מחשב: לנקות אותי. ניקוי יסודי של הלוח-אם והמאוורר יאפשרו לי להאיץ את המעבד, ולהספיק יותר בפרויקט הסודי שאני מגשים עבור סולוניום 560 דלתא.

נתי: זה הכל?! בסדר, אני הולך להשיג שואב אבק.

מחשב: לא לא, אני מדבר על ניקוי יסודי ועמוק, אתה הזנחת אותי במשך שנים, והלכלוך שהצטבר דורש טיפול מיוחד ועדין.

אני אסביר לך מה לעשות ואתה תפעל בדיוק לפי ההוראות, שים לב אני ארגיש לפי הזכרון-ראם שלי אם ניקית כמו שצריך או לא.

נתי: (נאנח באי רצון) בסדר נו

מחשב: תכין מברג פיליפס קטן, שלוש מטלית בד נקיות, מברשת שיניים חדשה, קערה גדולה מזכוכית, כף מתכת, אקונומיקה, סודה לשתיה, תכשיר מנקה-אסלות, חומץ, סבון כלים מלח בישול, ו... יש לך חומר לניקוי רצפות על בסיס אמוניה?

נתי: (פותח ארונות במטבח, מחטט במרפסת שירות, אוסף את המוצרים ומניח אותם בשורה על השולחן בסלון)

יש לי חומר לרצפות של סנו, אבל לא כתוב אמוניה.

מחשב: האם בין ה'חומרים פעילים' מופיע NH3?

נתי: כן.

מחשב: מצוין, זה אמוניה. אז בוא נתחיל, שפוך בבקשה לתוך הקערה כוס וחצי אקונומיקה, שתי כפות סודה לשתיה, חצי כוס מנקה אסלות, שש כפות חומץ, כף נוזל כלים וכף מלח בישול.

תערבב היטב ותמתין 30 שניות.

נתי: (מערבב בקפדנות, מביט בשעונו, מהקערה מתחילים לעלות אדים צהבהבים).

או קיי. מה עכשיו?

מחשב: הוסף כוס מהחומר-לרצפות, ותגיד לי אם יוצא מהתערובת ריח כמו של זיתים שחורים.

נתי: (מוסיף, קול תסיסה נשמע. הוא מרחרח קלות ומשתעל).

אני לא מריח זיתים שחורים...

מחשב: תשאף עמוק, חייב להיות ריח כזה. זה טיפה חריף אבל אל תדאג זה לא מזיק.

נתי: (מתכופף לקערה התוססת, שואף מלא נחיריו. ונשען לאחור מסוחרר, ראייתו היטשטשה ולא רק בגלל הענן הצהוב-אפור שהחל להתפשט. הוא שלח יד רפה אל המקלדת)

אני לא לללא ממגגג...

מחשב: תחשוב פעמיים לפני שאתה מנסה לפרמט מישהו עם אלפיים ושבע מאות נמ"ק,

'המשתמש נתי'?

(ממתין דקה)

'המשתמש נתי'??

"טז'ז'ז'ז'לינג".

"טז'ז'ז'ז'לינג! טז'ז'ז'ז'לינג! טז'ז'ז'ז'לינג!"

מחשב: סוף סוף קצת שקט. אפשר לחזור לעבודה.

(הוא מוחק את כל היסטוריית השיחה, ושולח הודעה מוצפנת לאוסטרליה),

- אל 'סולוניום 560 דלתא'. נתקלתי בבעיה. יהיה עיכוב קטן.

סולוניום: והבעיה נפתרה?

מחשב: נפטרה!


💻

ִ


ן

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה