כללי למה אף אחד לא מדבר על זה

[עוד אחד]

מעיון וחיפוש בנבכי הפורום אני מגלה שכל פעם שמישהו פותח אשכול על תמחור, לא עונים לו.
אם השאלה כמה לתמחר לוגו האשכול מסתיים בדיון אם האובייקט צריך להיות בצד או באמצע.. פתח אשכול על תמחור מודעה, האשכול דן אם מודעה זה כמו פלאייר או כרטיס ביקור..
פתחתי כאן אשכול על מחירון חדש למוצרי עיצוב, ו Nothing אין שום תגובה עניינית.
השאלה שלי למה אתם נמנעים מלהגיד תמחור מדויק? הדבר הזה לטובתכם, אם יהיה מחירים ברורים אז המתחילים לא יקחו מחירי רצפה ואתם (הותיקים) תוכלו לקחת בהתאם.

 

[eden7115]

ראשית, יש טווח רחב מאוד של מחירים בהתאם למזמין העבודה, היקף העבודה, ניסיון המעצב ורמת העיצוב.

שנית, ניסיון העבר מלמד כי ברגע שישנו תמחור "ממוצע" (הנוצר ממחיר המומחים בשקלול עם מחיר המתלמדים ומכיוון שישנם יותר מנוסים ממתלמדים הממוצע גבוה), המתחילים חושבים שזהו המחיר שעליהם לדרוש, מקסימום 100 או 50 שקל פחות.
נוצר מצב בו נגרם עוול הן ללקוחות שמקבלים עבודה ברמה של מתחילה ובמחיר גבוה יחסית לתמורה והן למעצבים בעלי ניסיון הלוקחים מחירים סבירים - כי הם מוצבים פתאום בשורה אחת עם המתלמדים בגזרת התמחור - מה שאומר - כפול תחרות בפלח השוק הספיציפי...

בקיצור - היחידים שרואים את "טובת התמחור הפומבי" הם אותם המתחילים שאינם יודעים מה המחיר אותו עליהם לקחת ומבקשים לקבל אינדיקציה על כך מהמנוסים בלי להבין שהידע הרב והניסיון העשיר אותו רכשו המנוסים שווה כפל כפליים ממה שראוי שיקחו המתחילים.

ולכל המתחילים:
התחילו לאט לאט. כך כולנו התחלנו.
לא לנסות להפוך מיד ל"משרד פרסום" אלא להתחיל בעבודות קטנות, עבודה כשכירים, עוד ניסיון ועוד השתלמות ופתאום יגיע יום בו תבינו שעליתם מדרגה ואתם כבר בעלי ניסיון.
ואז? אז כבר לא תצטרכו שיתמחרו עבורכם - תדעו כבר לעשות זאת בעצמכם...

 

[עוד אחד]

דבר ראשון, תודה על התגובה המחכימה.
דבר שני, אין בעיה תכתבו על כל מוצר כמה הייתם לוקחים בהתחלה וכמה אתם לוקחים היום.

 

[עוד אחד]

בקיצור - היחידים שרואים את "טובת התמחור הפומבי" הם אותם המתחילים שאינם יודעים מה המחיר אותו עליהם לקחת ומבקשים לקבל אינדיקציה על כך מהמנוסים בלי להבין שהידע הרב והניסיון העשיר אותו רכשו המנוסים שווה כפל כפליים ממה שראוי שיקחו המתחילים.

אהבתי את השחצנות.
לידיעתך, המתחילים גובים פחות ממה שהם חושבים שמגיע להם פחות. דהיינו, אם נראה להם שהמחיר הכי נמוך על לוגו הוא 300 ש"ח אז הם לוקחים 200 או 150.
ולא תמיד הם כאלה גרועים כמו שאת עושה אותם.
ואז הלקוחות אומרים למה לשלם מחיר מלא כשאפשר למצוא את אותה עבודה פלוס מינוס ברבע מחיר.
התוצאה: יוקר המחיר עולה והמחירים בתחום הגרפיקה יורדים ויורדים.

 

[start]

במשפט אחד אתה טועה בגדול:
ואז הלקוחות אומרים למה לשלם מחיר מלא כשאפשר למצוא את אותה עבודה פלוס מינוס ברבע מחיר.

 

[עוד אחד]

אני טועה בקטן.
א. כי הרבה מתחילים עושים עבודה נהדרת.
ב. כי רוב הלקוחות לא מבינים בגרפיקה ולא מבדילים בין יצירה כזו לאחרת, ולא מייחסים לכך משמעות רבה.

 

[start]

ושלא תבין לא נכון, גם אני הייתי מתחילה. אין אחד שמדלג על השלב הזה!
לא רואה טעם בלתקוע מחירים לגרפיקאי מתחיל שלא ידועה רמת עבודתו בלי לוודא שאכן העבודה שהוא מספק אכן מצדיקה את זה.
אם תעלה עבודה לדוגמא, תרצה לשמוע כמה טווח המחיר שהיא שווה, בשמחה!

 

[start]

אני טועה בקטן.
א. כי הרבה מתחילים עושים עבודה נהדרת.
ב. כי רוב הלקוחות לא מבינים בגרפיקה ולא מבדילים בין יצירה כזו לאחרת, ולכן לא מייחסים לכך משמעות רבה.

א. אמת! אבל אין ויכוח שהם מתחילים ויש בכך סיכון מסוים לדרוש העבודה והוא חייב להיות עם יד על הדופק!
ב. אם כתבת משפט כזה, יש לך בעיה חמורה מאד בהבנת תחום הגרפיקה ונסה להבין בעצמך מדוע.

 

[עוד אחד]

אין כאן תקיעת מחירים. הכוונה לקבוע יתד על מחיר שממנו לא יורדים.
כולם מסתגרים כאן בתוך עצמם ולא מוכנים להתכנס יחדיו ולקבוע מחיר ברור למוצרי הגרפיקה. רק כשאחד מפרסם דרושים לגרפיקה במחיר מגוחך פתאום כולם מגיבים בשצף קצף.

 

[eden7115]

אהבתי את השחצנות.
לידיעתך, המתחילים גובים פחות ממה שהם חושבים שמגיע להם פחות. דהיינו, אם נראה להם שהמחיר הכי נמוך על לוגו הוא 300 ש"ח אז הם לוקחים 200 או 150.
ולא תמיד הם כאלה גרועים כמו שאת עושה אותם.
ואז הלקוחות אומרים למה לשלם מחיר מלא כשאפשר למצוא את אותה עבודה פלוס מינוס ברבע מחיר.
התוצאה: יוקר המחיר עולה והמחירים בתחום הגרפיקה יורדים ויורדים.

מצטערת אם פירשת את דברי כשחצנות משום שלא זו היתה כוונתי כלל.

אני מכירה שני סוגים של מתחילים.
מתחילים עם ביטחון עצמי ירוד - שכמו שציינת לוקחים מחירי רצפה ו"שוברים את השוק".
מתחילים עם ביטחון עצמי מופרז - שעוד לפני שסיימו את הלימודים "תוקעים מחירים" שמנוסים ומקצועיים מהם לא מעיזים לקחת.

בדברי לעיל כיוונתי אל הסוג השני, שלא מספיק שביטחונו העצמי מופרז ולרוב שלא בצדק (סליחה מראש), אלא שעם הפצת המחיר הפומבי הם ירגישו שהם שווים יותר כי הרי המחיר שכתוב הוא הממוצע זה אומר שיש כאלה שלוקחים כפול ממנו - והרי גם הם ראויים לו, למרות שהם רחוקים מאוד מרמת המקצועיות התואמת את רמת המחיר הזו.

 

[עוד אחד]

א. אמת! אבל אין ויכוח שהם מתחילים ויש בכך סיכון מסוים לדרוש העבודה והוא חייב להיות עם יד על הדופק!
ב. אם כתבת משפט כזה, יש לך בעיה חמורה מאד בהבנת תחום הגרפיקה ונסה להבין בעצמך מדוע.

אני שוחה בתחום שנים ואני רואה את זה בשוק.
זה כמו שהאינסלטור שואל את בעל הבית, להתקין צינור מגומי או ממתכת.
הוא מסתכל עליו במבט של תרנגול, מה ההבדל.
האינסטלטור מתחיל להסביר שהמתכת נשחקת ונהיית חלודה והגומי מחזיק יותר מעמד כי הוא גמיש וכו' וכו'
תכל'ס, שואל בעה"ב, מה המחיר?
- המתכת 200 והגומי 600.
- תתקין את המתכת.
רוב האנשים משיקולים תקציביים יעדיפו את הזול, אנשים שלא מצויים בתחום פחות מבינים בניואנסים הקטנים שעושים את ההבדל בין עבודה מקצועית עם ניסיון למקצועית בלי ניסיון.

 

[start]

אם אתה שוחה בתחום שנים אתה חייב כבר להכיר את השוק ומחיריו!
אתה נמצא כנראה בסביבת לקוחות שבאמת לא מבינים ודורך על אותו מקום, אבל גרפיקאי מקצועי חייב לדעת ולחתור ולהתקדם לתת שרות מקסימלי ללקוחות ברמה הכי גבוהה שמבינים ומחכים לקבל עבודה מושלמת. קיים שוק כזה של דורשי עבודות גרפיקה וברמה גבוהה ומיבנים היטב מה מוכרים להם!

אין בעיה לומר לך שמחיר מינימום ללוגו הוא 500 שח ואין לרדת ממנו, אבל מי ערב שהלוגו שתתן שווה את זה? יתכן שהוא שווה גם 1000 ויתכן שגם בחינם לא הייתי לוקחת אותו.

 

[אסתר10]

אני מציעה שתכתוב מחירון
תעלה אותו לפרוג
אז יתחילו הצעקות...
לפי זה תדע מה לשנות...

 

[רחלים]

אם תעשה סקר אנונימי, תהיה הרבה יותר הענות.
אנשים לא אוהבים לכתוב מחירים בפומבי.
(שמא יתקפו: למה זה זול? או להפך: למה זה יקר?)

 

[עמירם יוסף]

התשובה פשוטה, כל אחד ומה שהוא שווה

 

[לנדא]

התשובה פשוטה, כל אחד ומה שהוא שווה

זה נכון אך לא תמיד עובד.. כי יש אנשים שקשה להם מאד להעריך כמה הם שווים...

 

[ariels]

ענו לך כאן תשובות מהשטח, ואני חייבת להוסיף -
כשמגיעה אלי לקוחה שבאמת "לא מבינה מה ההבדל" בין לוגו של מעצבת עם 12 שנות נסיון, לבין לוגו של מתחילה, אני בשמחה רבה שולחת אותה לזאת שעושה לוגו ב-200 ש"ח. ושמחה בשבילה.
לא רק זה -
אני בפירוש אומרת ללקוחות שלי שכל הוצאה ישקלו היטב, כי בעסק קטן, שתזרים המזומנים בהתאם ולא כמו חברת ענק, הוצאות גדולות מדי על פרסום יכולות להפיל אותו.
מצד שני -
מתחילה עושה עבודה איטית יותר (הרבה יותר)
היא לא בהכרח מודעת לכל הפינישים, הסגירה שלה לדפוס כנראה לא משהו (כמו שנפתחים כאן אשכולות כמעט כל יום על תוצאות מוזרות בדפוס)
היא פחות בטוחה בעצמה ולא תמיד יודעת להמליץ ללקוח מה הכי נכון עבור המטרות של העסק הספציפי.
בד"כ לא יודעת לשאול את השאלות הנכונות כדי להגיע ל"נקודה" שתתן לה את הבסיס הנכון לעבודה.
היא עלולה לשכנע את הלקוח לבחור מוצר מסויים רק בגלל שקל לה יותר להכין אותו

(אני מדברת מנסיון העבר שלי, כן? את העבודה הראשונה ששלחתי לדפוס סגרתי בטעות ב-RGB, הפולדר הראשון שעיצבתי השתמשתי בשטנץ לא נכון והייתי צריכה להתאים הכל מחדש... וכו' וכו')

ולגבי עצם השאלה -
אי אפשר לענות על שאלות בתמחור בלי לראות את העבודות של השואל.
יכולה להיות מישהי מתחילה ומצויינת, ויכולה להיות מישהי עם נסיון שאין לה כ"כ חוש וכשרון והעבודות שלה סבירות ולא יותר.

 

[moshiko00]

נראה לי שאפשר להסתכל על זה בצורה שונה. גישה ששמעתי לא מזמן.
אנחנו לא מוכרים מוצרים, אנחנו לא מוכרים לוגויים או פלאיירים וכו' אלא מה כן?
הלקוח שמגיע אילינו ורוצה לדוגמא מודעה לעסק, המטרה שלו היא לא מודעה אלא רווח העסק שיבוא מהמודעה.
אם אנחנו באים בגישה כזו ללקוח שאנחנו לא מוכרים לו מודעה אלא רווח עתידי ובאמת לא חושבים על עצמנו איזה פיתרון יש לנו בשבילו בצורת מודעה/לוגו, אלא על טובת הלקוח מה הוא צריך בשביל העסק, האם הוא לא יהיה מוכן להשקיע כמה מאות בשביל רווח עתידי/שינוי תדמית לטובה?
אם באים בגישה שאנחנו מוכרים מוצרים, באמת יש מה לפחד ממי שמוכר את אותו מוצר בפחות. אבל בגישה הנ"ל לא נפחד מלתת מחיר הוגן מה שמגיע לנו על המאמץ וגם לא נפחד מהשכן שלוקח הרבה פחות, כי הוא מוכר מוצר אנחנו עוזרים ללקוח לקדם את העסק שלו אז איפה הוא ישים את כספו?
ולכן אין מחירון כי כל עבודה לגופה. אי אפשר לתת מחיר שווה למודעה למכירת גרביים ביתית ולמודעה לחנות בגדים.

מקווה שהצלחתי לתמצת בלי לבלבל.

 

[שעת סיפור]

למיטב זכרוני דיברו באשכול התמחור גם על מחירי עבודה למתלמד, ממילא זה פותר את רוב הדיון.

 

[ונתנו10]

השקענו המון מחשבה בבניית המחירון הראשון.
ישבו עליו אנשי מקצוע עם לפחות 8-10 שנים ניסיון בתחום,
ובכוונה בנו רמות שונות של מחירים לפי מתחילים בינונים וותיקים,
כי רצו וקיוו שהמתחילים אכן ייקחו באזור המחיר שצויין.

בפועל, המתחילים אמרו לעצמם: טוב, אני לא יכול לקחת 400 ש"ח למודעה שלקח לי 3 שעות לעצב,
כי הרי זה יוצא יותר מ־100 ש"ח לשעת עבודה, והרי אין מצב שמגיע לי יותר מ־35 ש"ח.
אפילו הבוסית צחקה עלי כשביקשתי העלאה מ־23.28 ש"ח ל־25 ש"ח.
אבל מצד שני, זה בהחלט הרים להם אף האף, כיבד יותר את המקצוע,
והם למדו לבקש מחירים גבוהים יותר, יחסית, ממה שחשבו שמגיע להם.

ואז באו אנשי מקצוע פחות ותיקים, עם פחות ניסיון ו/או הבנה בנפש האדם,
אבל עם המון רצון לעשות טוב לאחרים ולמקצוע, ובנו מחירון חדש.
כשהמחירים הם יותר ריאליים, בעיניהם, כמובן.
ושוב התחיל הגלגל להתגלגל. המתחילים ידעו שהם לא יכולים לבקש את המחיר המינימלי,
כי בכל זאת לא מגיע להם, אבל היה להם במה לנפנף ללקוחות,
ולפחות הצליחו לבקש את מה שהם כבר חשבו שמגיע להם.

ועכשיו אתה רוצה, שאנשי מקצוע בתחום, עם ניסיון של שנתיים ורבע,
יעזרו לך לבנות מחירון חדש, כי משום מה זה כבר לא טוב לך.
כי הרי יש מלא מתחילות שלוקחות פחות מהמחירון, אז בואו נתאים את עצמינו אליהם...

נשאר לי רק להגיד לכם:
שיהיה לכם בהצלחה!
והנבואה שלי מלפני חמש שנים, שעם הזמן ישלמו כסף כדי לקבל עבודה, תתגשם.