שוב פעם זה קורה לי.
אני חוזר בשעת לילה מאוחרת הביתה, (בני ברק), ויש לי חניון יחסית גדול מתחת לבית, אני סורק ומחפש מקום חניה, וכמובן שאני לא מוצא בשעה כזאת.
דא עקא, שאם היו נותנים לי לשחק ולסדר את כל הרכבים בחניה, הייתי יכול לארגן לפחות עוד שלושה מקומות חניה!
אז למה, למען ה', למה אתה (את?) לא חונה צמוד לרכב שלידך???
למה אתה חונה בצורה עקומה שחוסמת את המעבר וגורמת לסבל רב לכל מי שרוצה לחנות לידך?
למה אני צריך לעשות רונדלים עשר דקות בשכונה, ולבסוף למצוא חניה רק במרחק של כמה דקות הליכה מהבית (ועוד בגשם...), במקום שתחנה בצורה מסודרת וננצל את כל מקומות החניה שיש כאן?
האם למישהו יש רעיון איך להעלות את המודעות של הנהגים/ות לחשוב קצת על הזולת, ולחנות כמו שצריך?
אז אני גם בבני ברק ובחניות מתחת לבניין אפשר לדחוף שני רכבים בין העמודים שבכל מקום חנייה,
דא עקא, שאז אפשר לצאת מן החנייה רק בקו ישר מוחלט ללא שום אפשרות תמרון,
וקרה לי כמה פעמים שחכמולוג מהבניין השני חונה במעבר של החניון צמוד לבניין שלו ואז אין לי אפשרות לצאת מהחנייה (אם רק רכב אחד חונה אפשר לצאת באלכסון) ואז על הבוקר אתה צריך לחפש את השכנים שיוזיזו את הרכבים או אם חלילה אתה צריך את האוטו באמצע הלילה אז הלך עלייך (לא מדבר על אלא שנצמדים לדלת הנהג ואז אתה צריך להכנס מהתא מטען..) ולכן אחרי כמה פעמים כאלו אני חונה באמצע החנייה באופן שלא מאפשר כניסת רכב נוסף,
סוריי....
סורי אבל בדיוק חנה שם ברלינגו של הקבלן מהבניין ממול והוריד שקי מלט.
אז לא יכלתי לחנות צמוד אליו.
מתנצל.
הרעיון שאתה צריך לראות את כל ההיסטוריה כדי להבין למה אני חונה ככה.
בדיוק!
אני חניתי עקום כי השכנה לא יודעת לחנות וחנתה על חניה וחצי. אחרי שעה היא עזבה והגיעו עוד 2 רכבים שנצמדו אלי
ובצד השני נותר מקום לשלושת-רבעי-רכב.
עכשיו אתה בא ב11 בלילה, ובא לך לפנצ'ר לי 4 גלגלים על חוסר ההתחשבות.
וההיא יצאה לחיים טובים ארוכים ולשלום...
הפתרון: לבקש מהעירייה לצבוע שוב את פסי החניה ואם זה לא קורה אז לעשות את זה לבד
לחסום את הרכב שחונה באלכסון. מחר הוא יחנה ישר, באחריות.
אנחנו ספציפית שמנו שלט על אחת החניות בבניין "שמור לXXX" - אצלנו זה 'שמור לרכב חירום' אתה יכול לשים מה בא לך מאז יש לנו תמיד חניה.
סורי אבל בדיוק חנה שם ברלינגו של הקבלן מהבניין ממול והוריד שקי מלט.
אז לא יכלתי לחנות צמוד אליו.
מתנצל.
הרעיון שאתה צריך לראות את כל ההיסטוריה כדי להבין למה אני חונה ככה.
בדיוק!
אני חניתי עקום כי השכנה לא יודעת לחנות וחנתה על חניה וחצי. אחרי שעה היא עזבה והגיעו עוד 2 רכבים שנצמדו אלי
ובצד השני נותר מקום לשלושת-רבעי-רכב.
עכשיו אתה בא ב11 בלילה, ובא לך לפנצ'ר לי 4 גלגלים על חוסר ההתחשבות.
וההיא יצאה לחיים טובים ארוכים ולשלום...
הפתרון: לבקש מהעירייה לצבוע שוב את פסי החניה ואם זה לא קורה אז לעשות את זה לבד
לחסום את הרכב שחונה באלכסון. מחר הוא יחנה ישר, באחריות.
אנחנו ספציפית שמנו שלט על אחת החניות בבניין "שמור לXXX" - אצלנו זה 'שמור לרכב חירום' אתה יכול לשים מה בא לך מאז יש לנו תמיד חניה.
מדוייק
זה 80% מהמקרים.
יש גם כאלה שבכוונה חונים על חניה וחצי כדי שישאר להם מקום לשלוף את הסלקל, או שמדובר באנשים עם מוגבלות או בעלי ממדים גדולים שחייבים דלת פתוחה לרווחה כדי לצאת מהרכב, יתכן מאוד שזו זכותם.
ואחרונים חביבים יש כאלה שלא יודעים לחנות מדוייק, לאט לאט ילמדו.
כל הכבוד לאלו שמצליחים לדון לכף זכות.
אני בעייני ראיתי
נהגים שלא בא להם להתאמץ, הם בד"כ טסים את הסיבוב של הכניסה לחניה, חונים עקום וזהו
שכולם יתמודדו
טיפוסים כאלו, שהעולם נברא רק בשבילם
בכל מקום הם נמצאים, גם בחניות מאד אסטרטגיות כמו בחניון הר ציון בכותל....
אני הקטן נהג חדש ומאוד מאוד מתקשה לחנות טוב בלי לפגוע באף אחד.
ואם חנית לידי מידי צמוד, אני מאוד מתקשה לצאת בלי להזיק [אחרי שפעם הזקתי ושילמתי...].
מנסה ככל יכולתי לחנות בלי להפריע לאף אחד , אבל לא תמיד מצליח ומנסה שוב ושוב.
אנא
דון אותי לכף זכות...
יש כאלו שלא יכולים לחנות.
נכים ומוגבלים שצריכים מרחב, אפילו צורך זמני במרחב כמו רצון להעמיס ציוד גדול וכו'. הגיוני ויכול גם לשמש ללימוד זכות.
יש כאלו שלא יודעים לחנות
זה תירוץ טוב בשביל התחלה, בהמשך צריך ללמוד, לא הגיוני ללכת ברחוב בעצימת עיניים לדפוק את מי העוברים ושבים ולהגיד לא ידעתי.
לפעמים כמו שכבר כתבו חונים כך מאילוצים סביבתיים [הברלינגו של הקבלן של ההוא ממול שהוציא לי מרפסת מול החדר שירות, אפילו שאיימתי להוציא לו צו מניעה מבי"ד, אולי דווקא בגלל האיום הוא עשה את זה?]
ויש כאלו שזה פשוט לא מעניין אותם
כשיש חניה קטנה וצפופה הם יודעים יופי להשתחל לתוכה, אבל כשיש מקום ברווח, הם מתמתחים ותופסים שטח מקדימה ומאחורה ורצוי גם לחנות רחוק מהמדרכה, שאם כבר נשאר מקום למישהו, שיהיה לו כמה שיותר קשה להיכנס לשם.
זה מעצבן, מכיר כמעט אישית אנשים כאלו, וכשאני רואה את זה אני כל כך שמח....
כן, ממש שמח!
שאני לא כזה!
אם כולנו נשמח ככה אז אף אחד לא יחנה ככה...
אבל אז זה לא ישמח אותנו
מה עדיף?
תכלס, נראה לי שחובה להעיר על זה, לרוב זה לא מרוע צרוף, אלא חוסר מחשבה והתחשבות בסיסי, כזה, שעם הערה ניתן לפתור את זה.
אם לא נעיר, זה ימשך, כמו כל מיני חולשות בציבור החרדי, שקיימות רק כי אנחנו מידי טובים בשביל להעיר לאנשים שמציקים לסביבה בלי כוונה.
זה בדיוק האלו שחונים בצד ליד המדרכה אבל באמצע נתיב וחוסמים את כל התנועה.
אתמול בר' עקיבא בשעה 23:00 לקח להגיע מגן וורשא לחזו"א רבע שעה!!!
למה?? כי משהו החליט לעצור באמצע נתיב!!!
אנשיםםם!!!!! תחשבו על הסביבה!!
אני מאוד הייתי רוצה לחנות על הפס אבל זה לוקח זמן(נהגת חדשה)(בחניונים מסודרים בשעות ללא לחץ מצליחה יופי יופי)
ולפעמים יש שורה של מכוניות ממול ומאחורה שצופרות ומלחיצות ואין לי ברירה אלא לחנות איך שלא יוצא העיקר לשחרר את הפקק המלחיץ
אם אתם רוצים שלא יהא לכם חניה שאתם מגיעים בלילה או לקניות או סתם כך תמשיכו לחנות איך שבא לכם כולם ילמדו ממכם וגם אתם תישארו בלי חניה.
אם אתם אוהבים ליסוע את חזון איש ור עקיבא בבני ברק במשך שעה תמשיכו לחנות איפה שבא לכם ולחסום את הרחובות כולם יחנו ואתם תיסעו שעתיים.
כנל בכל רמזור והשתלבות אם אתם לא תאיצו ותשמרו על הזמן של הסובבים שלכם זה יחזור אליכם.
כנל נסיעה בנתיב שמאלי חוץ מהסיכון זה גורם להאטה של כל התנועה ועוד הרבה דוגמאות.
בכביש הכל בנוי על התחשבות אחד בשני אם זה לא קיים לא יהא אפשר ליסוע בכלל.
אירועי הימים האחרונים יצרו עומס חריג על מערכי הערכת הנזקים. הצורך באנשי מקצוע מיומנים שיודעים לקבוע עובדות בשטח מעולם לא היה גדול יותר. קורס שמאות רכוש בפרוג מכשיר אתכם בדיוק לרגעים הללו, עם ידע מעשי, ליווי מרצים וכלים לבניית קריירה עצמאית או כשכירה בתחום מבוקש מאוד. בדקו זכאות למלגה עוד היום.
הנושאים החמים
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, שוב שכחתי למה נכנסתי, דיונון ועוד 44 משתמשים47 //