התייעצות למה הוא הפסיק לעשן

  • הוסף לסימניות
  • #1
אדם שמעשן הרבה יום אחד נתקע עם סיגריות יום שלם ללא מצית אלא אם כן הוא יעשה דרך מפרכת של ארבע שעות בחום של 40 מעלות והוא ממש לא יכל להחזיק מעמד
באותו רגע הוא החליט מה ככה אני יתאמץ בשביל סיגריות
אני יותר לא מעשן!!!
מה הסיבה שהוא החליט להפסיק???
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
הוא התפכח
פתאום קלט שהסיגריות לא משרתות אותו אלא שולטות בו
במקום לתת רוגע הם לוקחים לו את הרוגע ברגע שהם לא בהישג יד

אגב, דווקא בתחושה קיצונית כזו זה עוזר, כי 'כל עצמותיו תאמרנה' למה אני מעשן???
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בגלל שכנראה לרגע הוא שקל ברצינות כן לעשות את הדרך המפרכת בשביל האש ואז הוא שם לב כמה זה השתלט לו על החיים, סוג של מראה שהועמדה לו מול הפרצוף, ואז נכנס לסיפור האגו האנושי, מין מחשבה 'איך יכול להיות שאני יכנע לדבר הזה, אני יותר חזק' ולכן גם למחרת הוא הצליח שלא לעשן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
כי אף אחד לא רוצה להרגיש טיפש, ובסיכום של היום הוא הרגיש מטופש נורא.

סדרי העדיפויות משתנים במהרה, רק צריך את הטריגר הנכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הגרב"מ אזרחי זצ"ל סיפר פעם בועד. זה לשונו:
אני אישית הייתי פעם מהמעשנים הגדולים. ברוך ה' הפסקתי את זה באחת. ברוך ה' לא הרגשתי רע. עבר לי בראש הרעיון הזה שאני מעשן לא כשאני רוצה אלא כשהסיגריה רוצה, וזה הבהיל אותי. ממש לא יכולתי לחיות.

אני אגיד לכם, היה פעם באמצע הלילה, שתים אחר חצות זה היה. הייתי עסוק באיזו סוגיה קשה. נגמרו לי הסיגריות, ואיך אפשר ללמוד בלי סיגריות? איי איזו רעה חולה יש בזה. מבחינה רוחנית! לא רק מבחינה גשמית שזה סכנת נפשות ממש. רופאים אומרים שסיגריה אחת היא כבר נזק. אבל מבחינה רוחנית, אדם מזלזל בעצמו ומשפיל את עצמו עד עפר, הוא לא יכול לעשות שום דבר כי הוא צריך לעשן סיגריה.

אבל אני צריך סיגריה ומה לעשות? ידעתי שברחוב יפו על יד נצח ישראל יש קיוסק שפתוח כל הלילה בשביל הנהגים שהיו באים שם לשתות משהו ולקחת סיגריה. קמתי והלכתי לשם לקנות סיגריות.

הגעתי לשם, קניתי סיגריות והחבילה היתה בכיס. ופתאום באה לי המחשבה הזאת, תראה מה קרה איתך! קמת מרחוב הושע עשרים ושש על יד ישיבת חברון לשעבר, והלכת עד רחוב יפו. אמנם בזמנים ההם זה לא היה נקרא רחוק בכלל, אבל בכל זאת מהלך. לעלות עליה, העליה של זכרון משה ורחוב שטראוס. מה יש? אתה צריך סיגריה! אמרתי די! אני יותר לא מעשן! באתי הביתה ונתתי את זה לאשתי, אמרתי לה אני לא מעשן. היא לא כל כך האמינה לי. אבל הפסקתי לעשן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני חושבת שהפעם הראשונה שהפסיק זה בגלל שזה טירחה מידי מרובה ללכת ככ רחוק ובצדק.
והפעם השניה שהוא כבר יכל לקנות בקלות, זה כי הוא ראה שהוא כן הצליח פעם אחת לא לעשן (בגלל הטירחה וכו)
אז יאלה הוא ממשיך עם זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כל התשובות נכונות
אבל אני חושב שיש תשובה אחת שמאגדת את כל התשובות
לכל אדם יש שני דברים ששולטים בו ויש כל הזמן מריבה בניהם
האחד זה הרגש והשני זה השכל
הרגש שלו, הגוף שלו, רצה להמשיך לעשן
אבל השכל שלו תמיד אמר לו שזה לא בריא ושזה מרתק אותו לזה ושזה עולה לו כסף
והשכל שלו לא הצליח להשתלט על הרגש הזה
ואז מה קרה השכל שלו הצליח לעבוד על הרגש
כי הוא אמר לגוף שלו אין לי עכשיו סיגריה אז מפסיקים לעשן
השכל שלו כאילו שקר על הרגש
ולמה זה דומה לילד שקשה לו להתרכז בגמרה
אז מה אומרים לו תלמד רק עוד 5 דקות
ואחר כך אומרים לו רק עוד 10 דקות וכן הלאה
מה בעצם הוא עושה פה הוא עובד על עצמו בשביל להשקיט את הרגש.
וזה כלל חשוב לחיים אם הרגש משתלט עליך תעבוד עליו
אם הצלחתי לחזק פה משהו יהא זה שכרי
בהצלחה!!!
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה