למה חשוב לחסן

[m.p]

ובפעם הבאה
שכבר עומדת בסף,
שימי לעצמך שכפץ
או שיריון

תכריזי לאחות
בלי להניד עפעף
'היא מקסימה, מדהימה
אחת למיליון!

ועם כל פרצוף, הערה
או עקימת אף
והערה שמשחירה
את הגיליון,

רק תאמרי לעצמך
למרות ועל אף:
לי יש קצת יותר
ניסיון.

יופי של חריזה!!

 

[RACHELIZ]

ברור שיש גם טובות. אני בדיוק באמצע לנסות לכתוב משהו בחרוזים כדי להצדיק את ההודעה בפורום הזה.
אבל לא הגעתי לכך אז לא משנה. אני אכתוב בליווי אנטרים אולי זה יפצה.

אני פשוט בוחרת
למי ללכת.
הייתה פעם שישבתי
וחיכיתי לאחות המיוחלת
ואחות אחרת
שהייתה פנויה
שאלה אם ארצה להיכנס אליה.
זכרתי אותה מממ... שלא לטובה,
בלשון המעטה,
איך דחפה את החיסון בבום
בלי שום מבט מתנצל.
אז לא, לא תודה
אני מחכה
לאחות הטובה.

 

[ישר והפוך]

צחקתי והזדהיתי עמוקות עם הכל!
ובכל זאת, יש איזו צביטה קטנה בלב על האחיות שקצת מצטיירות כמרשעות, שכל מטרתן בעבודה היא להפחיד - וכמה שיותר.
הרבה פעמים הן דווקא נחמדות באמת, מראות שביעות רצון ומרגיעות שזה בסדר אם הילד עוד לא מתהפך/זוחל/מדבר/מוסר שיעורים
אז כן, גם אני עברתי את הסרט הזה בו אני צריכה לעטות על עצמי גלימת 'סופר וומן' למרות שזה עתה ילדתי ואך טבעי ש-
לא, אין לי כח לשום דבר (קמתי כל רגע בלילה, איך למען ה' תישאר לי טיפה אחת של המצרך הזה?)
ולא, אני לא מרגישה במיטבי (הלו, הרגע ילדתי!),
ולא, אני לא מבלה מספיק זמן איכות עם עצמי (יש עוד איזה פצפון בתמונה שזמן האיכות שלו תלוי בשלי, לא?)
ונכון שיש להן הערות מהערות שונות על ההתפתחות התקינה יותר או פחות.
אבל---
כן צריך לזכור שהן בסך הכל עושות, או לפחות מנסות לעשות את עבודתן נאמנה.
יש כל כך הרבה פעמים בהן האחיות רק שופעות מחמאות וגרגורים, לא מחפשות בעיות מתחת לאדמה, ומשחררות את האם והתינוק לדרכן בתוספת חיוך חם. לא ככה?

נכון, את צודקת. יש גם נחמדות שבאמת מאד אוהבות תינוקות, אבל את צריכה נס ליפול דווקא עליהן.
(אוי לא... אם תפלי על אחות נחמדה פחות, אז: "הי, אמא! זהירות. לא ליפול! יש לך תינוק על הידיים!!!---" )

cרור שיש גם טובות. אני בדיוק באמצע לנסות לכתוב משהו בחרוזים כדי להצדיק את ההודעה בפורום הזה.
אבל לא הגעתי לכך אז לא משנה. אני אכתוב בליווי אנטרים אולי זה יפצה.

מפצה, מפצה.
חמוד מאד! קראתי ונהניתי!

 

[stars]

צריך להסתכל על אחיות כאלו או במבט משועשע האומר "את לא באמת מאמינה למה שאת אומרת, נכון?", או במבט מפחיד (לא מפוחד) בחזרה...

 

[אסתיג]

מרוב ניסיון ב"ה, אין לי פנאי לכתוב את כל קורות טיפת החלב הזאת,
אבל תמיד אפשר להחליף אחות (מה שבמשפחה אי אפשר...) ליותר נחמדה ואמפטית.
בילדים הראשונים ובעצם אצל רובם, הייתי אצל אחות מסויימת שמאד אהבתי. רומניה מבוגרת כזאת. עושה את עבודתה צוחקת ומצחקקת ומצחיקה אחת, ומעירה רק כשצריך, ולא מתנדבת ליותר מכך,
עם הזמן גיליתי שהיא פרשה לביתה, אז עזבתי לאחרת.
בילד העשירי ב"ה נפלתי על אחת מעצבנת, ששני הביקורים הראשונים שלי הותירו אותי עם הרגשה מתסכלת ומעצבנת. ולא מתוך שלקחתי ברצינות את דבריה כאילו הרגע אני צריכה לשפר ולשפץ וכו'
אבל עיצבן אותי שהגברת שלא יודעת כמה ילדים כבר הצליחה לגדל, אם בכלל, (אה, בעצם אני נזכרת שהיא דברה בטלפון עם המטפלת או בעלה לגבי אחד או שני הילדים שלה. לא זוכרת פרטים מצטערת...) לא מוצאת כלום במה להאשים, ולכן פשוט טורחת לרכוש שטיח עבה מאד, רק כדי שיהיה מה לחפש תחתיו...
אחרי שנמאס לי והבנתי שזה שיטתי אצלה, פשוט עזבתי אותה לאנחותיה ועברתי לנחמדה יותר. שאגב מה שמעניין, שאותה אחת אליה עברתי, לא חיבבתי בכלל בילדים הקודמים כשהזדמן לי לעבור דרכה. ועכשיו גם היא גדלה בעוד כמה שנים, גידלה בינתיים את ילדיה שלה עצמה, והפכה לנחמדת יותר וביקורתית פחות.
אמנם אין לה כוח מיותר לפזר חיוכים רבי אהדה וסבלנות, כמו גם מחמאות, אבל הכל בסדר. היא מפרגנת אותם בנדיבות מדודה לגמרי. אבל עדיין דואגת ברשמיות גם לזה, ובעיקר היא מקצועית, ממהרת, אין לה זמן לקשקושים מיותרים, משחררת די מהר
והביתה בשמחה רבה
הרבה נחת ושמחה
וגם בריאות.
ככה זה בחיים. גדלים יחד עם טיפת החלב הזאת . זה מעצים ומחשל.

 

[@Simcha]

עברה חצי שנה נוספת, שמחתו של אבא נוטפת,

הנסיכה כבר חוגגת שנה, טיפת חלב שלחו הזמנה,

מתארגנים בחדווה ובדיצה, אצים לתחנה בריצה,

בגאווה ובעיזוז מציג את הקטנה, עגולה ושמנמנה,

באושרו כי רב עליו, אינו שם ליבו לליהוגים ורהב,

נשמתו מושקעת בבתו, לא תצליח לבלבל אותו,

יקיים בדבריה את דברי חז"ל, חלילה לא באופן מזולזל,

"תוכו אכול", כל עוד זה נצרך והוא יכול,

"קליפתו זרוק", כי הוא אינו עוד אב ירוק.

בטחו בעצמכם, הכירו בכוחכם,

אל תשעו אל דברי תוכחה, היו הורים גאים בשמחה!

 

[ישר והפוך]

עברה חצי שנה נוספת, שמחתו של אבא נוטפת,
הנסיכה כבר חוגגת שנה, טיפת חלב שלחו הזמנה,
בגאווה ובעיזוז מציג את הקטנה, עגולה ושמנמנה,
באושרו כי רב עליו, אינו שם ליבו לליהוגים ורהב,
נשמתו מושקעת בבתו, לא תצליח לבלבל אותו,

נו, חשבתי גם לכתוב על זה קטע...
פעם אחת שלחתי את בעלי עם התינוק, ועל זה אפשר לכתוב קטע בפני עצמו:


"אז מה, אבא, מה הוא עושה?"
"מה זאת אומרת?" פיהוק משועמם. "הכל!"
"הכל?"
"ה-כ-ל!" מבטיח. "כל מה שצריך!"
"מעביר חפץ מיד ליד?"
"בטח" כלומר, עובר מיד ליד כמו חפץ. מה זה בעצם משנה, הדיוק?
"אהמממ... מתהפך?"
"באררור" האמת, לא יודע אם מתהפך, אבל אותנו הופך. זה גם כן נקרא לפרוטוקול.
"מהגב לבטן או מהבטן לגב?"
ריבונו של עולם, מה עוד אני צריך לזכור. "מהגב לבטן" אני מהמר.
"יפה!" אני עובר את הציון. "אז מן הסתם גם מהבטן לגב, לא?"
אם היא מחליטה. מי אני שאחליט אחרת? "כן, כן"
"טעימות- התחלתם?"
"כן" לא יודע, לא יודע, לא יודע.
"להקפיד על טיפות ברזל!" מניפה אצבע בחומרה.
"אין ספק" אני מנענע בראשי.
"טוב" משתעממת מאד האחות. "נשקול אותו ואחר כך נחסן"

אורז את החבילה המתוקה ויוצא רגוע. נו, ברור. אין כמו מולי שלנו!

----

"השתגעת? אמרת שהוא מתהפך? לשני הצדדים??? הוא עדיין לא מתהפך אפילו מהבטן לגב!!!"

"נו, עזבי, מה זה משנה. זה כדי לחסוך לך בפעם הבאה להסתבך למלא שם את השאלון."
אוף, חבל שהאחות לא שאלה אותי גם את השאלות של גיל שמונה חודשים ואפילו של שנה, הייתי חוסך לה את כל השאלות של החודשים הקודמים ועונה לה על הכל מראש.

 

[כפריה]

נו, חשבתי גם לכתוב על זה קטע...
פעם אחת שלחתי את בעלי עם התינוק, ועל זה אפשר לכתוב קטע בפני עצמו:


"אז מה, אבא, מה הוא עושה?"
"מה זאת אומרת?" פיהוק משועמם. "הכל!"
"הכל?"
"ה-כ-ל!" מבטיח. "כל מה שצריך!"
"מעביר חפץ מיד ליד?"
"בטח" כלומר, עובר מיד ליד כמו חפץ. מה זה בעצם משנה, הדיוק?
"אהמממ... מתהפך?"
"באררור" האמת, לא יודע אם מתהפך, אבל אותנו הופך. זה גם כן נקרא לפרוטוקול.
"מהגב לבטן או מהבטן לגב?"
ריבונו של עולם, מה עוד אני צריך לזכור. "מהגב לבטן" אני מהמר.
"יפה!" אני עובר את הציון. "אז מן הסתם גם מהבטן לגב, לא?"
אם היא מחליטה. מי אני שאחליט אחרת? "כן, כן"
"טעימות- התחלתם?"
"כן" לא יודע, לא יודע, לא יודע.
"להקפיד על טיפות ברזל!" מניפה אצבע בחומרה.
"אין ספק" אני מנענע בראשי.
"טוב" משתעממת מאד האחות. "נשקול אותו ואחר כך נחסן"

אורז את החבילה המתוקה ויוצא רגוע. נו, ברור. אין כמו מולי שלנו!

----

"השתגעת? אמרת שהוא מתהפך? לשני הצדדים??? הוא עדיין לא מתהפך אפילו מהבטן לגב!!!"

"נו, עזבי, מה זה משנה. זה כדי לחסוך לך בפעם הבאה להסתבך למלא שם את השאלון."
אוף, חבל שהאחות לא שאלה אותי גם את השאלות של גיל שמונה חודשים ואפילו של שנה, הייתי חוסך לה את כל השאלות של החודשים הקודמים ועונה לה על הכל מראש.

אצלנו התשובות תמיד נשיות,
אבל מהרמקול של הנייד
(תגידי, את זוכרת מתי היא נולדה? לאחות זה חשוב לדעת
היא עדיין יונקת, אני צודק- נכון?
שמת לב אם היא זוחלת? כי אני לא שמתי לב,
היא לא בוכה בכלל בלילות, רגועה תמיד, נכון? אה, אופססססססססססססססס
)

 

[ישר והפוך]

היא לא בוכה בכלל בלילות, רגועה תמיד, נכון?

ברור, מה השאלה?

בעלי תמיד מספר לכולם בגאווה שהתינוקות שלנו ישנים לילה ברצף, החל מהיום הראשון.
עובדה, הוא לא שומע ציוץ בלילה...