קורונה למה לחזור ללימודים איטנסיבים אם הילדים הרבה יותר רגועים נפשית בבית?

[גלבוע]

כמובן שעל הגבר מוטלת חובת לימוד וגם חובת פרנסה. וברור שהדבר הטוב ביותר עבור ילדים הוא אמא שנמצאת בבית
ושעות סבירות ללימודים. בלי צהרונים וימים ארוכים במעונות-באמת כואב הלב על הדור שלנו!

אבל הדור שלנו מתמודד עם יוקר מחיה מטורף !
וצריך גם לזכור שבעבר היתה מדיניות רווחה שאפשרה למשפחות ברוכות
לקבל קצבאות ילדים בסדר גודל אחר לגמרי מהיום.
אני לא יודעת אם משפחות צעירות יודעות שכך היה..

קיבלו קצבאות יפות, הסתפקו במועט ואפשר היה גם וגם!או לפחות אישה שעובדת קצת מהבית בתפירה או בישול
לאירועים(כי גם בזה הסתפקו במועט..). או מחוץ לבית כמה שעות בשבוע.

והגברים שקדו על התורה. חיים בפשטות אבל שמחים.

היום זה כמעט אפשרי. אחד מבני הזוג חייב לעבוד.

הקורונה מביאה קצת מהניחוח של פעם. אמהות מרגישות שהן פתאום במקום הנכון.
אני לא מאמינה שהתחושה הזו תעלם כ"כ מהר.
גם אם לא יהיו שינויים חברתיים משמעותיים- אני לפחות כבר שונה ממה שהייתי.

מכל ההסטוריה היהודית, התקופה שאת מתארת ארכה כ-25 שנים.
ומה היה לפני?
ולפני הלפני?

 

[קצרה]

האם יתד טרחו בסיקור חייו של הרב שטינמן לכתוב על התקופה שיצא לפרנס את משפחתו?
האם בכתבות על תופעת הרווקות המאוחרת טרחו להביא את הוראתו של הרב שך לרווקה מבוגרת בת 22 שתוותר על חלומה לבן תורה ותינשא לעובד?

פעם משהו חכם אמר לי, שהוא עוד לא זכה לראות בעיתון אמירה של "גדול" שלא מצופה ממנו להגיד אותה...

והדברים ארוכים ואין כאן מקומם

לילה טוב (הפעם באמת).

אני קראתי ביתד על התקופה שיצא בה לפרנס את משפחתו. שער בנפשך.

הוראה של הרב שך לרווקה ספיציפית אינה הוראה ציבורית ולכן אין רשות לאף אחד להפוך אותה לכזו.
גם היום הרבה רבנים נותנים כל מיני הוראות ליחידים - יש הבדל בין הוראה פרטנית למישהו בהיכרות עם מצבו ויכולותיו - לבין הוראה כללית לציבור.

 

[קצרה]

אבל הן גם מסתפקות במועט ועובדות רק עד אחד ויהי מה ,

ביקשתי את רשימת המקצועות הרבים שניתן לעבוד בהם עד 1
מלבד הוראה וגננות (ששש.... גם בהוראה למרבית החברות שלי יש במערכת כמה שעות יותר מאוחרות מ-1 מישהו מלמד את הבנות גם עד 3...) - שהם מקצועות שיש צורך בהתאמה מיוחדת עבורם ואינם מתאימים לכ אחת שיש לה דופק -

עוד לא ענו לי באיזה מקצוע אפשר לעבוד עד 1 ללא משמרות אחר הצהריים / ערב....

 

[שרינה]

באילו עבודות בדיוק עובדים עד אחת בצהריים? כנראה במיעוט מצומצם מאד.
וכל מי שעובדת יותר אינה מסתפקת במועט? רוצה חיים של גדולה? או מנסה בעשר אצבעות לשמר בית של תורה ומשפחה ברוכה?
לא ידעתי שאפשר להגיע לגדולה עם משכורת של 6-7 בעידן שלנו- עידן של יוקר מאמיר ומשכנתא חונקת.
ומעניין איך אפשר מתמטית ולשיטתך לעבוד עד אחת לקבל 3 א"ש ולכלכל מזה בית של תורה וילדים פלוס משכנתא.
ואת כנראה גרה במרחק הליכה מעבודתך ולא יודעת שיש מקומות בארץ שכדי לעבוד בהם צריך לנסוע שעה לכל צד. או יותר. כי אין מקום עבודה בסמוך לבית. אין.
השיפוטיות הזו ועוד מפיהן של נשים מקוממת.

לפני שאת מדברת על שיפוטיות,תפני למי שמאמין באידיאולוגיה הזו ,ותראי עד כמה הוא שיפוטי כלפי אלו השונים ממנו,החרדים העובדים...
אדרבה ,אני בעד ואני מעריצה את הממתיתים עצמם באוהלה של תורה,זוהי המטרה שלנו כאן בעולם ואין בילתה,אבל כשיש אילוצים גם החזון איש וגם הרב שטיינמן וכל רב שתשאלי לא יאמר לך אין ברירה תתמוטטי כי זה האידיאולוגיה שלך,זו הכוונה שלי במה שכתבתי,מקווה שהובנתי,אין לי שום כוונה לפגוע באף אחת

 

[shira bira]

תפני למי שמאמין באידיאולוגיה הזו ,ותראי עד כמה הוא שיפוטי כלפי אלו השונים ממנו,החרדים העובדים...

אני לא מייצגת אותו ואת דבריו. למה שאפנה אליו?
מה גם שאני כתבתי מפורשות שיש פעמים שבהן הנסיבות משתנות (בעיקר כשיש קשיי פרנסה או בריאות) ויש לשאול רב לגבי שינוי באורח החיים.

אדרבה ,אני בעד ואני מעריצה את הממתיתים עצמם באוהלה של תורה,זוהי המטרה שלנו כאן בעולם ואין בילתה,אבל כשיש אילוצים גם החזון איש וגם הרב שטיינמן וכל רב שתשאלי לא יאמר לך אין ברירה תתמוטטי כי זה האידיאולוגיה שלך,זו הכוונה שלי במה שכתבתי,מקווה שהובנתי,אין לי שום כוונה לפגוע באף אחת

כולנו יודעים שכשהנסיבות משתנות יש מקום לשאלת רב.
גם אבא שלי יצא לפרנס את ביתו אחרי 9 שנות כולל כמחנך בתלמוד תורה.
אבל לבוא ולומר שמי שעובדת מעבר לשעה אחת בצהריים רוצה זאת בשביל גדולה זה עוול מאין כמוהו.
כאילו שיש עבודות לכל מי שרוצה לעבוד עד שעה זו.

 

[שרינה]

אני לא מייצגת אותו ואת דבריו. למה שאפנה אליו?
מה גם שאני כתבתי מפורשות שיש פעמים שבהן הנסיבות משתנות (בעיקר כשיש קשיי פרנסה או בריאות) ויש לשאול רב לגבי שינוי באורח החיים.

כולנו יודעים שכשהנסיבות משתנות יש מקום לשאלת רב.
גם אבא שלי יצא לפרנס את ביתו אחרי 9 שנות כולל כמחנך בתלמוד תורה.
אבל לבוא ולומר שמי שעובדת מעבר לשעה אחת בצהריים רוצה זאת בשביל גדולה זה עוול מאין כמוהו.
כאילו שיש עבודות לכל מי שרוצה לעבוד עד שעה זו.

לא כתבתי ככה,כתבתי שמי שממש ממש רוצה אידיאל של בית של תורה וגם רוצה להיות עם הילדים עושה את זה,ורואה סיעתא דשמיא מיוחדת,ויעידו על כך עשרות נשים כאלה
בתור מנהלת מעון הייתי רואה בנות שמרוויחות ממש מעט ועובדות רק חצי יום אבל יש להן סיעתא דשמיא מיוחדת!!!אני ממש ממש התפעלתי מהן
ואני מעריצה גם את מי שעובדת יום שלם ,וגם אני בעצמי חלק מהזמן עבדתי ככה ,אבל בעיני זה מעוות ולא נכון ,לא עבור האמא ולא עבור הילדים ויעיד על כך האשכול הזה

 

[ארבע]

בתור מנהלת מעון הייתי רואה בנות שמרוויחות ממש מעט ועובדות רק חצי יום אבל יש להן סיעתא דשמיא מיוחדת!!!אני ממש ממש התפעלתי מהן

אני משערת שרבות מהן ללא משכנתא כלל, וחלקן אם לא רובן נתמכות קופות צדקה.

 

[shira bira]

לא כתבתי ככה,כתבתי שמי שממש ממש רוצה אידיאל של בית של תורה וגם רוצה להיות עם הילדים עושה את זה,ורואה סיעתא דשמיא מיוחדת,ויעידו על כך עשרות נשים כאלה
בתור מנהלת מעון הייתי רואה בנות שמרוויחות ממש מעט ועובדות רק חצי יום אבל יש להן סיעתא דשמיא מיוחדת!!!אני ממש ממש התפעלתי מהן
ואני מעריצה גם את מי שעובדת יום שלם ,וגם אני בעצמי חלק מהזמן עבדתי ככה ,אבל בעיני זה מעוות ולא נכון ,לא עבור האמא ולא עבור הילדים ויעיד על כך האשכול הזה

מעניין מה זה נקרא "ממש רוצה".
לפי מה שאת כותבת מי שלמדה תכנות או ראיית חשבון או אפילו עיצוב גרפי או שהיא רפרנטית בחברת ביטוח טעתה בבחירתה ועדיף לה לוותר על עבודה כשכירה- כי אין משרה בתחום עד 13:00 וללכת להיות סייעת בעיריה.
כי מי שרוצה הרי יכולה ומשרות של סייעת פנויות לכל דורש...
ומרוב שהיא רוצה היא גם תוכל בשכר הזה לגדל ולא בעוני 6-7 ילדים ולשלם שכירות/ משכנתא (גם בפריפריה משלמים משכנתא).
וזה לא משנה בכלל אם היא אשת אברך או לא.
לא יודעת כמה פעמים אפשר להבהיר שטווח הבחירה של כל אדם אינו זהה.
הוא מתרחב ומצטמצם בהתאם למקום מגורים (שגם הוא נקבע לפי הרבה פרמטרים ולא כולם בבחירתנו), מקצוע, נתונים אישיים ועוד.

 

[חני בנני]

לא כתבתי ככה,כתבתי שמי שממש ממש רוצה אידיאל של בית של תורה וגם רוצה להיות עם הילדים עושה את זה,ורואה סיעתא דשמיא מיוחדת,ויעידו על כך עשרות נשים כאלה
בתור מנהלת מעון הייתי רואה בנות שמרוויחות ממש מעט ועובדות רק חצי יום אבל יש להן סיעתא דשמיא מיוחדת!!!אני ממש ממש התפעלתי מהן
ואני מעריצה גם את מי שעובדת יום שלם ,וגם אני בעצמי חלק מהזמן עבדתי ככה ,אבל בעיני זה מעוות ולא נכון ,לא עבור האמא ולא עבור הילדים ויעיד על כך האשכול הזה

אני ניסיתי הרבה שנים ולא הצלחתי. הכסף לא צמח לי על העצים.

 

[chirik]

בשמחה!
הם שואלים, מתבוננים, מתעניינים ומתנסים בכל מה שזז סביבם.
בשבת זרקתי שאלה"יש משהו שהיית רוצה לדעת איך הוא עובד, או מעניין אותך?"
והתשובות-
(14) "איך יש קשרים שבטוחים לשימוש יותר מאחרים, הרי תמיד מעבירים את החבלים אחד בשני בעצם. למה יש לזה משמעות איך?" (שמע את המושג מגיס שסיפר משהו על סנפלינג באזור חנוכה. אז בעלי ניסה להסביר לו, ולא עניין אותו בכלל. לא היה לו שום חשק לחשוב. היום חקר את בעלי על זה שתי וערב.) וגם"אם קטן שנולד בר"ח בא להעיד על קידוש החודש, מקבלים את זה?" (השאלה האחרונה לא שלו, שמע אותה מחבר. אבל בימי שיגרה הוא היה משרבב שפתיים לעומתה, ועוזב אותה בשקט להסתדר, עכשיו זה מעניין אותו.)
(12)מעניין אותי מי המציא את הבית ספר ואם הוא מתחרט (...)
"הייתי רוצה להיות בקריעת ים סוף ולראיין אנשים."
(10) איך הקורונה לא נגמרת אם היא כל הזמן מתבזבזת? כמה יש ממנה? הוירוסים "נולדים" יותר מהר משהם מתים?
"איך מרגישים ריח דרך הפה כשהאף סתום? (זה כלל הדגמה וויכוח) ולמה הירח לפעמים נורא צהוב ולפעמים לבן לגמרי"
(8) "איך מטוסים יכולים לנחות. אם יש מה שמחזיק אותם באוויר, איך הדבר הזה נגמר כשהם נוחתים?"
"איך דגים נושמים במים ומתים ביבשה? בדיוק ההיפך מאיתנו!"

(5)"מי סוחב את כל המים מהכינרת לבתים? ומחלק את זה?"

"איך אנחנו לא מתנפחים כשאנחנו נושמים?"

אז נכון, זו לא פעם ראשונה שהם שואלים שאלות, אבל איכשהו כבר תקופה ארוכה מאד, שכל מה שהם עושים זה- לשרוד. לימודים עד מאוחר, ש"ב, מבחנים, טיפה לנשום, להתארגן מהר למחר, ולשינה, לרוץ לאוטובוס ושוב ושוב ושוב, שכבר ההההמממווןן זמן שאין עם מי לדבר על כלום מלבד הישרדות פשוטה, פישורי מריבות, קצת מה שעבר ועובר היום ואתמול, וזהו.
ללמוד משהו? להתעניין במשהו? הס מלהזכיר. ובלימודים, כך מתברר, לא צריך הרבה מעבר לזיכרון שיאפשר לך לשמור בבטן סך מסוים של חומר ולהקיא אותו בזמן המתאים בשורה המתאימה במבחן.

מעניין אותי לעשות פה סקר, אם מישהו מההורים ניסה לבדוק ילדות בגיל 8, 9, 10, ומעלה, לגבי הבנת משמעות הכפל. לא טכניקה, משמעות.
או הבנה למה עושים חילוק ארוך כמו שעושים אותו. או הגיון במשפחות מילים והיפוכן ועוד אינסוף דברים שהם לומדים טלאים טלאים בלי להטריח את המוח.
כמובן כמובן שאין בזה שום תלונה למורות. אלו תוכניות לימודים, אלו הספקים, זה הכיתות הענקיות, וחוסר התנאים, אבל עכשיו ממש כיף לי שהכל חוזר אליהם.

וואי, איך אהבתי!
קודם כל יש לך ילדים מוכשרים ומתוקים. וחכמים.
שנית, בתור מורה להוראה מתקנת,
אני כל כך מתפעלת ונהנית מהחשיבה הפשוטה, הנכונה, על איך דברים קורים, למה, מתי...
אחותי (כיתה א') קראה ספר והוזכר שם על הרי געש,
בימים כתיקונם הייתי פוטרת את השאלה שלה בשתי מילים (והיא דווקא מהסוג השואל, אבל מדי הרבה )
הסברתי, והעמקתי, והמגמה והלבה והלוחות הטקטונים,
לסיום הראתי לה סרטון שמסביר את התהליך, וסרטון תיעוד של התפרצות,
ורצינו גם לבצע ניסוי, אבל היה חסר חומרים בגלל פסח...
אי אפשר לתאר את העיניים הבורקות ואת חדוות הלמידה,
לא ראיתי את זה כשהיא קוראת סיפור סתמי בהבנת הנקרא על "חַנָּה קִלְּפָה בָּנָנָה"...,
שלא לדבר על זה שהיא קפצה לקריאה ללא ניקוד.
לשם ההמחשה, אנחנו למדנו את החומר הזה בכיתה ט',
אבל כל כך בלי סיבה! היא הבינה, וקלטה, ונהנתה.
ולא מתביישת לשאול על עוד שאלות בסגנון.
חושבת שזה מדהים!
ולא, לא היינו מגיעות לזה ביום יום.
בוודאות.

 

[cyp]

HKS KT

רק אני מכירה ילדות שכל חלומן זה לחזור לבית ספר?????
והאמהות שלהן עושות להן כיף וחוויה
קחו בחשבון שלא כל הילדים הם בייתים.... יש כאלה שצריכים אוויר/ אור/ חברה וחוויה

ילד לא בייתי כי לא בייתו אותו..
מבינה מאוד את הקושי של ילדים שבמשך כל השנה לאחר סיום הלימודים מבלים שעות בגינה ואצל חברים פתאום מסתגרים בבית.. זה גם קשור להורים יש הרבה אמהות שלא מסוגלות להיות בבית עם הילדים וכל השנה מבלות את שעות אחר הצהריים בגינה...
אני למשל טיפוס שלא אוהבת לצאת הרבה החוצה אז הילדים שלי אוהבים להיות בבית.. מתעסקים לבד... בלי אטרקציות מיוחדות סתם הווי פשוט, כך זה כל החורף וגם בקיץ לא יוצאים כל פעמיים בשבוע בערך יוצאים קצת לרכב על אופניים ולגינה.. גילוי נאות- כח השנה אני אמא במשרה מלאה.. עובדת ממש מעט מהבית ולומדת פעם בשבוע. חוץ מזה מקבלת את הקטנים כל יום באחת.. ועדיין נהנית מאוד מהתקופה מהרבה סיבות, בלי קשר לדאגה העצומה לסבלם של החולים..

 

[ש+]

ילד לא בייתי כי לא בייתו אותו..

לא מסכימה איתך!!!!
אני ואחותי שמעליי- גדלנו ביחד (כמעט כמו תאומות.....) היא רק תביא לה מרחבים, חברה, גינה וטיול ואני לעומת זאת רק תביא לי את המיטה שלי+ ספר או מטבח עם חומרי גלם ואני מסודרת.
אז מה אותי בייתו ואותה לא???

 

[cyp]

לא מסכימה איתך!!!!
אני ואחותי שמעליי- גדלנו ביחד (כמעט כמו תאומות.....) היא רק תביא לה מרחבים, חברה, גינה וטיול ואני לעומת זאת רק תביא לי את המיטה שלי+ ספר או מטבח עם חומרי גלם ואני מסודרת.
אז מה אותי בייתו ואותה לא???

ברור שיש כאן עניין של אופי אבל גם הרבה כישורים מהבית.. לדעת להנות ולהתעסק בבית זה סוג של למידה... זה לא מגיע לבד...גם לי יש ילדים שיותר אוהבים לצאת וחלק שפחות אבל עדיין כולם ילדים ביתיים שמצליחים למצות את עצמם גם במרחב הביתי..

 

[דיתי חן]

אני משערת שרבות מהן ללא משכנתא כלל, וחלקן אם לא רובן נתמכות קופות צדקה.

אני עצמי, ומכירה עוד המון באותו מצב,
עם משכנתא בהחלט,
ללא תמיכה מקופת צדקה
יש לפעמים מענקים מהכולל וכאלה,
אבל כמו הסטנדרט האברכי הרגיל.
התשובה היחידה היא - אמונה.
אבל אמיתית.
הקב"ה שולח לנו את כל צרכינו בדרכים יצירתיות להפליא!!
ויש לי סיפורי ניסים מכאן ועד עולם בעז"ה.

 

[ארבע]

אני עצמי, ומכירה עוד המון באותו מצב,
עם משכנתא בהחלט,
ללא תמיכה מקופת צדקה
יש לפעמים מענקים מהכולל וכאלה,
אבל כמו הסטנדרט האברכי הרגיל.
התשובה היחידה היא - אמונה.
אבל אמיתית.
הקב"ה שולח לנו את כל צרכינו בדרכים יצירתיות להפליא!!
ויש לי סיפורי ניסים מכאן ועד עולם בעז"ה.

לא יודעת, לומר שהתשובה היחידה היא אמונה, זה להטיל דופי בהרבה משפחות שלא קרו להן ניסים. כי כך ה' רצה.
רצה שהאמא תעבוד קשה, או שגזר עליהן עניות והתמכות בקופות צדקה.
אמונה (ובטחון) זה להאמין שמה שה' שולח לי זה מה שטוב לי. זה מה שה' שלח להן, גם כשרצו וקיוו אחרת.
ושלא תביני אחרת - אני מלאת הערכה והערצה לנשים באשר הן, המכוונות לבן לאביהן שבשמים. אלו שבוחרות בחיי הסתפקות במועט כי יודעות שטוב לביתן שהן בבית, ואלו שאין להן ברירה אלא לעבוד הרבה.

 

[דיתי חן]

לא יודעת, לומר שהתשובה היחידה היא אמונה, זה להטיל דופי בהרבה משפחות שלא קרו להן ניסים. כי כך ה' רצה.
רצה שהאמא תעבוד קשה, או שגזר עליהן עניות והתמכות בקופות צדקה.
אמונה (ובטחון) זה להאמין שמה שה' שולח לי זה מה שטוב לי. זה מה שה' שלח להן, גם כשרצו וקיוו אחרת.
ושלא תביני אחרת - אני מלאת הערכה והערצה לנשים באשר הן, המכוונות לבן לאביהן שבשמים. אלו שבוחרות בחיי הסתפקות במועט כי יודעות שטוב לביתן שהן בבית, ואלו שאין להן ברירה אלא לעבוד הרבה.

אני עדיין חושבת שאין משהו מעבר לאמונה.
(והשתדלות במסגרת האמונה, וידוע שכל אחד צריך לעשות את ההשתדלות שלו כגודל האמונה שלו...)
מה שכן
גם אם אני נתמכת פה ושם,
אני רואה את זה כחלק מהסיפור.
ז"א
אני לא מתביישת לקבל בעת הצורך, ןלא רואה את זה בתור -
"אברכית מסכנה שמקבלת צדקה"
אלא
זכה (לא משנה מי) להיות שליח של הקב"ה להחזיק בן תורה אמיתי...
וזו הדרך של הקב"ה להחזיק אותנו בין היתר,
להרגיש את הענוה והשפלות שבהזדקקות לאחרים...
ב"ה זה נדיר...

ויש לי באמת סיפורי ניסים לא הגיוניים כאלו,
כמה כייף להאמין ולבטוח!

 

[ארבע]

אני לא מתביישת לקבל בעת הצורך, ןלא רואה את זה בתור -
"אברכית מסכנה שמקבלת צדקה

אני חושבת שאדרבה, לאברכים הכי מגיע. זו לא תמיכה של הזדקקות. הכבוד הוא לתת להם. הם מחזיקי העולם.
דברתי על תמיכה קבועה, על עוני מחפיר והזדקקות צמודה . אלו מקרים שקורים.
אנשים לא יכולים בשם האמונה להיות חדלי מעש. לא פעם זו לא אמונה, זו עצלות.

 

[דיתי חן]

אני חושבת שאדרבה, לאברכים הכי מגיע. זו לא תמיכה של הזדקקות. הכבוד הוא לתת להם. הם מחזיקי העולם.
דברתי על תמיכה קבועה, על עוני מחפיר והזדקקות צמודה . אלו מקרים שקורים.
אנשים לא יכולים בשם האמונה להיות חדלי מעש. לא פעם זו לא אמונה, זו עצלות.

צודקת לגמרי,
לא אמרתי חדלי מעש ועצלנים.
אני מדברת על מי שעושה את ההשתדלות הסבירה לרמתו ולא מעבר.

 

[בשעות הקטנות]

אני עדיין חושבת שאין משהו מעבר לאמונה.
(והשתדלות במסגרת האמונה, וידוע שכל אחד צריך לעשות את ההשתדלות שלו כגודל האמונה שלו...)
מה שכן
גם אם אני נתמכת פה ושם,
אני רואה את זה כחלק מהסיפור.
ז"א
אני לא מתביישת לקבל בעת הצורך, ןלא רואה את זה בתור -
"אברכית מסכנה שמקבלת צדקה"
אלא
זכה (לא משנה מי) להיות שליח של הקב"ה להחזיק בן תורה אמיתי...
וזו הדרך של הקב"ה להחזיק אותנו בין היתר,
להרגיש את הענוה והשפלות שבהזדקקות לאחרים...
ב"ה זה נדיר...

ויש לי באמת סיפורי ניסים לא הגיוניים כאלו,
כמה כייף להאמין ולבטוח!

חצי אברכית, (בעלי יוצא לעבודות קלות בשביל התרפיה)
עובדת בהוראה (מכניסה פחות מ- 4000) ולא נצרכת לשום תרומה!!!
פשוט בחרנו דרך שבה נוכל גם לעבוד באופן שפוי
וגם לכלכל בית עם ילדים: (ברור שהכל בס"ד)
עברנו לצפון הרחוק, שוכרים דירה במחיר מצחיק (ומשכירים במחיר עוד יותר מצחיק),
דירה ענקית משופצת, עם נוף מטורף, ואוויר ואור וההההכלללל!
יש לילדים הכל ב"ה.
שמחים ומאושרים במה שיש.
לא מתאים לכל סוגי האנשים, אבל בהחלט מסתכלים לפעמים בחמלה על כל האחים והאחיות
והגיסים והגיסות שמצטופפים ביחידות קטנות, או בדירות בקומה 5 בלי מעלית (!)
לא באמת חייבים שהאישה תרוויח סכומים גבוהים מאוד כדי לחיות באושר.
אפשר להסתפק במועט אבל לחיות ברחבות הדעת ובשמחה!

- לא באה נגד אלו שעובדות קשה לפרנסתן, רק מעודדת כאלה שעדיין מתלבטות בין לבין,
(עבודה כזו או אחרת, עיר כזו או אחרת), שיש הרבה פלוסים במגורים רחוקים, אבל עם יותר פנאי לילדים ולעצמך.

 

[אהבת הבריות]

אחד מגדולי ישראל[המקובלים על רוב הציבור] תמצת לי את הנושא של אמונה,שאדם שההוצאות שלו יותר גדולות מההכנסות וכל חודש צובר מינוס וסומך ע''כ שיש לו ביטחון זו טעות ועצלות,אדם חייב לראות שביום יום הוא מצליח לחיות ולגמור את החודש ואז אם קורה מצבים שאדם נתקע במשהו לא צפוי וכדו' זה כבר נכנס לקטגוריה של ביטחון.[כמובן שכל נשימה שלנו זה בהשגחה אך ההשתדלות שלנו זה לגמור חודש בלי חובות]