קורונה למה עשיתם לי את זה? - זעקת הילדים.

[הנורמלי]

את יודעת לכתוב ממש יפה
רק חבל שאת עם נקודת מבט כל כך שלילית על העינין
בידוד יכול להפוך לזמן חוויתי
בידוד יכול להפוך
לזמן של יחס עודף
ואני חושבת שנשיקה וחיבוק אפשר לתת לילד גם אם הוא נמצא דרך הטלפון ולא רק צמוד
אהבה זה דבר שבא מהלב זה דבר ומי שאוהב יכול להיות גם מעבר לים
ילד בדור הקורונה יודע ואם לא אז הוא צריך לדעת
ותסליחי לי התאומים שלי והגדולה שלי בני ה3.5 ו4.5 יודעים שמי ששומר ונזהר לא להדבק ולא להדביק
זה אומר שהוא גדול הוא מיוחד הוא חכם הוא בוגר
זה לא אומר שהוא מיסכן
"והחי יתן לליבו" כיצד הוא מעביר מסר ויחס נכון לילד גם אם הוא נמצא מאחורי מסך שקוף סגור בחדר בבידוד

ואת מוכנה לסגור אותם בחדר לבד?
אפילו ליום אחד?
ולבגר אותם בעל כרוחם כי הם ילדי דור הקורנה?

 

[נתל'ע]

400 ומשהו משפחות שאיבדו את יקיריהן.... כבר נמצאות כאן בארץ ישראל.

בציטוטים החוזרים והנשנים על פגעי הגוף,
אל נא תשכחו את הרבה יותר מ 400 משפחות שאיבדו את יקיריהן וירטואלית וזו לא הגזמה.

רק להסברת חומר פגיעת הנפש:
גודל המחטיאו (פגעי הנפש) יותר מן ההורגו (פגעי הגוף), מנין שהמחטיא את האדם יותר מן ההורגו? שההורג הורג בעולם הזה ויש לו חלק לעולם הבא, והמחטיא הורגו בעולם הזה ובעולם הבא.

 

[גלבוע]

בציטוטים החוזרים והנשנים על פגעי הגוף,
אל נא תשכחו את הרבה יותר מ 400 משפחות שאיבדו את יקיריהן וירטואלית וזו לא הגזמה.

רק להסברת חומר פגיעת הנפש:
גודל המחטיאו (פגעי הנפש) יותר מן ההורגו (פגעי הגוף), מנין שהמחטיא את האדם יותר מן ההורגו? שההורג הורג בעולם הזה ויש לו חלק לעולם הבא, והמחטיא הורגו בעולם הזה ובעולם הבא.

אין שום סתירה בין השניים.
בהחלט רואה את זה כחלק מנזקי הקורונה.

 

[גלבוע]

הנה דוגמא חייה !
להודעה הבאה שתכניס עוד ילד או ילדה לבעיות נפשיות שלא יספרו במצבת של משרד הבריאות,
לא ימומנו ע"י אירגונים שיתמכו בנפגעי קורנה
ושאף אחד בעולם לא יקשר את להודעה הזו!!!
ושלא תחשבו שאני מזלזל בהוראות וכד' אנחנו בבית בבידוד עם הילדים כולם! מחומרא!! ולא משרד הבריאות!
לקחת זהירות! בלי דרמות מיותרות!! ואמירות פופוליסטיות מנותקות מהמציאות!! (אין כוונתי בזה לאמירה שיש למעלה מ 400 משפ' וכו' - אלא לשיח המתלהם בכל נושא בקרונה שהנה מתו וכו' כאילו הילד שיוצא מהחדר הוא מחזיק נשק ויורה להם בראש!}

מספר סימני הקריאה בהודעה בהחלט הדגים כיצד מעבירים מסר בלי דרמות מיותרות.

 

[נתל'ע]

אין שום

יומרני מדי...
שמירת הנפש בעת הזו מול שמירת הגוף ע"פ כל (יחד עם חומרות חכמי ורבני ק"ק פרוג) כללי משרד הבריאות לא בדיוק הולכים ביחד, כמובן שאין הכוונה לכלל.

 

[גלבוע]

יומרני מדי...
שמירת הנפש בעת הזו מול שמירת הגוף ע"פ כללי משרד הבריאות לא בדיוק הולכים ביחד, כמובן שאין הכוונה לכלל.

אני מסכימה שזה יותר ממתאגר, וחובת האיזון וההליכה על חבל דק בתקופה הזו יותר מסובכת מאשר לפני כן.

 

[שולי איטח]

אנחנו הכנסנו ילד בן 9 לבידוד
לא בגלל עבודה אלא רק בגלל סיכון

הוא כבר ביום ה -12 ולא רוצים לצאת
נהנים עד הגג!!
כל הילדים מקנאים
אבל !!
חילקנו את זה 3 ימים ראשונים לבד- חילקנו את החדר עם מפה שקופה וכל הזמן מישהוא ישב לידו משחקי מילים כמו חי צומח דומם, מידי פעם יצא לסלון שג"כ מחולק ושוב משחקים של הצגות וכד
או יצירות ונגרות שהוא עשה כמו כל בני הבית האחרים
ביום הרביעי נכנסה איתו אחותו בת 12 הם מקבלים ציוד אישי לחדר אוכל מפנק , יצירות ועוד

זה מדהים איך 2 יחד יכולים להיות כך, ממליצה לכל אחד אם יש אפשרות להכניס ילד נוסף זה הרבה יותר מועיל לדעתי מהורה

והילד שלי בן 9 אחד שצריך המון מגע, אז אנחנו שולחים לו חיבוקים בכאילו נשיקות וכד

המון השקעה כל הזמן לדבר ליד הדלת

בהצלחה רבה לכולם

 

[הנורמלי]

חן חן לכבודו.
מספר סימני הקריאה בהודעה בהחלט הדגים כיצד מעבירים מסר בלי דרמות מיותרות.

לא באתי להעביר מסר!
באתי להביע תחושה, עמדה, דעה
כל אחד יכול לחשוב אחרת
לכתוב אחרת
לפסק אחרת
מתנצל אם הורגשה התקפה אישית! לו זו הייתה הכוונה, רק לחדד את עמדתי

 

[גלבוע]

לא באתי להעביר מסר!
באתי להביע תחושה, עמדה, דעה
כל אחד יכול לחשוב אחרת
לכתוב אחרת
לפסק אחרת
מתנצל אם הורגשה התקפה אישית! לו זו הייתה הכוונה, רק לחדד את עמדתי

תחושה, עמדה, דעה היא סוג של מסר!!!!!!!!
(סתם, סתם, סימני הקריאה לתפארת המליצה)

 

[הנורמלי]

תחושה, עמדה, דעה היא סוג של מסר!!!!!!!!
(סתם, סתם, סימני הקריאה לתפארת המליצה)

תעתיקי לוורד ותקראי בלי סמני הקריאה
ובטונציה הכי רגועה ושלווה שיש
בהצלחה!

 

[מֶנַחֵם]

לא כל דבר שכתוב בחרוזים הוא נכון.

וואו, ענקקקק!!!

 

[מֶנַחֵם]

אז אולי יש גם עליית הדורות, לא רק ירידה

וואו, מים קרים!!!
סופסוף קצת קרח על הפצעים האינסופיים...

 

[הני מושקוביץ]

פעם אחת עברתי בידוד לבן 8 וחצי ליום וחצי
הוא כ"כ בכה כשיצא מהבידוד, היה לו נורא כיף לאכול לבד, לשחק לבד בלי שאף אחד לקח לו\פרק לו\שבר לו.

אני הייתי מפורקת מזה, כמה דמעות שפכתי בשעות האלו.
וזהו, לא שלחנו מאז את הילדים, הם בבית איתנו, לא הייתי מוכנה לקחת את הסיכון הזה להכניס ילד לבידוד, שילך לישון לבד בחושך, יקום לבד, ירגיש כמו מצורע כשמחטאים אחריו את כל האיזורים בהם שהה.

ו-ניצלנו, אתמול הודיעו שחבר מהכיתה של הגדול התגלה כמאומת, הבן שלי ניצל מהבידוד, הוא לא בלימודים כבר חודש, ב"ה.

נכון, קשה לנו, שנינו לא עובדים כי הילדים כל הזמן איתנו וצריך להעסיק, להאכיל, לטפל, לנקות איתם ואחריהם, ב"ה מליון פעמים.

כסף בא וכסף הולך (מבחינתנו, לא לכל אחד זה מתאים) לוקחים הלוואות כדי לשרוד, אבל הנפש שלהם חשובה פי מליון,
אנחנו דואגים בכל יום לחוויה משפחתית שתחרט להם בזיכרון, שיזכרו מתקופת הקורונה אחווה ואיחוד משפחתי כשההורים משחקים איתם.
אני בטוחה שלא יזכרו אם המזגן דלק או לא (מטעמי חיסכון) אם אכלו יום יום עוף (הבת שלי שאלה אותי יום אחד, שעה אחרי שסיימה לאכול את הארוחה המבושלת "אמא, מה אכלנו מבושל היום?" אז ברור לי שלא תזכור בעוד שנתיים ) אבל דברים רוחניים, דברים נפשיים יזכרו לנו לעד.

 

[נסיון9876]

אלא גם שאנשים יצאו מעט מעט מהחרדה, גם אם אבא צריך לצאת לעבודה וכד' יש מנעד מספיק רחב וגדול איך לתת לו לצאת ולשמור על הילד/ה.

אף אחד לא מעודד חרדה. ואין שום קשר בין מודעות, שמירה וזהירות לבין חרדה.
אז זה לא הענין.
ולא חושבת שיש הורים שפויים שיבודדו ילד קטן- לבד.
(אני בכל אופן לא מכירה)
אבל -
אל נא תשכחו מיהם האשמים בכל "תופעות הלוואי" של הקורונה. רוחניים, כלכלים ונפשיים/רגשיים.
לפי דרך הטבע, אם אנשים היו מתנהגים עם קצת יותר שכל- לפני חודשיים, היינו עכשיו אחרי הקורונה, (עם אולי אי אילו מקרי הדבקה מקומיים)

ובלי קשר לפוסט המצוטט-
רק אותי מקומם לשמוע על כל הנזקים הרוחנים, נפשיים וכו, דוקא מאילו שלא ממש התאמצו למנוע אותם???

 

[עוד צעד אחד]

חלק מתסמיני הקורונה זה תבהלה/פאניקה/קיצוניות פזיזה/הפיכת האמצעי למטרה/בלבול/איבוד שליטה/איבוד שיווי משקל, ובמקרים קיצוניים אף להחרבת המשפחה בשם הציווי 'ונשמרתם'.
מי שרוצה לקבל השראה לחיים משרי הממשלה ולדקדק בכל תג ותג שהם מוציאים מפיהם - שיבוסם לו.
מי שרוצה להישאר שפוי בד בבד עם הזהירות הנורמלית, ייטיב לעשות לו ישאל רב באופן פרטני כל מקרה לגופו.

כמה מילים על איך מערכות השלטון עובדות ביומיום, בלי קשר לקורונה:
התפקיד של הממשלה הוא לדאוג שמערכת הבריאות תתפקד טוב, זאת כדי שהמערכת הכלכלית תתן תפוקה מלאה, ולצורך כך מערכת החינוך צריכה לפעול. זהו זה.
מערכות השלטון דואגות אך ורק לתפקודן של מערכות השלטון שלהן בעצמן, והאזרח הקטן לא רק שלא עומד בראש מעייניהם, אלא שברוב ככל המקרים האזרח מהווה נטל ומעמסה על המערכת שמנסה להתפטר ממנו באמצעות בירוקרטיה אימתנית שתוציא לו את החשק לגמרי.
לא מעניין את הממשלה אם סבתא של מישהו נפטרה כתוצאה מבדידות מזעזעת, או שילד של מישהו חטף טראומה נפשית קשה כתוצאה מבידוד נוקשה על פי כל הכללים, או שלמשפחה בחולון אין מה לאכול כי אין להם עבודה. מה שמעניין את הממשלה זה גרפים ועקומות וסטטיסטיקות שעל פיהם היא תטייב את פעולות המערכת, ובזה ורק בזה הממשלה עסוקה מבוקר עד ערב.
הסבתא שנפטרה כתוצאה מבדידות ודיכאון תקבל חלקה חינם מאותה מערכת שבודדה אותה, הילד שחטף טראומה נפשית יקבל טיפולים מסובסדים מאותה מערכת שבודדה אותו, והמשפחה מחולון שאין לה מה לאכול תסתייע בעמותות חסד שמקבלות סיוע מאותה מערכת שגרמה לפיטורי ההורים.
זה לא סותר מבחינת המערכת.
אז מי שמצפה למצוא טיפת יחס אנושי חם למצוקותיו בקרב אנשי המערכת - שיבוסם לו.
אני מעדיף להפעיל את השכל ואת הרגש ולשאול אנשים חכמים וצדיקים איך לפעול.

 

[נסיון9876]

מי שרוצה להישאר שפוי בד בבד עם הזהירות הנורמלית, ייטיב לעשות לו ישאל רב באופן פרטני כל מקרה לגופו.

כל אות!!!!!!!!!!!
ההמלצה הכי יעילה שראיתי כאן אי פעם.

 

[בשעות הפנאי]

אנחנו דואגים בכל יום לחוויה משפחתית שתחרט להם בזיכרון, שיזכרו מתקופת הקורונה אחווה ואיחוד משפחתי כשההורים משחקים איתם.

אז זו התוכנית שלכם לשנה וחצי הקרובות?

 

[הני מושקוביץ]

אז זו התוכנית שלכם לשנה וחצי הקרובות?

מה התוכנית שלכם לשנה וחצי הקרובות?

אה, גם אנחנו לא יודעים,

סליחה על הפסימיות מישהו יודע אם יקום מחר בבוקר בוודאות? מישהו יודע מה יקרה לו בעוד דקה? אז מה יש לתכננן לעוד שנה וחצי???

כרגע-זו התוכנית. אם יהיה צורך-יהיה גם שינוי

 

[מילה בסלע]

מוזר, ברמה שאיני מאמינה להורים שאומרים שהילד שוהה לבדו בבידוד.
סביר יותר ששינו מן האמת כדי שיוכלו לצאת ולבא בקהל בלי לסבול מנידוי חברתי.

אמא שנכנסת עם בנה לבידוד, מחבקת ומנהלת חיי משפחה רגילים, משדרת לילדהּ:
"אתה יקר לי מספיק כדי להיות חולה איתך".

 

[בשעות הפנאי]

מה התוכנית שלכם לשנה וחצי הקרובות?

אה, גם אנחנו לא יודעים,

סליחה על הפסימיות מישהו יודע אם יקום מחר בבוקר בוודאות? מישהו יודע מה יקרה לו בעוד דקה? אז מה יש לתכננן לעוד שנה וחצי???

כרגע-זו התוכנית. אם יהיה צורך-יהיה גם שינוי

אף אחד לא יודע מה יהיה איתו
התכוונתי לומר שצריך לדעת ולהתמודד עם המצב הקיים, להבין שככה אנחנו אמורים להמשיך בשגרה, ולא להכנס למצב של שגרה חסרת מעש.
עברנו את תקופת ההלם. כעת צריך להבין שהחיים שלנו בטווח הנראה לעין אמורים להמשך כך, וכך צריך לצאת, ללמוד, ולהתפרנס.
לדעתי, ואני מדגיש שוב, לדעתי, זה לטמון את הראש בחול ולברוח מהתמודדות עם המצב