הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אז הפרוייקט שהתחיל בצליעה נוראית עלה שלב,
תוך כדי תנועה למדו כולם איך להתמודד ולהסתדר עם הסיטואציות החדשות,
ולאט לאט זה התחיל לקבל צורה.
גם כאן מעל דפי הפורום כתבתי [וכתבו גם אחרים] תלונות, קשיים, מצוקות, קווים תפוסים, וסיטואציות שלא בדיוק ידענו האם לצחוק או לבכות.
אחרי תקופה - אפשר לעשות סיכום ביניים.
סמינר -
בהתחלה זה היה נשמע כך -
תלמידות יקרות, שומעים? נראה לי זה לא מקליט, רגע אני עוברת מכשיר, המכשיר הזה לא קולט בבית הזה.
הודעה שניה - טוב אחרי שלא שמעו את ההודעה הקודמת אני מתחילה הכל הכל מחדש.
ואז בפתוס של מרצה מול עשרות אלפי מעריצים מתחילה לתת שיעור, לא מובן, לא ברור, גם לה וגם לתלמידות.
אחרי 45 דקות נזכרה לשתות משהו, ולעצור לשניה את שטף המילים שאיים להטביע את כל מערכת הטלפונים הישראלית.
והבנות שלי - בניסיונות נואשים לתפוס קו פנוי, צוחקות ונהנות מהנלווה ללימוד, אבל את הלימוד עצמו.... אממממ לא משהו.
כיום -
המורה למדה לדבר מול קהל וירטואלי, השיעורים מרתקים, הבנות נהנות לשבת וללמוד מקו הטלפון,
הסמינר עושה תוכניות דרך הקו - מרתקות - מעצימות - ובעיקר נותנות תעסוקה חיובית ואיכותית לבנות.
התוצאה ברוכה לגמרי.
בית ספר -
בהתחלה - הילדה מכיתה ז נכנסת לשלוחה של הכתה שלהם, ובטעות המורה של כיתה ב' מתחילה להקריא שמות,
ועד שהמורה שלה התחילה ללמד, הקו מתנתק אחת ל4 דקות. כלומר שיעור של 45 דקות ב11 הודעות שונות,
ולפעמים גם לא מסודרות.
והילדות שלי - רק יושבות ומחכות לסלולרי פנוי, וכשהוא מגיע ..... אחרי 5 דקות מתייאשות
ואמא - רק תסבירי לי את ה80 עמודים של הספר.... כי המורה היום הריצה את החומר.
ייאוש.
כיום -
המורה למדה שבלמידה מרחוק זה לא ממש כמו הכיתה, השיעורים מגוונים יותר, נעימים יותר,
והתוכניות נחמדות למדי
פתאום המורה כבר לא נשמעת כמו השכנה המוכה שבנה דרך על השטיפה,
אלא כמו אמא טובה, שרוצה לעשות טוב לתלמידות שלה.
שאר הבנות סביר לגמרי.
תלמוד תורה -
אין מה לומר , הרבה של הבן גדול ת''ח עצום, ירא שמים גדול, מתמיד נפלא,
אבל אפס הבנה בטכנולוגיה, הטלפון נמצא במטבח, והוא יושב במרפסת בסלון... ולוחש לקו עמוד גמרא, עם מפרשים מכל הכיוונים,
לא מציין איפה מתחיל, ובקושי מבינים איפה סיים.
התוצאה - בעלי יושב עם הבן שעות ארוכות, להסביר הכל.... ולנסות למצוא חצי מהמפרשים שהרבה הביא.
כיום - חזרו ללימודים ברוך ה', הילד מאושר עד הגג.
הבן האמצעי -
הרבה מלמד בקצרה ממש, נותן שיעורי בית לאבא ואמא, וגם קצת לתלמידים,
מצא שביל נכון להוביל את הכתה בימים טרופים אלו.
הבן הקטן -
אשתו של הרבה אחראית על קו למידה מרחוק באחד מבתי הספר הגדולים בבני ברק, אז הוא משוכלל.
כל יום 3 ילדים קיבלו ממנו טלפון, ולמדו איתו שיעור אחד בחברותא - השיעור מוקלט,
ווליום נכון, לו''ז נכון, סדר ומשמעת עצמיים מושלמים.
התוצאה - הילד שומע כל שיעור 3 פעמים, נהנה מכל שניה, ומחכה בקוצר רוח לפעם הבאה שיהיה החברותא של הרבה.
רעיון נפלא, ותוצאה מושלמת.
גני הילדים -
בהתחלה - הגננות משאירות לילדות הרצאות בקו למידה מרחוק [מקווה שהריכוז פחות ברמה מהשיעור הפילוסופי בקו]
הילדות לא מבינות בדיוק מה היא רוצה מהן, אבל הבינו שצריך להקשיב...
כרגיל הניחו את הטלפון על השולחן, וצבעו...
ואחרי שעה ורבע - אמאאאא שמעתי הכל. וזהו תנתקי לי.
כיום - הגננת עדיין קצת ברמה גבוהה מידי [לא לשכוח הייתה הבחורה הכי טובה בוולף, בת של ראש ישיבה גאון עולם]
אבל מעניינת, יותר סיפורים, יותר 'צחוקים', והילדות מקשיבות בהנאה.
ההפתעה הנעימה תוכניות שמופעלות בגן על ידי נשות מקצוע מטעם העירייה, פשוט מרתקות, מפעילות נכון, התאמה בול.
מקבלים הביתה חומרי למידה גם מהעירייה [חוברת מושקעת מאד] גם מהגננת [צילומים של כל השנה] וגם מהתוכניות [ברמה גבוהה]
ואחרי תקופת זמן מה -
הבית נכנס לשגרת לימודים,
וצריך לדעת להודות
לההנהלות, לרבס בחיידר, למורות, לגננות,
לחברת ימות המשיח על קווים סבירים לגמרי,
לכל מי שהשקיע בסיפור המטורף הזה, והצליח להביא איכשהוא שגרת לימודים לתוך הבית
ומכאן מודה לכם/ן
תוך כדי תנועה למדו כולם איך להתמודד ולהסתדר עם הסיטואציות החדשות,
ולאט לאט זה התחיל לקבל צורה.
גם כאן מעל דפי הפורום כתבתי [וכתבו גם אחרים] תלונות, קשיים, מצוקות, קווים תפוסים, וסיטואציות שלא בדיוק ידענו האם לצחוק או לבכות.
אחרי תקופה - אפשר לעשות סיכום ביניים.
סמינר -
בהתחלה זה היה נשמע כך -
תלמידות יקרות, שומעים? נראה לי זה לא מקליט, רגע אני עוברת מכשיר, המכשיר הזה לא קולט בבית הזה.
הודעה שניה - טוב אחרי שלא שמעו את ההודעה הקודמת אני מתחילה הכל הכל מחדש.
ואז בפתוס של מרצה מול עשרות אלפי מעריצים מתחילה לתת שיעור, לא מובן, לא ברור, גם לה וגם לתלמידות.
אחרי 45 דקות נזכרה לשתות משהו, ולעצור לשניה את שטף המילים שאיים להטביע את כל מערכת הטלפונים הישראלית.
והבנות שלי - בניסיונות נואשים לתפוס קו פנוי, צוחקות ונהנות מהנלווה ללימוד, אבל את הלימוד עצמו.... אממממ לא משהו.
כיום -
המורה למדה לדבר מול קהל וירטואלי, השיעורים מרתקים, הבנות נהנות לשבת וללמוד מקו הטלפון,
הסמינר עושה תוכניות דרך הקו - מרתקות - מעצימות - ובעיקר נותנות תעסוקה חיובית ואיכותית לבנות.
התוצאה ברוכה לגמרי.
בית ספר -
בהתחלה - הילדה מכיתה ז נכנסת לשלוחה של הכתה שלהם, ובטעות המורה של כיתה ב' מתחילה להקריא שמות,
ועד שהמורה שלה התחילה ללמד, הקו מתנתק אחת ל4 דקות. כלומר שיעור של 45 דקות ב11 הודעות שונות,
ולפעמים גם לא מסודרות.
והילדות שלי - רק יושבות ומחכות לסלולרי פנוי, וכשהוא מגיע ..... אחרי 5 דקות מתייאשות
ואמא - רק תסבירי לי את ה80 עמודים של הספר.... כי המורה היום הריצה את החומר.
ייאוש.
כיום -
המורה למדה שבלמידה מרחוק זה לא ממש כמו הכיתה, השיעורים מגוונים יותר, נעימים יותר,
והתוכניות נחמדות למדי
פתאום המורה כבר לא נשמעת כמו השכנה המוכה שבנה דרך על השטיפה,
אלא כמו אמא טובה, שרוצה לעשות טוב לתלמידות שלה.
שאר הבנות סביר לגמרי.
תלמוד תורה -
אין מה לומר , הרבה של הבן גדול ת''ח עצום, ירא שמים גדול, מתמיד נפלא,
אבל אפס הבנה בטכנולוגיה, הטלפון נמצא במטבח, והוא יושב במרפסת בסלון... ולוחש לקו עמוד גמרא, עם מפרשים מכל הכיוונים,
לא מציין איפה מתחיל, ובקושי מבינים איפה סיים.
התוצאה - בעלי יושב עם הבן שעות ארוכות, להסביר הכל.... ולנסות למצוא חצי מהמפרשים שהרבה הביא.
כיום - חזרו ללימודים ברוך ה', הילד מאושר עד הגג.
הבן האמצעי -
הרבה מלמד בקצרה ממש, נותן שיעורי בית לאבא ואמא, וגם קצת לתלמידים,
מצא שביל נכון להוביל את הכתה בימים טרופים אלו.
הבן הקטן -
אשתו של הרבה אחראית על קו למידה מרחוק באחד מבתי הספר הגדולים בבני ברק, אז הוא משוכלל.
כל יום 3 ילדים קיבלו ממנו טלפון, ולמדו איתו שיעור אחד בחברותא - השיעור מוקלט,
ווליום נכון, לו''ז נכון, סדר ומשמעת עצמיים מושלמים.
התוצאה - הילד שומע כל שיעור 3 פעמים, נהנה מכל שניה, ומחכה בקוצר רוח לפעם הבאה שיהיה החברותא של הרבה.
רעיון נפלא, ותוצאה מושלמת.
גני הילדים -
בהתחלה - הגננות משאירות לילדות הרצאות בקו למידה מרחוק [מקווה שהריכוז פחות ברמה מהשיעור הפילוסופי בקו]
הילדות לא מבינות בדיוק מה היא רוצה מהן, אבל הבינו שצריך להקשיב...
כרגיל הניחו את הטלפון על השולחן, וצבעו...
ואחרי שעה ורבע - אמאאאא שמעתי הכל. וזהו תנתקי לי.
כיום - הגננת עדיין קצת ברמה גבוהה מידי [לא לשכוח הייתה הבחורה הכי טובה בוולף, בת של ראש ישיבה גאון עולם]
אבל מעניינת, יותר סיפורים, יותר 'צחוקים', והילדות מקשיבות בהנאה.
ההפתעה הנעימה תוכניות שמופעלות בגן על ידי נשות מקצוע מטעם העירייה, פשוט מרתקות, מפעילות נכון, התאמה בול.
מקבלים הביתה חומרי למידה גם מהעירייה [חוברת מושקעת מאד] גם מהגננת [צילומים של כל השנה] וגם מהתוכניות [ברמה גבוהה]
ואחרי תקופת זמן מה -
הבית נכנס לשגרת לימודים,
וצריך לדעת להודות
לההנהלות, לרבס בחיידר, למורות, לגננות,
לחברת ימות המשיח על קווים סבירים לגמרי,
לכל מי שהשקיע בסיפור המטורף הזה, והצליח להביא איכשהוא שגרת לימודים לתוך הבית
ומכאן מודה לכם/ן
