דרוש מידע למי צריך לדאוג, לחקלאים או לאזרחים?

  • הוסף לסימניות
  • #1

נתוני הלמ"ס מראים: הרווח של החקלאים 20%, אז על מה הם מתלוננים?​

החקלאים מנסים למנוע את פתיחת המשק הישראלי ליבוא - ולמעשה כופים על הציבור הישראלי לשלם יקר. הם מאשימים את כל העולם אבל לא מסוגלים לעשות בדק בית. בפועל, נתוני הלמ"ס מראים שהחקלאים מרוויחים פי 4 ויותר מרשתות השיווק, והם עוד באים בתלונות
נתנאל אריאל | 08/06/2022 18:29
telegram


(58)
נושאים בכתבה
icn_tags_slashes.svg
אביגדור ליברמן אינטר חקלאות יבוא יוקר המחיה עודד פורר
הרפורמה בחקלאות תקועה בינתיים, כאשר הלובי החקלאי ושאר האינטרסנטים שרוצים לשמור על השמנת קרוב אליהם - עולים על בריקדות, נלחמים ברפורמה של הממשלה ובסיוע של ח"כים פופוליסטיים מונעים מהציבור הישראלי הקלה ביוקר המחיה.
אחת הטענות של החקלאים היא שהסיבה ליוקר המחיה בכלל לא נמצאת אצלם, אלא במרווחי השיווק של רשתות הקמעונאות כמו שופרסל, רמי לוי ואחרות. הם לא ממש אומרים את האמת. זה לא נכון, ולאחרונה קבעה זאת גם הוועדה הממשלתית לבחינת פערי התיווך, כאשר הצביעה על כך ש-65% מהמחיר ברשתות בגלל החקלאים ולא הרשתות - ברף הגבוה של ה-OECD, וכן על כך שהתוצרת בישראל לא עלתה במשך 20 שנה, למרות שהאוכלוסיה גדלה ב-50%, והתוצאה היא שהמחירים לצרכן הוכפלו.
הנתונים ברורים, הרווח של הקמעונאיות קטן מאוד. הבעיה לא אצלם. שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות מנסים לקדם את הרפורמה, אבל יש מי שמתעקשים להתעלם מהמציאות - הסיבה ברורה, הם יהיו אלה שייפגעו, וכאשר הם יכולים להיעזר באותם חברי כנסת פופוליסטיים, הם בינתיים מסוגלים לנצח את הממשלה.



נתוני הלמ"ס חושפים: החקלאים יוצאים עם רווח תפעולי של 20% - הרבה הרבה מעל רשתות השיווק
כעת חושפת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס, את נתוני החקלאות בישראל לשנת 2021 ומראה את הפער הגדול בין מה שאומרים החקלאים ובין המציאות. על פי נתוני הלמ"ס התפוקה החקלאית בישראל הסתכמה בשנה שעברה ב-32 מיליארד שקל, עליה של 3.3% לעומת השנה שלפניה. במילים של שוק ההון מדובר על שורת 'ההכנסות' או השורה העליונה.
הלאה, הרווח הגולמי של התפוקה החקלאית עמד על 47.5%, הרבה מעל רשתות השיווק, שהרווח הגולמי שלהן עמד על כ-23-25% (שופרסל, רמי לוי ויוחחנוף למשל). הרווח התפעולי של רשתות השיווק עומד על 3-5% בלבד, ואילו הרווח התפעולי של החקלאים (או בניסוח של הלמ"ס - "היתרה לחקלאים") עמד בשנת 2021 על 6.5 מיליארד שקל, עליה של 5.8% לעומת השנה שלפניה. מדובר בשיעור רווחיות תפעולית של 20%, וזה כמובן גבוה בהרבה מרמות רווחיות תפעולית של 3-5% ברשתות השיווק. צריך לומר, חלק משמעותי מהרווח של החקלאים זה פיצויים לחקלאים בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, אבל אין הבדל מהבחינה הזו בין פיצויים שחקלאי מקבל או פיצוי שחברה מקבלת. מעבר לכך - החקלאים כבר היום מקבלים הרבה כסף מהמדינה והיא מסבסדת אותם, אז הרווחיות שלהם בהחלט גבוהה הרבה יותר (בממוצע, אין נתונים טובים ומדויקים יותר מאחר שהחקלאים לא מחויבים בדיווח רשמי כמו חברות ציבוריות). אבל גם אם נוריד את כל הפיצויים הללו, הרווח התפעולי של החקלאים עמד על 5.42 מיליארד שקל, ושיעור רווחיות תפעולית של 17%. גם זה הרבה יותר גבוה מרשתות השיווק.

האם החקלאים יודו בעובדות, האם הח"כים הפופוליסטיים יפסיקו לתמוך ביוקר המחיה? לצערנו התשובה כנראה שלילית
אבל האם גם אחרי 4 ועדות שונות שהגיעו לאותה מסקנה, האם אחרי נתוני הלמ"ס שמוכיחים שוב שהבעיה ביוקר המחיה לציבור הישראלי לא נמצא ברשתות השיווק, אלא כנראה אצל החקלאים, האם החקלאים יודו שהם מחזיקים את המדינה במקום רגיש? האם הם יהיו מוכנים לפגוע בתנאים המפליגים שלהם, שמונעים תחרות בפועל במדינת ישראל וגורמים לציבור הישראלי לשלם הרבה יותר מדי על מוצרים בסיסיים, האם הם יאפשרו את פתיחת השוק לייבוא כך שהמחירים לצרכן הישראלי יירדו? סביר להניח שלא, הם ימשיכו לנופף באיומים על ביטחון תזונתי במזון (שלא קיים ולא יכול להיות קיים, כפי שהסביר מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר שלמה בן אליהו).

האם חברי הכנסת הפופוליסטיים מסוגלים להסתכל מעבר לאותם חקלאים-אינטרסנטים ששלחו אותםלכנסת, ולראות את טובת הציבור הישראלי? לצערנו, התשובה היא כנראה שלא. הם ימשיכו להילחם עבורם, להשיג בשבילם חסימה של תחרות - וימשיכו לפגוע בציבור הישראלי הרחב, שימשיך לשלם ביוקר.
לקריאה נוספת:
>>> בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות. למה בעצם?


%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A0%D7%A3_%D7%94%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_08062022_xhacsx.jpg

מקור: נתוני הלמ"ס


מהתאחדות חקלאי ישראל נמסר בתגובה לכתבה: "ההגדרה בכתבה לא נכונה. זהו לא הרווח - לא הנקי ולא הגולמי אלא כשמו כן הוא – היתרה לכלל ענף החקלאות. חבל שבחרתם לדבוק בעמדה שגויה שמוציאה דיבה על החקלאים בישראל. נסביר: לפי הלמ"ס, ההכנסה הנובעת מחקלאות הגיעה לרמה של 14.1 מיליארד שקל. כעת מורידים מההכנסה הנובעת מחקלאות את התמורה למשרות שכיר – ע"ס כ-7.6 מיליארד שקל, כך שהיתרה לחקלאי הינה 6.5 מיליארד שקל. מדידת הלמ"ס מסתיימת ברמה של היתרה לחקלאי (לאחר תשלומים למשרות שכיר). אבל זאת היתרה לענף החקלאות ולא לחקלאי – אין אפשרות לחלק את הסכום הזה לכל החקלאים במדינה אלא זוהי היתרה ברמת ענף. בנוסף, חשוב לזכור שמהסכום הזה עדיין יש לנכות תשלומי הון (ריבית להון החוזר ולהשקעות) ובנוסף משיכת שכר לחקלאי עצמו והפרשה להון עצמי".
מה שמעניין בתגובה הזו של התאחדות חקלאי ישראל היא שלמעשה ההתאחדות מוכיחה את הטענה בכתבה - שהרווח של החקלאים גבוה בהרבה מזה של רשתות השיווק, אבל החקלאים מתלוננים ורק רוצים לקבל עוד סבסוד והגנות. נכון, לצערנו אין אפשרות להפריד את הנתונים לכל חקלאי בודד. מדובר כאן על רווח גולמי ברמת ענף החקלאות וגם רווח תפעולי ברמת ענף החקלאות. ההכנסה הנובעת מחקלאות היא הרווח הגולמי, והיתרה לחקלאי היא הרווח התפעולי. אבל היא הנותנת: הרווח התפעולי לחקלאים עומד על 20%, לעומת 3-5% אצל רשתות השיווק.

מעבר לכך, הסיבה שאי אפשר להפריד את הנתונים לכל ענף בודד בחקלאות, או לכל חקלאי, היא שאין שקיפות בחקלאות. אדרבה, החקלאים הם אלה שמסתירים את הנתונים שלהם, ולכן אי אפשר לבחון האם ענף המלפפונים, הבננות, האבטיחים וכו' הם ענפים רווחיים או הפסדיים. בניגוד לכך - רשתות השיווק מפרסמות באופן תדיר 4 פעמים בשנה את התוצאות שלהן. אם החקלאים מחפשים להוכיח את טענותיהם הם צריכים להוביל מהלכים של שקיפות, לא של הסתרת מידע.
ברור שיש הבדלים בין החקלאים השונים: תחומים בחקלאות בהם יש לישראל יתרון יחסי מול העולם מצליחים גם לייצא לעולם ולהרוויח יפה (כמו תמר מג'הול), והשאלה היא כמובן על אותם חקלאים שפועלים בענפים הפסדיים, ומאלצים את המדינה לסבסד אותם. בכל תחום כלכלי אחר אם מדובר בתחום הפסדי המפעל היה נסגר מזמן. רק בתחום החקלאות ניתן להחזיק ענפים הפסדיים - ושהציבור הרחב ישלם את המחיר. אז כן, יוקר המחיה מושפע היטב מענף החקלאות, והפתרון ברור - ישראל צריכה לפתוח את המשק ליבוא חופשי וכך המחיר לכלל הציבור הישראלי יירד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מקס מגבירה את הלחץ על הבנקים: מציעה ריבית של 3% בשנה לכסף שיופקד בחשבון דמוי עו"ש

חברת כרטיסי האשראי משיקה חשבון חוץ-בנקאי שיעניק ללקוחותיה ריבית אוטומטית על יתרה של עד 500 אלף שקל • שגית דותן, מנכ"לית מקס: "נציע ללקוחות להפסיק לתת לכסף להישחק בעו"ש ולקבל ריבית על כל הסכום, ללא תנאי מינימום" • חלק מהבנקים הודיעו לאחרונה על הענקת ריבית של 2%-3% בתנאים מסוימים

1000005482.jpg

בימים אלה, כאשר המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מקדם את רפורמת הבנקים הרזים, שעוד תצריך שינויי חקיקה מורכבים בכנסת, יש גופים שמקדימים להגביר את הלחץ על הפיקדונות בבנקים. חברת כרטיסי האשראי מקס, שבבעלות כלל ביטוח ובניהולה של שגית דותן, פיתחה חשבון דמוי-עו"ש בשם "צובר ושב", שבו כספים שיפקידו הלקוחות יזכו לריבית שנתית של 3%, והם לא יהיו "נעולים" לשם כך בניגוד לפיקדונות של הבנקים. שם כדי לקבל ריבית גבוהה, ביחס לריבית האפסית של חשבון העו"ש, יש צורך להתחייב לסגירת הכסף לתקופה קצובה בזמן.

מקס תאפשר ללקוחות שלה, החל מחודש נובמבר הקרוב, לפתוח את חשבון ה"צובר ושב", חשבון חוץ -בנקאי אשר יפוקח על-ידי בנק ישראל. בחשבון הזה יוכל הלקוח לנהל יתרה נושאת ריבית, כאשר במקס מכוונים את המוצר כתחרות ישירה ומוצר משלים לניהול חשבון העובר ושב בבנק.

חשוב לציין כי זה יהיה חשבון מוגבל שאינו דומה לחשבון העו"ש המסורתי, כלומר ניתן יהיה לצבור בו סכום כסף שיקבל ריבית, ובעיקר לשלם ממנו את חשבון כרטיס האשראי החודש, או אם רוצים לבצע רכישה גדולה אחרת. הכסף יצבור ריבית בכל רגע נתון ויהיה נזיל וזמין למשיכה.

הציבור מפסיד הרבה כסף

התחרות על הפיקדונות בבנקים הולכת ומתגברת. כיום המוצר הפופולרי ביותר הן קרנות הנאמנות הכספיות, שמנוהלות על-ידי בתי ההשקעות צברו נכסים מנוהלים בהיקף של 180 מיליארד שקל. אלה מכשירי השקעה סולידיים יחסית, שהם נזילים וניתנים למשיכה בהוראה מדי יום (הקרנות הכספיות נסחרות במהלך ימי המסחר בבורסה כמו קרנות נאמנות אחרות), אך הקרנות אינן יכולות להתחייב על ריבית שנתית כמו שעושה מקס. בפועל הן תלויות בריבית בנק ישראל, משום שהן מפקידות את עיקר הכספים בחשבונות בבנקים.

בשנה האחרונה העניקו הקרנות הכספיות תשואה של מעל ל-4% למי שהפקיד אצלהן את כספו. גם בניכוי דמי הניהול של אותן קרנות שהם נמוכים למדי, מדובר במוצר אטרקטיבי יותר החשבון החדש של מקס. כמו כן, בנק ישראל מנפיק גם מק"מ, מלווה קצר מועד, לתקופה של עד שנה. זו אגרת חוב בניכיון שמעניקה ריבית שקרובה יחסית לריבית בנק ישראל, גם היא כיום מעל ל-4% בשנה. אך בניגוד למקס הכסף במק"מ יכול להיות מופקד עד לשנה, וסדרות חדשות יציעו בעתיד ריבית שגם היא נגזרת מריבית בנק ישראל ולכן עלולה לפחות.

במקס מזכירים כי על-פי נתוני בנק ישראל, סך הכסף שהציבור מחזיק בחשבונות העובר ושב עומד על למעלה מ-225 מיליארד שקל שאינם נושאים ריבית, וסך הכסף שהציבור מחזיק בפיקדונות בבנקים עומד על כ-406 מיליארד שקל. שיעורי הריבית על הכספים ששוכבים בחשבונות העו"ש בבנקים, כלומר על יתרת זכות, נעים בין 0% ל-0.4% בשנה - סכום אפסי שנשחק ריאלית בשל האינפלציה.

במקס הוסיפו כי לאחרונה הבנקים החלו להציע ריבית על היתרה בעו"ש, אבל היא מוצעת עד לגובה סכום מסוים בלבד לרוב בין 10,000 ל-20,000 שקל. במקרה של מקס, יוכלו הלקוחות להזרים לחשבון צובר ושב עד חצי מיליון שקל.

האותיות הקטנות

היתרה בחשבון הצובר ושב של מקס תצבור ריבית שנתית קבועה בשיעור אטרקטיבי של 3%. הריבית אינה צמודה לפריים או למדד ואחידה לכל הלקוחות, ללא קשר לגובה הסכום שיופקד בחשבון. אך למקס "שמורה הזכות לשנות את הריבית, בין היתר, בהתאם לשינויים במשק". מה זה אומר? הרי בעוד כחודש הנגיד ירון עשוי להחליט להפחית את גובה הריבית במשק (4.5%). ככל הנראה שהפחתה אפשרית תוריד אותה ל-4.25%, כפי שסבורים כחלק גדול מהכלכלנים.

במקס אומרים כי הריבית שהם מציעים "לא צמודה לריבית בנק ישראל", לכן מדובר בריבית של 3% בשנה עד להודעה חדשה. אך ההערה נועדה לאפשר להם גמישות במידה ויהיה שינוי חריג בסביבה המאקרו-כלכלית.

תנאים נוספים שחשוב לדעת הם שהריבית תצטבר מדי יום והלקוחות יוכלו לעקוב אחריה ואחר היתרה שלהם באתר ובאפליקציה. בנוסף, החשבון יהיה נזיל וזמין למשיכה, כך שהלקוחות יכולים לבצע מספר לא מוגבל של הפקדות או משיכות באמצעות הכרטיס, והכול ללא עמלות או דמי ניהול. כמו כן, כאשר לקוחות יבקשו למשוך את הכסף, הם יוכלו לבחור בין זיכוי לחשבון הבנק - מהלך שעשוי לקחת עד שני ימי עסקים ממועד בקשת המשיכה, או לבצע זיכוי מהיר יותר לכרטיס האשראי עצמו.

עוד לא בנק קטן

האפשרות של מקס להעניק ריבית על חשבון חוץ-בנקאי נובעת מחקיקה שנכנסה לתוקף לפני כשנה, המסדירה את
עולם התשלומים החוץ-בנקאיים. האפשרות להעניק ריבית נכללה בחקיקה על אף ההתנגדות של בנק ישראל.

למעשה, חברת כרטיסי אשראי כבר נותנת הלוואות ומאפשרת מעין חשבון עו"ש, כך שפעולתה לכאורה מדמה פעילות קלאסית של בנק. עם זאת, יש הבדל משמעותי. נכון להיום, חברת האשראי לא תוכל להשתמש בכספים שיפקידו הלקוחות כדי לתת את ההלוואות. האפשרות להשתמש בחשבון העו"ש כדי לתת הלוואות, שהיא פעילות בנקאית קלאסית, מאפשרת להוזיל את הריבית שגובים הבנקים על הלוואות.

בדו"ח שפורסם לאחרונה של הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית הוצג מתווה לפיו גופים כמו חברות כרטיסי אשראי יוכלו לקבל רישיון בנק קטן. עם זאת, המהלך דורש תיקון חקיקה שטרם קודם.

גלובס, ודה מרקר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה