למי שיכול לעזור

  • פותח הנושא skl
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
אני צריכה עזרה ויעוץ מבעלי נסיון -----

הבן שלי בן 3 ב"ה יבש והולך לשרותים.... אך כשזה מגיע למצב של יציאות הוא רץ כל 5 דק' לשירותים או מתאפק מאד.. ובסוף יוצא לו במכנסיים......
כבר הבטחנו לו הכל, כבר עשיתו לו מבצעים וכלום לא עוזר.....:confused::confused::confused::confused:

מה עושים????? למי יש נסיון????? מי יכול לייעץ????

תזכו למצוות............
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אם יש לו יציאות קשות תפני לרופא. הוא יתן לך משהו שמשלשל וזה יקל על הילד. הוא יראה שלא נורא כ"כ לעשות(כי יוצא בקלות) ולאט לאט תחזירי אותו ליציאות סדירות. זה בכ"א מנסיוני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
רחלי, נראה לי בדיוק הפוך. כשילד משלשל הרבה יותר קשה לו לשלוט וזה יוצר בעיה כגון זאת, שהוא לא ממש מרגיש מתי כן ומתי לא. הפתרון לדעתי צריך להיות בכיוון ההפוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י sarit1ef;857963:
רחלי, נראה לי בדיוק הפוך. כשילד משלשל הרבה יותר קשה לו לשלוט וזה יוצר בעיה כגון זאת, שהוא לא ממש מרגיש מתי כן ומתי לא. הפתרון לדעתי צריך להיות בכיוון ההפוך.

זה מה שהרופא המליץ בזמנו-וזה עבד!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י RacheliArt;857960:
אם יש לו יציאות קשות תפני לרופא. הוא יתן לך משהו שמשלשל וזה יקל על הילד. הוא יראה שלא נורא כ"כ לעשות(כי יוצא בקלות) ולאט לאט תחזירי אותו ליציאות סדירות. זה בכ"א מנסיוני.

אפשר לתת לילד כזה קטן סירופ לשלשול?? נשמע לי מידי חזק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לא. נתנו לי אבקה לערבב במיץ. שוב, תתיעצי עם רופא. בתכלס זה מה שפתר לי את הבעיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ממליצה מאד מאד לא להזניח!! אם זה לבדוק סיבה לבדוק אצל רופא אם זה התחיל כך מהתחלה לפעמים יש בעיה בסוגרים, ולפעמים זה רגשי- מאד מאד חשוב שלא ירגיש את ההיסטריה שלך, זה משפיע לרעה לטווח ארוך, ואם זו הבעיה אז כדאי לפנות לטיפול רגשי, אני מדברת מנסיון מר מאד בנושא עם ילד גדול! שב"ה הבעיה לא בסוגרים אך כנראה יותר רגשית, ואני כל הזמן שומעת על עוד ועוד ילדים שסובלים מהתופעה. בהמשך הטיפול כבר הרבה יותר מורכב... לפעמים זה כלום וזה עובר, אך חשוב לא לשכוח סבלנות!! כי הנזקים מהסיוט שלנו הם לעומק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אצל הבת שלי היה אותו דבר בדיוק, יבשה לגמרי גם בלילה אבל סיוטים מהיציאות, נסיתי לטפל בזמנו במח אחד אמרו לי שזה יכול לעזור אבל אני לא ראיתי שום שינוי, לאט לאט זה הסתדר למרות שהיום כשהיא כבר בת ארבע פלוס היא עדיין מתאפקת ועד שזה לא קריטי היא לא הולכת לשירותים, לכן באמת נראה לי שזה מלחץ או כזה דבר, כי היא כבר מספיק גדולה בשביל להבין ולא לפחד אבל נשאר לה מי זה סיוט, נקווה שעם הזמן גם זה יעבור.

אז פשוט קחי נשימה עמוקה והמון סבלנות....
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ישנם ילדים שפשוט מפחדים, הם מרגישים שחלק מהם בורח להם ולא משלימים עם זה
אני שמעתי על ילדים שמאוד פחדו וגם אחרי שהלכו לא הסכימו להוריד מים,

צריך הרבה הסבר וסבלנות
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אצלי הבעיה נפתרה כך: אמרתי לילד שכל פעם שהוא צריך, שיגיד לי, שמתי לו טיטול ואח"כ הורדנו אותו. הוא היה מספיק בוגר בשביל לשלוט, אבל פחד וזה מאוד עזר לו עם החששות. בגן הוא למד להתאפק (לא כ"כ בריא, אבל זה מה שהיה..) ופחות או יותר זה היה בזמנים קבועים. כך זה נמשך בערך חודש, ומידי פעם בדקתי איתו את המוכנות שלו לעבור ליציאות בשרותים, בנחת בלי הלחץ שמא יברח. אחרי ההכנה של חודש של שיחות בנחת והבנה ברוך ה' המעבר היה חלק לגמרי, לא נותרו משקעים ואין זכר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אם כבר נפתח פה דיון בנושא, אני מנצלת את זה מכיוון קצת שונה:
ילד בן 3 ורבע נגמל כבר לפני חמשה חודשים, הכל הלך מצוין
בשבועות האחרונים הוא התחיל להרטיב מידי פעם במכנסיים
וגם כל פעם שהוא הולך לשרותים, משפריץ לכל הכיוונים (אסלה, קירות, רצפה,)
ניסיתי להיות איתו ולהסביר לו כל עם כמה הוא גדול ויודע להשאיר את השירותים נקיים
אבל זה לא עזר, זה רק גורם לו לצעוק בהיסטריה כל פעם שהכל נרטב
יש פתרון? או פשוט לשתוק ולחכות בסבלנות שזה יעבור?:confused:
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ADR-
יכול להיות שזה סתם.ועל פניו לא צריך לדאוג.אבל- יכול להיות שקרה לילד משהו ולא יודע לבטא במילים.
צריך להיות ערניים שאף אחד לא הטריד אותו וד"ל.
לגבי טיטול ששמים בזמן היציאות-גם לי היה נסיון עם זה וזו גם שיטה שעוזרת אבל צריכה להיות מוגבלת בזמן. שלא יימשך שנה שלמה עם טיטול ליציאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
קופצת גם על האשכול.. ;)

הבן שלי ב"ה גמול ביום (עוד שבויים בן 3), אבל בלילה - אין עם מי לדבר!
כשהוא ישן צהריים - הוא קם יבש,
אבל בשינת לילה - ממש לא..
וכן, הוא הלך לפני, הערתי אותו באמצע, אבל עדיין הוא קם רטוב..

אחרי כמה לילות רטובים שכאלה, עשיתי פסק זמן. לא נראה לי לעניין שהוא יישן רטוב..
יש למישהי רעיון מה עושים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אצל בנים (מניסיון) כל הסיפור של ההרטבה לוקח המון זמן! במיוחד בנים ובמיוחד הרטבה בלילה
אומרים שזה רגשי
אורולוג שהבאתי אליו את בני שכבר יותר גדול צחק ואמר שזה לא קשור אליו אלא ככה זה עם בנים
יש עכשיו טיפול בהרטבת לילה במאוחדת אנחנו מנסים
ואולי פה מישהו יכול לעזור לי:
ילד שבגיל 3 התחלתי לגמול אותו ביום ועכשיו בן 5 ועדיין צריך כל הזמן להזכיר לו ללכת,
אם לא מזכירים הוא לא ילך וירטיב או ילכלך..
וגם אם מזכירים הוא לא רוצה ללכת , נראה לי מעצלות כזה..
זה לא עניין תחושתי כך אמרו לנו וגם לא רפואי..
כנראה רגשי.. מה עושים עם זה??
הגננת אומרת "זה לא מקובל בגיל הזה..."
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
בקשר לפחדים מהיציאות - יש כאלה שעוזר להם סיר במקום שירותים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אם זה ענין רגשי יש מכונים שמטפלים בזה- תלוי באיזה עיר,
נכתב ע"י רותי12;858859:
אצל בנים (מניסיון) כל הסיפור של ההרטבה לוקח המון זמן! במיוחד בנים ובמיוחד הרטבה בלילה
אומרים שזה רגשי
אורולוג שהבאתי אליו את בני שכבר יותר גדול צחק ואמר שזה לא קשור אליו אלא ככה זה עם בנים
יש עכשיו טיפול בהרטבת לילה במאוחדת אנחנו מנסים
ואולי פה מישהו יכול לעזור לי:
ילד שבגיל 3 התחלתי לגמול אותו ביום ועכשיו בן 5 ועדיין צריך כל הזמן להזכיר לו ללכת,
אם לא מזכירים הוא לא ילך וירטיב או ילכלך..
וגם אם מזכירים הוא לא רוצה ללכת , נראה לי מעצלות כזה..
זה לא עניין תחושתי כך אמרו לנו וגם לא רפואי..
כנראה רגשי.. מה עושים עם זה??
הגננת אומרת "זה לא מקובל בגיל הזה..."
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י גאולונת;858836:
קופצת גם על האשכול.. ;)

הבן שלי ב"ה גמול ביום (עוד שבויים בן 3), אבל בלילה - אין עם מי לדבר!
כשהוא ישן צהריים - הוא קם יבש,
אבל בשינת לילה - ממש לא..
וכן, הוא הלך לפני, הערתי אותו באמצע, אבל עדיין הוא קם רטוב..

אחרי כמה לילות רטובים שכאלה, עשיתי פסק זמן. לא נראה לי לעניין שהוא יישן רטוב..
יש למישהי רעיון מה עושים?

הוא פיצי, מה הלחץ?
תפרגני לו לישון עדיין עם טיטול. יהיה גם לו וגם לך יותר נוח.
אני מכירה כמה ילדים שהורידו את הטיטול בלילה בגילאי 4-5.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י רותי12;858859:
אצל בנים (מניסיון) כל הסיפור של ההרטבה לוקח המון זמן! במיוחד בנים ובמיוחד הרטבה בלילה
אומרים שזה רגשי
אורולוג שהבאתי אליו את בני שכבר יותר גדול צחק ואמר שזה לא קשור אליו אלא ככה זה עם בנים
יש עכשיו טיפול בהרטבת לילה במאוחדת אנחנו מנסים
ואולי פה מישהו יכול לעזור לי:
ילד שבגיל 3 התחלתי לגמול אותו ביום ועכשיו בן 5 ועדיין צריך כל הזמן להזכיר לו ללכת,
אם לא מזכירים הוא לא ילך וירטיב או ילכלך..
וגם אם מזכירים הוא לא רוצה ללכת , נראה לי מעצלות כזה..
זה לא עניין תחושתי כך אמרו לנו וגם לא רפואי..
כנראה רגשי.. מה עושים עם זה??
הגננת אומרת "זה לא מקובל בגיל הזה..."

נשמע לי שווה ללכת להדרכת הורים עם איש מקצוע.
אפשר להניח שזה אכן רגשי, וזה לא צריך להיות כל כך מסובך לפתור את זה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה