דיון לספר לך סיפור אמיתי?

  • הוסף לסימניות
  • #21
לעניות דעתי השאלה הפוכה
איך מעלילה מומצאת אפשר ללמוד מסר?
אפשר בהחלט להשחיל מסרים בעלילה מומצאת
אבל מהעלילה עצמה מהסיפור... איך נלמד אם הוא לא באמת קרה.
נכון לגבי סיפורי השגחה, שהם מגוחכים לחלוטין אם הם מומצאים.
ונכון גם לגבי גישה של 'בואו נלמד מהגיבור מוסר השכל איך צריך להתנהג' - כי הגיבור הרי לא היה ולא נברא.
אבל יש משהו אחר שדוקא סיפור בדיוני יכול לתת:
סיפור טוב הוא משקף מציאות, וממילא עוזר להבין אותה.
נניח שהסיפור עוסק בהורים המתמודדים עם גידול ילד שיש לו צרכים מיוחדים שדורש התמסרות יוצאת דופן, ושממש סוחט את הכוחות ביום יום, עד לקצה: הסיפור ממחיש את ההשקעה וההתמסרות של ההורים לאורך השנים, את הויתורים הרבים שהם נאלצים לעשות במגוון תחומים - ואז, באופן כלשהו, את האמת שחובטת בהם אחרי 25 שנים כאלה: החמצה גדולה וכואבת שהייתה להם בגידול ילדיהם האחרים, ומחירים כואבים שהם שלמו, בלי להיות מודעים לכך, ובלי שבאמת רצו בהם.
סיפור כזה מעביר לקוראים תחושה חזקה, ומשפיעה מאד, והוא כמעט חייב להיות בדיוני - כי מעטים האנשים שיסכימו לחלוק את האמת הפנימית של סיפור חייהם.
או, נניח - שאותו סיפור יסתיים אחרת: ההורים אחרי כל השנים מאושרים בבחירה שלהם, והאחים אומרים שאמנם בזמנו הם התרעמו, אבל בסופו של דבר הם נתרמו מהחיים עם האח הזה. - סיפור כזה אומר לקוראים משהו שונה לגמרי על החיים.
כך שביסודו של דבר - לסיפור בדיוני יש כוח חזק של השפעה.
ככל שהוא נאמן יותר למציאות - הכוח שלו חזק יותר.
ואם הוא נאמן חלקית למציאות, ובחלק מזייף - נוצרת בעיה של העברת מסרים בלתי נכונים, של יצירת תמונה מוטעית.
הרבה נזקים חינוכיים נוצרים בנישה הזו, שהיא כאילו חורקת מבחינה ספרותית, אבל למעשה גורמת נזקים מבחינה ערכית.

ורק הבהרה - בדוגמה נגעתי כאן בנושא כואב בלי להתכוון להכנס אליו.
ברור שיש מקרי קצה שבנוגע אליהם אין שאלה מה הנכון - כמו ילד חריג שנעשה אלים ושלא מצליחים להתמודד עם האלימות שלו. בצד השני יש הורים שמגדלים ילד עם צרכים מיוחדים אפשריים יחסית, ואכן מצליחים להתמודד נכון, ולתת במקביל גם לילדים האחרים מה שהם זקוקים לו.
בתווך יש הרבה סיפורי חיים מורכבים, שקשה למצוא בהם את הנכון. כמובן שלא באתי להביע עמדה. ורק לצורך הענין: אם סופר בוחר לכתוב על נושא כזה, הוא צריך לערוך תחקיר טוב לא רק על הנושא, אלא בנוגע לדמויות שהוא בחר ליצור, ולסיפור החיים האישי שלהן.
האחריות שלו היא לא על כך שהן תבחרנה נכון, אלא על כך שהקוראים יבינו נכון את הבחירה שלהם, ואת התוצאות שלה, והשיספור לא יזייף להם אמיתות חיים, אלא הפוך.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #22
מסר של השגחה פרטית או סיעתא דשמיא
מסכימה, בהחלט לא מתחברת לשיטת ההשגחה הפרטית כפתרון מדהים והפי אנדי בסיומם של סיפורים מפותלים ועקלקלים, אבל מסר זה לא רק זה.
מסר זה מוסר, משהו שלומדים והולכים איתו הלאה
באופן אישי יש ספרים / סיפורים לא אמיתיים בכלל שקראתי והמסר שלהם היה חזק ונשאר הלאה
בלי שום השוואה להמון סיפורים אמיתיים.
ומה עם משל, מה זה אם לא סיפור מומצא שמעביר מסר

זה לא שאי אפשר זה פשוט פחות מחייב. לאמת יש כח שמשפיע מה שאין אצל המצאה מהדמיון.
כן יש משהו בסיפורים אמיתיים שיש בהם יותר תוקף לדברים כביכול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
רגע, בא נעשה סדר בין "מציאות" ו"דמיון" בסיפור:
בכל סיפור יש עלילה.
העלילה מורכבת מדמויות, מהלכים, ותוצאות. (דמות עושה מהלך ומקבלת תוצאה, שמשפיעה על דמות אחרת וכו'.)

דמויות:
בסיפור אמיתי, הדמויות מתבססות על המציאות, לרוב בשילוב קל של דימיון.
בסיפור דמיוני, הדמויות מתבססות על אנשים שהסופר מכיר, בשילוב בינוני-כבד של דימיון.

מהלכים:
בסיפור אמיתי הם יהיו לקוחים מן המציאות.
בסיפור דמיוני - דמיוניים.

תוצאות:
גם בסיפור אמיתי וגם בדמיוני, הם חייבים להתבסס על המציאות. לזה קוראים - אמינות. לא יתכן שילד ידליק מתג תמים בחדר מדרגות, ויגרום בזה לפיצוץ בין גלקטי. זה פשוט יהיה סיפור גרוע (או קטע סאטירה נהדר, גם אופציה).

המסר הוא בעצם האמירה לקורא "לפני שאתה נוקט בחייך מהלך כזה או אחר, שים לב שהתוצאה עלולה להיות...".
לכן עניין המסר בעיקרו לא קשור לאמיתיות הסיפור, כיוון שגם בסיפור דמיוני התוצאה תמיד תהיה מציאותית. הדגימה זאת יפה @שרי ו
אלא מה? כאשר הקורא יודע שהסיפור קרה במציאות, הוא יעניק משקל רב יותר לרעיון שתוצאה כזו יכולה לקרות גם לו. על דרך "אל תאכל צונן... שלא תמות כשם שמת פלוני".

אגב, ניתן לראות לאורך הדורות, שגדולי ישראל השתמשו גם בסיפורים שלא היו ולא נבראו כדי להעביר מסר. קוראים לזה בלה"ק - משל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
המסר הוא בעצם האמירה לקורא "לפני שאתה נוקט בחייך מהלך כזה או אחר, שים לב שהתוצאה עלולה להיות...".
זה סוג אחד של מסר, כמו למשל הסגנון של השגחה פרטית, ואכן הכי מתקבל אצל הקורא בסיפור אמיתי.
אבל לפעמים המסר הם תובנות חיים שנכונות תמיד, ואז לא משנה מה הרקע לעלילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
זה סוג אחד של מסר, כמו למשל הסגנון של השגחה פרטית, ואכן הכי מתקבל אצל הקורא בסיפור אמיתי.
אבל לפעמים המסר הם תובנות חיים שנכונות תמיד, ואז לא משנה מה הרקע לעלילה.
מסכימה שהרקע משנה רק בחלק מהמקרים, אך גם תובנות חיים כאלו נכללות בהגדרה הזו, לעניות דעתי.
למשל האמירה "החיים הם לא שחור לבן". נניח שסופר הכניס אותה כמסר בסיפור.
המשמעות של האמירה הזו היא: "אם אתה עומד לפני מהלך שמתבסס על האמירה - יש כאן צד שחור וצד לבן - אתה טועה, ותגיע לתוצאה לא נכונה."
ואת האמירה הזו הסופר העביר בעזרת מהלכים שהדמויות עשו אצלו, והצגת התוצאות שלהם. מהלך יכול להיות גם מהלך מחשבתי או רגשי, לא דווקא פעולה מעשית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
מסכימה שהרקע משנה רק בחלק מהמקרים, אך גם תובנות חיים כאלו נכללות בהגדרה הזו, לעניות דעתי.
למשל האמירה "החיים הם לא שחור לבן". נניח שסופר הכניס אותה כמסר בסיפור.
המשמעות של האמירה הזו היא: "אם אתה עומד לפני מהלך שמתבסס על האמירה - יש כאן צד שחור וצד לבן - אתה טועה, ותגיע לתוצאה לא נכונה."
ואת האמירה הזו הסופר העביר בעזרת מהלכים שהדמויות עשו אצלו, והצגת התוצאות שלהם. מהלך יכול להיות גם מהלך מחשבתי או רגשי, לא דווקא פעולה מעשית.
לא, מנסה לחשוב על מה כן, תסלחי לי על הדוגמאות שאני ממציאה עכשיו...
למשל מסר: בן אדם יכול להרגיש וותרן אבל באמת יסדר את כולם כך שלא יצטרך לוותר.
או כמו ששרי ו כתבה - אמירה כמו: גם אם משקיעים במה שצריך ונצטרך, אפשר לגלות אחרי זמן שהחמצנו את הדברים האחרים.

זה יותר תשומת לב למציאות החיים. לבחירות שאנחנו עושים. לאיך שאנחנו חיים.
וזה לא משנה מה העלילה שמובילה את הסופר והקורא לשימת הלב.

כמובן שגם כאן אפשר לומר שרק בסיפור ההורים הפסידו מכך שלא השקיעו מספיק בילדים ה'רגילים' או רק בסיפורים יש דמויות צבועות או לא מודעות לעצמן או רק הסופר הוא זה שהוביל את הדמות כך שהיא תתנהג בצורה כזאת כדי שנלמד את המסר.
הסצנות, האופן בו הדמויות מתנהגות, הסיבות והתוצאות - גם בסיפור מומצא כל אלו לקוחים מהמציאות. ולכן לא רואה למה לסיפור אמיתי יש יותר תוקף.
הרי גם בסיפור אמיתי אפשר לומר שזה רק בסיפור הספציפי הזה, ולא צריך לקחת את זה כך. וגם אם הגיבור ההוא גילה שהחיים הם לא שחור לבן זה חל רק על מהלך החיים שלו, שכמובן ייחודי לכל בן אדם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לא, מנסה לחשוב על מה כן, תסלחי לי על הדוגמאות שאני ממציאה עכשיו...
למשל מסר: בן אדם יכול להרגיש וותרן אבל באמת יסדר את כולם כך שלא יצטרך לוותר.
או כמו ששרי ו כתבה - אמירה כמו: גם אם משקיעים במה שצריך ונצטרך, אפשר לגלות אחרי זמן שהחמצנו את הדברים האחרים.

זה יותר תשומת לב למציאות החיים. לבחירות שאנחנו עושים. לאיך שאנחנו חיים.
וזה לא משנה מה העלילה שמובילה את הסופר והקורא לשימת הלב.
את מדברת על המסר כמו שהוא.
אני מדברת על הצורה שבה מכניסים מסר בעלילה.
כדי להכניס את המסר, כך שהקורא יצליח לשים לב אליו וכו', הדמות צריכה לבצע את המהלך עליו רוצים ללמד, וללמוד מתוכו. כך הקורא יכול ללמוד זאת גם ללא שיבצע בעצמו את המהלך.
ההבדל, אם הבנתי את דעתך נכון, הוא שאת מדברת על המסר היוצא. הקורא לא אמור ללמוד רק על "כך נכון או לא נכון להתנהג בסיטואציה המאוד ספציפית שבה מתרחש הסיפור", אלא להגדיל ראש ולהבין שגם הוא עובר סיטואציות דומות במישורים אחרים בחייו.

אכן, ניתן ללמד זאת בעזרת הרבה מאוד עלילות, והרקע כביכול לא באמת משמעותי. אבל הרקע מאוד משמעותי לשאלה - האם הקורא ישים לב למסר?
לכן, למשל, אם ארצה להעביר מסר לבני נוער, אשתמש בעלילה יותר סוערת מאשר אם ארצה להעביר מסר לילדים בני שנתיים.
כמובן שגם כאן אפשר לומר שרק בסיפור ההורים הפסידו מכך שלא השקיעו מספיק בילדים ה'רגילים' או רק בסיפורים יש דמויות צבועות או לא מודעות לעצמן או רק הסופר הוא זה שהוביל את הדמות כך שהיא תתנהג בצורה כזאת כדי שנלמד את המסר.
הסצנות, האופן בו הדמויות מתנהגות, הסיבות והתוצאות - גם בסיפור מומצא כל אלו לקוחים מהמציאות. ולכן לא רואה למה לסיפור אמיתי יש יותר תוקף.
הרי גם בסיפור אמיתי אפשר לומר שזה רק בסיפור הספציפי הזה, ולא צריך לקחת את זה כך. וגם אם הגיבור ההוא גילה שהחיים הם לא שחור לבן זה חל רק על מהלך החיים שלו, שכמובן ייחודי לכל בן אדם.
מסכימה לחלוטין.
לעיתים נכנס כאן אלמנט פסיכולוגי שקיים אצל חלק מבני האדם וגורם להם להתייחס ברצינות יותר כאשר מופיעה השורה "סיפור אמיתי". קורה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה