הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
כ"כ הרבה אנחנו מתמרמרים על הלקוחות המעצבנים שלא משלמים ולא מעריכים ולא ולא ולא...
עשיתי עבודה דחופה ללקוחה. בתחילה העבודה היתה נראית קטנה יותר, עם הזמן היא התגלתה כמסובכת בהרבה. הודעתי ללקוחה מראש שאנחנו חייבים לסיים עד יום א' כי ביום ב' אני יוצאת מהעיר למשך כמה ימים. גם הלקוחה מבחינתה רצתה לסיים אז כדי שהעבודה תודפס בזמן. השקענו בשביל זה שבוע שלם של טירוף.
ביום א' בלילה, מאוחר מאד ואחרי שעות לחוצות מאד, בשעטו"מ סגרנו את העבודה. העברתי שוב ללקוחה כדי שתעבור על הכל ותראה שאין שינויים, הזהרתי אותה שלמרות שאני מכינה גרפיקאית כ-BACKUP ליתר ביטחון לאחר שתראה את העתק השמש (ותמיד מוצאים עוד משהו..), בעיקרון זה הזמן האחרון לשינויים, היא עברה על הכל ואני סגרתי לדפוס.
רק מה... שתוך כדי סגירה נשמטו מספרי העמודים.
וכשהגיע ההעתק שמש הלקוחה מצאה טעות כתיב (שמקורה מן הסתם במסמך המקורי ששלחה אבל מה זה משנה..).
תכל'ס, היינו צריכים לתקן. ומכיון ואחת הטעויות (מספרי העמודים שנשמטו) היתה בכל העמודים - היה צורך לסגור הכל מחדש.
אבל הגרפיקאית שהיתה אמורה לשנות - לא יכלה לפתוח את הקובץ כי הוא נעשה בCS4 ולה היה רק CS3 (טעות נוספת שלי - התכוונת לשמור קודם כINX כדי שלא תקרה בעיה כזו, ושכחתי - לפעמים זה קורה אחרי שבוע ללא שינה). הלך לנו יום שלם (ולי הלך יום שלם של חופש) עם טלפונים וריצות ושליחת הקבצים לגרפיקאית נוספת (ואגב תודה לך גרפיקאית BACKUP נהדרת - את יודעת מי את!) ו.. ו.. ו.. בסוף מישהי הורידה את תוכנת הניסיון של CS4 למחשב והקובץ, בשעטו"מ, נפתח. אחר כך היה צריך לקשר הכל מחדש - וכמובן חלק מהקבצים המקושרים לא הגיעו (לא ברור לי עדיין למה - נשארתי ערה עד הבוקר רק כדי לוודא שכל הג'אמבומיילים עברו - אבל לך תברר דבר כזה בחופש, עם אייפד שלא מתחבר בשום מקום). אחר כך היה חסר לה הפונט שהשתמשתי בו.
בקיצור.. בלאגן.
בסוף, אחרי המון עוגמת נפש ואחרי הרבה שעות עבודה של גרפיקאיות אחרות, הכל תוקן בשעטו"מ (מצאתי שכנה נחמדה שעלתה אלי הביתה ופשוט תיקנה אצלי במחשב
- רק חבל שהיאלא ענתה בטלפון קודם לכן) ונשלח וגם הודפס וגם ב"ה יצא יפה.
בידיעה שעכשיו תתחיל המלחמה האמיתית, הרמתי את הטלפון כדי להתקשר ללקוחה לסכם את התשלום - לא לפני שעשיתי את החשבונות של ההוצאות, מה אני צריכה לשלם מכל זה, מה אני מסכימה לשלם גם אם לא בטוח שאני צריכה וכו'. לא היה לי ספק שהשיחה תהיה קשה, שהיא תגיד שהיא לא משלמת כלום, פיצויים על עגמת נפש (מכירים?) וכו' וכו' - - והגעתי מוכנה.
ובאמת רבנו.... אני הצעתי לשלם את כל שעות העבודה החל מהרגע שעזבתי את הבית (למרות שחלק מהשעות היו של סגירת קובץ אחד שלא היה קשור לבלאגן - ולמרות שחלק מהתיקונים לא היו באשמתי - הכנסתי גם את כל אלו כצ'ופר). ה לקוחה לא הסכימה בשום אופן - היא רוצה לשלם את הכל. אני התעקשתי שהשמטת מספרי העמודים היא אשמתי ולכן אני רוצה גם לפצות אותה בשאר. היא התעקשה שהיא מרוצה מאד מהתוצאה ולכן היא רוצה לשלם הכל.
מה אומר לכם - בסוף הגענו לפשרה של חצי-חצי (הצ'ק עוד בדרך אבל יש לי הרגשה שגם את ההסכם הזה היא "לא תכבד" אלא תשלם הכל) ואני יצאתי עם הרגשה נפלאה של "מי כעמך ישראל".
באמת - לא כל הלקוחות איומים. נחמד לפגוש אנשים נהדרים בדרך.
עשיתי עבודה דחופה ללקוחה. בתחילה העבודה היתה נראית קטנה יותר, עם הזמן היא התגלתה כמסובכת בהרבה. הודעתי ללקוחה מראש שאנחנו חייבים לסיים עד יום א' כי ביום ב' אני יוצאת מהעיר למשך כמה ימים. גם הלקוחה מבחינתה רצתה לסיים אז כדי שהעבודה תודפס בזמן. השקענו בשביל זה שבוע שלם של טירוף.
ביום א' בלילה, מאוחר מאד ואחרי שעות לחוצות מאד, בשעטו"מ סגרנו את העבודה. העברתי שוב ללקוחה כדי שתעבור על הכל ותראה שאין שינויים, הזהרתי אותה שלמרות שאני מכינה גרפיקאית כ-BACKUP ליתר ביטחון לאחר שתראה את העתק השמש (ותמיד מוצאים עוד משהו..), בעיקרון זה הזמן האחרון לשינויים, היא עברה על הכל ואני סגרתי לדפוס.
רק מה... שתוך כדי סגירה נשמטו מספרי העמודים.
וכשהגיע ההעתק שמש הלקוחה מצאה טעות כתיב (שמקורה מן הסתם במסמך המקורי ששלחה אבל מה זה משנה..).
תכל'ס, היינו צריכים לתקן. ומכיון ואחת הטעויות (מספרי העמודים שנשמטו) היתה בכל העמודים - היה צורך לסגור הכל מחדש.
אבל הגרפיקאית שהיתה אמורה לשנות - לא יכלה לפתוח את הקובץ כי הוא נעשה בCS4 ולה היה רק CS3 (טעות נוספת שלי - התכוונת לשמור קודם כINX כדי שלא תקרה בעיה כזו, ושכחתי - לפעמים זה קורה אחרי שבוע ללא שינה). הלך לנו יום שלם (ולי הלך יום שלם של חופש) עם טלפונים וריצות ושליחת הקבצים לגרפיקאית נוספת (ואגב תודה לך גרפיקאית BACKUP נהדרת - את יודעת מי את!) ו.. ו.. ו.. בסוף מישהי הורידה את תוכנת הניסיון של CS4 למחשב והקובץ, בשעטו"מ, נפתח. אחר כך היה צריך לקשר הכל מחדש - וכמובן חלק מהקבצים המקושרים לא הגיעו (לא ברור לי עדיין למה - נשארתי ערה עד הבוקר רק כדי לוודא שכל הג'אמבומיילים עברו - אבל לך תברר דבר כזה בחופש, עם אייפד שלא מתחבר בשום מקום). אחר כך היה חסר לה הפונט שהשתמשתי בו.
בקיצור.. בלאגן.
בסוף, אחרי המון עוגמת נפש ואחרי הרבה שעות עבודה של גרפיקאיות אחרות, הכל תוקן בשעטו"מ (מצאתי שכנה נחמדה שעלתה אלי הביתה ופשוט תיקנה אצלי במחשב
- רק חבל שהיאלא ענתה בטלפון קודם לכן) ונשלח וגם הודפס וגם ב"ה יצא יפה.בידיעה שעכשיו תתחיל המלחמה האמיתית, הרמתי את הטלפון כדי להתקשר ללקוחה לסכם את התשלום - לא לפני שעשיתי את החשבונות של ההוצאות, מה אני צריכה לשלם מכל זה, מה אני מסכימה לשלם גם אם לא בטוח שאני צריכה וכו'. לא היה לי ספק שהשיחה תהיה קשה, שהיא תגיד שהיא לא משלמת כלום, פיצויים על עגמת נפש (מכירים?) וכו' וכו' - - והגעתי מוכנה.
ובאמת רבנו.... אני הצעתי לשלם את כל שעות העבודה החל מהרגע שעזבתי את הבית (למרות שחלק מהשעות היו של סגירת קובץ אחד שלא היה קשור לבלאגן - ולמרות שחלק מהתיקונים לא היו באשמתי - הכנסתי גם את כל אלו כצ'ופר). ה לקוחה לא הסכימה בשום אופן - היא רוצה לשלם את הכל. אני התעקשתי שהשמטת מספרי העמודים היא אשמתי ולכן אני רוצה גם לפצות אותה בשאר. היא התעקשה שהיא מרוצה מאד מהתוצאה ולכן היא רוצה לשלם הכל.
מה אומר לכם - בסוף הגענו לפשרה של חצי-חצי (הצ'ק עוד בדרך אבל יש לי הרגשה שגם את ההסכם הזה היא "לא תכבד" אלא תשלם הכל) ואני יצאתי עם הרגשה נפלאה של "מי כעמך ישראל".
באמת - לא כל הלקוחות איומים. נחמד לפגוש אנשים נהדרים בדרך.
