כללי לפרגן

שמואל בזנסון · 13/6/13

היו בפורום הזה לא מעט וויכוחים על נושא הפרגונים, כלומר החבל הדק שבין ביקורת בונה לחוסר פרגון. והנה מצאתי כתבה נהדרת (בעיתון הארץ, טו) על הנושא.
______________________

כשאנחנו מתבקשים לפרגן אנחנו למעשה נדרשים לוותר על הביקורתיות שלנו ולעשות טובה לסחבק

אנשים אומרים: “כשצריך, אני גם יודע לפרגן”. או: “כמו שידעת להעביר ביקורת, תהיה מספיק הוגן לפרגן”. או: “תפרגן, מה יש?” או: “תפרגן, מה כואב לך?” או: “הביא 19 מנדטים, צריך לפרגן לו”. או: “אני לא מתווכח עם 45% רייטינג, צריך לפרגן להם”.

ואנשים באמת מפרגנים. כל הזמן מפרגנים. עד כדי כך מפרגנים, שיש כאלה שאפילו מפרגנים לעצמם ‏(“פירגנתי לעצמי טיול ספונטני לרומא”/”פירגנתי לעצמי לאפה שחבל על הזמן”)

מה שטוב בלפרגן זה שאין בזה שום דבר רע. כשמפרגנים, כולם מרגישים מצוין: גם המפרגן וגם המפורגן. זה נהנה וזה אינו חסר. ודווקא משום שכולם מרוצים, עולה חשד כבד של הונאה. גם ביחס למילה - שהשתלטה על השפה העברית ומיצבה עצמה כמגדירה הממלכתית של הביקורת החיובית - אבל בעיקר ביחס למצב הנפשי הלאומי שהיא מייצגת.

הסיבה לכך שכולם מפרגנים קשורה לעובדה שפרגון הוא לא מחמאה. במובן העמוק, פרגון הוא ההפך ממחמאה. מחמאה או ביקורת ניתנות ביחס לאובייקט: אם שמעת שיר טוב, תאמר שהשיר טוב; אם קראת ספר רע, תאמר שקראת ספר רע. לעומת הביקורת, פרגון מופיע בדרך כלל ביחס לסובייקט ‏(בן אדם‏) ולא ביחס לאובייקט ‏(יצירה, פעולה‏). כלומר, אנשים מפרגנים לאנשים, ולא לפעולות או ליצירות של אותם אנשים.

בדיוק בפער הזה, שבין האדם לבין היצירה/פעולה שלו, טמון כוחה של הונאת הפרגון. למעשה, אדם נדרש לפרגן דווקא כשאינו אוהב בהכרח את היצירה/פעולה/תוכן של האדם המפורגן. הוא נדרש לפרגן למרות, לא בגלל. כשאדם נדרש לפרגן, הוא למעשה נדרש לפעולה של עשיית טובה: הדרישה “תפרגן לו, מה קרה?” מקבילה לדרישה “תעשה לו טובה, מה קרה?”

הדרישה לפרגון היא למעשה הדרישה להעלים עין מהתוכן עצמו. כשאתה נדרש לפרגן, אתה למעשה נדרש לוותר על הביקורתיות ביחס לאובייקט. דרישת הפרגון ממוענת ללב הטוב שלך, להיותך רחמן, נדיב, מה שקוראים “מענטש”. תפקידה של הפנייה ללב הוא להפחית או להכחיד את השיפוטיות הרציונלית שלך. אתה מתבקש לחוס על היצירה או הפעולה הבינונית של המבוקר ולהתייחס להיותו בן אדם ‏(והרי כולם בסך הכל בני אדם, הלא כן?‏)

למעשה, פרגון הוא ביקורת שלילית במעטה של חמלה. המפרגן פונה לאופציית הפרגון, כשהוא לא ממש אוהב את התוכן שמציג המפורגן. זו גם הסיבה שבדרך כלל יצורפו לבקשת הפרגון ולפעולת הפרגון צימודים מילוליים אפולוגטיים כמו “מפרגן, למה לא?”/”תפרגן, מה יש?”/”קצת פרגון, מה כואב לך?” כלומר הפרגונים מופיעים כשלצדם רמזים להיותו של הפרגון פעולה כמעט כפויה.

אנשים מרבים לפרגן משתי סיבות מרכזיות: הם מאמינים שבתרבות של פרגון, קל יותר להתקיים, משום שהתוצרים שהם מנפיקים לא חייבים להיות איכותיים. במקום שבו מפרגנים כל הזמן, היצירות והפעולות מאבדות מכוחן וממשמעותן, ומפנות את המקום לטובת טפיחה כללית על השכם. כך אפשר לתחזק תרבות חלטוריסטית ‏(ישראבלוף‏) באווירה מפרגנת.

הסיבה האחרת לאינפלציה בקהילת המפרגנים קשורה לתחושת העליונות של המפרגן. ברגע שאדם חס על תוכן בינוני או שלילי שמוצג בפניו, ובוחר דווקא לפרגן לזה שהנפיק תוכן בינוני, הוא גורם לכך שהמפורגן יהיה חייב לו. הדיל הזה טוב לשני הצדדים: כעת המפרגן יודע שכל תוצר בינוני שהוא עצמו ינפיק, יזכה גם הוא בפרגון של זה שפירגנת לו, אחרת תיאלץ לחשוף את מה שאתה באמת חושב עליו.

<!--[if gte mso 9]><xml> <w:WordDocument> <w:View>Normal</w:View> <w:Zoom>0</w:Zoom> <w:TrackMoves/> <w:TrackFormatting/> <w

unctuationKerning/> <w:ValidateAgainstSchemas/> <w:SaveIfXMLInvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:IgnoreMixedContent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:AlwaysShowPlaceholderText>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w

oNotPromoteQF/> <w:LidThemeOther>EN-US</w:LidThemeOther> <w:LidThemeAsian>X-NONE</w:LidThemeAsian> <w:LidThemeComplexScript>HE</w:LidThemeComplexScript> <w:Compatibility> <w:BreakWrappedTables/> <w:SnapToGridInCell/> <w:WrapTextWithPunct/> <w:UseAsianBreakRules/> <w

ontGrowAutofit/> <w:SplitPgBreakAndParaMark/> <w:EnableOpenTypeKerning/> <w

ontFlipMirrorIndents/> <w:OverrideTableStyleHps/> </w:Compatibility> <m:mathPr> <m:mathFont m:val="Cambria Math"/> <m:brkBin m:val="before"/> <m:brkBinSub m:val="--"/> <m:smallFrac m:val="off"/> <m:dispDef/> <m:lMargin m:val="0"/> <m:rMargin m:val="0"/> <m:defJc m:val="centerGroup"/> <m:wrapIndent m:val="1440"/> <m:intLim m:val="subSup"/> <m:naryLim m:val="undOvr"/> </m:mathPr></w:WordDocument> </xml><![endif]-->
אלון עידן,
הארץ

שמואל בזנסון · 13/6/13

כשקראתי את הכתבה הזאת, חשבתי כל הזמן איך לא? על הפורום שלנו.

בלשוניות תוכן ההודעה בפורום, מופיעה בין היתר המילה 'חוו"ד', כלומר חוו דעתכם, כפשוטו.
המילה 'שיתוף' אינה קיימת בלקסיקון הטכני של הפורום.

במובן מסוים, המילה 'שיתוף' היא הונאה מסוימת. כלומר רק תפרגנו לי ותו לא.

אני חושב שכדי לשתף עבודה, לשם שיתוף נטו, ראוי יותר לעשות זאת בבלוג פרטי\אתר או בתיק עבודות בפרוג. ובמידה ורוצים להביא אנשים בפורום לשיתוף "אמיתי", ניתן לפתוח אשכול בסגנון: אתם מוזמנים להיכנס לאתר\בלוג\תיק עבודות שלי ולצפות בעבודות אחרונות שבצעתי, בצירוף לינק.
זה נקרא שיתוף אמיתי.

מי שרוצה להתקדם ולקבל ביקורות בונות, המילה חוות דעת היא היא המילה הנכונה. ואל לא לצפות 'רק' לפרגונים.

זו דעתי ואתם מוזמנים לחלוק עליי או "לא לפרגן" למה שכתבתי.

אוהב0ישראל · 13/6/13

כתבה עשר! אין כמוה! יופי שהבאת אותה

(עד כאן הפרגון.. מעכשיו דעתי:כתבה של גיבוב מילים והמצאות פסיכולוגיות. לפרגן על פי קו המחשבה שלי הוא לעורר בנאדם שחי בעולם האטום שלו, להסתכל סביבו ולדעת גם להחמיא לאחרים. לא בגלל שהיצירה מכוערת אבל צריך להחמיא, ולא בגלל ש"מה קרה? תפרגן", אלא בגלל שהשני עשה מאמצים להוציא משהו מתחת ידיו, וגם אם המשהו הזה התפקשש ולא יצא הכי הכי, בכל זאת אפשר תמיד למצוא מילה טובה לצד הביקורת הבונה)

mig · 13/6/13

מותר לי לחשוב אחרת?

פרגון אינו סותר ביקורת.
פרגון אינו כפיה מאולצת של התעלמות מחסרונות.

פרגון, זה פיתוח מיומנות העין טובה.

לכל אדם, לכל מוצר, לכל דבר באשר הוא ישנן מעלות וחסרונות,
העין הצרה שמה קודם כל בפוקוס את החסרונות, היא נצמדת אליהם ולשיטתה כבר כמעט ואין טוב.
העין הטובה שמה בפוקוס את המעלות את היופי את הטוב ואת זה היא רואה לאחר מכן אין שום צורך בכפיה כי אם הטוב עולה ומבצבץ מול העיניים למה לא לומר זאת למושא הטוב? למה שלא יהנה מפירות עמלו?

לעניות דעתי דבר זה אינו סותר ביקורת, שהיא חוש הסינון הראשוני של האדם וחיוני לכל תחומי החיים,
לאחר שקודם כל ראינו את הטוב והוא קיבל ביטוי, המעלות שלא לא נעלמות ואפשר לבדוק את העמידה של המוצר, אדם, אובייקט בפרמטרים שלנו, ובהחלט לא תמיד יש צורך לשתף את היוצר/ העמל בחסרונות שמצאנו בו/ בעבודתו, אחרי הכל לפעמים זה פשוט עניין של העדפות וטעם אישי ולא חסרונות אבסולוטיים.

גם כאן בפרוג,
קודם כל כדאי לראות את הטוב, לראות אותו בלי אילוצים, לאחר מכן בגלל שבד"כ רוב היוצרים כאן מעוניינים להתקדם אז נפעיל את חוש הביקורת ונאמר איפה לטעמינו ניתן לקדם את העבודה.

אכן, כשרואים משהו שמתקשה בזמן מסוים או בעבודה ספציפית לקבל ביקורת - אז לא, יתכן שבאמת היה לו יום רע והוא רצה לחזק את הביטחון העצמי שלו, ולא בא לו לעבוד יותר, או אין לו אפשרות לתקן והוא מקווה לקבל אישורים... לא צריך להפעיל את חוש הביקורת, אפשר בהחלט להרדים אותו ולהפעיל אותו באשכול אחר... ואם נורא מתקשים גם לא חייבים לפרגן - אל דאגה זו מיומנות נרכשת.

זו דעתי, ואגב לקחתי את דברי גם לתשומת ליבי בתגובתי כאן בכל ענין.
תודה על הכתבה.

השקעה · 13/6/13

אני חושבת שהכתבה מוציאה את המילה פרגון מהקשרה. לפרגן זה כאשר כן אוהבים משהו אבל דואגים גם לאמר את זה ולא שומרים את זכות התגובה להזדמנות אחרת כשיהיה מה לבקר. פרגון לא צריך להיות מזוייף אלא כן לאמר ולהדגיש את החיובי כשיש מקום לכך. לכן אני חושבת שמי שמעלה עבודה כן מצפה לפרגון.

ברור שביקורת נצרכת וחשובה, וכשצריך לאמר אותה צריך לאמר אותה, בתנאי שמוודאים עם עצמינו באמת ובתמים שזה נאמר מתוך כוונה להועיל, אבל הסתכלות בזכוכית מגדלת רק על החסרונות של משהו באמת כמעט מושלם זה בפירוש חוסר פרגון....

GRN · 13/6/13

הכתבה מתייחסת לפרגון במובנה בעגה של חברה אחרת...

פרוגבוט

פרסומת

כשרות – השקעות Rהון

חדש באתר

חדשות ועדכונים

מעצמת החסד בפרוג

קהילות היוצרים

מרחב דיגיטלי

ניו מדיה

הבית לבית שלך

על המחיה והכלכלה

פרוגמדיה

בינה מלאכותית

מרחב נשים

קבוצות סגורות

כללי לפרגן

שמואל בזנסון

משתמש מקצוען

שמואל בזנסון

משתמש מקצוען

אוהב0ישראל

משתמש מקצוען

mig

משתמש סופר מקצוען

השקעה

משתמש מקצוען

GRN

משתמש סופר מקצוען

פרוגבוט

תוכן שיווקי

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

לוח מודעות

הפרק היומי