אתמול לא היה לי זמן.
כותבת כאן את תהליכי הלמידה מהסרט 'שוקולד'.
(שאגב המסר שלו קצת שונה ודי פרובוקטיבי, אבל המנחה לקחה חלקים שלו למקום של שיווק, והיה נחמד להקיש).
מדובר באישה שהגיעה עם בתה לעיירה שמרנית. היא החליטה לפתוח עסק לממכר שוקולד. הבעיה היא שהעיירה היתה כזו שמרנית, שאף אחד לא ממש תכנן לקנות שוןקולד, וגם לא להתקרב לאישה שהביאה איתה 'רוחות זרות' ממרחק.
אבל היתה לה אסטרטגיה בנויה מראש, היא קודם כל שכרה מקום, אחר כך שיפצה אותו וניקתה את כל הלכלוך והאבק וסידרה אותו לחנות. לאחר מכן, תלתה שלט גדול המכריז על חנות שוקולד.
ואז היא פתחה את החנות.
אנשים הציצו מבעד לחרכי החנות, אבל לא העיזו להיכנס.
אבל היא לא התייאשה. ילד אחד נפל ברחוב, היא הכניסה אותו אליה ונתנה לו לטעום שוקולד.
אמא שלו הגיעה בזעף, ואז היא כיבדה גם את האמא בשוקולד לפי הטעם שלה.
לאחר מכן נכנסו פה ושם, ולכל אחד היא נתנה יחס טוב ו'טעימה' משוקולד שמתאים רק לו.
היא לא רק מכרה אלא ראתה את הלקוחות.
(במקור הסרט מראה איך היא שינתה את כל העיירה רק בגלל השוקולד, ודרכו ראתה דברים שאחרים הזניחו, אבל כאן, בפרשנות של השיווק, זה לא הפוינט).
לקוחה שעברה חיים לא קלים בצל בעלה קיבלה שוקולד מסוג עשיר, אחת שבעלה השתכר, קיבלה שוקולד לתת לו כדי לשפר את היחסים ביניהם.
לאט לאט עוד ועוד שמרנים נכנסו אליה והשוקולד כבר הפך למשהו מותר.
והיא מכרה אותו.
אף אחד לא ניצל אותה
הסיום של הסרט היה שונה, כי המטרה שלו לא היתה שיווקית.. ביום בו היא הצליחה יותר מדי היא עזבה את העיירה, והותירה אחריה עיירה שונה לחלוטין מזו שהגיעה אליה. כולל אחד הראשיים שהתנגד לחנות שלה, שנמצא טובל בתוך שוקולד.
מכיון שאני נמצאת כמה שנים בפרוג ועוקבת אחר אשכולות כאלו שמעניינים אותי במיוחד, אני מכירה את הלך הרוח.
בד"כ נהוג לפתוח אשכול על לקוח שניצל, כולם מתעצבנים, ואז מתדיינים במשך זמן איך לא לתת ללקוחות לנצל ולהיות אסרטיביים.
וכל ניק מספר איך הצליח לו לעלות למגדל השן, ואיך אףנ אחד לא מנצל אותו.
והניקית השואלת רוצה להתפרנס בכבוד, אבל אין לה אפילו כסף לשלם למודעה בכח הפרסום.
אז מה התשובה האמיתית?
נמצאת אי שם באמצע, כי כל מקרה לגופו.
יש עסקים שהפרסום שלהם עובד במודעות, ויש כאלו מפה לאוזן,
למשל מטפלת בשיטה מסוימת שתפרסם בעיתון- יגיעו אליה בטפטופים.
אבל אחרי שכבר מכירים אןותה וממליצים מפה לאוזן, היא תתחיל להרוויח באמת.
יש כל מיני שיטות איך להיכנס לשוק, ודרכי פרסום התואמים לכל עסק לפי אופיו, ולפי מיקומו.
אתמול חיפשתי מקרר בכח הפרסום.
לא משנה שבשבוע שעבר לא פרסמו על מקררים,
אבל למרות עומס המודעות, כל חנות למכשירי חשמל זכתה ממני לעדנה.
אם לא הייתי מנתחת את הנתונים, הייתי אומרת לכולם לא לפרסם בכח הפרסום, כי כל שאר המודעות האחרות אפילו לא זכו ליחס ממני.
אלא שאני יודעת שכשמישהי מחליטה שהיא רוצה ללכת לטיפול רגשי, היא עוברת על כל כח הפרסום,
וגם אם מפרסמות שם 6 מטפלות, היא מתלוננת שאין כמעט מטפלות בבני ברק..
אם היה לי זמן, הייתי פותחת אשכול בשם איך התחלתי לקבל לקוחות, או: חדירה לשוק. (כותרת שעונה על הכללים)? ובו כל אחת תספר אילו צעדים הכניסו אותה לשוק בס"ד, והאם עבדה לפי אסטרטגיה מובנית או לא.
אגב, אני מאמינה שאשת מקצוע שתתמיד מעל 4 שנים במקצוע שלה ולא תסתיר במה היא עובדת, תמיד תגיע לקבל לקוחות. כי גם בלי פעולה שלה, אנשים יודעים ושומעים. סוג של פרסום ויראלי

.
אבל אם היא רוצה להיכנס מהר, מסודר, וממותג- עליה לנקוט צעדים.
אני גם מאמינה שאם יום אחד יוסלה יקום בבוקר ויחליט לפתוח חברה לשאיבת מים מזוקקים מהבאר הסטרילית ליד ביתו. (במידה וזו באר שיכולה לספק מים למליוני אנשים).
משהו שאף אחד לא מרגיש כרגע שחסר לו,
הוא יכול לפתוח בשתי אופציות:
1. לקחת משכנתא, לקנות שטחי פרסום בעיתון,לשטוף את העולם עם הבשורה החדשה שלו, ולהתחיל לראות רווחים. (הוא יראה בטוח בס"ד).
2. לפרסם בשכונה שלו על מים סטריליים. ולזכות לראות איך מנידיפ את הראש ברחמים לעברו.
כמה חברים יקנו אצלו מתוך רחמים.
ליוסלה למשל הייתי ממליצה לנקוט כמו מספר אחד. כי במספר 2 הוא אולי לא יפסיד יותר מדי, כי לא היו לו הוצאות אדירות, אבל הוא פתח את העסק כדי להרוויח ולא כדי 'לא להפסיד'.
אם היה מעלה אשכול לפרוג:
פתחתי עסק חדש בתחום סודי, ואני רוצה שידעו עליו. האם שווה לי לקחת שטחים ענקיים או רק במקומון אצלנו?
מה היו עונים לו?
כל מקרה לגופו, ויש דרכים רבים לפרסום.
השאלה מה נכון לכל אחד.