כללי לקוח שלוקח

  • הוסף לסימניות
  • #1
זה הסיפור:
יש לי לקוח שאני עושה לו מדי פעם עיצוב מודעות (בלבד), בעיתון מקומי.
אבל חלק מהמודעות הוא נותן לעיתון לעצב, כך שאני חתומה רק על חלק מהמודעות שלו.

כחלק מהשרות עשיתי לו כל מיני עיצובים קטנים מיוזמתי -
למשל, לוגו למועדון לקוחות, משהו ממש פשוט, רק כדי שהפרסום ייראה יותר מכובד
ועוד כמה דברים קטנים בסגנון
זה לא משהו שהייתי דורשת עליו תוספת תשלום כי זה הי'ה כחלק מהמודעה שעיצבתי
(וכמובן שהוא לא קיבל את הקובץ הפתוח או משהו, זה באמת משהו ממש בסיסי)

בכל אופן
כנראה שהוא התלהב מהעיצובים הקטנים האלה
ופתאום אני מוצאת בעיתון חלקים של מודעות שלי - כמו אותו לוגו של מועדון לקוחות ועוד כמה דברים.
המודעה היא ממש חיקוי גמור של הסגנון שלי, רק עם תמונה מפוקסלת זוועתית שבחיים לא הייתי שמה.

מסתבר שהעיתון שמר מודעות ישנות שלי והשתמש בחלקים מהן לצורך עיצוב מודעות חדשות

הלקוח מעולם לא פנה אלי ואמר שהלוגו מוצא חן בעיניו והאם הוא יכול להשתמש בו, אבל מאחר והוא השתמש בו יוצא שהוא אכן התלהב, ואם כך - אני יכולה לגבות על זה תשלום, נכון?

ומה עם דברים אחרים, כמו חיקוי גרוע של הסגנון שלי שהעיתון עושה?

ומה עם עוד עיצובים קטנים שבכלל לא התכוונתי לקחת תשלום אבל הוא חוזר ומשתמש בהם במודעות אחרות?

איפה עובר הגבול בין יחסים טובים לבין פגיעה בשמי הטוב ושימוש בעבודות שלי ללא רשות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני מבינה אותך מאוד, אבל מנסיוני הרב הן בעיצוב מודעות פרטיות והן בעיצוב מודעות בעיתון, אין זה מן הנמנע שישתמשו בעבודות שלך.
אני אספר לך יותר מזה: מישהי שהחליטה להוציא ערכת מוצרים לעור באה אלי למיתוג ועיצוב המדבקות שעל הבקבוקים והקופסאות. עיצבתי לה משהו מדהים, כולל לוגו ושם שכמובן הוא פרי מחשבתי, הדפסנו לה על המדבקות והיא היתה מרוצה עד הגג. בנוסף הכנתי לה קטלוג מדהים על סדרת המוצרים. בסופו של דבר נראתה הכל שיווה לסדרה מראה יוקרתי במיוחד. אבל, שבוע אחר כך, אני פותחת עיתון ורואה את התמונה שהשתמשתי בה והלוגו מרוחים על עמוד בעיתון. אין מה לומר שזה לא נראה יוקרתי כלל כי זה היה מאוד מפוקסל בעקבות ההגדלה המשמעותית (מגודל תמונה קטנה על המדבקה לגודל עמוד בעיתון...) ואני ישבתי והמשכתי לדפדף בעיתון. מה אני כבר יכולה לעשות?!
לסיכום: בעיניני מודעות תמיד לוקחים. גם אם זה יהיה שנה אחרי, תמיד הם יכולים להיזכר שאת עשית משהון נחמד ושזה מצא חן בעיניהם ולהגיד לגרפיקאית של העיתון להכניס את זת. ומה היא תעשה? את העבודה שלה. אין לה מושג שהיא עושה למישהו עוול...
רק לקוחות רציניים והגונים שמעריכים את עבודת הגרפיקאים ומכבדים אותם ואת עצמם ינהגו ביושר.
לו יהי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בכותרת הגדרת הכל!
וכשהוא לא יהיה לוקח הוא גם לא יהיה לקוח
המחשבה שאני לא אמורה להיות סוחר במקצוע הולכת ונעלמת עם הנסיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
דיברתי עם הלקוח ומסתבר שהעיתון עשה את זה מיוזמתו, הוא לא ביקש כלום.
אני לא מבינה, מאיפה יש להם זכות להשתמש בחצי מודעה שלי רק בגלל שלפני 3-4 חודשים העברתי להם את המודעה להדפסה? מה, הם שומרים חומרים "לשימוש חוזר"?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
יש למערכת טלפון? וגם לך יש?
לפחות תרוויח כמה עמודים בעיתון הזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לא הבנתי מה אני ארוויח, ונתנו?
האם אתה מדבר על פיצויים מהעיתון? (אם כן, אני לא מפרסמת את עצמי בעיתון הזה בכלל)
או שאתה מדבר על זה שששמו לי "בחינם" מודעה שלי? (אם כן, אז הם השתמשו רק בחצי מודעה, בלי החתימה שלי, ובמקום התמונה הטובה שהייתה שמו תמונה גרועה מפוקסלת)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מרימים טלפון, אומרים את כל הטענות בפרצוף, ומקבלים כמה עמודים בחינם בעיתון. וללקוחות הבאים מוכרים להם את הדפים האלו ב65% מהמחיר הרגיל, וכולם נהנים.
ולבסוף, אתה לומד איך זה עובד, וקונה דפים מעיתונים במחיר טוב, מוכר את זה ללקוחות שלך, ולבסוף עוזב כמעט לגמרי את מקצוע הגרפיקה לטובת התיווך.
(רק כמעט, כי אני מאמין שאתה נהנה לעבוד בגרפיקה, וזה לא רק לפרנסה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
וואלה. אתה צודק.
אני באמת לא מורגלת בסוג כזה של התנהלות, ואני גם כמעט לא עובדת עם עיתונים, רוב העבודה שלי זה ללקוחות שלא מפרסמים בעיתונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
והכל התחיל מאיזו גרפיקאית עייפה בשעה שתיים בלילה, שנזכרה שיש בסיס למודעה לפני כמה חודשים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
תקשיבי לי, ותקשיבי טוב....
ואגב.. לאלו שלא היו בהרצאת החינם של זמן דיגיטלי ורק קיטרו....
הרצאה על זכויות יוצרים מפי עו"ד אילון.
לפי מה שלמדנו ממנו, העבודה=היצירה שייכת לך ורק לך!!!!
לא ללקוח ולא לעיתון
ברגע שהוא הוציא את זה לאור את בקלות יכולה לתבוע את הלקוח ובד בבד את העיתון.
את תקבלי בתור התחלה-עוד בלי להתלונן על עיוות ויצירת שם רע... משהו בסביבות ה 10,000-20,000 ש"ח.
והיו שם אנשים שהרימו יד כאשר העו"ד שאל: מי מהקהל תבע, ומי גם זכה.

עכשיו מה שנותר לך הוא לעשות עם עצמך חושבים-אם בא לך לוותר על הלקוח הלוקח בעד 'התלכלכות', או פשוט להגיע איתו לדיבור-שמהיום והלאה יזהיר ויזהר.

אמת, קל לי לומר את זה אך קשה מאוד לעשות (בפרט מי שלא מכיר את המושג עו"ד ומשפטים)
אבל אם זה ממש ממש מציק-חייבים לעשות עם זה משהו לכאן או לכאן.
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לגבי המודעות - אני הייתי מתיאשת מראש
כי יש בלי סוף חיקויים וגנבות בגרפיקה.
(למרות שלייף די נותנת חשק לתבוע את העיתון/הלקוח..)

על שימוש בלוגו - לא הייתי מוותרת - לדעתי יש מקום לדרוש עליו תשלום מסוים
כמובן לא עלות של לוגו מושקע, אבל משהו שיצדיק וירגיע אותך.

נכתב ע"י ונתנו10;51933:
(רק כמעט, כי אני מאמין שאתה נהנה לעבוד בגרפיקה, וזה לא רק לפרנסה...)
אריאלס - גרפיקאית;):p
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
תראה קרייזי, אם אין בין הגרפיקאית ללקוח רגש אפשר בקלות לדרוש מחיר מלא ואף מופקע על שימוש בלוגו, הם יהיו חייבים לשלם כשידעו שהאופציה השניה היא פשוט-תביעה!
ממש כמו שעושים מסטרפונט כשלוקחים להם פונטים ללא רשיון....
או שמגיעים לפשרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ממש לא צריכים אופי חזק.
צריכים רק לדעת ולהפנים שהצדק איתך.
העיתונים ע"פ רוב יודעים את זה, ורק יתחננו שהמחיר שיצטרכו לשלם לא יהי' מדי יקר.

(הסמיילים??? מה זה אמור להיות? :()
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני מנסה להכניס קצת מוטיבציה לנסות לפעול, כי באמת אפשר להרוויח על הסיפור הזה.
ואתה הורס לי את הכל...:(:(:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ונתנו,
לא רק שהעיתונים יודעים את זה... אלא שהם מומחים בעיניין
אני במקרה מעצבת 4 עיתונים מידי שבוע ואני מכירה את המערכת מבפנים, כשדברים כאלו קורים להם-הם יודעים להתקיף כמו שצריך
ושלא נדבר על חברות גדולות שרוצות שתעבוד תחתם לא לפני שתחתום על מליוני מסמכים שיכסו אותם בכל 'מקרה'.
וואלה חבל שלא הייתם בהרצאה של העו"ד-הייתם יוצאים חזקים ולא פחות מפחדים להתעסק עם כל זבל שנמצא באתרי האינטרנט.
כל הנושא הזה של לקיחת זכויות ממש, אבל ממש מפחיד.

ואני אגלה לכם סוד.. יש כמה אנשים שאפילו חיים מהתביעות יותר מאשר ממכירת המוצר שלהם....
ואני מכירה אותם אישית (כולכם מכירים..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
ונתנו, אתה מדבר בסטנדרטים של אירופה. אנחנו חיים במדינת היהודים הקומבינות והחלטורות.
welcome to the club
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לא להשמיץ את העיתונים!!!
לא בטוח שהעיתון אשם, הם תמיד עובדים על בסיס שהלקוח מעביר להם אם יש, זה לא משרד פרסום מסודר! עם חוקים וכללים ומבחינתם מה שלקוח העביר להם הוא של הלקוח ואפשר להשתמש, אלא אם כן מקבלים הוראה לא להשתמש, ובמיוחד שהלקוח רואה ומאשר אז זה על אחריותו בלבד
ונכון הרבה פעמים מדובר גם בשעות מאוחרות ואין ברירה אלא להשתמש בקיים ולגבי האישורים- אחריות המפרסם!
(מכירה את הנושא מקרוב)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
רגע רגע.
יש קלוב של קומבינות, למה שאתה לא תהי' בקלוב?
למה שתיה' הפרייאר, ושאחרים יחגגו על חשבונות, אם אתה גם יכול להיות בקלוב? ועכשיו יותר מתמיד בקלות יתר?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

להיות אמיתי. נקודה.jpg

יש רגעים בחיים שבהם אתה יושב מול לקוח, הקפה מתקרר לאט על השולחן, והמילים שאתה עומד לומר עלולות לפוצץ לך את התקציב החודשי. זה בדיוק מה שקורה לי כשאני מבין שהדבר שהכי יעזור ללקוח שלי לקדם את העסק שלו זה לא פרסום - אלא "הפניית לקוחות" מפה לאוזן.

הקול הקטן בראש מתחיל לצעוק: "תגיד לו שהוא צריך קמפיין בדיגיטל! תמציא לו משהו עם אינפלואנסרים! תכין לו פרזנטציה עם גרפים יפים!" אבל אז מתעורר הקול השני, הזה שלא לימדו אותי עליו בקורס הפרסום: להיות אמיתי וכנה. לא עדכנו אותי שאני יאלץ להחזיק מאגרים של "כנות" אצלי במשרד. איפה זה כתוב בתיאור התפקיד?

המורה שלנו תמיד אמר: "זכרו - אתם לא רק פרסומאים, אתם סוכני שינוי תרבותי." הוא שכח להזכיר שלפעמים השינוי הכי גדול הוא לא ליצור פרסומת בכלל.

אז אני יושב מול יעקב, יועץ המשכנתאות שמשרדו הקטן בקומה מינוס של הבניין הישן בחזון איש, מרוהט כיסאות עור מתקלפים וארון תיקים מתכת אפור. העיניים שלו - כחולות ומעט עייפות מאחורי המשקפיים - מלאות תקווה ונחישות שקשה לא להתרגש ממנה. הוא מחזיק בתיק עור חום שנים, מלא בתיקים מוכנים להפקדה בבנק, מלא מרץ, ומוכן להשקיע בקמפיין ארצי שיהפוך אותו ל"יועץ המשכנתאות המוביל במגזר"
הוא מדבר על סקיצות, על אינצ'ים, על ראיון בעיתון משפחה כאילו זה איזה כלי קסם שיפתח בפניו שערים לאוצרות הלקוחות הפוטנציאליים. הקול שלו נרגש, כמעט רועד, כשהוא מסביר לי איך הוא רואה את עצמו מופיע בעמוד הראשון של "יתד נאמן" בשלישי.

אבל אני יודע משהו שיעקב לא יודע: הוא כבר יועץ המשכנתאות ידוע ולעוס. הלקוחות שלו מלאים הכרת הטוב, מספרים לחברים שלהם איך הוא הצליח להשיג להם ריבית טובה יותר מכל בנק, איך הוא היה זמין בטלפון גם רגע לפני סוף זמן ביעור חמץ כשהם פחדו שהעסקה תיפול.

הבעיה היחידה שלו זה שהוא לא מבין שהפרסום הכי טוב עבורו זה לבקש מהלקוחות המרוצים שלו להפנות אליו את החברים והמשפחה.
הלב נגד הארנק - הדביל הקטן על הכתף הימנית לוחש לי: "תגיד לו שהוא צריך קמפיין חוצות! תמציא לו משהו עם 'קהל מותאם'! תכין לו אסטרטגיה של בריף בן 50 עמודים על משכנתאות לזוצי"ם!"

המלאך על הכתף השמאלית (שלא שילמתי עליו בלימודים) אומר: "תגיד לו את האמת. שיתמקד בשירות, שיטפח את הלקוחות הקיימים, שיבנה מערכת הפניות אסטרטגית."

ואז באמצע הקרב הזה, אני נזכר בחשבון הבנק שלי. בילדים שרוצים להירשם לקייטנה השכונתית. בהלוואה על הדירה.

אני נושם עמוק, מביט ביעקב בעיניים, ואומר לו את המילים הכי קשות שפרסומאי יכול לומר: "תקשיב יעקב, אל תפרסם יותר מדי. תבנה במקום זאת מערך הפניות מקצועית."

השקט שנוצר במשרד הוא כמו השקט שנוצר בבית כנסת אחרי שמכריזים "יעלה ויבוא". יעקב מביט בי כאילו זה עתה אמרתי לו שהבנק פשט את הרגל.
"איך זה, אתה פרסומאי ואתה אומר לי לא לפרסם?!" הוא שואל, והקול שלו מלא בבלבול קיומי.

אני מסביר לו שפרסום זה לא תמיד הפתרון. לפעמים הפתרון הוא "חבר מביא חבר" – מפה לאוזן. לעצור לרגע, ולחשוב, איך גורמים ללקוחות המרוצים להמליץ עליו לאחרים.

"אבל איך זה עובד?" הוא שואל, בצליל בקולו מזכירה לי את הבלבול של בעלי עסקים, כשהם מגלים שהפתרון הכי טוב הוא הכי פשוט.

"זה עובד כמו אפקט הדומינו, כל לקוח מרוצה יביא לך עוד שניים," אני עונה.

העובדה היא שחלק גדול של העסקים הקטנים, בתחומים שונים, לא צריכים פרסום מסובך. הם צריכים:
מחשבה, השקעה, מערכת הפניות חכמה, וקצת סבלנות.

אבל איך אני אסביר את זה לאשתי? "החודש הרווחתי פחות כי הייתי כנה עם הלקוחות"?

= = =

בסופו של יום, דוד משה הטמיע בעסק שלו במערכת הפניות חכמה. הוא התקשר להודות לי, ואפילו הציע לי משכנתא חינם (אבל אני לא צריך משכנתא - אז מה עושים?).

האמת? אני עדיין לא יודע איך לנהל את המאגר הזה של כנות שאני מחזיק במשרד. אין לזה מדריך הפעלה, אין לזה מחיר קטלוגי. אבל יש לו משהו שאף טכניקת פרסום לא יכולה לתת - יכולת להסתכל על עצמי במראה בלי לרצות להתחבא.

זו זכותי וחובתי המקצועית. גם אם זה "על חשבוני" לטווח הקצר. גם אם זה אומר שאני צריך ללמוד מחדש איך להיות פרסומאי - פרסומאי שלפעמים אומר "לא לפרסם".

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה