כללי לקראת הוצאת ספר לאור

[אבגדה]

בסייעתא דשמיא, כתבתי ספר הלכתי, הלכה למעשה, שמיועד לארון הספרים היהודי
מיועד גם לנשים וילדים מבחינת הלשון, הסגנון והדוג' מחיי היום-יום.
כעת, ישנה חשיבה לגבי סוג וסגנון העיצוב.
ישנם ספרים מוכרים על הלכות שבת, למשל, שמשולבים בהם צילומים להמחשה.
מפריע לי שהקו אינו אחיד וישנם צילומים 'מאולצים' (כוס על השיש, כי ככה כתוב...)
חלק תמונות עתיקות וחלק מעובדות גרפית באופן בולט מידי.
מטרת התמונות בספר, אותו אני רוצה להוציא לאור בעז"ה, היא לקרב את הדוג' לחיי היומיום, שכל אחד שיקרא בספר יתעורר להלכות הללו שפוגשות אותו בחייו שלו.
ההתלבטות: על איזה קונספט עיצובי ללכת?
צילומים? (איך שומרים על קו אחיד? איזה אנשים מצלמים? לא ראיתי משהו כזה שהיה נראה לי מתאים)
ציורים? (באיזה סגנון/קו? איך אפשר שימשוך את העין ויקרב לחיים? זה לא מרחיק את התחושה שזה ממש קשור אלי?)
קומיקס? (מושך את העין של הנוער, לפחות... אבל מוריד את זה לסגנון שמתאים פחות לארון ספרים יהודי)
וקסברגר? מה דעתכם?

 

[גשן]

האם מותר לשאול באיזה נושא מדובר
כך שיהיה יותר קל לענות

 

[אבגדה]

הספר מדבר על הלכות שפוגשות את כולנו בחיי היומיום:
נשים, גברים וילדים, בעלי עסקים, תלמידי חכמים ופשוטי העם...
התמונות/ציורים אמורים לכלול, לכאורה, דמויות שונות, בעלי מלאכה, חפצים, מוצרים זמינים וכו'

 

[אבגדה]

בפורום ציור ממליצים על ציורים, כמעט כולם
בפורום צילום מכוונים גם לצילומים, או הדמיות
מה אומרים כאן?

 

[בטטה 1]

מאד משמעותי להבין בדיוק על מה מדובר ובעיקר את טווח הגילאים העיקרי שאליו פונה הספר. קשה ליעץ בלי זה.
לעניות דעתי, באופן כללי - יותר קל לנווט צייר לסגנון מסוים ואחיד מאשר לשמור על כך בצילום.
אם לראליות של המוצגים בתמונה יש אפקט להבנת העניין אז צילום עדיף. לדוגמא - ספר על הלכות ברכות שבו המאכלים מצולמים בגודלם הטבעי כך שקל לחשב בעזרת התמונות את גודל המאכלים המחייב בברכה אחרונה וכדו' - זה ספר שבלי ספק עדיף לו צילומים.
במקרה שלא משמעותי אם זה נראה אמיתי במאה אחוז הייתי מעדיפה ציורים, במיוחד אם מדובר שצריך להעמיד דמיוית ל"שחק" בתרחשות מסוימת בתמונה - נניח הכנסת אורחים - להראות איש שפותח את הדלת ואורח שנכנס - אם זה נועד למבוגרים ואמור להראות ברמה - לדעתי איורים יותר יתאימו מצילום.
גם בתוך תחום האיור יש בחירה רצינית - באיזה סגנון לבחור - מאד מאד משמעותי קהל היעד. אם הוא מכובד/ בוגר - אולי רק קונטור (קו) ללא צביעה... לקהל שצריך מאד מושך - צבעוני וחי... יש אינסוף סגנונות וקשה להציע משהו לפני שמבינים בצורה מאד מדויקת למה.
שיהיה בהצלחה ותזכו לזכות...

 

[אבגדה]

מאד משמעותי להבין בדיוק על מה מדובר ובעיקר את טווח הגילאים העיקרי שאליו פונה הספר. קשה ליעץ בלי זה.

הספר מיועד לגברים נשים וטף, הלכות הרלוונטיות לכולם, בנושא שעדיין לא נכתב עליו ספר מקיף ברמה כזו.
משלב הכתיבה והדוג' מכוון לכך שנשים ונוער יוכלו להבין וליישם.

אם לראליות של המוצגים בתמונה יש אפקט להבנת העניין אז צילום עדיף. לדוגמא - ספר על הלכות ברכות שבו המאכלים מצולמים בגודלם הטבעי כך שקל לחשב בעזרת התמונות את גודל המאכלים המחייב בברכה אחרונה וכדו' - זה ספר שבלי ספק עדיף לו צילומים.

אין משמעות לריאליות בדווקא, אבל חשוב לי שאנשים המעיינים בספר, יתחברו לנושא וירגישו שהוא ממש לקוח מתוך חיי היומיום שלהם.
מטרת הציורים/צילומים/הדמיות למשוך את העין ואת הלב, לעורר עניין ובעיקר, כפי שאמרתי, לחבר להלכה ולדוגמאות, באופן שכשאתקל בעניין הרלוונטי ההלכה תהיה 'למעשה' בס"ד.
אין פה מטרה של הדגמות חיות והדרכות מצולמות/מצויירות

אשמח לשמוע עוד דעות, כיוונים ורעיונות

 

[בטטה 1]

במקרה כזה הייתי בוחרת באיורים. סגנון וקסברגר יכול להתאים לדעתי.