- הוסף לסימניות
- #1
בעקבות האשכול הזה
www.prog.co.il
התפרסם פוסט של דודתו של הילד
תושב צפת שנעדר ביום חמישי ונמצא בכותל מאוחר בלילה.
"הכיתה היא יותר ממקום ללמידה – היא מקום לנשמה."
אחיין שלי, בן 11 בלבד.
ילד רגיש, טוב לב וחכם.
הוא נעדר במשך יותר מ-16 שעות – שעות של חרדה, דאגה, ולב שבור.
איש לא ידע לאן נעלם…
מאוחר יותר גילינו את הסיפור הכואב:
הוא עבר תקופה ארוכה של חרם מצד בני כיתתו.
הילדים איימו עליו – שאם יספר, יתנקמו בו.
אז הוא שתק. והוא כאב. והוא נשבר.
הוא היה בדרכו לבית ספר אבל החליט שהוא לא מסוגל יותר..
הוא לקח את האופניים, ירד את כל הירידות של צפת,
הוא לקח איתו שקית חטיפים ביד – כי רק ככה "הרשו לו" לשחק איתם
שעתיים של רכיבה בכביש סואן.
שעתיים של כאב, שתיקה, ודמעות עצורות.
ההורים גילו רק בשעה 16:00 שהוא בכלל לא הגיע לבית הספר.
הוא זרק את האופניים ביער וברח.
עברו לו מחשבות לא פשוטות.
אבל הייתה לו נקודת אור בלב
הוא נסע לכותל.
שם מצאו אותו. יושב בצד.
גופו קטן, הוא התפלל. בכה. נשבר.
אני כותבת את זה לכם, מורים יקרים, כי יש כאן מסר חזק:
כל ילד שמולכם – הוא עולם שלם.
לא כל ילד יספר.
לא כל כאב נראה לעין.
אבל כולנו יכולים לשים לב,
לשאול עוד שאלה,
לראות מי יושב לבד,
מי פתאום שותק,
מי מחפש עיניים טובות.
אל תוותרו על אף ילד.
אל תגידו "הוא נראה בסדר".
הסתכלו עמוק. תקשיבו בשקט.
בקשת תפילה - הילד ישי גבריאל בן ליאת בן 11 נעדר מהבוקר בצפת בבקשה התפללו...
אבא תודה 🙏 | דוברות יכ"ל: סוף טוב לחיפושים בגזרת צפת: בהמשך לדיווח בדבר החיפושים ע"י מתנדבי יכ"ל מרחב גליל, אחר הנעדר ישי איפרגאן, כבן 11, שנעלמו עקבותיו בתאריך 11.09.2025 מאזור צפת - הנ"ל אותר לפני זמן קצר כשהוא בריא ושלם בכותל המערבי. אנו מודים לכל עם ישראל על הדאגה, וההתגייסות המהירה בסיוע...
www.prog.co.il
התפרסם פוסט של דודתו של הילד
תושב צפת שנעדר ביום חמישי ונמצא בכותל מאוחר בלילה.
"הכיתה היא יותר ממקום ללמידה – היא מקום לנשמה."
אחיין שלי, בן 11 בלבד.
ילד רגיש, טוב לב וחכם.
הוא נעדר במשך יותר מ-16 שעות – שעות של חרדה, דאגה, ולב שבור.
איש לא ידע לאן נעלם…
מאוחר יותר גילינו את הסיפור הכואב:
הוא עבר תקופה ארוכה של חרם מצד בני כיתתו.
הילדים איימו עליו – שאם יספר, יתנקמו בו.
אז הוא שתק. והוא כאב. והוא נשבר.
הוא היה בדרכו לבית ספר אבל החליט שהוא לא מסוגל יותר..
הוא לקח את האופניים, ירד את כל הירידות של צפת,
הוא לקח איתו שקית חטיפים ביד – כי רק ככה "הרשו לו" לשחק איתם
שעתיים של רכיבה בכביש סואן.
שעתיים של כאב, שתיקה, ודמעות עצורות.
ההורים גילו רק בשעה 16:00 שהוא בכלל לא הגיע לבית הספר.
הוא זרק את האופניים ביער וברח.
עברו לו מחשבות לא פשוטות.
אבל הייתה לו נקודת אור בלב
הוא נסע לכותל.
שם מצאו אותו. יושב בצד.
גופו קטן, הוא התפלל. בכה. נשבר.
אני כותבת את זה לכם, מורים יקרים, כי יש כאן מסר חזק:
כל ילד שמולכם – הוא עולם שלם.
לא כל ילד יספר.
לא כל כאב נראה לעין.
אבל כולנו יכולים לשים לב,
לשאול עוד שאלה,
לראות מי יושב לבד,
מי פתאום שותק,
מי מחפש עיניים טובות.
אל תוותרו על אף ילד.
אל תגידו "הוא נראה בסדר".
הסתכלו עמוק. תקשיבו בשקט.
נערך לאחרונה ב:
הנושאים החמים

Reactions: הבזק של שפיות ו-ירושלמי בלב2 //