לקראת תשע''ו

  • הוסף לסימניות
  • #41
נכתב ע"י טובהלה;1580665:
מתכון מנצח מלבית לפני כמה שנים...

תמיד תמיד נחטף
להזכיר לאורחים שזה לא "מזונות"
עוגת שכבות מועשרת
בסיס
10 חלמונים
כוס סוכר
4 ס. וניל
1/2 1 כוסות שמן
1 א. אפיה
3 כוסות קמח
שוקולד
2 כפות גדושות קקאו
3/4 כוסות סוכר
1/2 כוס מים
קצף
10 חלבונים
1 כוס סוכר
מיץ מ 1/2 לימון
1 כוס אגוזים קצוצים
1 כף גדושה קקאו

הוראות הכנה
בסיס
שימי חלמונים בקערת הקצפה והקציפי עם הסוכר. הוסיפי ס. וניל. שמן.א. אפיה.וקמח תפו“א והקציפי לקבלת עיסה נוזלית רפדי תבנית גדולה וצקי לתוכה את העיסה בעזרת מרית רטובה החליקי לשכבה אחידה לאפות 180°C
20 דק‘ הוציאי וקררי
הכיני את שכבת השוקולד בשלי בסיר קקאו סוכר ומים הרתיחי על להבה בינונית הסירי מהאש וצנני צקי את הסיר מעל הבסיס האפוי
הכיני את שכבת הקצף הקציפי 10 חלבונים תוך כדי הוספת הסוכר עד לקבלת קצב יציב הוסיפי לקצף מיץ לימון אגוזים וקקאו וערבלי קלות מרחי את הקצף בעזרת מרית על שכבת הקקאו והמשיכי לאפות 180°C
25 דק‘ בדקי בעזרת קיסם אם העוגה מוכנה.
באמת נראית עוגה משובחת!
תודה! תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
נכתב ע"י גולדס;1580653:
בכיף:)
אנחנו תמיד אוהבים אורחים!

ועוד הרבה מצוות וחסדים. אנשים לא יודעים איזה לב זהב מסתובב כאן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;1580607:
מה שהיה אצלנו:
עוגת קינמון מדהימה במתכון שאחותי המציאה, ועוגת דבש.
חני

אשמח לאלו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
סירופ תפוז לימון

לסחוט 2 תפוזים ולימון אחד
להרתיח בסיר עם 2 כוסות סוכר

למהול במים לפי הטעם.

המיץ קצר מחמאות מכולם.

עוגת קפה
10 ביצים
כוס וחצי סוכר
כוס קמח תפוחי אדמה
1/2 או 1/3 כוס קפה נמס
כוס שמן

מפרידים את הביצים.
מקציפים חלבונים עם חצי מכמות הסוכר
מקציפים את החלמונים עם החצי השני של כמות הסוכר.
מוסיפים לחלמונים את השמן, הקפה והקמח. מערבבים היטב.
מאחדים בתנועות עטיה את שתי התערובות.

מוצלח במיוחד!

עוף בבצל ויין

מטגנים 3 בצלים עד שמשחים
מטגנים את הכרעיים כמה דקות
מוסיפים מלח, 3/4 כוס יין ו2 כפות דבש.

מבשלים על אש נמוכה עד שהעוף רך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
לצ'ו קישואים
אגרול סיני
קרם נוגט
גולש בקר ותפו"א
קצפיות מאוד מוצלחות (אפשר בצבעוני מסלק)
קציצות בשר

אשמח לתת מתכונים
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
נכתב ע"י שושיה;1580977:
לצ'ו קישואים
אגרול סיני
קרם נוגט
גולש בקר ותפו"א
קצפיות מאוד מוצלחות (אפשר בצבעוני מסלק)
קציצות בשר

אשמח לתת מתכונים
אשמח מאד לקבל!
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
לצ'ו קישואים:

2 בצלים קצוצים
4 קישואים גדולים
2 עגבניות בשלות (לאלו שלא משתמשים ברסק עגבניות מוכן- עוד 4 עגבניות טחונות היטב)
1 גמבה חתוכה לקוביות
2\1 כוס רסק עגבניות
סוכר
פפריקה מתוקה
מלח ופלפל לפי הטעם

הכנה:

מטגנים את הבצל עד להזהבה, מוסיפים את העגבניות ומערבבים מוסיפים את הגמבה ומערבבים, מוסיפים את הקישואים וממליחים, מנמיכים את האש מאדים את הירקות עד שיוצאים הרבה נוזלים, מוסיפים את רסק העגבניות\העגבניות המרוסקות ומתבלים, מרתיחים ומנמיכים את האש לעוד חצי שעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אגרול סיני:

חומרים:

20 חביתיות (אצלנו מכינים רק מביצה כי לא אוכלים ק.תפו"א)

בצל חתוך לחצאי פרוסות
קישוא גדול חתוך לז'וליאנים
2 גזר חתוכים לז'וליאנים
פטריות פרוסות
1 גמבה פרוסה לפרוסות דקות
4\1 ראש כרוב פרוס לפרוסות דקות
2 כפות סילאן
2 שיני שום
קורט זינגביל
מלח

רוטב חמוץ מתוק:

1 כוס בורשט (חמיצת סלק)
2\1 כוס מיץ לימון
2\1 כוס סוכר
ק.תפו"א להסמכה

הכנה:

מקפיצים את הבצל בשמן 3 דק' מוסיפים את הירקות לפי הסדר כש-3 דק' בין ירק לירק ומקפיצים, מוסיפים את הסילאן, השום, המלח והזינגביל ומכבים את האש, מסננים במסננת את הירקות מהנוזלים.
מחממים שמן בסיר לטיגון עמוק, ממלאים כל חביתית בירקות בצורת מעטפת ומכניסים לשמן הרותח כשקו התפר כלפי מטה, מטגנים עד להשחמה קלה.

הכנת הרוטב:

מרתיחים בסיר את כל החומרים חוץ מהקמח, אחרי ההרתחה מערבבים את הקמח במעט מים ושופכים לסיר, מערבבים עד להסמכה קלה ומצננים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
קרם נוגט:

2\1 ק"ג אגוזי לוז (בונדק) קלופים ומולבנים (ללא הקליפה הדקיקה)
שמן
אבקת סוכר

הכנה:

קולים את האגוזים היטב עד להשחמה, (בצבע עץ)
טוחנים במטחנת תבלינים טחינה דקה ככל האפשר.
במעבד מזון מעבירים שוב טחינה ותוך כדי מוזגים באיטיות את השמן ומוסיפים כמות רצויה של סוכר לפי הטעם, עד הסמיכות הרצויה (קרמית או יותר בצקית)
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
גולש בקר:

4 בצלים גדולים קצוצים
1 ק"ג תפו"א קלופים, חתוכים לקוביות
2\1 ק"ג בקר
4 עגבניות מרוסקות
2 גמבה מרוסקות
מלח

הכנה:

מטגנים את הבצל ומוסיפים את הגמבה והעגבניות המרוסקות, מוסיפים את תפו"הא ואת הבקר חתוך לקוביות, מוסיפים מים עד לכיסוי, ממליחים ומבשלים לפחות שעתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
קצפיות-טוב למי שאוהב להתפצ'קר במטבח...

חומרים:

4 חלבונים
2\1 2 כוסות סוכר

הכנה:

מקציפים ומוסיפים סוכר באיטיות
בעזרת צנטר כוכב מעצבים קצפיות קטנות מאוד ואופים בחום של 90-100 מע' עד שהקצפיות כבר לא מבריקות, מכבים את התנור ומשהים בתוכו עוד 2\1 שעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
קציצות בשר :

2\1 ק"ג הודו נקבה טחון
2\1 ק"ג חזה עוף טחון
4 בצלים גדולים מטוגנים עד להזהבה וטחונים
2 כפיות מחוקות מלח
4 ביצים
כפית פפריקה מתוקה
1 תפו"א קטן מרוסק

הכנה:
מערבבים את החומרים יוצרים קציצות ומטגנים
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
נכתב ע"י שושיה;1581032:
אגרול סיני:

חומרים:

20 חביתיות (אצלנו מכינים רק מביצה כי לא אוכלים ק.תפו"א)

בצל חתוך לחצאי פרוסות
קישוא גדול חתוך לז'וליאנים
2 גזר חתוכים לז'וליאנים
פטריות פרוסות
1 גמבה פרוסה לפרוסות דקות
4\1 ראש כרוב פרוס לפרוסות דקות
2 כפות סילאן
2 שיני שום
קורט זינגביל
מלח

רוטב חמוץ מתוק:

1 כוס בורשט (חמיצת סלק)
2\1 כוס מיץ לימון
2\1 כוס סוכר
ק.תפו"א להסמכה

הכנה:

מקפיצים את הבצל בשמן 3 דק' מוסיפים את הירקות לפי הסדר כש-3 דק' בין ירק לירק ומקפיצים, מוסיפים את הסילאן, השום, המלח והזינגביל ומכבים את האש, מסננים במסננת את הירקות מהנוזלים.
מחממים שמן בסיר לטיגון עמוק, ממלאים כל חביתית בירקות בצורת מעטפת ומכניסים לשמן הרותח כשקו התפר כלפי מטה, מטגנים עד להשחמה קלה.

הכנת הרוטב:

מרתיחים בסיר את כל החומרים חוץ מהקמח, אחרי ההרתחה מערבבים את הקמח במעט מים ושופכים לסיר, מערבבים עד להסמכה קלה ומצננים.
מענין מאד1
האם הרוטב מתקבל בסוף מעין ג'לי שקוף סגול?
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
תודה!
ממש העשרת אותי במתכונים מקוריים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
לא יוצא ג'לי שקוף, אבל כמין רביכה עדינה מאוד יותר קרמי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
עיקריות
ריבת בצל מקסימה לכל מיני תבשילים
קלופס אפוי ב-2 צבעים
סלט חזה עוף מוקפץ עם אבוקדו
צלי בקר ובטטות
פשטידות
3 שכבות-תפו''א, בשר, בטטה



אשמח למתכונים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;1580607:
מה שהיה אצלנו:
(בעיקרון אוכל די פשוט וסטנדרטי אבל עם טעם מיוחד של פסח)
מנות ראשונות: חביתיות במלוי פירה ופטריות, כבד (כבד קצוץ - בשבת)
מרקים: מרק עוף עם אטריות מחבתיות, מרק ירקות
עיקריות: בקר בירקות רך וטוב, עוף צלי, עוף בגזר וסלרי, עוף מרוקאי - הכל בסיר, אין לי תנור לפסח!
שניצלים מקמח תפו"א וביצה.
תוספות: תפוחי אדמה בכל גוון וצורה - פירה, צ'יפס, קיגל תפו"א (כנ"ל, בסיר), קוביות בתוך העוף.
וכן - ירקות מאודים, פירה בטטות
קינוחים: גלידת קפה, סורבה (מתכון ממינדי רפלוביץ' - ממש מוצלח!), רסק תפו"ע.
עוגות: מה שהלך הכי טוב השנה - בראוניס של אביגיל מייזליק (כן, בסיר פלא), עוגת קינמון מדהימה במתכון שאחותי המציאה, ועוגת דבש.


אחרי פסח הכנו את המאכלים שהם שרויה שעושים אצל הורי וקשה לי וותר - בלינצעס ממצות, מצהבריי, עוגיות שוקוצ'יפס מקמח מצה.

מתכונים?
מה שעוד לא כתבתי באשכולות אחרים (וגם מה שכן), רק תבקשו...

חני

אפשר בבקשה לקבל את מתכון עוגת הקנמון?
תודותי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י הצלחה;1581055:
עיקריות
ריבת בצל מקסימה לכל מיני תבשילים
קלופס אפוי ב-2 צבעים
סלט חזה עוף מוקפץ עם אבוקדו
צלי בקר ובטטות
פשטידות
3 שכבות-תפו''א, בשר, בטטה



אשמח למתכונים!
ריבת בצל-גב' לאה מייזל-עתון לבית-לא זוכרת באיזו שנה
1 ק''ג בצל
2 כוסות סוכר
1/2 כוס מיץ לימון
1 כוס יין יבש
1/4 כוס שמן
קצצי בצל לקוביות קטנות וטגני בשמן לשקיפות
הוסיפי את היתר ובשלי להסמכה תוך כדי ערבוב מפעם לפעם


עוף בריבת בצל
מרחי את העוף בריבת בצל מכל הצדדים ואפי כחצי שעה
לצד התוספות הגישי כף ריבת בצל ממש סמוך לעוף,
זה הופך את המנה למנת גורמה ממש!

פונדו קבב
1/2 ק''ג בשר בקר טחון
1/2 ק''געוף טחון
2 ביצים
פ.שחור,זנגוויל,קנמון-לבחירה
בצל קטן מרוסק
ההכנה
*ערבבי את כל החמרים
*צרי כדורים אובליים והשחילי על שיפודים כדור או שניים, אפשר בין לבין להשחיל כמה רצועות פלפל בכל מיני צבעים לשיפור המראה והטעם
*חממי תנור ל190 וצלי את השיפודים תוך כדי הפיכה מפעם לפעם לצבע שזוף ומעט חרוך
*שימי בקערית פיירקס כוס ריבת בצל, הוסיפי 1/4 כוס יין מתוק ושמינית כוס מיץ לימון
ערבבי חזק לקבלת רוטב סמיך, שימי לכמה דק' בתנור
*את קערית הפיירקס עם רוטב הבצל הניחי במרכז השולחן, וכל סועד נוטל שיפוד קבב וטובל בריבה


מוקפצים מכסיקניים עם ריבת בצל
החמרים
4 חזות עוף חתוכים לקוביות
4 כבדי עוף '' ''
1 גזר-חתוך לרצועות
1 פלפל אדום- ''
1 גבעול סלרי-קצצי לקוביות
1/2 כוס יין אדום יבש
פפריקה חריפה למשתמשים
ההכנה
*חממי שמן במחבת והקפיצי את הירקות לכמה דק',הוציאי
*הקפיצי את קוביות העוף עד לשינוי הצבע,
הוסיפי כבדים, תבלינים, יין וירקות מוקפצים+2 כפות ריבת בצל
בשלי כמה דק' לספיגת הטעם
*הגישי לצד עלי חסה וכמובן תפו''א
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
נכתב ע"י yudb;1580680:
ועוד הרבה מצוות וחסדים. אנשים לא יודעים איזה לב זהב מסתובב כאן!

הסמקתי לגמרי...:eek:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

בעז"ה, עובדת על חוברת לחגים תשפ"ו הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה, אמן.

השנה, החלטתי להוסיף מיזם נחמד בחוברת.
החוברת מכילה 8 קטגוריות.
בכל קטגוריה אני רוצה להוסיף "מתכון אורח". מתכון ממישהו אחר, לא מתכון שלי. אבל מתכון מנצח!
מה שאומר שאם נראה לכם שיש לכם מתכון מעולה לאחד הקטגוריות הרשומות מטה, רשמו כאן את הקטגוריה המתאימה בתגובה. כל שצריך לעשות זה לרשום את הקטגוריה. מעבר לזה כבר אפנה אליכם. במידה ואקבל מספר מתכונים לקטגוריה אחת, אבחר את מה שנראה לי הכי מתאים, לפי פרמטרים שלי. וכמובן מראש אומרת- שום דבר לא אישי. בהמשך נביא כאן באשכול את המתכונים שנשלחו ולא נכנסו לחוברת.

מה צריך להביא בסופו של דבר?
-מתכון שלך. לא משהו מהרשת. מתכון כזה שאת יכולה לרשום עליו שם שלך בלי לחשוש שלקחת משהו מהרשת...כדי שלא נכנס לבעיות של הפרת זכויות יוצרים, ובכלל...זה הכיף!
זה הזמן לנסות ולהתנסות כדי להגיע למתכון מצויין משלך. אפשר להתבסס על מתכון שאינו שלך אבל חייב להיות בו משהו שיהפוך אותו לשלך. שינוי מהות מספיק.

-תמונה

עד מתי אפשר לנסות להכניס מתכון לחוברת?
יום ראשון הבא בעז"ה.

מה תרוויח מי שהמתכון שלה ייכנס לחוברת?
-חסד עם נשות ישראל בכל העולם [!!!]
-סיפוק
ו???? נו, באמת? חוויה נחמדה של מתכון שמצטרף לחוברת גדושה במתכונים מצויינים, כולל הרבה חדשים.
אז בעצם למה את מחכה?
רשמי לי כאן בתגובה רק את הקטגוריה שבה תרצי להכניס מתכון

אה, כן, מה הקטגוריות?
1. מנות פתיחה
2 מנות עקריות [דגים, עוף, בשר וכו']
3. תוספות
4. סלטים וירקות
5. קינוחים
6. עוגות ועוגיות
7. ללא גלוטן
8. מאפים [לא עוגות]

ועוד דבר אחד-
המתכונים יעלו בשם האמיתי ולא בשם הניק היות והחוברות שלי מופצות הרבה גם מחוץ לפרוג.
אפשרי בדיעבד גם רק ראשי תיבות, אבל תהיה העדפה לשם מלא.


אם יש עוד שאלות אני כאן בעז"ה.

בשם ה' נעשה ונצליח.
בעצתך תנחני

מאמר שבועי להתבוננות בפרשת השבוע ובעבודת ה'.
פרשת מטות מסעי גיליון 204

בין ר"מ למלמד

למה אנשים לא רוצים להיות מלמדים?
האמת היא שבבין המצרים ראוי לעסוק רק בעניני דיומא, במהותם של הימים והעבודה המוטלת עלינו בהם, אך שיחה עם אברך בכולל גרמה לי לסטות מהנושא ולעסוק בנושא אחר דחוף למדי: עבודת המלמדות.

סיפר לי אברך מהכולל שקיים לאחרונה מחסור גדול במלמדים, מחסור שהולך ומתגבר.
ילדי ישראל זקוקים לרבנים שילמדו אותם את דבר ה', ואין.
לקראת כל תחילת שנה מנהלי התתי"ם מחפשים מלמדים חדשים– ואין.
אנשים מעדיפים ללמוד תורה בעצמם, ומי שכבר מוכן לסגור את הגמרא בשביל פרנסה – מעדיף פרנסה אחרת.
מדוע זה קורה? זו נקודה שצריך ללבן אותה. יש תולים זאת בשכר הנמוך של המלמדים.
שכר ממוצע של מלמד הוא ב ערך 1,200 ₪ לשעה חודשית.
כלומר, מלמד שעובד חמש שעות ביום מקבל על חודש עבודה 6,000 .₪ בממוצע זה 49 שקל לשעה. שכר נמוך מאוד, בהתחשב בעובדה שמלמד צריך להכין את השיעור, וצריך לדבר עם הורים בערב, וצריך לחשוב על תלמידיו גם מחוץ לשעות העבודה.
ניתן בהחלט להבין את החשבון שעושה האברך לעצמו: אם בלאו הכי אני יוצא לעבוד, אקח עבודה ששכרה בצידה ואפשר לפרנס ממנה משפחה ברווחה ובקלות, ולא בדוחק רב ובהשקעה עצומה .

הפיתרון לזה הוא להעלות את השכ"ל שההורים משלמים. כמובן שכל מנהל חושש מלהעלות את השכר לבדו, ויתכן שצריך להציף את הנושא בבמות מפורסמות כדי שכולם יעלו את השכר ביחד, כמובן בכפוף לנטילת עצה מזקני ישראל שליט"א. דברים כאלה שייכים לתחומי פעילות שונים מהתחום שבו עוסק המאמר הזה בדרך כלל.

אך השאלה שצריך לברר הינה, מדוע אצל רמי"ם בישיבה המצב שונה לחלוטין? גם הם מקבלים שכר נמוך בערך אותו דבר, ממוצע של 5,500 לחודש, על אותו מספר שעות עבודה פחות או יותר. ואילו בתחום הזה אנו רואים נהירה המונית אחר המשרות התורניות, למרות השכר הנמוך. במה יגרע חלקו של מלמד מחלקו של מגיד שיעור או אפילו משגיח בישיבה קטנה? שניהם פועלים עם צעירים כל היום, ההבדל בגילים הוא בסך הכל שנתיים שלש, מדוע שם המגמה היא הפוכה?
אין שום ענין להיתמם, בתוך עמי אני יושב, וגם אני אישית משמש כר"מ בישיבה קטנה ולא הייתי מוכן לשמש כמלמד. להיות ר"מ זה תפקיד מכובד ולהיות מלמד זה תפקיד לא מכובד. הרב שטיינמן היה ר"מ בישיבה קטנה וזה לגיטימי לגמרי בעינינו, ואם הוא היה מלמד בחיידר אין ספק שכותבי העיתים היו מעלימים פרק זה בתולדות חייו. ר"מ בישיבה קטנה יכול לשמש במקביל גם כרב קהילה, ואילו מלמד לא.
היתה תקופה מסוימת ששקלתי להיות מלמד בשביל צרכי פרנסה, וחבר הזהיר אותי: "לא כדאי לך, כל ההשפעה של 'בעצתך' תרד לגמרי". אפילו החשיפה הזאת אני מניח שגרמה לחלק מכם לפקוח עיניים ולחשוב פעמיים...
אבל מה באמת ההבדל? למה ר"מ זה כבוד ומלמד לא?
יש שיגידו שמלמד מתעסק עם בעיות משמעת ור"מ עוסק רק בללמד תורה. המציאות היא שאין זה כך. שיחה פשוטה עם ר"מ בישיבה קטנה תלמד אתכם שגם להם יש בעיות משמעת )אלא אם כן הם מתעלמים מכך כדי לא להרגיש שהם מלמדים בחיידר(. אישית, למדתי בפוניבז' הקטנה, ובעיות המשמעת שהיו שם יכלו למלא כמה ספרים . אפילו ר' מיכל יהודה התמודד עם חוצפות בשיעורים... יתכן שבחיידר בעיות המשמעת תופסות יותר נפח, אך עדיין אין זה מצדיק את ההבדל התהומי בהתייחסות. ר"מ זוכה לכבוד, להיות ר"מ זה מעמד ומזכה בזכות ללכת עם שני כפתורים מאחורה, ואילו מלמד אינו זוכה לכבוד כלל, ופראק מאן דכר שמיה. במה נעוץ ההבדל?

נראה לבאר בדרך פשוטה. ממש על דרך הפשט.
גדלנו בישיבות והתחנכנו על כך שכל המוכשר והלמדן מחברו – הרי זה מוצלח מחבירו. זו התחרות בעולם שלנו: כמה כישורי המשכל שלך בעולם התורה.
מי שיודע להגיד סברא טובה, מי ששולט בקצות ונתיבות, מי שהוא למדן ובעל כשרון – הוא שווה. מי שלא – לא. הדבר הזה לגיטימי ומובן , אפילו ראוי ונכון . יש הערכה אצלנו להצלחה בתורה.
כמובן שעל פי האמת יש להעריך אנשים לפי עמלם ולא לפי כשרונותיהם, אך בכל זאת בעולם שבו אנחנו חיים יש משמעות לתוצאות, ו בהחלט זה דבר טוב שיש הערכה ללמדנים שמבינים ומונחים בלימוד ויודעים ללמוד כמו שצריך. זה חשוב שתהיה הערכה להצלחה בתורה, ללמדנות.
לפי זה נבין את החילוק. מלמד מתעסק עם משניות, גמרא רש"י, ובהמשך גם תוספות. לעומת זאת ר"מ בישיבה קטנה מתעסק עם לומד'ס, רייד, קצייס, ר' חיים ור' שימען. המלמד לא מוכיח כישורים למדניים יוצאי דופן, כי את כל מה שהוא עושה עושים גם כל האנשים הפשוטים. מי לא לומד גמרא רש"י? כולם לומדים. לעומת זאת הר"מ מפגין יכולות למדניות שאין לכל אחד. הוא יודע מה שלא כולם יודעים .
הוא יודע להגיד את היסוד של ר' שימען במעכשיו ולאחר ל', ואת החילוק של הקצייס בן נהנה למשתרשי. לכן הוא זוכה לכבוד ולכפתורים.
אנשים מוכנים לקבל משכורת נמוכה ביותר כאשר הם מקבלים לצד זה משוב והערכה ומעמד. נכון, אין הרבה כסף, אבל הם מקבלים אישור שהם שווים, שהם ניצחו בתחרות. זה שווה כל הון. אבל אנשים לא מוכנים לקבל משכורת נמוכה כאשר אין מזה שום הערכה ושום הכרה ביכולותם וערכם. אם כבר לאבד מעמד – לפחות שיהיה מזה כסף טוב.

עד עכשיו דיברנו מצד המעמד. עכשיו נדבר מצד המבט של "לא לצאת
לעבוד".
למה להיות ר"מ או אפילו משגיח בישיבה קטנה לא מוגדר כ"לצאת לעבוד", אלא כ"להיות מרביץ תורה", ואילו להיות מלמד כן נחשב כ"לצאת לעבוד"? הרי שניהם מלמדים תורה, מה ההבדל? למה כאשר אברך שואל אם לצאת להיות ר"מ בישיבה אין לו צד שזה יציאה לעבודה, ואילו כאשר הנידון הוא האם להיות מלמד הדבר הראשון שהוא אומר שזה "לצאת לעבוד"?
ההבדל הוא כשנבין מה עומד מאחורי המילים "לצאת לעבוד". כשאברך סוגר את הגמרא לכמה שעות ביום והולך לפרנס, יש כאן אמנם את הענין האמיתי שיש פחות שעות לימוד תורה בסדר יומו. ברור שאדם שזוכה ללמוד תורה בהתמדה לא רוצה להפסיק. אבל מעבר לכך, הקושי הרגשי שאנשים חווים ב"לצאת לעבוד", למרות שיש להם צורך נפשי או כלכלי, הוא בעיקר ההודאה בכישלון כביכול. אני מכריז על עצמי קבל עם ועדה: אני לא יכול להמשיך להיות אברך, אני יורד מהכביש המרכזי לדרך צדדית . לא הצלחתי להיות כמו כולם. זה מחסום שגורם לאנשים רבים שלא לצאת לעבוד גם כשיש להם צורך אמיתי בכך.
ואם כך, זה החילוק בין ר"מ למלמד. שניהם משקיעים בלימוד אותו זמן כמו מקודם, שניהם עסוקים בללמוד וללמד. בשניהם הנושא פה הוא לא ביטול תורה )בדרך כלל, כמובן שיש לדון בפועל בכל מקרה לגופו, אבל מדובר כאן בהכללה(. מה כן ההבדל בין לצאת להיות ר"מ ללצאת להיות
מלמד? ההבדל הוא שהר"מ לא מכריז על עצמו "ירדתי מהדרך המרכזית", כי אדרבה זה שדרוג במעמד, הוא מכריז על עצמו: "אני מוצלח בלימוד, אני למדן, הגעתי לדרגה גבוהה אפילו יותר מאברך רגיל".
אבל המלמד מכריז על עצמו את ההיפך. הוא כאילו אומר: "אני לא מוצלח בלימוד כמו כל האברכים, ירדתי מללמוד קדשים ו תערובות וסוגיות בשבת – ללמד ילדים גפ"ת בסיסי ופשוט". ההכרזה הזאת, היא שעושה את ההבדל.
וזו גם הסיבה למה שקורה בכיתות ח'. בכיתה ח' תפקידו של המלמד הוא להקנות לילד כלים לקראת הישיבה קטנה. בישיבה קטנה הרי אומרים רייד ישיבתי – קצות ונתיבות, ר' נפתלי וקובץ שיעורים, ועוד.
המלמד חש שחובתו להקנות כלים לילד ללימוד החדש הזה, וזה מצוין.
אך פעמים רבות הדבר מגיע על חשבון הפשט הבסיסי והישר. מפסיקים ללמד גמרא ועוברים ללמד "מפרשים". סיפר לי חבר ת"ח שפעם שאל קבוצת ילדים מת"ת חשוב, שלמדו האיש מקדש לקראת המבחנים לישיבות: "תגיד לי בבקשה: הדין הוא שגם איש וגם אשה יכולים לשלוח שליח לקידושין, האם שניהם נלמדים מאותו פסוק או שצריך לכל אחד מהם פסוק נפרד?" הם פשוט לא ידעו להגיד תשובה ברורה בשתי
מילים. הם התחילו לענות: "העצמות יוסף אומר שהשיטה לא נודע למי אומר, ור' אלחנן אומר שיש חקירה מה שולחים" וכו' וכו'.
הלב נכמר לראות ילדים בכיתה ח' בשעות הצהרים בשבתות יושבים ועמלים בתורה, ומשננים ערמות של שמות של "מפרשים", כאשר צורתא
דשמעתתא הבסיסית חסרה להם. אומרים מילים על גבי מילים בלילהבין כלום.
ומהיכן זה נובע? כאמור לעיל, לפעמים זה נובע מאילוצים של מבחנים לישיבה קטנה, אבל לפעמים זה נובע מרצון של המלמד להרגיש שהוא
מתעסק עם רמה גבוהה ולא רק עם גפ"ת פשוט. הוא כבר לא שייך לחיידר, אלא הוא סניף של הישיבה קטנה בתוך החיידר. להגיד רייד
בשיעור זה נותן הרגשה טובה שהוא גבוה יותר. בקצרה: כל הנזק של ילדי כיתות ח' נובע מהמבט על ה מלמדות.
מה הפיתרון לכל המצב הזה? אולי יש שיגידו שיש להעלות את מעמדם של המלמדים באמצעים כאלה ואחרים, על ידי נתינת עליות מכובדות
או תקנה של לבישת פראקים מכיתה ה' ומעלה. לענ"ד זה לא יועיל כ"כ, כי הציבור לא קונה פתרונות חיצוניים. כל עוד שהתפיסה הבסיסית כלפי המלמד היא שהוא "בסך הכל לומד משניות וגפ"ת", זה ימשיך להיתפס כיציאה לעבודה והכרזה עצמית של כישלון מסוים.
אולי יש להציע שהפיתרון האמיתי נעוץ בשינוי תפיסה. לגשת אל כל התורה בצורה הגיונית ופשוטה, ואז לגלות שלימוד חומש משנה וגמרא,
כביכול "פשט פשוט", היא עבודה גדולה ועצומה, והנחלתה לתלמידים, לא משנה באיזה גיל, היא עבודה למדנית לכל דבר וענין.
היתה תקופה שמסרתי שיעורים במשניות באיזשהו קו, שיעור של חצי שעה על שתים עשרה משניות ליום. הכנת שיעור זה ארכה לי כשלש
שעות לפחות. לימוד משנה אמיתי בהבנה קשה הרבה הרבה יותר מלימוד שטיקל קצות. להבין ברור מה החידוש במשנה, מה ההגדרה
ההלכתית שהמשנה מחדשת, הנפ"מ מזה למעשה, הסברא בזה, המקור לזה – זו עבודה גדולה מאוד. תפתחו משנה, כל משנה מזדמנת שתפתחו – ותגלו שהעבודה של בירור כוונת המשנה בבהירות היא עבודה בלי סוף.
לא רק משנה, גם פסוקים בחומש. לומדים קבוצת פסוקים. מה המסר שלהם, מה הסיבה שהתורה מנסחת כך וכך ולא בקיצור יותר, מה הדינים
העולים למעשה מפסוקים אלה. לשאול את השאלות הפשוטות והמתבקשות שצריכות להישאל.
הנה דוגמאות לשאלות שעולות לי ברגע זה בראש על פסוקים מזדמנים: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען". זו כפילות, לא? הרי ברור
שיצחק גר בארץ כנען! הלאה: "אלה תולדות יעקב יוסף וכו'". בפשטות תולדות הכוונה ילדים. וכי יוסף היה הילד היחיד של יעקב?
שאלות כאלה אפשר לשאול בכיתה, לעורר את הילדים ללימוד אמיתי,
לפתוח להם את כלי החשיבה וההיגיון, לחבר אותם ללימוד. שאלות כאלה צריכים ראשית כל לשאול את עצמנו, ואז נמצא את עצמנו
לומדים מחדש פסוקים בתורה ומשניות וגמרות ומגלים עולם חדש.
יש לנו תחושה שכל חלק הפשט של התורה הוא מובן מאליו ומתאים רק לילדים צעירים, והעבודה האמיתית של השכל מתחילה בחשבונות של
הקצות עם המהלך של ר' נפתלי, ושניהם ביחד לפי הבעל המאור והמלחמות. אבל את זה צריך לשנות. לא רק בשביל שאברכים ירצו
להיות מלמדים לא פחות ממה שהם רוצים להיות רמי"ם, אלא בעיקר כדי שנזכה להנחיל את הודה וכבודה ותפארתה של תורה.
המצב הנוכחי שבו היסודות של התורה, החומש והמשניות והגמרא ה"פשוטה" עומדים מונחים בקרן זווית – הוא קטסטרופלי. המחירים של
זה כבדים ממש. יש בחורים שלא יודעים להתמודד עם גמרא בצורה אמיתית, וכל החשיבה שלהם עוסקת בדקויות תלושות ומעומעמות.
השכל לא סובל את זה, וכך מאבדים טעם בלימוד. המתיקות של התורה נמצאת בהתבססות על הפשט, בחשיבה יסודית ובהירה שבוחנת כל דבר
מהשורש, גם בקריא ת הטקסט, גם בהבנת ההיגיון הבסיסי הבריא . כל הלומדות היא קומה שניה, שאי אפשר להגיע אליה בלי לעבור בקומה
הראשונה. הקשר עם התורה והיסודות של ההבנה נבנים בהתחלה, בשנים הראשונות של התלמיד , במפגש הראשון עם החומש והמשנה והגמרא. להעמיד את זה נכון זו עבודה גדולה.
אז נכון שיש מלמדים בחיידרים שלא עובדים ככה, וזה גורם לתחושה שמלמדות היא עבודה לשטחיים. אבל הרי יש גם מלמדים רבים
מוכשרים ולמדנים, ויש גם אברכים רבים למדנים שמחפשים להעניק, והרי כידוע קשה להשתלב בעולם הישיבות עם היצע המשרות
המצומצם. אולי הגיע הזמן לייסד את זה בצורה מאורגנת? אולי כאן המקום להציע לבעלי יוזמה להתאגד, להקים ארגון גג שיעסוק בהכשרת
מלמדים, לא רק לאבחון בעיות קשב והתנהגות, אלא להנחלת התורה מהפסיעות הראשונות בצורה יסודית בהבנה ישרה ועמוקה. שירכשו
כלים איך לחשוב בבהירות ואיך לחנך לחשוב, איך למצוא את הטעם ואיך לבנות את יסודות ההבנה, איך לגשת להבנת הנקרא, איך לגשת
למבנה של סוגיא, איך לקרוא רש"י ואיך לנתח תוספות.
אם היוזמה תתפוס תאוצה ותפורסם כראוי, אזי אברך שיעבור הכשרה כזאת ויהיה מלמד בעל הסמכה מארגון זה, יסתובב עם תחושה של
יוקרה, כי החשיבה שלו תהיה יסודית ועמוקה, וזה יבלוט. זה גם ישפיע על הגישה החינוכית שלו, כי מי שמתרגל לחשוב חושב ביסודיות בכל
תחום. יהיה אפשר לשלב בהכשרה זאת גם שיעורים על יסודות חינוך, על זיהוי בעיות, על משמעת, ועוד. זה יעלה את הרמה הכללית של המלמדים, זה גם יוכל לגרום להם לדרוש שכר גבוה יותר כי הם ישדרו מקצועיות ויעלו את התלמידים שלהם לרמה גבוהה. בקיצור, יש כאן רעיון שאולי יכול לפתור בעיות רבות , ואולי כבר קיים באיזשהו מקום ורק זקוק לשדרוג תורני ופרסומת מושקעת, ובעבודה נכונה הוא יוכל לסייע רבות לעם ישראל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה