הנושאים החמים
ניסן עציוני
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #1
ברגע שראיתי אותו הוא תפס לי את העין, ביום חמישי בשעות הערב, צמוד לתנור חימום עם ידים רועדות למרות שהם עטופות בכפפות מחממות, הוא עמד שם, באויר הפתוח בקור הסגרירי, כשגשם זלעפות יורד ורצפה רטובה , כדי לשמור שחלילה אף אחד מלקוחות אושר עד לא יצא מהכניסה בלי לשלם, מראה פחות טבעי בגיל שנע בין 80 ל90, אבל בעיניו זה הדרך לסגור חובות לשלם על התרופות, או שכר דירה, תעריף לילה הוא מוגדל ואם הוא יעשה שעות נוספות הוא בטח יוכל לסגור גם את החוב לועד הבית.
חובות ותשלומים לא מתחשבים בגיל או במספרים, הם פשוט צריכים להיות משולמים, וזו כנראה גם הסיבה שאנחנו נתקלים באנשים שכבר חצו את גיל העמידה מזמן עומדים ומספקים את השירות בו מחפשים אותם, עולם התעסוקה האלטרנטיבי שפחות קורץ בו יש ביקוש לעובדים בכל שכבת גיל, מה שמאפשר להם להביא פרנסה הביתה ולהתפרנס בכבוד.
בגיל שבו הם היו אמורים לנוח, לרוות נחת מהצאצאים, לטפל בבעיות הרפואיות שלהם, לעזור לילדים לסגור את החודש, מקסימום להעסיק את עצמם באמצעות התנדבות במוסדות חינוך, הם נאלצים לעבוד קשה כדי לפרנס את עצמם או לסגור חובות ישנים, קצבת הביטוח לאומי היא נמוכה ומאד וקשה מאד לחיות רק ממנה, מה שדורש מאותם אנשים למרות הגיל לקום בבוקר מוקדם ולעבוד עד שעות הלילה המאוחרות כדי לפרנס את עצמם.
איך נמנעים ממציאות כואבת כל כך? איך מבטיחים עתיד ומנוחה סבירה יותר? איך נוכל להגיע למצב שבו לא רק חיים ללא עבודה, אלא יכולים גם לעזור לילדים לסגור את החודש?
זה לא דורש ממכם כלום עבודה, אפס, רק מודעות!!
אין לי ספק שאתם כבר יודעים את זה, עכשיו השליחות שלכם היא להעביר את זה לסביבה שלכם, כדי למנוע מחברים שלכם לעבוד בגיל 90 כשומרים בסופרמרקט, כדי למנוע ממכרים שלכם למצוא את עצמם מרפרשים את אתרי הדרושים בגיל 80, וכדי למנוע מקרובי המשפחה שלכם לקחת משכנתא הפוכה בגיל שיבה.
מודעות זה הדבר היחיד שיכול למנוע את זה.
חוק הפנסיה מפריש מידי חודש מכל אדם שמועסק בישראל אחוזים ניכרים מהמשכורת שלו לתוכנית השקעה שתפתח כשיגיע לגיל מבוגר, במידה והכסף הזה לא מופרש לקרנות מניבות, לקופות מניתיות, הוא פשוט שוכב בלי לעבוד, וכשהם יגיעו לגיל פרישה הם יגלו סכום מצ'וקמק, סכום פעוט שיספיק להם לכמה שנים בודדות אם בכלל, ויאלץ אותם להביא פרנסה באמצעות עבודה למרות הגיל.
לעומת זאת, אנשים גם שמרויחים כעת פחות מהם, אבל השכילו להעביר את הפנסיה אל מסלול מנייתי, אל מסלול מניב, יכולים להגיע לסכומים עצומים שיספיקו להם בבוא העת גם למחיה וגם לעזרה לילדים, זה צעד קטן שנעשה היום, פניה קצרה לסוכן הפנסיה, ניוד מהיר, ושינוי עצום שישתקף בתקופת הפרישה.
זה כל ההבדל בין מי שכבר יודע למי שעדיין לא, ההבנה של הדבר הקריטי הזה, ולכן אני יוצא מכאן בקריאה קדושה, חזקה על מי שכבר מחובר לקהילה שלנו שהוא בקיא ומבין בנושא, ואין ספק שהוא כבר טיפל בפנסיה שלו, שהוא כבר בדק האם הוא משלם דמי ניהול הגיוניים או שחברות הביטוח עושקות אותו מידי חודש, שהוא חישב האם הכסף שלו מופרש למסלול מנייתי שמכפיל את עצמו באמצעות ריבית דריבית, או שהכסף שוכב ונח בלי לגדול, אתם כבר מסודרים, מה עם הסביבה שלכם.
ביום חמישי שוחחתי עם אברך יקר, שהוציא מדריך ארוך ומפורט שמדבר על חסכון לכל ילד, לדבריו הוא היה בהלם מכמות האנשים שלא הכירו את ההבדל בין הבנקים לבין מסלולי ההלכה בחברות שהעבירו את הכסף למסלולים מנייתים, אם שם זה ככה למרות המודעות הציבורית הגוברת משום מה דווקא על חסכון לכל ילד, ברור שבפנסיה יש יותר מידי יהודים טובים שמפסידים את הצמיחה העצמאית הזו ובה מדובר על הרבה יותר כסף.
אל תפקירו את המכרים שלכם לעבוד באושר עד בקור הנוראי בעוד 30 שנה בגלל אי נעימות עכשווית, שבו איתם היום, תסבירו להם את המשמעות, בבוא העת יש מצב שהם יזכרו להודות לכם, וגם אם לא, הקרן שייכת לכם לעולם הבא.
חובות ותשלומים לא מתחשבים בגיל או במספרים, הם פשוט צריכים להיות משולמים, וזו כנראה גם הסיבה שאנחנו נתקלים באנשים שכבר חצו את גיל העמידה מזמן עומדים ומספקים את השירות בו מחפשים אותם, עולם התעסוקה האלטרנטיבי שפחות קורץ בו יש ביקוש לעובדים בכל שכבת גיל, מה שמאפשר להם להביא פרנסה הביתה ולהתפרנס בכבוד.
בגיל שבו הם היו אמורים לנוח, לרוות נחת מהצאצאים, לטפל בבעיות הרפואיות שלהם, לעזור לילדים לסגור את החודש, מקסימום להעסיק את עצמם באמצעות התנדבות במוסדות חינוך, הם נאלצים לעבוד קשה כדי לפרנס את עצמם או לסגור חובות ישנים, קצבת הביטוח לאומי היא נמוכה ומאד וקשה מאד לחיות רק ממנה, מה שדורש מאותם אנשים למרות הגיל לקום בבוקר מוקדם ולעבוד עד שעות הלילה המאוחרות כדי לפרנס את עצמם.
איך נמנעים ממציאות כואבת כל כך? איך מבטיחים עתיד ומנוחה סבירה יותר? איך נוכל להגיע למצב שבו לא רק חיים ללא עבודה, אלא יכולים גם לעזור לילדים לסגור את החודש?
זה לא דורש ממכם כלום עבודה, אפס, רק מודעות!!
אין לי ספק שאתם כבר יודעים את זה, עכשיו השליחות שלכם היא להעביר את זה לסביבה שלכם, כדי למנוע מחברים שלכם לעבוד בגיל 90 כשומרים בסופרמרקט, כדי למנוע ממכרים שלכם למצוא את עצמם מרפרשים את אתרי הדרושים בגיל 80, וכדי למנוע מקרובי המשפחה שלכם לקחת משכנתא הפוכה בגיל שיבה.
מודעות זה הדבר היחיד שיכול למנוע את זה.
חוק הפנסיה מפריש מידי חודש מכל אדם שמועסק בישראל אחוזים ניכרים מהמשכורת שלו לתוכנית השקעה שתפתח כשיגיע לגיל מבוגר, במידה והכסף הזה לא מופרש לקרנות מניבות, לקופות מניתיות, הוא פשוט שוכב בלי לעבוד, וכשהם יגיעו לגיל פרישה הם יגלו סכום מצ'וקמק, סכום פעוט שיספיק להם לכמה שנים בודדות אם בכלל, ויאלץ אותם להביא פרנסה באמצעות עבודה למרות הגיל.
לעומת זאת, אנשים גם שמרויחים כעת פחות מהם, אבל השכילו להעביר את הפנסיה אל מסלול מנייתי, אל מסלול מניב, יכולים להגיע לסכומים עצומים שיספיקו להם בבוא העת גם למחיה וגם לעזרה לילדים, זה צעד קטן שנעשה היום, פניה קצרה לסוכן הפנסיה, ניוד מהיר, ושינוי עצום שישתקף בתקופת הפרישה.
זה כל ההבדל בין מי שכבר יודע למי שעדיין לא, ההבנה של הדבר הקריטי הזה, ולכן אני יוצא מכאן בקריאה קדושה, חזקה על מי שכבר מחובר לקהילה שלנו שהוא בקיא ומבין בנושא, ואין ספק שהוא כבר טיפל בפנסיה שלו, שהוא כבר בדק האם הוא משלם דמי ניהול הגיוניים או שחברות הביטוח עושקות אותו מידי חודש, שהוא חישב האם הכסף שלו מופרש למסלול מנייתי שמכפיל את עצמו באמצעות ריבית דריבית, או שהכסף שוכב ונח בלי לגדול, אתם כבר מסודרים, מה עם הסביבה שלכם.
ביום חמישי שוחחתי עם אברך יקר, שהוציא מדריך ארוך ומפורט שמדבר על חסכון לכל ילד, לדבריו הוא היה בהלם מכמות האנשים שלא הכירו את ההבדל בין הבנקים לבין מסלולי ההלכה בחברות שהעבירו את הכסף למסלולים מנייתים, אם שם זה ככה למרות המודעות הציבורית הגוברת משום מה דווקא על חסכון לכל ילד, ברור שבפנסיה יש יותר מידי יהודים טובים שמפסידים את הצמיחה העצמאית הזו ובה מדובר על הרבה יותר כסף.
אל תפקירו את המכרים שלכם לעבוד באושר עד בקור הנוראי בעוד 30 שנה בגלל אי נעימות עכשווית, שבו איתם היום, תסבירו להם את המשמעות, בבוא העת יש מצב שהם יזכרו להודות לכם, וגם אם לא, הקרן שייכת לכם לעולם הבא.
