כללי לשלט חוצות, אשמח לשמוע דעתכם

[יניב]

אם ליאת פולק הייתה ידועה כמו קוקה קולה הלוגו שלה היה יכול להיות גם בסינית עתיקה

וזו לא המטרה של הפירסום בסופו של דבר? לחבר לאנשים בראש לוגו למוצר?

 

[ariels]

נכון, אבל אל תשכח שקוקה קולה עיצבו את הלוגו כתב-מחובר שלהם בחו"ל, בארץ שבה אנשים כותבים ביומיום בכתב מחובר, וזה לא מהווה עבורם כל קושי.
כאן יש גם שפה זרה וגם כתב מחובר, שהמון ישראלים בכלל לא מבינים, וגם מותג חדש עם שם לא מוכר
אז איך יכירו את המותג אם לא יכולים לקרוא את שמו?

 

[קוביה]

לדעתי הפונט של הלוגו השני מספיק קריא, הוא לא ממש כתב מחובר.
בשורת כתובות וטלפון האותיות מורווחות מידי.

 

[יניב]

נכון, אבל אל תשכח שקוקה קולה עיצבו את הלוגו כתב-מחובר שלהם בחו"ל, בארץ שבה אנשים כותבים ביומיום בכתב מחובר, וזה לא מהווה עבורם כל קושי.
כאן יש גם שפה זרה וגם כתב מחובר, שהמון ישראלים בכלל לא מבינים, וגם מותג חדש עם שם לא מוכר
אז איך יכירו את המותג אם לא יכולים לקרוא את שמו?

אני אפרט יותר:
היום יש לאנשים בראש סטיגמות ואסוציאציות מכל מיני פרסומות וכו', למשל: כתב באנגלית (ואני מדבר על החבר'ה בארץ) משדר מוצר מחו"ל/איכות חו"ל/עולם הגדול (ולאו דוקא אם יודעים לקרוא מה כתוב שם, למשל צעצועים לילדים המבוססים על מותג שאין לילד מושג איך קוראים אותו אבל הוא מזוהה אצלם ויזואלית)
כתב יד מזוהה כמשהו איכותי שמבוצע ביד - עבודת יד.
ושוב, אני מדבר על איך אנשים "קוראים" לוגו מבחינה ויזואלית.
אני חייב לציין שראיתי (וזה אבסורד - וזו דוגמא טובה) ביגוד עם לוגו באנגלית שמשדר מה שמשדר (מבחינת עיצוב וכו') ומי שקורא מה כתוב שם פשוט מתפקע מצחוק: בסה"כ כתוב שם: "Mitz Petel" (שזה סיפור ילדים משנת תרפופ"ו...)
וילד הולך עם זה ומרגיש כאילו הוא מי יודע מה והמבוגרים שיודעים על מה מדובר פשוט צוחקים...