שיתוף - לביקורת מִסְתַּבֵּר

[I.Q]

מִסְתַּבֵּר





מִסְתַּבֵּר כִּי הָאִישׁ הָרָגִיל הַהוּא,


שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹשֵׁב רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת,


שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא מֵרִים אֶת קוֹלוֹ בְּפָּתוֹס


עַל קָהָל קָדוֹשׁ מִיִּשְׂרָאֵל.





לֹא לִגְעֹר בָּהֶם,


וְלֹא לָטַעַת בָּהֶם רֶגֶשׁ מְלָאכוּתִי.





הָרָגִיל הַהוּא,


שֶׁאֵינֶנּוּ נֶחְבָּא אַחֲרֵי הָרֵחַיִם


בַּעֲנָוָה יְתֵרָה.


וְאֵין לוֹ חוּט שֶׁל חֶסֶד עַל פָּנָיו,


ואֵינֶנּוּ נִכְנָס לְרְשִׁימַת לַמֶּ”ד וָו הַצַּדִּיקִים.





הָרָגִיל הַהוּא,


שֶׁאֵינֶנּוּ אָהוּב בְּכָל הָעִיר,


כִּי לֹא מַסְבִּיר פָּנִים,


וּפְעָמִים אַף סָר וְזוֹעֵף.





הָרָגִיל הַהוּא,


שֶׁמֵּעוֹלָם אוֹמֵר רַק אֶת מַה שֶּׁמַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת.


מְעַט מַחְמִיא,


מְעַט מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֵׁבֶט לְשׁוֹנוֹ.


כֵּנֶה עִם הַבְּרִיּוֹת,


וְעִם בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת.





מַכְתִּיר מִדֵּי יוֹם בְּכָל לֵב


אֶת הַמֶּלֶךְ הַיָּחִיד


שֶׁחַי בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.





מִסְתַּבֵּר,


כִּי דַּוְקָא הוּא –


עָלָיו נִשְׁעָנִים


כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם.

 

[דיונון]

מנין?

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

מִסְתַּבֵּר





מִסְתַּבֵּר כִּי הָאִישׁ הָרָגִיל הַהוּא,


שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹשֵׁב רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת,


שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא מֵרִים אֶת קוֹלוֹ בְּפָּתוֹס


עַל קָהָל קָדוֹשׁ מִיִּשְׂרָאֵל.





לֹא לִגְעֹר בָּהֶם,


וְלֹא לָטַעַת בָּהֶם רֶגֶשׁ מְלָאכוּתִי.





הָרָגִיל הַהוּא,


שֶׁאֵינֶנּוּ נֶחְבָּא אַחֲרֵי הָרֵחַיִם


בַּעֲנָוָה יְתֵרָה.


וְאֵין לוֹ חוּט שֶׁל חֶסֶד עַל פָּנָיו,


ואֵינֶנּוּ נִכְנָס לְרְשִׁימַת לַמֶּ”ד וָו הַצַּדִּיקִים.





הָרָגִיל הַהוּא,


שֶׁאֵינֶנּוּ אָהוּב בְּכָל הָעִיר,


כִּי לֹא מַסְבִּיר פָּנִים,


וּפְעָמִים אַף סָר וְזוֹעֵף.





הָרָגִיל הַהוּא,


שֶׁמֵּעוֹלָם אוֹמֵר רַק אֶת מַה שֶּׁמַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת.


מְעַט מַחְמִיא,


מְעַט מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֵׁבֶט לְשׁוֹנוֹ.


כֵּנֶה עִם הַבְּרִיּוֹת,


וְעִם בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת.





מַכְתִּיר מִדֵּי יוֹם בְּכָל לֵב


אֶת הַמֶּלֶךְ הַיָּחִיד


שֶׁחַי בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.





מִסְתַּבֵּר,


כִּי דַּוְקָא הוּא –


עָלָיו נִשְׁעָנִים


כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם.

כל כך יפה, תודה.

מנין?

זאת מציאות פשוטה של אמונה וחיבור כל יהודי לקב"ה.
פתח קצת ספרים.

 

[וריטסרום]

מנין?

אני גם אשמח לציטטה

 

[דיונון]

פתח קצת ספרים.

משעשע.
כי דווקא בגמרא כתוב שהעולם מתקיים בזכות הצדיקים הנסתרים.

אני גם אשמח לציטטה

חולין צב.
'חומר שעורים ולתך שעורים אלו מ"ה צדיקים שהעולם מתקיים בהם ואיני יודע אם שלשים כאן וט"ו בארץ ישראל ואם שלשים בארץ ישראל וט"ו כאן כשהוא אומר (זכריה יא, יג) ואקחה שלשים הכסף ואשליך אותו בית ה' אל היוצר הוי אומר שלשים בארץ ישראל וט"ו כאן אמר אביי ורובייהו משתכחי בבי כנישתא דתותי אפתא'.

אבל נניח שנשמטה מהכותב הידיעה הנ"ל. מה היה קודם? לא הסתבר? היתה הבנה אחרת? מה קרה עכשיו שפתאום זה נהיה מסתבר?
לכותב היקר הרב @I.Q , אני מעריך ומחבב מאד את יצירותיך, אשמח אם תיצור איתי קשר.

 

[NeWord]

טוב, זה גלש פה קצת לדיון תורני בנוגע ל-ל"ו צדיקים נסתרים וכו' ואני ממש, אבל ממש לא מתיימרת להבין בזה, אבל אולי, בגלל שבכל זאת מדובר פה בשיר ספרותי ולא בקטע כתיבה תורני, מותר לי לצאת מנקודת הנחה, שבכל אופן מזווית הראייה שלי, מדובר אולי על מי שיכול להחשב כאחד מ-ל"ו, אבל לא נראה ככזה, כי באמת אין לנו מושג מה העבודה שהקב"ה דורש מהצדיקים הללו, וכש @I.Q כתב :

אֵינֶנּוּ נִכְנָס לְרְשִׁימַת לַמֶּ”ד וָו הַצַּדיקים

הוא התכוון, מי שבעיני הבריות אינו נחשב ככזה (מסוג האמירות הריקות של אנשים 'הוא אחד מ-ל"ו" למרות שאף אחד לא יודע את זהותם...)

 

[I.Q]

תודה לכולם. מקבל ההערה. משנה את השורה.

וְאֵין לוֹ חוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁעוֹטֶה עַל פָּנָיו
אֵינֶנּוּ נִכְנָס לְרְשִׁימַת לַמֶּ”ד וָו הַצַּדִּיקִים שֶׁהַבְּרִיּוֹת רוֹשְׁמִים לִפְנֵיהֶם.

דבר נוסף: אני מעלה שוב שיר שלא התייחסו אליו. אשמח אם יש לאי מי מילים עליו

 

[I.Q]

.

chiflaimאין לכתוב כתובת מייל

 

[צביה ר.]

לא נכנסת לדיונים שהעלו כאן קודמיי, אומר רק בנוגע לשיר ולכתיבה עצמה:
מיוחד!! כתיבה יחודית מאד מאד, סגנון שלא פגשתי כמוהו.
נהניתי מאד!

הרווחים בין השורות - לדעתי גדולים מאד. גדולים מידי.
כדאי לצמצם, ובכך להזרים ולהנעים את הקריאה.

 

[צלולה]

שֶׁמֵּעוֹלָם אוֹמֵר רַק אֶת מַה שֶּׁמַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת.

השיר מיוחד! לתשומת לב, הביטוי 'מעולם' מתיחס לעבר בדרך כלל, כאן מתאים יותר 'לעולם'.